The ruling as the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב, the פתחי תשובה and the נקודות הכסף carry it,
and the contemporary cases attached to it
Subject:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ג (ד׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ד׳ ס״ק), ט״ז (ד׳ ס״ק), באר היטב (ג׳ ס״ק), פתחי תשובה, נקודות הכסף, בית יוסף, טור
Note: the Admur HaZaken did not write a Shulchan Arukh on Yoreh De’ah; this level is a level of psak, not a “Daat HaRav”. The Rambam does not codify this siman in one place: the animal, the child and a Jewish woman’s seclusion are in הלכות איסורי ביאה (chapter 22), a man’s seclusion and the road practices in הלכות רוצח ושמירת נפש (chapter 12).
Written by:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים. ובו ד׳ סעיפים:
אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם מפני שהם חשודים על הרביעה ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר. (ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות) (טור):
ב. לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים:
ג. אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו (היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו) (טור) היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה (ומ״מ טופלו קצת לימינו) (ר״ן פרק אין מעמידין) ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך: הגה במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת (מרדכי פכ״ה):
ד. לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם:
Before any application, one must know what this siman does not say. It says nothing about food, nothing about wine, nothing about trade — all of that belongs to other simanim. It says one thing: who is left alone with whom, and where. And it says it three times, for three fears that do not merge.
« אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
« וְלֹא תִּתְיַיחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
« וְלֹא יִתְיַיחֵד אָדָם עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
| The fear | What it forbids | What loosens it — and nothing else |
|---|---|---|
| רביעה | Leaving an animal in their inns or with their shepherd | A place where this is punished (seif 1) |
| שפיכות דמים | Secluding oneself with them; and on the road, standing wrongly | No leniency — practices (seifim 2-3) |
| עריות | A Jewish woman secluding herself with a non-Jew | Nothing: neither number nor wives (seif 4) |
| Seif | The clause | The verdict | The reference |
|---|---|---|---|
| א | אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים | Forbidden | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם | Forbidden | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר | Permitted | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות | Forbidden | רמ״א יו״ד קנ״ג:א |
| ב | לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים | Forbidden | שו״ע יו״ד קנ״ג:ב |
| ג | אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו | Practice | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו | Practice | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה | Practice | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | ולא ישחה לפניו לעולם | Practice | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך | Practice | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים | Forbidden — disputed | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת | Permitted — disputed | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ד | לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם | Forbidden | שו״ע יו״ד קנ״ג:ד |
« אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
« ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
The Beit Yosef gives two leniencies; the Mehaber writes only one, and it is the Ran’s — indexed on the mores and laws of a place.
« והר״ן התיר מטעם אחר דהא דתנן אין מעמידין בהמה בפונדקאות העכו״ם וכן אין מוסרין בהמה לרועה שלהם ה״מ במקומות שהעכו״ם חשודים על הרביעה א״נ בסתם עכו״ם אבל עכו״ם שבמקומות שאינם חשודים בה אדרבה מכין ועונשין עליה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
« וכ״כ ה״ה בפכ״ב מהלכות איסורי ביאה בשם הרשב״א ז״ל שבמקומות הידועים שלא נחשדו עליה מותר לייחד » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
Note also: the Rama’s gloss on the child comes after the clause of place, and its reason is different — heresy, not bestiality. The Rambam, for his part, gives that same rule a reason that draws it close to the animal.
« ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות » (רמ״א יו״ד קנ״ג:א)
« וְכֵן אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְכוּתִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אָמָּנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זָכוּר » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ה׳)
« אבל אם כבר העמידה ועבד איסורא אין שום חשש איסור לענין היתר אכילה אפילו אם היא בהמה טהורה » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וע״כ אין בזמן הזה שום איסור לאכילה אפי׳ ברובעו ישראל בפני ב׳ עדים כיון דליכא גמר דין » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וראיתי מי שהורה לאיסור אכילה בזה וטעות הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
| The question | The answer | The authority |
|---|---|---|
| Is the animal forbidden for eating? | No | ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| Is there a strict view on the substance? | A responsum of the Bach so inclines | באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| May one slaughter it a priori to eat it? | Beit Yaakov: no; sell to a non-Jew | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| Or must it be slaughtered at once? | Yad Eliyahu: it is a mitzvah | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| Is its hide fit for sacred objects? | Yad Eliyahu: no, down to the straps | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
« וכן כתב בתשו׳ בית יעקב סי׳ קי״ח אלא שכ׳ דמ״מ לכתחלה אסור לשוחטה כדי לאכול ממנה רק ימכור לעובדי כוכבים ובמקום שאין עובדי כוכבים אוכלים בהמה שנרבעת אסור למכור להם » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אכן אם יש לחוש שהישראל יעבור וישחטנו ויאכלנו יש להתיר למכרו לעובד כוכבים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« ועיין בתשובת יד אליהו סימן ל״ה שחולק עליו במ״ש דאסור לכתחלה לישראל לשחוט בהמה הנרבעת דליתא והעלה דמותרת באכילה ומצוה לשוחטה מיד דוקא ולא למכרה ולא להניחה בחיים כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וכתב עוד דאין לכתוב על עורה ס״ת ותפילין ומזוזות ואפילו רצועות אין ליקח ממנה » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אבל ת׳ ב״ח סי״א נטה להחמיר » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
« אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
| Who | What he holds | In practice |
|---|---|---|
| רמ״א | The clothing custom of the place | Forbidden where one goes without breeches; one already inside need not leave |
| ב״ח | Ritual purity, hence distance | Forbidden within four cubits, even clothed |
| ש״ך | The reason ceased with the regime of purity | Permitted; abstention is only a measure of piety |
| ט״ז | Modesty — the fear of improper thought | One must leave as soon as nakedness is visible, even having come in first |
| נקודות הכסף | The Taz’s proof does not hold | A one-line objection, with no conclusion of its own |
« והשתא דאין טומאה וטהרה נוהג בינינו ואין אנו נזהרין ברוקן ומדרסן גם לרחוץ עמהם שרי כן נ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אפשר דאינהו לא מיירי אלא למדת חסידות ולמי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה אבל לא לשאר סתם ב״א » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וזה דבר ברור שאסור דודאי יש לחוש שיראנו ישראל ויבוא לידי הרהור » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« ומותר בכל גווני רק שיהיה מכוסה ערותו » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« אבל אם הוא מגולה צריך לצאת אפילו קדמו ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« רוצה להוכיח דאסור לרחוץ במרחץ שהעובדי כוכבים רוחצי׳ בו ערומים ואין דבריו נכונים בזה » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ג)
« והט״ז חולק על הג״ה זו ופסק דאפילו אם הישראל קדמו לעובד כוכבים אפ״ה אסור כיון דהטעם משום הרהור מה לי אם קדמו או לא » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« אבל הש״ך כתב דבזה״ז הכל מותר אפי׳ אם העובד כוכבים קדמו רק ממדת חסידות ומי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה יש להרחיק מזה אבל לא לשאר סתם בני אדם » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ב)
« לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ד)
« וְכֵן אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְיַחֵד עִם הָעַכּוּ״ם מִפְּנֵי שֶׁהֵן חֲשׁוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה ז׳)
« אֲבָל לֹא תִּתְיַחֵד יִשְׂרְאֵלִית עִם הַכּוּתִי וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל כּוּתִי מְשַׁמַּרְתּוֹ וְאֵין לָהֶן בּוּשָׁה » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ד׳)
| The situation | Among Jews | With a non-Jew | The authority |
|---|---|---|---|
| One man, his wife present | Permitted | Forbidden | בית יוסף יו״ד קנ״ג · ט״ז ס״ק ד |
| Several, upright, without their wives | Permitted | Forbidden | בית יוסף יו״ד קנ״ג · ט״ז ס״ק ד |
| Several, licentious, with their wives | Permitted | Forbidden | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ד · ט״ז ס״ק ד |
| An important woman, close to the government | — | Forbidden | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב |
| Seclusion with non-Jewish women | — | Permitted, with a reservation written by the Shakh | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ג |
« אפילו היא חשובה קרובה למלכות כ״כ ב״י לדעת רש״י והרי״ף והרמב״ם וכ״כ הב״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« וכב״י והאחרונים דוקא עם אנשים אבל עם נשים אף לפירש״י » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« דבכה״ג אפילו בישראל פריצי שרי כמו שנתבאר בא״ע סימן כ״ב ס״ה » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« דבהיתר שתלוי במה שהם רבים לא מהני אלא בכשרים אבל לא בפרוצים אבל ההיתר השני שמחמת נשותיהם עמהם מהני בישראל אפי׳ בפרוץ ואפי׳ אין שם אלא הוא לבדו » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« וכאן בעובד כוכבים לא מהני אלו תרתי » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« אפ״ה בעובד כוכבים אסור ואפי׳ היא חשובה וקרובה למלכות ודוקא עם אנשים אבל עם נשים שרי דלא חיישינן לשפיכת דמים עכ״ל הש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
And for the road the seif gives practices, not prohibitions — but one must know that it settles a divergence there, and that the Rambam settles it otherwise:
« אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
« היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« ולא ישחה לפניו לעולם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« פָּגַע עַכּוּ״ם בַּדֶּרֶךְ מַחְזִירוֹ לִימִינוֹ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה ז׳)
« ודע דזה שכתב רבינו הוא כדברי ר׳ ישמעאל בנו של ר״י בן ברוקה אבל ת״ק פליג עליה וסבר דלעולם טופלו לימינו והרמב״ם בפי״ב מהלכות רוצח פסק כת״ק » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
| Question | Answer | Authority |
|---|---|---|
| May one leave an animal with them? | No — except in a place where it is punished | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| And if it happened? | The animal is not forbidden; the practice is disputed | ט״ז ס״ק א · פתחי תשובה ס״ק א |
| May one entrust a child? | No — and the reason differs in the Rama and in the Rambam | רמ״א יו״ד קנ״ג:א |
| May one seclude oneself with a non-Jew? | No — for fear of bloodshed | שו״ע יו״ד קנ״ג:ב |
| How to position oneself on the road? | Sword to the right, stick to the left, the Jew above | שו״ע ורמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| Does the Rambam distinguish likewise? | No — he rules like the first Tanna | בית יוסף יו״ד קנ״ג |
| The public bath? | Not settled — four positions | רמ״א · ש״ך ס״ק א · ט״ז ס״ק ג · נקודות הכסף |
| May a Jewish woman seclude herself if they are many? | No — neither number nor wives | שו״ע יו״ד קנ״ג:ד · ט״ז ס״ק ד |
| And an important woman? | Forbidden per the Shakh | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קנ״ג · ♥ Support