✦ ❖ ✦
דעת · רמה 4 — הלכה למעשה

שולחן ערוך · יורה דעה

סימן קנ״ד — התנאים, המנוף, ומה שנשאל
סימן קנ״ד
דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית
הלכה למעשה · פסק
⚖️ הלכה למעשה ⚖️
✦ ❖ ✦

הפסיקה כפי שנושאיה — ש״ך, ט״ז, באר היטב, פתחי תשובה, נקודות הכסף — נושאים אותה,
והמקרים בני זמננו הנקשרים בה

נושא:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ד (ב׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ד׳ ס״ק), ט״ז (ה׳ ס״ק), באר היטב (ד׳ ס״ק), פתחי תשובה (ב׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור

הערה: האדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה; רמה זו היא רמת פסק ולא “דעת הרב”. והרמב״ם קובע סימן זה בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים (פרק ט׳ הלכה ט״ז) — מקום אחד, ושני טעמים כתובים, אחד לכל כיוון.

עריכה:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 תוכן

  1. שורש הפסק — שני חששות, ומדוע אין הם משאילים זה לזה את תרופותיהם
  2. פסק המחבר — מפת שני הסעיפים
  3. אחרות עומדות על גבה — התנאים, ומה שנשאר פתוח
  4. מומחית — קושיית הש״ך והתשובה המאוחרת
  5. איבה — היכן מתירה, והיכן הסעיף דוחה אותה
  6. שבת — החתם סופר, ומה שאינו מסלק
  7. מקרים בני זמננו — מקרים בני זמננו וסיכום

📜 לשון השולחן ערוך — שני הסעיפים

דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית. ובו ב׳ סעיפים:
עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה ואפילו אם היא מומחית וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה:

ב. ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר (אא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו) (מרדכי ואגודה ר״פ אין מעמידין) ולא תיילד לעובדת כוכבי׳) אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר ודוקא בשכר ובחול (אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות) (הגהות אשיר״י שם וירושלמי):

1. שורש הפסק — שני חששות, ומדוע אין הם משאילים זה לזה את תרופותיהם

הסימן נראה סימטרי ואינו. לכיוון אחד — החשש סכנה, והתרופה נוכחות. ולכיוון האחר — החשש שהילד יגדל לעבודה זרה, ואין נוכחות מועילה; והאיבה היא הפותחת היתר, במקומות שהיא פועלת בהם בלבד. וערבוב שני המשטרים הוא הטעות המעשית הראשונה שיש לדחות.

« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנׇּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נׇכְרִית, אֲבָל נׇכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« וְנׇכְרִית לֹא תְּיַילֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
הכיווןהחששמה מתירמה אינו מתיר
עובדת כוכבים אצל ישראליתשפיכות דמיםהנוכחות ורשות ישראללא המומחיות, לא השכר ולא האיבה
ישראלית אצל עובדת כוכביםמגדלת בן לעבודה זרההאיבה: שכר, מקצוע, יום חוללא נוכחות שלישי, לא שבת ולא הנקה
אין מרן כותב אף אחד משני הטעמים. הטור כותב את הראשון, והבית יוסף והרמב״ם את השני. ועמוד פסק שלא יחוש לכך ייתן דינים בלא המפתח המאפשר להחילם על מקרה חדש. שאלת רב.
« נכרית עובדת כו״ם לא תיילד לישראלית בינה לבינה מפני שחשודה על שפיכות דמים » (טור יו״ד קנ״ד)
« וטעמא מפני שמגדלת בן לאליל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּינִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְהַנָּכְרִית עַכּוּ״ם מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)

2. פסק המחבר — מפת שני הסעיפים

סעיףהקטעהדיןהמקור
אעובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינהאסורשו״ע יו״ד קנ״ד:א
אואפילו אם היא מומחיתאסורשו״ע יו״ד קנ״ד:א
אוכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבהאסורשו״ע יו״ד קנ״ד:א
אאבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסיםמותרשו״ע יו״ד קנ״ד:א
אוהוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילהאסורשו״ע יו״ד קנ״ד:א
בישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכראסורשו״ע יו״ד קנ״ד:ב
באא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקומותררמ״א יו״ד קנ״ד:ב
באלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותרמותרשו״ע יו״ד קנ״ד:ב
בודוקא בשכר ובחולגבולותשו״ע יו״ד קנ״ד:ב
באסור ללמד לעובד כוכבים אומנותאסוררמ״א יו״ד קנ״ד:ב

3. אחרות עומדות על גבה — התנאים, ומה שנשאר פתוח

« עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)

הט״ז מייסד ששני התנאים באים כאחד, בלידה כבהנקה, והבאר היטב מוסרו בשורה אחת. והבית יוסף כבר הוציאו מן הרא״ש.

« מבואר הוא דהנקה והולדה שוין ובתרווייהו בעינן תרתי דהיינו שיהיו אחרות עומדת על גבם ויהיה בבית ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משום שסתמא כל יולדת יולדת בביתה ולא אזלת בבית עובדת כוכבים להוליד שם משא״כ בהנקה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« מבואר הוא דתרתי בעינן גבי הולדה ג״כ דהיינו שיהו אחרים עומדים ע״ג ויהיה דוקא בבית ישראל » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ואפילו אחרות עומדות ע״ג לא שרינן אלא ברשות ישראל דוקא כמ״ש רבינו בסמוך אם אחרים עומדים ע״ג וכו׳ מותר לילד ולהניק בבית ישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« וכתב הרא״ש מכאן שיש ליזהר שלא תניק כותית בנה של ישראלית כי אם ברשותה ואחרות עומדות ע״ג דליכא למימר דאחרות עומדות ע״ג דהיינו ברשות העכו״ם דהא מסתמא ברישא דבעי עומדות ע״ג במיילדת היינו ברשות ישראל וה״ה לענין הנקה ומיהו נראה דנכנס ויוצא דמותר דודאי מרתתא » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
נקודה אחת לא הוכרעה, והיא הנשאלת ביותר בימינו: האם יוצא ונכנס מספיק מחוץ לבית ישראל? הט״ז קורא את התוספות כמקילים, ותמה על הבית יוסף שלא הביאם. והנקודות הכסף משיבים בשורה אחת, בשני אופנים: התוספות כבר בבית ישראל מדברים, או שהבית יוסף ההולך אחר הרא״ש לא היה עליו להביא סברה שאינו מקיים. והשאלה נשארת פתוחה. שאלת רב.
« ואם כן צריך שלא להניח ישראלית ההולכת חוץ לעיר את בנה יחיד ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית בעיר יוצאת ונכנסת שם תמיד ואפי׳ הכי מזמן שכיבה ואילך אסור להניחו יחיד » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משמע דביוצא ונכנס סגי אפילו בבית עובד כוכבים » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ותימה על הב״י שלא הביאה לחלק על דעת הרא״ש » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« לק״מ די״ל דהתוס׳ מיירי בבית ישראל. ועוד דכיון דהרא״ש מחמיר לא חש להביא סברת התוס » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ד)

4. מומחית — קושיית הש״ך והתשובה המאוחרת

« ואפילו אם היא מומחית » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« כלומר דלא דמי לרופא שאם הוא מומחה מתרפאין ממנו משום דלא מרע נפשיה וטעמא דלא אמרינן הכי גבי מיילדת כיון דשכיחי נפלים אפילו תמיתם לא יאמרו שהמיילדת המיתה את הולד אלא נפל היה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« ול״ד לרופא סי׳ קנ״ה דהכא לא מרעית חזקה שלה שתוכל לומר נפל היה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ב)

הש״ך חולק על הטעם ומשאיר את השאלה פתוחה בוצ״ע. והבאר היטב, שאחריו, מוסר את הקושי בלא תשובה — ולומד שאין בידו אלא הוא יחזיקנו בשלמותו.

« ותמיה לי דבירושלמי פרק אין מעמידין קאמר כי היכי דברופא אומן מותר ה״ה במיילדת חכמה » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכן בשום פוסק לא נזכר דבמיילדת מומח׳ אסור וצ״ע » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכן בשום פוסק לא נזכר במילדת מומחית דאסור וצ״ע עכ״ל הש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ב)

התשובה באה מן הפתחי תשובה בשם הבית יעקב, והיא מחלקת בין שני מיני מומחיות:

« ועיין בתשובת בית יעקב סימן ק״ד שכתב דמ״ש הטור וש״ע דאסור במילדת אפי׳ היא מומחית איירי באינה מומחית רק למילדת ולא לדברים אחרים מש״ה מרע נפשה » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« כנראה מדברי התוספות בעבודת כוכבים דף כ״ז דאפילו הוא מומחה לחולה אם אינו מומחה לדברים אחרים אסור דמרע נפשיה וכן הדין במילדת » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« והלכך ל״ק מה שהקשה הש״ך מההיא דירושלמי דבמילדת חכמה מותר דהתם מיירי שהיא מומחית גם לדברים אחרים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכ׳ עוד דכמו שאמרו בגמרא דאדם חשוב מותר להתרפאות ה״ה גבי מילדת נמי הדין כן דאם היא אשה חשובה שרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
מה שהתשובה משנה ומה שאינה משנה. אינה מתירה את המומחית סתם, אלא אומרת שהסעיף אמור בזו שבקיאותה מוגבלת ללידה, לפי שאין נפל עולה לה בחזקתה. והגדרת מקרה ממשי — עד היכן מגעת החזקה, ומה יעלה בה כישלון — אינה ניתנת בטקסט. שאלת רב.

5. איבה — היכן מתירה, והיכן הסעיף דוחה אותה

« ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« אא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו » (רמ״א יו״ד קנ״ד:ב)
« אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« ודוקא בשכר ובחול » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות » (רמ״א יו״ד קנ״ד:ב)
המקרההדיןהטעםהמקור
לילד לנכרית בשכר, והיא מן המקצועמותרהאיבהשו״ע יו״ד קנ״ד:ב · ש״ך ס״ק ד
… בחנםאסורהסעיף כותב “בשכר” דוקאשו״ע יו״ד קנ״ד:ב
… ואינה מן המקצועאסוריכולה להישמט — אין איבהטור יו״ד קנ״ד · ש״ך ס״ק ד
להניק בן נכריתאסור אף בשכרשני תירוצים בידהשו״ע יו״ד קנ״ד:ב · ט״ז ס״ק ג
… ויש לה חלב הרבה ומצערת אותהמותרהדבר מקל עליהרמ״א יו״ד קנ״ד:ב
ללמד אומנותאסורירושלמי, שמביא הט״זרמ״א יו״ד קנ״ד:ב · ט״ז ס״ק ג
« אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר, אִי פְּנוּיָה הִיא — ״בָּעֵינָא לְאִינְּסוֹבֵי״, אִי אֵשֶׁת אִישׁ הִיא — ״לָא קָא מִזְדַּהַמְנָא בְּאַפֵּי גַּבְרַאי » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« וליכא כאן משום איבה דאי פנויה היא יכולה למימר בעינ׳ לאנסובי ואם אשת איש היא יכולה למימר לא קא מזדהמנא באפי גברי » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« אמר רב אסי הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« וכתב הרשב״א הא דשרי בשכר דוקא במילדת ידועה שמתעסקה בכך שאז יהיה לה איבה אם לא תעשה » (טור יו״ד קנ״ד)
« אבל אשה שאינה רגילה בכך אפי׳ בשכר אסור דליכא איבה דמצי למימר איני בקיאה בכך » (טור יו״ד קנ״ד)
« שהוא יודע שהיא מיילדת דאז משום איבה שרי בשכר » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
« כ׳ הט״ז וליכא כאן משום איבה דאם פנויה היא יכולה למימר בעינן לאנסובי ואי א״א היא יכולה למימר לא קא מזדמנא באפי גברא » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
הכלל שמתחת למקרים. אין האיבה נלמדת מן השירות אלא מן הסירוב: אינה קיימת אלא במקום שאי אפשר להישמט בלא לפגוע. ולפיכך דורש הסעיף שתהיה מן המקצוע — שאם לא כן תוכל לומר שאינה בקיאה, והטעם נופל. והחלת הדבר על מצב ממשי דורשת אומדן מה יעשה סירוב. שאלת רב.

6. שבת — החתם סופר, ומה שאינו מסלק

« ודוקא בשכר ובחול » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר לַהּ — דִּידַן, דִּמְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — מְחַלְּלִינַן עֲלַיְיהוּ; דִּידְכוּ, דְּלָא מְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — לָא מְחַלְּלִינַן » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« משום איבה ובשבת ליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמנטרן שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ה)
« אבל לא בשבת דליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמינטרי שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ד)

הפתחי תשובה מביא תשובה שלמה במקרה בן זמננו: השלטון מחייב מיילדות מוסמכות, ובכפרים אחדים אין נמצאת אלא ישראלית. והחתם סופר מתיר, ויש לראות על מה הוא נסמך.

« ועי׳ בתשובת ח״ס סימן קל״א על אודות פקידות השר בארץ תוגר על כל העירות והכפרים להשכיר להם מילדת בקיאה אשר למדה לפני חכמיהם דווקא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« והשיב מאחר שיש להם כמה חיות בקיאות בלא״ה פשיטא דשרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וא״כ בנ״ד מותר אפילו בשבת במאי דלית ביה חילול שבת דהיינו ביושבת על המשבר שכבר עקר הולד » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואמנם לחתוך הטבור שהוא מלאכה דאורייתא תצוה לעובדת כוכבים הבריאה העומדת על צדה לחתוך » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואם יש באיבה זו חשש סכנת נפשות יש להתיר אפילו מלאכה דאורייתא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
שלושה רבדים, ואינם מתערבבים. (א) עיקר הדין: במקום שיש בקיאות אחרות מתיר אף בלא טעמא דאיבה. (ב) השבת: מתיר במה שאין בו מלאכה — והדוגמה שנתן, יושבת על המשבר וכבר עקר הולד. (ג) מלאכה דאורייתא: חיתוך הטבור, שמוסרו לנכרית העומדת שם; ואם האיבה מביאה לחשש סכנת נפשות — מתיר יותר. ואין אחת משלוש השורות ניתנת להעברה בלא רב: הגדרות שבמציאות הן, בעניין שבת וסכנה. שאלת רב.

7. מקרים בני זמננו — מקרים בני זמננו וסיכום

מקרה א — לידה בבית יולדות

זהו סעיף א. שני תנאי הט״ז צריכים להצטרף: אחרות עומדות, והרשות — ומושג “הרשות” הוא הדורש אומדן במוסד בן זמננו. וסייג הלילה נפרד, ואין בסימן דבר המרפה אותו. והמומחיות אינה פוטרת, בכפוף לחילוק הבית יעקב שמביא הפתחי תשובה. שאלת רב.

מקרה ב — ילד הנמסר מחוץ לבית

זו הנקודה שלא הוכרעה. הסעיף מתיר יוצאים ונכנסים; והט״ז קורא את התוספות כמתירים אף מחוץ לבית ישראל, והנקודות הכסף משיבים בשני אופנים בלא להכריע. וסייג הלילה עומד בכל הקריאות — והתוספות עצמם מניחים אותו. שאלת רב.

מקרה ג — מיילדת ישראלית ויולדת נכרית

שלושה תנאים מצטברים: להיות ידועה למילדת, בשכר, ובחול. והרשב״א, דרך הטור, נותן את המפתח: בלא המקצוע אין הסירוב פוגע, וטעם האיבה נופל. והחתם סופר עוסק במשטר שהמקצוע בו מוסדר, ומתיר בהרחבה. שאלת רב.

מקרה ד — משמרת או לידה בשבת

הסעיף כותב ובחול, וטעמו תשובת אביי. והחתם סופר מחלק שלושה דברים שאין לערבבם: מה שאין בו מלאכה, מה שיש בו מלאכה דאורייתא — חיתוך הטבור — והמקרה שהאיבה מביאה בו לחשש סכנת נפשות. ואין אחד מן החילוקים מתנהל בלא הוראה. שאלת רב.

מקרה ה — ישראלית המניקה תינוק נכרי

הסעיף אוסר אף בשכר, והט״ז מזכיר מדוע אין האיבה פועלת כאן: שני תירוצים בידה. והרמ״א מניח יוצא מן הכלל אחד, ואינו תלוי בתינוק אלא בה — חלב הרבה, והצער הבא ממנו. שאלת רב.

מקרה ו — מה שנותנת המטפלת לתינוק לאכול

אין הסימן שואל את השאלה, אך הבית יוסף מעירה במקום זה בדיוק, ומביא שלוש דעות — של המהר״ם, של הרמב״ם ושל הרשב״א. ואינה מחשש הסימן אלא מאיסורי אכילה ומחינוך; ומצוינת כאן לפי שלמעשה אותה שעה היא. שאלת רב.
« כתוב בא״ח בשם הר״מ כי מה שמניקת כותית נותנת לתינוק יין נסך או שאר איסורין אין למחות בידה דקטן אוכל נבלות אין ב״ד מצווין להפרישו אבל אסור לומר לכותית להאכילו ולהשקותו דבר טומאה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)

סיכום

שאלהתשובהמקור
האם עובדת כוכבים מיילדת לישראלית?לא בינה לבינה; כן באחרות עומדות, בבית ישראלשו״ע יו״ד קנ״ד:א · ט״ז ס״ק א
האם המומחיות פוטרת?לא — והש״ך כותב צ״ע; והפתחי תשובה מחלקש״ך ס״ק א · פתחי תשובה ס״ק א
להניק בבית הנכרית?לא, אף באחרות עומדותשו״ע יו״ד קנ״ד:א
האם יוצאים ונכנסים מספיקים?בבית ישראל — כן; מחוצה לו — לא הוכרעשו״ע יו״ד קנ״ד:א · ט״ז ס״ק א · נקודות הכסף
התינוק לבדו עמה בלילה?אסור, בלא יוצא מן הכלל בסימןשו״ע יו״ד קנ״ד:א
האם ישראלית מניקה תינוק נכרי?לא, אף בשכר — חוץ ממקרה הרמ״אשו״ע ורמ״א יו״ד קנ״ד:ב
האם ישראלית מיילדת לנכרית?כן אם היא מן המקצוע, בשכר, ובחולשו״ע יו״ד קנ״ד:ב · ש״ך ס״ק ד
ובשבת?לא; והחתם סופר מחלק בפרטיםשו״ע יו״ד קנ״ד:ב · פתחי תשובה ס״ק ב
ללמד אומנות?אסוררמ״א יו״ד קנ״ד:ב
מקורות לבדיקה:
ולבסוף, הכלל היחיד שנוהג למעשה. רמה זו מציגה את פסיקת המקורות; אינה באה במקום הוראה. ארבע נקודות בסימן זה מבקשות רב ולא עמוד: הגדרת “הרשות” במוסד בן זמננו; יוצא ונכנס מחוץ לבית ישראל, שהט״ז והנקודות הכסף השאירוהו פתוח; היקף חזקתה של בעלת מקצוע, שבו תלוי חילוק הבית יעקב; וכל הנוגע לשבת, שהחתם סופר עצמו מנהלו בתשובה שלמה.
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קנ״ד · רמה 4 — הלכה למעשה · דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית
daattorah.com
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד. לכל שימוש מעשי (לְמַעֲשֶׂה) יש לשאול רב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לעמוד הבית · סימן קנ״ד · ♥ תמיכה

📖להצטרף לחברותא