סימן קנ״ח · 158 — עובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות

1. היסוד: סימן הנושא את גבולותיו

« עובדי עבודת כוכבים מז׳ עממין שאין בינינו וביניהם מלחמה » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)

« ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)

« והאפיקורסים והם שכופרים בתורה ובנבוא׳ מישראל היו נוהגין בזמן הבית להרגם » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)

2. שלוש שאלות הבדיקה

3. טבלת האב — שני הסעיפים תיבה אחר תיבה

4. לא מורידין: המחלוקת המרכזית בשלוש שיטות

« ומשמע מדברי התוס׳ דלאו למימרא שאסור להורידם אלא היינו לומר שאינו מצווה להורידם אע״פ שהם עוברים על ז׳ מצות » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)

« הך ולא מורידין פירושו שיש איסור להורידן » (ט״ז יו״ד קנ״ח ס״ק א)

« ולא ק״מ דהא מבואר בב״י דהיינו דוקא כשאין מקיימים ז׳ מצות בני נח » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ח)

« ובט״ז האריך בזה מחולק על הב״י ובנה״כ מתרץ דברי הב״י ע״ש » (באר היטב יו״ד קנ״ח ס״ק א)

5. בידים וסיבוב: חילוק הט״ז כנגד הב״ח

« דכל שהוא בידים יש איסור בדבר להורידן אבל סיבוב בעלמא כגון סילוק הסולם שזכר בסעיף ב׳ שזהו אין איסור כאן כיון שאין עושה בידים » (ט״ז יו״ד קנ״ח ס״ק א)

« ומו״ח ז״ל כתב דבכלל הך לישנא דבידים יש ג״כ איסור לקיחת הסולם דהוה כמו בידים » (ט״ז יו״ד קנ״ח ס״ק א)

« אֲפִלּוּ הָיָה הַדּוֹחֵף עַצְמוֹ הוּא שֶׁחָזַר וְסִלֵּק הַסֻּלָּם פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין. וְנִדְרָשׁ מִמֶּנּוּ הַדָּם » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ג׳ הלכה י״א)

6. איבה: גדר הרפואה, מן הטור עד הרמב״ן

« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכוֹל לוֹמַר לוֹ ״קָאֵי בְּרִי אַאִיגָּרָא״, אִי נָמֵי ״נְקִיטָא לִי זִימְנָא לְבֵי דַוָּאר״ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)

« לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר ואם מתיירא מהם או משום איבה מרפאין אותם בשכר אבל לא בחנם » (טור יו״ד קנ״ח)

« דאז אפילו בחנם שרי אם לא יוכל להשמט אפילו בחנם » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)

7. ארבע תיבות סעיף ב׳

« אִיתְּמַר מְשׁוּמָּד, פְּלִיגִי רַב אַחָא וְרָבִינָא: חַד אָמַר: לְתֵיאָבוֹן — מְשׁוּמָּד, לְהַכְעִיס — מִין הָוֵי, וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ לְהַכְעִיס נָמֵי מְשׁוּמָּד » (עבודה זרה כ״ו ע״ב)

« וקי״ל דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל הילכך אפי׳ להכעיס הוי מומר » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)

« שְׁלֹשָׁה הֵן הַנִּקְרָאִים אֶפִּיקוֹרְסִין. הָאוֹמֵר שֶׁאֵין שָׁם נְבוּאָה כְּלָל וְאֵין שָׁם מַדָּע שֶׁמַּגִּיעַ מֵהַבּוֹרֵא לְלֵב בְּנֵי הָאָדָם » (רמב״ם הלכות תשובה פרק ג׳ הלכה ח׳)

« והר״ן פי׳ דהיינו מבזה ת״ח או מבזה חבירו בפני ת״ח וכך אמרו בפרק חלק » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)

8. חמישה כללי יסוד

9. סימן לזיכרון — שלושת סייגי הסימן

10. ארבעה מכשולים רגילים, וכרטיס החזרה