עשרה פרקים, שאלה אחת בכל אחד, והתשובה בשורה. ובסוף — ארבעה כללי זהב, סימן לזיכרון על המילה זקף, וארבעת המכשולים.
הנושא : חזרה על סימן קע״א — זקיפה במלוה, קרן ורבית, גר
המקור : שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א — סעיף אחד · ש״ך (ג׳ ס״ק) · ט״ז (ב׳) · באר היטב (ב׳) · פתחי תשובה (א׳) · טור · בית יוסף · בבא מציעא ע״ב
עריכה : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
| הבבא | מה היא קובעת | מי המדבר |
|---|---|---|
| ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר | המקרה הראשון : המלוה העובד כוכבים מתגייר | מחבר |
| אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית | זקיפה קודם הגיור : קרן ורבית | מחבר |
| ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית | זקיפה לאחר הגיור : הקרן בלבד | מחבר |
| אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה | המקרה השני, בהיפוך : הלוה העובד כוכבים מתגייר | מחבר |
| אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית | אף שנזקף לאחר הגיור : קרן ורבית | מחבר |
| שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | הטעם, והוא יחיד : שמו של הגר | מחבר |
| וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים | הגבול : מה שנתחייב בו כשהיה עובד כוכבים | מחבר |
| המצב | מה נגבה | המקור |
|---|---|---|
| המלוה העובד כוכבים מתגייר — זקיפה קודם | קרן ורבית, ואף מה שעלה לאחר הגיור | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א |
| אותו מקרה — זקיפה לאחר | הקרן בלבד — ואף לא הרבית שעלתה קודם | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב |
| אותו מקרה — אין זקיפה כלל | הקרן בלבד, וכל שכן — ולא כפרישה | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| הלוה העובד כוכבים מתגייר — נזקף אף לאחר | קרן ורבית — שלא יאמרו | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| אותו מקרה — אין זקיפה כלל | שתי דעות ; והש״ך מסיק וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| רבית שעלתה לאחר גיור הלוה | אינה נגבית — וזו לשון הסעיף | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואפי׳ מה שעלה קודם שנתגייר והטעם דכיון דלא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר השתא דקא שקיל מיניה רביתא כו׳ כן כתב הרא״ש » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וכתב הרב המגיד דמן הדין יוכל לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר וכתב הש״ך דלרבותא קאמר דכ״ש אם לא זקפה כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ולבוש ודלא כפרישה » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)
« וְכֵן נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה וְנִתְגַּיֵּיר, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. אִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)
| המונח | מה הוא מציין |
|---|---|
| זְקִיפָה בְּמִלְוֶה | עשיית החשבון. המעשה שבו מעמידים המלוה והלוה את החשבון ומחזירים את הכל — קרן ורבית שעלתה — לחוב חדש. וזה ציר הסימן : לא הגיור הוא הקובע אלא זמנו של מעשה זה. |
| חָשׁוּב כְּגָבוּי | כאילו נגבה. הטעם שנותנים הטור והט״ז : משנעשתה הזקיפה, נידונה הרבית כאילו נגבתה. ואם נגבתה בזמן שגבייתה מותרת, שוב אינה חוזרת להיות רבית — קרן נעשתה. |
| קֶרֶן וְרִבִּית | שתי המסות. שני החלקים שכל הסימן עוסק בהפרדתם. הקרן נגבית תמיד ; והרבית — רק לפי זמן הזקיפה ולפי כיוון ההלואה. |
| גֵּר | המתגייר. קודם גיורו הייתה ההלואה ברבית שבינו לישראל מותרת, ולאחריו אינה מותרת. ואין הסימן שואל מה נעשה הוא, אלא מתי נעשה המעשה. |
| שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | טעמו של רבי יוסי. טעם של שם טוב הוא ולא של ממון : שאם ייפטר הגר מחוב מחמת גיורו עצמו, יחשדו בכנותו. נמצא שהתקנה מגינה על הגר — ומשום כך אינה נוהגת אלא בצד שבו היה מרויח. |
| הָרַב הַמַּגִּיד | המגיד משנה. מפרש הרמב״ם, המובא בסימן זה בש״ך, בט״ז, בבאר היטב ובבית יוסף — כולם על אותה שורה : שמן הדין היה גובה, אלא שחכמים תקנו לילך אחר הזקיפה להחמיר. |
| לְרַבוּתָא | לומר יותר. מפתח קריאתו של הש״ך בס״ק ב : לא נקט המגיד משנה זקיפה אלא לרבותא, לומר את המקרה החזק ; וכל שכן כשלא נזקף כלל. דרך קריאה היא, והפרישה אינה שותפה לה. |
| עוֹבֵד כּוֹכָבִים | לשון הדפוס. זו הצורה שבנוסח הנדפס שאנו מעתיקים ממנו את הסעיפים, ואנו מעתיקים אותה ככתבה. ובביאורים אנו מתרגמים ״שאינו יהודי״. |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קע״א · 171 · ♥ תמיכה