✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 3 — SYNTHESIS

Siman 171 — The non-Jew who lent at interest, and converted

A single seif: structured revision, tables, rapid memorisation
יורה דעה · סימן קע״א
דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר
✨ Synthesis level · חזרה וסיכום
✦ ❖ ✦

Ten sections, one question each, and the answer in a line. At the end, four golden rules, a mnemonic on the word זקף and the four pitfalls one falls into.

Subject: Revision of siman 171 — זקיפה במלוה, principal and interest, the convert
Source: שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א — 1 seif · ש״ך (3 ס״ק) · ט״ז (2) · באר היטב (2) · פתחי תשובה (1) · טור · בית יוסף · בבא מציעא ע״ב

Compiled by: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 Plan of the synthesis

  1. The axiom: it is not the conversion that decides, but the date
  2. The 3 reflex questions
  3. Master table — the seif clause by clause
  4. The five situations, and what is recovered
  5. The Shach’s three ס״ק, one sentence each
  6. The Taz, the Ba’er Hetev and the Pitchei Teshuva
  7. The asymmetry of the two cases, and its reason
  8. The limit of the reason: what he owed before his conversion
  9. The vocabulary of the siman
  10. Golden rules, mnemonic, pitfalls and flash card

1. The axiom: it is not the conversion that decides, but the date

The starting point:

A loan at interest between a Jew and a non-Jew is licit. A conversion moves it between two Jews, where it would no longer be. Yet the seif does not ask what the conversion changed: it asks when the settlement of account took place. For from the settlement, the interest is deemed received — חשוב כגבוי — and received when it was licit, it has become principal.

Hence the axiom: it is the date of the זקיפה, not the conversion, that decides what is recovered. Except in the second case, where an entirely different reason takes over.
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)

2. The 3 reflex questions

1. Who converted — the lender or the borrower? Lender: the date of the settlement decides. Borrower: it no longer decides, and the interest is recovered.
2. Was there a settlement, and when? Before the conversion: principal and interest. After: the principal alone. Never: the Shach concludes a fortiori in the first case, and וטוב להחמיר in the second.
3. Which interest is at issue — before or after the conversion? In the first case, a prior settlement carries everything, even the later interest (Shach ס״ק א). In the second, the seif bounds it, on the contrary, to what he had become liable for before.

3. Master table — the seif clause by clause

The clauseWhat it settlesWho speaks
ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגיירThe first case: the non-Jewish lender convertsמחבר
אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורביתSettlement before the conversion: principal and interestמחבר
ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרביתSettlement after: the principal aloneמחבר
אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוהThe second case, reversed: the non-Jewish borrower convertsמחבר
אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרביתEven settled after the conversion: principal and interestמחבר
שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זהThe reason, and it is a single one: the convert’s good nameמחבר
וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכביםThe limit: what he became liable for when he was a non-Jewמחבר

4. The five situations, and what is recovered

The situationWhat is recoveredThe source
The non-Jewish lender converts — settlement beforePrincipal and interest, including what accrued after the conversionשו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א
The same — settlement afterThe principal alone — not even the interest accrued beforeשו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב
The same — no settlement at allThe principal alone, a fortiori — and not like the Prishaש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב
The non-Jewish borrower converts — settled even afterPrincipal and interest — שלא יאמרושו״ע יו״ד קע״א:א
The same — no settlement at allTwo views; the Shach concludes וטוב להחמירש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג
Interest accrued after the borrower’s conversionNot recovered — that is the letter of the seifשו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א
The trap of the table is to read it as a single scale. The first three lines are one; the last three belong to another reason, and that is why the settlement loses its power there.

5. The Shach’s three ס״ק, one sentence each

ס״ק א — on גובה קרן ורבית: this holds even for interest accrued after the conversion, because from the settlement everything became principal. The Terumat HaDeshen and the Acharonim, against the Maharik’s reading.
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
ס״ק ב — on ולא הרבית: even interest accrued before the conversion is forfeited; and the Maggid Mishneh, who writes that by strict law one could collect, said it לרבותא — all the more so without a settlement. Against the Prisha.
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
ס״ק ג — on אע״פ שזקפן עליו: and if there was no settlement? The Tur says yes; the Maggid Mishneh reports that no, and that this is the Rambam’s view; and since the Mechaber’s wording comes from the Rambam, וטוב להחמיר.
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)

6. The Taz, the Ba’er Hetev and the Pitchei Teshuva

The Taz — two entries, and they give the two reasons: the Tur’s on the first clause, the Rosh’s on the second.
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואפי׳ מה שעלה קודם שנתגייר והטעם דכיון דלא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר השתא דקא שקיל מיניה רביתא כו׳ כן כתב הרא״ש » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק ב)
The Ba’er Hetev — two entries faithfully summing up the Shach’s three, including the reading against the Prisha and the וטוב להחמיר.
« וכתב הרב המגיד דמן הדין יוכל לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר וכתב הש״ך דלרבותא קאמר דכ״ש אם לא זקפה כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ולבוש ודלא כפרישה » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
The Pitchei Teshuva — one entry, and it is a reference: to the Ba’er Hetev, then to three collections of responsa. The Nekudot HaKesef do not comment on this siman.
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)

7. The asymmetry of the two cases, and its reason

The fact — the baraita treats the two cases alike; Rabbi Yosi breaks the symmetry on the second, and the halakha follows him.
« וְכֵן נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה וְנִתְגַּיֵּיר, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. אִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
The reason — כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה. It is one of reputation, not of property.
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
Why it operates on one side only — the fear can arise only where the convert would gain by his conversion, that is, where he is the borrower. As lender, his conversion costs him, and the suspicion has nothing to grip.

8. The limit of the reason: what he owed before his conversion

The limit written into the seif — what he became liable for when he was a non-Jew, and no further.
« וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
The disagreement it settles — the רמ״ה, the Rambam and the disciples of the Rashba: nothing after the conversion. The Rosh: even after, until payment, for the Sages have power to uproot a matter of Torah.
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
The Beit Yosef’s conclusion — like the Rambam, the רמ״ה and the disciples of the Rashba, “for they are many, and all the more so is their reasoning plausible”.
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)

9. The vocabulary of the siman

The termWhat it denotes
זְקִיפָה בְּמִלְוֶהthe settlement of account. The act by which creditor and debtor close the account and recast the whole — principal and accrued interest — as a new debt. It is the pivot of the siman: it is not the conversion that decides, but the date of that act.
חָשׁוּב כְּגָבוּיdeemed collected. The reason given by the Tur and the Taz: from the moment of the settlement, the interest is treated as though it had been received. Received while receiving it was licit, it does not become interest again — it has become principal.
קֶרֶן וְרִבִּיתprincipal and interest. The two masses the whole siman labours to separate. The principal is always recovered; the interest only according to the date of the settlement, and according to the direction of the loan.
גֵּרthe convert. Before his conversion, a loan at interest between him and a Jew was licit; afterwards it is not. The siman does not ask what he has become, but when the act took place.
שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זהRabbi Yosi’s reason. It is one of reputation, not of property: if the convert found himself released from a debt by the very fact of his conversion, his sincerity would be suspected. The rule therefore protects the convert — and that is why it operates only in the direction in which he would have gained.
הָרַב הַמַּגִּידthe Maggid Mishneh. The commentator on the Rambam, cited in this siman by the Shach, the Taz, the Ba’er Hetev and the Beit Yosef — all on the same sentence: by strict law he could collect, but the Sages ordained to follow the settlement stringently.
לְרַבוּתָאto say more. The Shach’s reading-key at ס״ק ב: the Maggid Mishneh named the settlement only to state the stronger case; all the more so where there was no settlement at all. It is a way of reading, and the Prisha does not share it.
עוֹבֵד כּוֹכָבִיםthe spelling of the edition. This is the form borne by the printed text from which we copy the seifim, and we copy it as it stands. In the glosses we translate “non-Jew”.

10. Golden rules, mnemonic, pitfalls and flash card

  1. The date, not the conversion. The first question is the question of the settlement.
  2. What is deemed received does not become interest again. That is the Tur’s reason, and it carries the whole first case.
  3. The second case obeys a reason of name, not of property. It operates only where the convert would gain.
  4. A reason of name reaches as far as what could be said. Hence the limit written into the seif’s last clause.
Mnemonic — the word זקף
ז — זקיפה : the settlement of account — and its date decides
ק — קרן : what is settled becomes principal, and is recovered
ף — פֶּה : and where the date no longer decides, what will be said decides
  1. Thinking the conversion is the criterion. It is so only in the second case, and for another reason.
  2. Treating the two cases symmetrically. The baraita did; Rabbi Yosi broke the symmetry and the halakha follows him.
  3. Reading the Mechaber’s silence as a permission. The Shach reads it through its source and concludes stringently.
  4. Extending the second case’s takana past the conversion. The seif’s last clause prevents it.
Flash card. ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית → וזקפן עליו במלוה ונתגייר → עד שלא נתגייר … גובה קרן ורבית → משנתגייר … גובה הקרן ולא הרבית → אבל עובד כוכבים שלוה מישראל → אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר → שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה → כשהיה עובד כוכבים.
🎓 Recap of the study path
The sources of this level are available on Sefaria:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קע״א · Level 3 — Synthesis / Revision · דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר
daattorah.com

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קע״א · ♥ Support