סימן קפ״ח · מַרְאוֹת הַדָּם הַטְּמֵאִים וְהַטְּהוֹרִים

📑 מהלך הלימוד

1. לשון המחבר — 6 הסעיפים

סימן קפ״ח פותח את דיני מראות הדם : מראות הדם. המחבר (רבי יוסף קארו) קובע אילו מראות מטמאות ואילו מטהרות, ואחר כך דן בנאמנות האשה, בדם שאינו יוצא כדרכו (שפופרת, חתיכה, נעקר מקור), ובבדיקת השרייה המבחינה בין דם אמיתי לבין בריה בעלמא. הרמ״א (רבי משה איסרלש) מוסיף את הגהותיו (הגה). נכיר את הסעיפים לפי קבוצות. נושא רגיש : כל האמור כאן הוא לימוד — בדיקה ממשית מראים תמיד למורה הוראה.

קבוצה א — המראות והנאמנות (סעיפים א-ב)

סעיף א — אדום ושחור טמא ; לבן וירוק טהור 📋 העתק

כָּל מַרְאֶה אָדֹם, בֵּין אִם הוּא כֵּהֶה הַרְבֵּה אוֹ עָמֹק — טְמֵאִים; וְכֵן כָּל מַרְאֶה שָׁחֹר. וְאֵין טָהוֹר אֶלָּא מַרְאֶה לָבָן, וְכֵן מַרְאֶה יָרֹק אֲפִלּוּ כְּמַרְאֵה הַשַּׁעֲוָה אוֹ הַזָּהָב, וְכָל שֶׁכֵּן הַיָּרֹק כְּכַרְתִּי אוֹ כַּעֲשָׂבִים (מָרְדְּכַי) (וְכֵן מַרְאֶה שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַ״ז בְּלוֹא בִּכְלַל יָרֹק הוּא). וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ סְמִיכוּת דָּם וְהוּא עָב הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ הִרְגִּישָׁה שֶׁנִּפְתַּח מְקוֹרָהּ וּבָדְקָה מִיָּד וּמָצְאָה מַרְאוֹת הַלָּלוּ — טְהוֹרָה. (דַּעַת עַצְמוֹ, דְּלֹא כְּתֶרוּמַת הַדֶּשֶׁן)

סעיף ב — נאמנות : „כזה ראיתי ואבדתיו‟ ; אבל „חכם טיהר‟ אינו מספיק 📋 העתק

נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר כָּזֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו; וְאִם הוּא מַרְאֶה לָבָן אוֹ יָרֹק — טָהוֹר. אֲבָל אִם הֵבִיאָה לְפָנֵינוּ דָּם וְהֶחְזַקְנוּהוּ בְּטָמֵא, אוֹ אֲפִלּוּ נִסְתַּפַּקְנוּ אִם הוּא טָמֵא אוֹ טָהוֹר, וְהִיא אוֹמֶרֶת חָכָם פְּלוֹנִי טִיהֵר לִי כַּיּוֹצֵא בָּזֶה — אֵין סוֹמְכִין עָלֶיהָ.

קבוצה ב — דם שאינו יוצא כדרכו (סעיף ג)

סעיף ג — שפופרת, חתיכה, נעקר מקור → טהורה (תליה במכה) 📋 העתק

הִכְנִיסָה שְׁפוֹפֶרֶת וְהוֹצִיאָה בָּהּ דָּם — טְהוֹרָה; וְכֵן אִם רָאֲתָה דָּם בַּחֲתִיכָה, אֲפִלּוּ הִיא מְבֻקַּעַת וְהַדָּם בַּבְּקָעִים בְּעִנְיָן שֶׁנּוֹגֵעַ בִּבְשָׂרָהּ — טְהוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִרְאוֹת כֵּן. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁנֶּעֱקַר מְקוֹר שֶׁלָּהּ וּכְמִין חֲתִיכוֹת בָּשָׂר נוֹפְלִים בַּבַּיִת הַחִיצוֹן — טְהוֹרָה. הגה: אֲפִלּוּ רָאֲתָה דָּם, כָּל זְמַן שֶׁהַחֲתִיכוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן שֶׁלָּהּ — טְהוֹרָה, דְּתָלִינַן הַדָּם בַּחֲתִיכָה זוֹ הוֹאִיל וְיָדְעִינַן וַדַּאי שֶׁנֶּעֱקַר מְקוֹרָהּ וּמֵחֲמַת מַכָּה הִיא (כֵּן מַשְׁמַע בַּטּוּר וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם וְהָרֹא״שׁ).

קבוצה ג — הדם, הבריה ובדיקת השרייה (סעיפים ד-ה)

סעיף ד — כל דם טמא ; צורת בריה ושרייה במים פושרים 📋 העתק

כָּל דָּם הַיּוֹצֵא מִן הָאִשָּׁה, בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ — טְמֵאָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ יָצָא מִמֶּנָּה צוּרַת בְּרִיָּה, כְּמִין קְלִפּוֹת אוֹ כְּמִין שְׂעָרוֹת אוֹ כְּמִין יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים — טְמֵאָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ נִמּוֹחִים בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת עַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹרִים אוֹתָם בְּמַיִם פּוֹשְׁרִים, וְיִהְיוּ הַמַּיִם פּוֹשְׁרִים כָּל מֶשֶׁךְ מֵעֵת לְעֵת שֶׁהֵם בְּתוֹכוֹ; וְשִׁעוּר הַחִמּוּם כְּמוֹ מַיִם שֶׁנִּשְׁאֲבוּ בַּקַּיִץ מֵהַנָּהָר אוֹ מֵהַמַּעְיָן וְעָמְדוּ בַּבַּיִת שֶׁחֹם הַבַּיִת מְחַמְּמָתָן — וְכַחִמּוּם שֶׁל אֵלּוּ כָּךְ הוּא שִׁעוּר פּוֹשְׁרִים.

סעיף ה — לא נמוח = טהור (אלא לחלוח דם) ; החזקה אחר ג׳ פעמים 📋 העתק

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁאִם לֹא נִמּוֹחוּ — טְהוֹרָה, בִּזְמַן שֶׁהֵם יְבֵשִׁים גְּמוּרִים שֶׁאֵין עִמָּהֶם דָּם כְּלָל; אֲבָל אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם שׁוּם לַחְלוּחַ דָּם — טְמֵאָה. הגה: וְהוּא הַדִּין אִם נִתְמַעֲכוּ אוֹ נִמּוֹחוּ קְצָתָן וּקְצָתָן לֹא נִמּוֹחוּ — דִּטְמֵאָה (פִּסְקֵי מַהֲרַא״י סִימָן מ״ז). מִיהוּ נִרְאֶה לִי דְּאִם בָּדְקָה ג׳ פְּעָמִים כָּל מַה שֶּׁרָאֲתָה וְלֹא נִמּוֹחוּ כְּלָל — שׁוּב אֵינָהּ צְרִיכָה לִבְדֹּק מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה אַחַר כָּךְ כְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקָה שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם דָּם רַק בָּאִים מִמַּכָּה שֶׁבְּגוּפָהּ.

קבוצה ד — גדרי הבדיקה : מפלת או חתיכת דם (סעיף ו)

סעיף ו — השרייה רק במפלת ; חתיכת דם טמאה 📋 העתק

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁצְּרִיכָה בְּדִיקָה בִּשְׁרִיָּה? בְּמַפֶּלֶת כְּמִין קְלִפּוֹת וּשְׂעָרוֹת. אֲבָל חֲתִיכַת דָּם, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשָׁה וְאֵינוֹ נִמּוֹחַ — טְמֵאָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם לָזֶה צְרִיכָה בְּדִיקָה בִּשְׁרִיָּה, אִם הִיא חֲתִיכָה קְטַנָּה כְּשִׁעוּר שְׁפוֹפֶרֶת קָנֶה דַּק שֶׁבְּדַקִּים. (דַּעַת עַצְמוֹ)

2. רקע — מדוע הכל תלוי במראה

כל דיני הנדה עומדים על עיקרון : האשה אינה טמאה אלא מדם הבא מן המקור. אך מהו דם? מן התורה, רק חמש מראות מטמאות. חכמים החמירו — מחשש לטעות בין דם לדם — ואסרו כל הנוטה לאדמימות והכשירו כל שאין לספקו באדמימות (ש״ך). מכאן שבזמן הזה, שאיננו בקיאים להבחין בין הגוונים, אין מורים בעצמנו אלא מראים את הבדיקה למורה הוראה.

השאלות הגדולות של הסימן

3. מושגי היסוד של הסימן

כדי להבין את סימן קפ״ח צריך אוצר מילים קצר המתאר את המראות, מקור הדם והבדיקה המכריעה ביניהם.

4. המראות — טבלת טמא / טהור

כל סעיף א מתמצה בטבלה. מביטים במראה וקוראים את הדין. גבול הביניים (חום, בז׳, צהוב…) דק ונשאר עניין למורה הוראה.

5. הש״ך, הט״ז והפתחי תשובה

ביורה דעה אין לומדים את השולחן ערוך לבדו. שלושה פירושים מבנים את לימוד דיני הנדה : הש״ך והט״ז (נושאי הכלים הקלאסיים), והפתחי תשובה המלקט את שו״ת האחרונים. אין כאן משנה ברורה, המפרשת רק את אורח חיים.

ערך מפתח מן הש״ך

ערך מפתח מן הפתחי תשובה

6. הגהת הרמ״א (הגה)

הרמ״א (רבי משה איסרלש) מדייק את המעשה בשתי נקודות בסימן שלנו.

על סעיף ג — תליה במכה אפילו ראתה דם

על סעיף ה — חלק נמוח → טמא ; אבל חזקה אחר ג׳ פעמים

7. תליה במכה / שרייה — לתלות, ולהבחין בין דם לבריה

סעיפים ג עד ו — לב ה„אבחון‟ של הסימן — ראויים לעצירה. שני מנגנונים שזורים בהם : לתלות את הדם במכה, ולבדוק את טיב הדבר.

8. מקרים מעשיים בני זמננו

כיצד מתפרשים הדינים הללו בימינו? להלן ארבעה מצבים. כלל הזהב : אין מורים בעצמנו — מראים למורה הוראה.

מקרה 1 — כתם מסופק על בד הבדיקה

מקרה 2 — שאלת המראה

מקרה 3 — דם הנתלה במכה (תליה במכה)

מקרה 4 — מפלת

9. סיכום סימן קפ״ח

טבלת זיכרון

שאלות הבנה

להמשך ולהעמקה