שולחן ערוך · יורה דעה

הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁתִּינָה מַיִם וְיָצָא דָּם עִם מֵי רַגְלֶיהָ — בֵּין שֶׁהִשְׁתִּינָה וְהִיא עוֹמֶדֶת בֵּין שֶׁהִשְׁתִּינָה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת — הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ הִרְגִּישָׁה גּוּפָהּ וְנִזְדַּעְזְעָה אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת, שֶׁהַרְגָּשַׁת מֵי רַגְלֶיהָ הִיא זוֹ, שֶׁאֵין מֵי רַגְלֶיהָ מִן הַחֶדֶר; וְדָם זֶה דַּם מַכָּה הוּא בַּחֲלָחֹלֶת אוֹ בַּכּוּלְיָא. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהַתִּירָהּ אֶלָּא בְּיוֹשֶׁבֶת, אֲבָל בְּעוֹמֶדֶת — אִם מְקַלַּחַת לְתוֹךְ הַסֵּפֶל וְנִמְצָא שָׁם דָּם טְהוֹרָה, אֲבָל אִם שׁוֹתֵת עַל שְׂפַת הַסֵּפֶל טְמֵאָה, דְּהוֹאִיל וְהַמָּקוֹר צַר חוֹזְרִין לַמָּקוֹר וּמְבִיאִים דָּם. וְהָכִי נָהוּג. וְכָל זֶה כְּשֶׁנִּמְצָא בְּמִקְרֶה, אֲבָל אִשָּׁה הָרְגִילָה לִרְאוֹת דָּם בְּמֵי רַגְלֶיהָ וּמַרְגֶּשֶׁת כְּאֵב — יֵשׁ לְהַתִּיר בְּכָל עִנְיָן, דְּאִכָּא יָדַיִם מוֹכִיחוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַכָּה.)

יסוד הסימן: אשה אינה נטמאת בנדה אלא בדם הבא מן המקור (החדר, הוא הרחם). דם הבא ממקום אחר בגוף — אינו מטמא. והנה דרכי השתן (החלחולת והכוליא) הם מקום נפרד מן המקור, ולפיכך דם הנמצא במי רגלים, הואיל ובא דרך נתיב מי הרגלים ולא דרך נתיב הדם, תולין שהוא דם מכה שבאותו נתיב — לא דם המקור. וזהו שאמר המחבר "דם זה דם מכה הוא בחלחולת או בכוליא".

"וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהַתִּירָהּ אֶלָּא בְּיוֹשֶׁבֶת וְהִשְׁתִּינָה; אֲבָל בְּעוֹמֶדֶת — אִם מְקַלַּחַת לְתוֹךְ הַסֵּפֶל וְנִמְצָא שָׁם דָּם טְהוֹרָה, אֲבָל אִם שׁוֹתְתִין עַל שְׂפַת הַסֵּפֶל וְנִמְצָא שָׁם דָּם טְמֵאָה, דְּהוֹאִיל וְהַמָּקוֹר צַר חוֹזְרִין לַמָּקוֹר וּמְבִיאִים דָּם (הטור בשם הרא״ש). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ בְּיוֹשֶׁבֶת אֵין לְהַתִּיר אֶלָּא בִּמְקַלַּחַת וְנִמְצָא הַדָּם תּוֹךְ הַסֵּפֶל, אֲבָל עַל שְׂפַת הַסֵּפֶל טְמֵאָה, וּבְעוֹמֶדֶת בְּכָל עִנְיָן טְמֵאָה (מרדכי הלכות נדה ובית יוסף בשם הגהות מיימוני) — וְהָכִי נָהוּג."

"וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּמְצָא הַדָּם בַּסֵּפֶל שֶׁהִיא מַשְׁתֶּנֶת שָׁם לְחוּד — דְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִמֶּנָּה; אֲבָל אִם נִמְצָא בְּסֵפֶל שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה מַטִּילִין שָׁם מַיִם — טְהוֹרָה בְּכָל עִנְיָן (טור ופוסקים)." 📋 העתק

"אֲבָל אִשָּׁה הָרְגִילָה לִרְאוֹת דָּם בְּמֵי רַגְלֶיהָ וּמַרְגֶּשֶׁת כְּאֵב בְּשָׁעָה שֶׁמַּטֶּלֶת מַיִם — נִרְאֶה דְּיֵשׁ לְהַתִּיר בְּכָל עִנְיָן, דְּהָא אִכָּא יָדַיִם מוֹכִיחוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַכָּה הַמַּכְאִיב אוֹתָהּ בַּהֲטָלַת מֵי רַגְלֶיהָ וּמִמֶּנּוּ הַדָּם יוֹצֵא; וַאֲפִלּוּ מָצְאָה דָּם אַחַר הֲטָלַת מֵי רַגְלַיִם כְּשֶׁמְּקַנַּחַת עַצְמָהּ — טְהוֹרָה (בהגהת ש״ד בשם מהרי״ל). אַךְ יֵשׁ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא לְהַתִּיר רַק בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת — לְהַצְרִיכָהּ בְּדִיקָה: קֹדֶם שֶׁתַּשְׁתִּין תִּבְדֹּק עַצְמָהּ הֵיטֵב בְּחוֹרִין וּבִסְדָקִין, וְאִם לֹא תִּמְצָא דָּם תַּכְנִיס מוֹךְ נָקִי עַל הַמָּקוֹר בִּפְנִים וְתַשְׁתִּין וּתְקַנַּח עַצְמָהּ יָפֶה, וְתוֹצִיא הַמּוֹךְ — אִם נְקִיָּה הִיא, הוֹכָחָה גְּדוֹלָה דְּאֵין הַדָּם מִן הַמָּקוֹר; וְהָכִי נָהוּג. וְאִם בָּדְקָה עַצְמָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָךְ וּמָצְאָה הַמּוֹךְ נָקִי — מֻתֶּרֶת אַחַר כָּךְ בְּלֹא בְּדִיקָה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ, דַּחֲזָקָה דְּדַם מַכָּה הוּא."

"וְכָל זֶה דַּוְקָא שֶׁמַּרְגֶּשֶׁת כְּאֵב עִם מֵי רַגְלֶיהָ; אֲבָל אִם אֵינָהּ מַרְגֶּשֶׁת כְּאֵב, וּבוֹדֶקֶת עַצְמָהּ אַחַר הֲטָלַת מַיִם וּמוֹצֵאת דָּם — אִם לֹא מָצְאָה דָּם בְּמֵי רַגְלֶיהָ, וַדַּאי טְמֵאָה. אֲבָל אִם מָצְאָה דָּם תּוֹךְ מֵי רַגְלֶיהָ וְגַם עַל הָעֵד שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בּוֹ — יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהִיא טְמֵאָה, דְּלֹא הִתִּירוּ רַק דָּם שֶׁנִּמְצָא תּוֹךְ מֵי רַגְלַיִם (מרדכי). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה, דְּדָם שֶׁנִּמְצָא תּוֹלִין שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאַר מִתַּמְצִית מֵי רַגְלַיִם (ב״י ממשמעות הרא״ש והר״ן) — וְיֵשׁ לְהַחְמִיר."

"וְאִם אֵינָהּ מוֹצֵאת דָּם אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ רַק קַרְטִין קַרְטִין כְּמוֹ חוֹל וְחָצָץ אָדֹם, וְנִמְצָא כָּזֶה גַּם כֵּן בְּמֵי רַגְלֶיהָ, וּבִשְׁעַת וִסְתָּהּ אוֹ לִפְעָמִים רוֹאָה דָּם מַמָּשׁ כִּשְׁאָר נָשִׁים, וְאֵינָהּ מוֹצֵאת אוֹתוֹ חוֹל רַק אַחַר מֵי רַגְלֶיהָ — טְהוֹרָה, דְּאֵינוֹ דָּם רַק חוֹל שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוָּלֵד בַּכְּלָיוֹת (ב״י בשם תשובת הר״ן)."