סימן קצ״ג — דין דם בתולים ובעילת מצוה

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט המחבר — הסעיף היחיד, בחמישה דינים

סימן קצ״ג כולל סעיף אחד בלבד, אך צפוף מאוד : הוא קובע את מעמד האישה לאחר בעילת מצוה. מחמת דם בתולים — דם הבתולין — האישה נעשית נדה. המחבר (רבי יוסף קארו) מונה כמה דינים : פרישה מיד, הפסק טהרה ושבעה נקיים, מניין המתחיל רק ביום החמישי, והרחקות של נדה — עם קולא מיוחדת במיטה. הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף את הגהתו (הגה) על מקרים שבהם אפשר להקל, ועל הנהגת בעל נפש. נפרק את הסעיף לחמשת דיניו, בכבוד ובצניעות.

הסעיף בשלמותו 📋 העתקה

הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וְגוֹמֵר בִּיאָתוֹ וּפוֹרֵשׁ מִיָּד, אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְלֹא רָאֲתָה, וַאֲפִלּוּ בָּדְקָה וְלֹא מָצְאָה דָּם — טְמֵאָה, שֶׁמָּא רָאֲתָה טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל וְחִפָּהוּ שִׁכְבַת זֶרַע. (הגה: וְיֵשׁ מְקִילִין אִם לֹא רָאֲתָה דָּם [הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי בְּשֵׁם אִיכָּא מָאן דְּאָמַר], וְנָהֲגוּ לְהָקֵל אִם לֹא גָּמַר בִּיאָה רַק הֶעֱרָה בָּהּ וְלֹא רָאֲתָה דָּם, אֲבָל אִם בָּא עָלֶיהָ בִּיאָה מַמָּשׁ צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ מִמֶּנָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם [טוּר וב״י בְּשֵׁם רוֹב הַפּוֹסְקִים], וּבַעַל נֶפֶשׁ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׂחוֹק בְּתִינוֹקוֹת.) וּצְרִיכָה שֶׁתִּפְסוֹק בְּטַהֲרָה וְתִבְדּוֹק כָּל שִׁבְעָה, וְלֹא תַּתְחִיל לִמְנוֹת עַד יוֹם ה׳ לְשִׁמּוּשָׁהּ, וְנוֹהֵג עִמָּהּ בְּכָל דִּינֵי נִדָּה לְעִנְיַן הַרְחָקָה, אֶלָּא שֶׁנִּדָּה גְמוּרָה אָסוּר לוֹ לִישֹׁן עַל מִטָּתָהּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינָהּ בַּמִּטָּה, וְזוֹ מֻתָּר לוֹ לִישֹׁן בְּאוֹתָהּ מִטָּה לְאַחַר שֶׁעָמְדָה מֵאֶצְלוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּסָּדִין שֶׁהַדָּם עָלָיו.

דין א — בעילת מצוה → טמאה ; פורש מיד

דין ב — קולות הרמ״א ובעל נפש

דין ג — הפסק טהרה ושבעה נקיים

דין ד — אינה מתחילה למנות אלא ביום החמישי

דין ה — ההרחקות, עם קולת המיטה

2. הקשר — היכן עומד הסימן

סימן קצ״ב עסק בכלה לפני החופה (שבעה נקיים של דם חימוד, הטבילה סמוך לבעילת מצוה, השמירה כשהכלה נדה לפני הביאה). סימן קצ״ג בא בהמשך הטבעי : בעילת המצוה עצמה. מחמת הדם בתולים, האישה נעשית נדה — והזוג פוגש, בפעם הראשונה, את כל מחזור הנדה : הפרישה, הפסק טהרה, שבעה נקיים, ההרחקות. החידוש אינו דם לא־מוכר, אלא החלת דין הנדה על רגע זה, עם שני ייחודים : המניין המתחיל ביום ה׳, וקולת המיטה.

חמשת דיני הסעיף

3. מושגי היסוד של הסימן

כדי להבין את סימן קצ״ג צריך אוצר מילים קצר השייך לדיני בעילת המצוה — הנלמד בצניעות הראויה לנושא.

4. הפסק טהרה, שבעה נקיים, וההתחלה מיום ה׳

לאחר בעילת המצוה האישה נכנסת למחזור הנדה. שלושה שלבים זה אחר זה : ההפסק טהרה, שבעה ימי הבדיקה, והמניין — עם ייחודו של היום החמישי.

5. הגהת הרמ״א (הגה)

הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף על טקסט המחבר הגהה המבארת את המקרים שבהם אפשר להקל, ואת הגבול שאין לחצות. אלו התערבויותיו בסימן.

הקולות — מתי אפשר להקל

הגבול — ביאה ממש מצריכה פרישה

בעל נפש — הזהירות והצניעות

6. ההרחקות — כדיני נדה, עם קולת המיטה

בזמן זה הראשון של נדה, הזוג נוהג בהרחקות — ה« מרחקים » הנהוגים בין בני זוג. הסימן מדגיש שהן, ביסודן, אלו של כל נדה ; נקודה אחת בלבד מוקלת : המיטה.

7. מקרים מעשיים בני זמננו

כיצד חלים דינים אלו כיום, בכבוד הנדרש לנושא ? הנה ארבעה מקרים שהסימן מאיר — וכולם להכרעה עם הרב, חתן-הרב ומורת הכלה.

מקרה 1 — בעילת מצוה : הכלה נעשית נדה (דם בתולים)

מקרה 2 — ההרחקות וקולת המיטה

מקרה 3 — קולות הרמ״א (הערה / לא ראתה דם)

מקרה 4 — בעל נפש : הזהירות והצניעות

8. סיכום סימן קצ״ג

טבלת זיכרון

שאלות הבנה

להעמיק עוד