שולחן ערוך · יורה דעה

כיצד לקרוא רמה זו. סימן קצ״ג עוסק ברגע יקר ועדין: הבעילת מצוה, הביאה הראשונה של הזוג. כלל היסוד של המחבר: הכונס את הבתולה בועל בעילת מצוה, גומר ביאתו ופורש מיד — אפילו היא קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה, ואפילו בדקה ולא מצאה דם — טמאה, שמא ראתה טיפת דם כחרדל וחיפהו שכבת זרע. הסימן סעיף אחד, וצפוף הוא ; ויש לחלקו לחמש הלכות: (1) בעילת מצוה מטמאה (דם בתולים) ופורש מיד ; (2) קולות הרמ״א (יש מקילין אם לא ראתה דם ; ונהגו להקל אם רק הערה בה בלא דם) מול רוב הפוסקים — שבביאה ממש צריך לפרוש אף בלא ראתה דם — והבעל נפש שיחוש לעצמו ; (3) הפסק טהרה ובדיקת כל שבעה ; (4) המניין שאינו מתחיל אלא ביום ה' לשימושה ; (5) ההרחקות של נדה, עם הקלת המיטה. רמה זו שני חלקים לה. (1) דעת הרב — שיטת חב״ד: כאן יש מסורת הלכתית חב״דית של ממש, שמרא דאתרא שלה בדיני הנדה הוא הצמח צדק מליובאוויטש. (2) הלכה למעשה: הפסק הכללי (בית יוסף, רמ״א, ש״ך, ט״ז, סדרי טהרה, חכמת אדם, ערוך השולחן) ופסיקת זמננו (טהרת הבית, שבט הלוי, בדי השולחן ; ונטעי גבריאל למנהגי החתונה). אין מביאים אלא עמדות אמיתיות ובדוקות ; וכשאין פסק או מנהג חב״די מסוים ידוע בבירור — מציינים אותו ברמת העיקרון, בלא להמציא לעולם תשובה, מספר או מנהג. התולדה המעשית של הסימן ברורה: כל הדינים הללו נהוגים הלכה למעשה בליל הכלולות ובימים שאחריו ; על כן כל מסקנה (למעשה) נחתמת בהפניה אל רבך (או רב חב״ד / דיין), אל חתן-רב ואל מורת כלה — לעולם לא הנהגה לבד.

הערת שיטה (חשובה). חלק זה מציג את גישת ההלכה של חב״ד בדיני הנדה, וכאן בדין דם בתולים ובעילת מצוה. שלא כדיני הכשרות, כאן יש מסורת פסק חב״דית של ממש, שמרא דאתרא שלה בדיני הנדה הוא הצמח צדק מליובאוויטש. אנו מציגים אותה ברמת העיקרון ; אין מייחסים לצמח צדק מליובאוויטש ולא לרבי שום פסק מסוים, מספר תשובה או מנהג חתונה שאיננו יכולים לאמת. לפרטי מקרה — הפרישה המיידית, ההפסק טהרה, בדיקת שבעה, המניין, ההרחקות — דרכה של חב״ד לפנות אל רב חב״ד או דיין, ולליווי הזוג אל חתן-רב ואל מורת כלה: ואין מנהיגים לבד.

למעשה (דעת הרב). לפי מסורת חב״ד, נוהגים בעניינים אלו על פי הצמח צדק מליובאוויטש ופסקי הדינים שנמסרו בחב״ד, בחומרת בית המדרש בטהרת המשפחה. ליישום מקרה אמיתי — הפרישה המיידית, הסמיכה או אי-הסמיכה על קולות הרמ״א, המניין, ההרחקות —, שאל את רבך (או רב חב״ד / דיין), חתן-רב ומורת כלה: רמה זו מבארת את העיקרון, אינה מכריעה את מצבך, ולעולם אין מנהיגים דינים אלו לבד.

למעשה (הפרישה המיידית). העיקרון: אחר בעילת המצוה פורש מיד, והכלה נדה (דם בתולים) אף בלא ראתה דם. אך אופן ההנהגה ברגע זה, וההנהגה שלאחריו, נלמדים מראש. שאל את רבך (או רב חב״ד / דיין), חתן-רב ומורת כלה — המכינים את הזוג ; ואין מנהיגים לבד.

למעשה (הקולות). העיקרון: הרמ״א מביא קולות (הערה, בלא דם), אך רוב הפוסקים מחמירים משהיתה ביאה ממש, והבעל נפש חושש לעצמו. לדעת אם אפשר לסמוך על קולא, במקרה מסוים, אין מכריעים לבד. שאל את רבך (או רב חב״ד / דיין) וחתן-רב — קולות אלו אינן נוהגות אלא בהוראת רב.

למעשה (ההפסק והבדיקות). העיקרון: הכלה עושה הפסק טהרה ובודקת כל שבעה, ככל נדה. אך אופן ההפסק והבדיקות אינו דבר של מה בכך. היוועצי במורת כלה (לליווי) וברבך / חתן-רב (לדין) ; ואין מנהיגים לבד.

למעשה (המניין). העיקרון: אחר הביאה הראשונה מתחילים למנות מיום ה' לשימושה, שלא כיום הו' של נדה רגילה (סי' קצ״ו). אך לקבוע יום זה בלוח אמיתי צריך דיוק. שאל את רבך (או רב חב״ד / דיין) וחתן-רב ; ואין קובעים את המניין לבד.

למעשה (ההרחקות). העיקרון: בנדה ראשונה זו נוהגים בכל ההרחקות, עם הקלה במיטה (לישן באותה מיטה לאחר שעמדה). אך יישום ההרחקות והיקף ההקלה נהוגים בליווי. שאל את רבך (או רב חב״ד / דיין), חתן-רב ומורת כלה ; ואין מנהיגים לבד.

למעשה (הליווי). כל הכנה לחתונה מצריכה שתי הליכות מקבילות, לעולם לא זו בלא זו: ליווי בידי חתן-רב ומורת כלה (המלמדים את הנהגת הביאה הראשונה, ההפסק, הבדיקות וההרחקות) ושאלת הדין אל רבך (לפרישה, לקולות, למניין). שאל את רבך (או רב חב״ד / דיין), חתן-רב ומורת כלה. לעולם לא הנהגה לבד.

הערת שיטה. הספרים המובאים להלן מאריכים את עיקרי סימן קצ״ג למעשה בזמננו. הם מובאים כזרמי פסיקה מוכרים, לאמת אצל רב קודם כל יישום — וליווי הזוג עובר תמיד בחתן-רב ובמורת כלה. פתחי תשובה נעדר מספריא לסימן זה ; אין אנו מזכירים אותו, ונסמכים על הט״ז, הרמ״א, הסדרי טהרה, החכמת אדם וערוך השולחן.