סימן ר׳ — דין ברכת הטבילה

📑 תוכן הלימוד

1. במה עוסק הסימן ? (סעיף אחד)

סימן קצ״ט תיאר את החפיפה — לרחוץ, לסרוק, לעיין — המכינה את הטבילה. סימן ר׳, האחרון שבחבל הלכות טהרת המשפחה, מניח שהטבילה כבר נעשתה ושואל שאלה אחת : באֵיזה זמן לומר את הברכה הנלווית אליה, את הברכת הטבילה — « אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה » ?

הקושי נובע משתי דרישות הסותרות זו את זו. מצד אחד, הכלל הגדול : מברכים קודם עשיית המצוה (עובר לעשייתן). מצד שני, עניין הצניעות : אין מברכים כשהגוף מגולה — ובשעת הטבילה האשה ערומה. כיצד מיישבים את שתיהן ? בכך עוסק כל הסימן. בשולחן ערוך יש רק סעיף אחד, אך נכרכות בו שלוש דעות. נקראנו.

2. הסעיף היחיד, מנוקד

זהו הסעיף השלם של השולחן ערוך, כסדר הטקסט : תחילה דעת המחבר (לברך קודם), אחר כך הגהת הרמ״א (היש אומרים : לברך לאחר, מכוסה). אנו נותנים אותו מפורק לשלושת מועדיו, קודם שנקרא את ביאורו.

דעה 1 — המחבר : לברך קודם, בחלוק 📋 העתקה

כְּשֶׁפּוֹשֶׁטֶת מַלְבּוּשֶׁיהָ, כְּשֶׁעוֹמֶדֶת בַּחֲלוּקָהּ — תְּבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה, וְתִפְשֹׁט חֲלוּקָהּ וְתִטְבֹּל. וְאִם לֹא בֵּרְכָה — אָז תְּבָרֵךְ לְאַחַר שֶׁתִּכָּנֵס עַד צַוָּארָהּ בַּמַּיִם ; וְאִם הֵם צְלוּלִים — עוֹכַרְתָּן בְּרַגְלֶיהָ וּמְבָרֶכֶת.

דעה 2 — הרמ״א (יש אומרים) : לברך לאחר, מכוסה בתוך המים 📋 העתקה

הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא תְּבָרֵךְ עַד אַחַר הַטְּבִילָה (טוּר בְּשֵׁם בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהוּא בה״ג, וְרַשִׁ״י וְרַמְבַּ״ן), וְכֵן נוֹהֲגִים, שֶׁלְּאַחַר הַטְּבִילָה — בְּעוֹדָהּ עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הַמַּיִם — מְכַסָּה עַצְמָהּ בְּבִגְדָּהּ אוֹ בַּחֲלוּקָהּ וּמְבָרֶכֶת.

דעה 3 — שורש המחלוקת : עובר לעשייתן מול הצניעות 📋 העתקה

שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת: מִצַּד אֶחָד, כָּל הַבְּרָכוֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן ; וּמִצַּד שֵׁנִי, אֵין לְבָרֵךְ כְּשֶׁגּוּפָהּ מְגֻלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. הַכִּסּוּי — בַּחֲלוּק, אוֹ עֲכִירַת הַמַּיִם בָּרֶגֶל — מְיַשֵּׁב אֶת הַצְּנִיעוּת.

3. מושגי היסוד של הסימן

כדי לקרוא את סימן ר׳, צריך לשלוט באוצר מילים קטן — של הברכה וצניעותה.

4. שלוש הדעות, בפירוט

נחזור על שלושת מועדי הסעיף, זה אחר זה, כדי לתפוס מדוע כל דעה אומרת את אשר היא אומרת.

דעה 1 — המחבר : לברך קודם הטבילה

דעה 2 — היש אומרים (הרמ״א) : לברך לאחר הטבילה

דעה 3 — שורש המחלוקת : עובר לעשייתן ↔ שלא לברך בגילוי

5. הט״ז, הש״ך, הפתחי תשובה

ביורה דעה, השולחן ערוך אינו נקרא לעולם לבדו. שלושה מפרשים גדולים מלווים סימן זה — שכן זמן הברכה וצניעותה מלאים מקרים מעשיים.

6. הגהת הרמ״א (הגה)

הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף על דברי המחבר הגהה אחת, אך מכרעת : היא משנה את זמן הברכה למנהג אשכנז.

על הסעיף — לברך לאחר הטבילה, מכוסה בתוך המים

7. טבלת הדעות

כל הסימן נכלל בטבלה אחת : שני המועדים האפשריים של הברכה, היגיונם, ואופן שמירת הצניעות בכל מקרה.

8. מקרים מעשיים

כיצד מתגלם הסעיף הזה כיום, במקווה ? להלן המצבים השכיחים — וכל אחד נחתם באותו הפניה : ההנהגה למעשה שייכת לרב, לבלנית או למורת הכלה.

מקרה 1 — מתי לברך במקווה

מקרה 2 — צניעות הברכה

מקרה 3 — אם שכחה לברך

מקרה 4 — תפקיד הבלנית

9. סינתזה של סימן ר׳

טבלת זיכרון

שאלות הבנה

להעמיק עוד