« האומר נדר שאני רוצה לידור לא יהא נדר ונדר אינו נדר » (שו״ע יו״ד רי״א:א)
« אם הוא זוכר לתנאו בשעת הנדר נדרו קיים שהרי מבטל תנאו בשעה שנודר » (שו״ע יו״ד רי״א:ב)
| סעיף | לשון השולחן ערוך | מה היא מכריעה |
|---|---|---|
| א | « האומר נדר שאני רוצה לידור לא יהא נדר ונדר אינו נדר » (שו״ע יו״ד רי״א:א) | הביטול הנאמר באותה נשימה מבטל את הנדר |
| א | « בד״א שהוציא תחילה בשפתיו לומר שלא יהא נדר » (שו״ע יו״ד רי״א:א) | ובלבד שיצא בשפתיו |
| א | « אבל אם חשב כך בלבו הוי דברים שבלב ואינם מבטלים הנדר שהוציא בשפתיו » (שו״ע יו״ד רי״א:א) | חשבו בלבו — אינו מבטל כלום |
| א | « וי״א דאפילו אמר כן בלחש הוי דברים שבלב » (שו״ע יו״ד רי״א:א) | דעה שכנגד: אמרו בלחש — עדיין דברים שבלב |
| א | « הגה והא דאמרינן כל נדרי בליל יום כיפורים הוי כאילו התנו בהדיא » (רמ״א יו״ד רי״א:א) | הגה: כל נדרי כתנאי מפורש |
| א | « ומכל מקום לא סמכינן על זה להתיר בלא שאלה לחכם כי אם לצורך גדול (מהרי״ו סימן ב׳ » (רמ״א יו״ד רי״א:א) | הגה: אבל אין מתירים בלא חכם, כי אם לצורך גדול |
| ב | « מי שהתנה ואמר כל נדרי שאדור עד זמן פלוני יהיו בטלים ונדר בתוך הזמן » (שו״ע יו״ד רי״א:ב) | תנאי שהותנה לזמן, ונדר שנדר בתוכו |
| ב | « אם הוא זוכר לתנאו בשעת הנדר נדרו קיים שהרי מבטל תנאו בשעה שנודר » (שו״ע יו״ד רי״א:ב) | זכר בשעת הנדר — נדרו קיים, שעקר את תנאו |
| ב | « ואם אינו זוכר לתנאו בשעת הנדר התנאי קיים והנדר בטל » (שו״ע יו״ד רי״א:ב) | לא זכר — התנאי קיים והנדר בטל |
| ב | « ויש אומרים שאין התנאי מועיל לבטל הנדר אלא אם כן יזכרנו תוך כדי דיבור לנדר ויאמר בלבו שהוא סומך על התנאי ויש לחוש לדבריהם » (שו״ע יו״ד רי״א:ב) | דעה שכנגד: צריך שיזכרנה מיד ויסמוך עליה בלבו |
| ג | « התנה על קצת דברים שיהא נדרו בטל בהם ואינו יודע על מה התנה אם על אכילת בשר או שתיית יין » (שו״ע יו״ד רי״א:ג) | זוכר שהתנה ואינו יודע על מה |
| ג | « אם אומר בשעת הנדר על דעת ראשונה אני נודר שאם אזכור על מה שהתניתי שאלך אחר התנאי ונזכר על מה התנה התנאי קיים והנדר בטל » (שו״ע יו״ד רי״א:ג) | לשון ״על דעת ראשונה״ מצילה את התנאי |
| ג | « ואם לא אמר על דעת ראשונה אני נודר התנאי בטל והנדר קיים » (שו״ע יו״ד רי״א:ג) | בלא לשון זו — התנאי בטל והנדר קיים |
| ד | « אין דברים הללו אמורים אלא בשבועה או נדר שנשבע ונדר לעצמו » (שו״ע יו״ד רי״א:ד) | אין כל זה אלא בנדר או שבועה שנדר ונשבע לעצמו |
| ד | « אבל מי שהשביעו חבירו או הדירו אין ביטול זה מועיל לו כלום » (שו״ע יו״ד רי״א:ד) | נדר שהדירו חבירו — אין ביטול זה נוגע בו |
| המקרה | הדין | המקור |
|---|---|---|
| ביטול שנאמר ואחריו נדר, באותה נשימה | אין נדר | שו״ע יו״ד רי״א:א |
| ואף אם זכר את תנאו | אין נדר | ש״ך יו״ד רי״א ס״ק א |
| ביטול שנחשב בלבד | הנדר קיים | שו״ע יו״ד רי״א:א |
| ביטול שנאמר בלחש | מחלוקת פתוחה | ש״ך ס״ק ב · ט״ז ס״ק ב · פתחי תשובה ס״ק א |
| תנאי ישן ואינו זוכרו | הנדר בטל | שו״ע יו״ד רי״א:ב |
| תנאי ישן וזוכרו ונודר | הנדר קיים | שו״ע יו״ד רי״א:ב |
| ולדעת היש אומרים? | צריך להיזכר מיד ולסמוך עליו | שו״ע יו״ד רי״א:ב |
| זוכר ואינו יודע על מה, ואמר את הלשון | הנדר בטל | שו״ע יו״ד רי״א:ג |
| הוא עצמו, בלא הלשון | הנדר קיים | שו״ע יו״ד רי״א:ג |
| נדר או שבועה שהטיל עליו אחר | אין הביטול מועיל כלום | שו״ע יו״ד רי״א:ד |
« הגה והא דאמרינן כל נדרי בליל יום כיפורים הוי כאילו התנו בהדיא » (רמ״א יו״ד רי״א:א)
« ומכל מקום לא סמכינן על זה להתיר בלא שאלה לחכם כי אם לצורך גדול (מהרי״ו סימן ב׳ » (רמ״א יו״ד רי״א:א)
« והא דאמרינן כו׳. הג״ה זו שייכא בסעיף ב׳ » (ש״ך יו״ד רי״א ס״ק ג)
« וכתוב בתשו׳ מהר״מ גלאנטי סי׳ י״ח דה״ה בנזירות דינא הכי דכל נדרי מבטל הנזירות אע״פ שלא אמר נזירות הרי הוא בכלל נדרים » (ש״ך יו״ד רי״א ס״ק ג)
« אלא בשבועה. ובשבועה בנקיטת חפץ לא אתבריר לן דמועיל כל נדרי. מהרי״ו סי״ב » (ש״ך יו״ד רי״א ס״ק ה)
« מקומן ניכר דלאו דוקא מתנה בשעת הנדר אלא ה״ה אם מתנ׳ בפירוש על נדר זה שאדור למחר או לאחר זמן כיון שפורט הנדר הוי כמתנה בשעת הנדר » (נקודות הכסף יו״ד רי״א)
« כן בלחש. [עבה״ט ועיין בספר לבושי שרד אות ר״ז שהביא ראיה ברורה לדברי הב״ח דלא כש״ך ומסיק כן לדינא דאם השמיע לאזניו אף שלא שמע שום אדם יש להקל » (פתחי תשובה יו״ד רי״א ס״ק א)
« אלא תוך כדי דיבור של זכירה וצריך עיון » (ט״ז יו״ד רי״א ס״ק ג)
| מונח | פירוש |
|---|---|
| ביטול | הביטול המוקדם, המונע את חלות הנדר — ולהבדיל מהתרה |
| עקריה לתנאיה | עקר את תנאו: הנודר בזכרו אותו מסלקו |
| על דעת ראשונה אני נודר | לשון סעיף ג, המשמרת את זכות התנאי |
| בלחש | לשון היש אומרים שבסעיף א, ונושא המחלוקת |
| בפרהסיא | מה שהש״ך מצריך, על פי הרא״ש ורבנו ירוחם |
| דברים שבלב דמוכחי | לשונו של רבנו אליעזר ממיץ |
| כל נדרי | הכרזת ליל יום הכיפורים, שהרמ״א תולה אותה בסימן זה |
| נדרי זירוזין | חציה האחר של המשנה |
| בנקיטת חפץ | סייגו של הש״ך בס״ק ה |
| שלא ינהגו קלות ראש בנדרים | הטעם שאין הגמרא רוצה שידרשו זאת ברבים |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן רי״א · ♥ תמיכה