| א | « קונם פירות האלו עלי אסור בחילופיהם ובגידוליהם » (שו״ע יו״ד רט״ז:א) | קונם — these fruits are [forbidden] to me: he is forbidden in their exchanges and in their growths |
| א | « ואין צריך לומר במשקין היוצאין מהן » (שו״ע יו״ד רט״ז:א) | and needless to say, in the liquids that issue from them |
| א | « וכן אסור בגידולי גידוליהן » (שו״ע יו״ד רט״ז:א) | and likewise he is forbidden in the growths of their growths |
| א | « אבל חילופי חילופיהן מותרים » (שו״ע יו״ד רט״ז:א) | but the exchanges of their exchanges are permitted |
| א | « ואם הוא דבר שזרעו כלה גידולי גידוליו מותרים » (שו״ע יו״ד רט״ז:א) | and if it is a thing whose seed perishes, the growths of its growths are permitted |
| א | « וכן הדין אם לא אמר האלו אלא היו לפניו ואמר קונם הם עלי » (שו״ע יו״ד רט״ז:א) | and such is the law if he did not say “these”, but they were before him and he said: קונם, they are [forbidden] to me |
| א | « הגה וכן אם אמר פירות פלוני או מקום פלוני הם קונם עלי הוי כאילו אמר פירות אלו » (רמ״א יו״ד רט״ז:א) | Gloss: and likewise if he said: the fruits of so-and-so, or of such a place, are קונם to me — it is as if he had said “these fruits” |
| א | « ב״י בשם הר״ן » (רמ״א יו״ד רט״ז:א) | (Beit Yosef in the name of the Ran) |
| ב | « אמר קונם מה שאני אוכל או טועם מהם אם הוא דבר שזרעו כלה כגון חטים וכיוצא בהם מותר בחילופיהם ובגידוליהם » (שו״ע יו״ד רט״ז:ב) | He said: קונם, what I eat or taste of them — if it is a thing whose seed perishes, like wheat and its like, he is permitted in their exchanges and their growths |
| ב | « ואם הוא דבר שאין זרעו כלה כשזורעין אותו כגון שום ובצלים אפי׳ גידולי גידולין אסורים » (שו״ע יו״ד רט״ז:ב) | and if it is a thing whose seed does not perish when sown, like garlic and onions, even the growths of the growths are forbidden |
| ב | « וכן משקים היוצאים מהם אסורים » (שו״ע יו״ד רט״ז:ב) | and likewise the liquids that issue from them are forbidden |
| ב | « וכן אם אמר קונם פירות האלו על פלוני אסור בחילופיהם ובגידוליהם » (שו״ע יו״ד רט״ז:ב) | and likewise if he said: קונם, these fruits are [forbidden] to so-and-so — he is forbidden in their exchanges and their growths |
| ג | « אמר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי אסור בחילופיהם » (שו״ע יו״ד רט״ז:ג) | He said to his wife: קונם, your handiwork is [forbidden] to me — he is forbidden in their exchanges |
| ג | « ובגידוליהם. אמר קונם שאני אוכל או שאני טועם ממעשה ידיך מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה » (שו״ע יו״ד רט״ז:ג) | and in their growths. If he said: קונם, what I eat or taste of your handiwork — he is permitted in their exchanges and growths, for a thing whose seed perishes |
| ג | « אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי׳ גידולי גידולין אסורין » (שו״ע יו״ד רט״ז:ג) | but for a thing whose seed does not perish, even the growths of the growths are forbidden |
| ד | « אמר לחבירו קונם לביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח » (שו״ע יו״ד רט״ז:ד) | He said to his fellow: קונם, your house that I enter, your field from which I take |
| ד | « מת או שמכרן או נתנן לאחר מותר » (שו״ע יו״ד רט״ז:ד) | if he died, or sold them, or gave them to another — it is permitted |
| ד | « אבל כל שהוא ברשותו אסור » (שו״ע יו״ד רט״ז:ד) | but as long as it is in his ownership, it is forbidden |
| ד | « אפילו מכרו ואחר כך קנאו או שנפל ובנאו » (שו״ע יו״ד רט״ז:ד) | even if he sold it and then bought it back, or it fell and he rebuilt it |
| ד | « ואפילו לא בנאו במקומו הראשון » (שו״ע יו״ד רט״ז:ד) | and even if he did not rebuild it in its original place |
| ד | « הגה אמר לו קונם בית אביך שאיני נכנס בו אע״פ שמת האב אסור דכל יוצאי חלציו קרויין בית אב » (רמ״א יו״ד רט״ז:ד) | Gloss: if he said to him: קונם, your father’s house that I enter — though the father has died it is forbidden, for all his descendants are called “the father’s house” |
| ד | « מרדכי ספ״ק דגיטין ובא״ע סי׳ קמ״ו ועס״ק י״ב » (רמ״א יו״ד רט״ז:ד) | (Mordechai, end of the first chapter of Gittin, and Even HaEzer siman 146, and see ס״ק י״ב) |
| ה | « אמר קונם לבית זה שאני נכנס בו אסור בו לעולם בין שמת או מכרו או נתנו לאחרים » (שו״ע יו״ד רט״ז:ה) | He said: קונם, this house that I enter — it is forbidden to him forever, whether he died, or sold it, or gave it to others |
| ה | « ואם נפל ובנאו אפילו במקומו ובמדתו הראשונה מותר » (שו״ע יו״ד רט״ז:ה) | and if it fell and he rebuilt it — even in its place and to its original dimensions — it is permitted |
| ו | « אמר קונם לביתך זה שאני נכנס אסור בו לעולם בין שמת או מכרו או נתנו לאחר בין שנפל ובנאו » (שו״ע יו״ד רט״ז:ו) | He said: קונם, this house of yours that I enter — it is forbidden to him forever, whether he died, or sold or gave it to another, or it fell and he rebuilt it |
| ו | « ויש מי שמתיר במת או מכרו או נתנו ואוסר בנפל ובנאו » (שו״ע יו״ד רט״ז:ו) | and there is one who permits where he died, sold or gave it, and forbids where it fell and was rebuilt |
| ו | « ויש מי שאוסר בזו ומתיר בזו » (שו״ע יו״ד רט״ז:ו) | and there is one who forbids in this case and permits in that |
| ז | « אמר ראובן לשמעון קונם בית זה שאתה נכנס ומת או שמכרו לאחר אסור » (שו״ע יו״ד רט״ז:ז) | Reuven said to Shimon: קונם, this house that you enter — and he died, or sold it to another: it is forbidden |
| ז | « שהאוסר דבר שהוא שלו על חבירו אע״פ שיצא מרשותו הרי הוא באיסורו עומד » (שו״ע יו״ד רט״ז:ז) | for one who forbids to his fellow a thing that is his — even though it has left his ownership, it remains in its prohibition |
| ז | « אבל אם אמר לו קונם לביתי שאתה נכנס אם מת או מכרו או נתנו לאחר מותר » (שו״ע יו״ד רט״ז:ז) | but if he said to him: קונם, my house that you enter — if he died, or sold or gave it to another, it is permitted |
| ז | « האומר לבנו הרי אתה אסור בהנייתי או שנשבע שלא יהנה בו אם מת יירשנו שזה כאומר נכסי עליך אסורין » (שו״ע יו״ד רט״ז:ז) | One who says to his son: you are forbidden to derive benefit from me — or swore he would not benefit from him — if he dies, [the son] inherits him, for it is as if he said: my property is forbidden to you |
| ז | « אבל אם אסר עליו הנייתו ופירש בין בחייו בין במותו אם מת לא יירשנו שזה כאומר נכסי אלו עליך אסורים » (שו״ע יו״ד רט״ז:ז) | but if he forbade him his benefit and specified “both in my life and after my death” — if he dies, he does not inherit, for it is as if he said: these properties are forbidden to you |
| ז | « וע״ל סימן רכ״ג » (שו״ע יו״ד רט״ז:ז) | (and see further, siman 223) |
| ז | « הגה קהל שנדרו כל מה שיגבו יהיה לצורך בנין בית הכנסת ובנין בית המדרש יתנו מחצה לזה ומחצה לזה אע״פ שלא גבו להספיק א׳ מהם » (רמ״א יו״ד רט״ז:ז) | Gloss: a community that vowed that all it collected would go to building a synagogue and a study hall — half is given to each, even if not enough was collected to suffice for either |
| ז | « מי שהשביע את בנו או חבירו שלא ילוה מעותיו לאחרים אם לא ברשות ראובן ושמעון ומת אחד מהם מותר להלוות ברשות הא׳ דכל מקום שנאמר פלוני ופלוני משמע אפי׳ א׳ מהם עד שיפרוט לך שניהם ביחד » (רמ״א יו״ד רט״ז:ז) | One who made his son or fellow swear not to lend his money to others without the permission of Reuven and Shimon, and one of them died: he may lend with the permission of the one — for wherever “so-and-so and so-and-so” is said, it means even one of them, until “both together” is specified |
| ז | « מי שנשבע לאשה המשודכת לו שלא ישא אשה עליה וקודם שכנסה נפלה לו יבמה מותר ליבמה דלשון עליה אינה במשמע אלא אם נשאה תחילה » (רמ״א יו״ד רט״ז:ז) | One who swore to his betrothed not to marry a woman over her, and to whom, before marrying her, a yevama fell: he may perform the levirate marriage, for “over her” applies only if he married her first |
| ז | « ולא יכנוס המשודכת אלא א״כ יתירו לו שבועתו » (רמ״א יו״ד רט״ז:ז) | and he shall not marry the betrothed, unless his oath is released for him |
| ח | « אמר לחבירו ככרי זו אסורה עליך אפי׳ נתנה לו במתנה או מכרה לו אסורה לו » (שו״ע יו״ד רט״ז:ח) | He said to his fellow: this loaf of mine is forbidden to you — even if he gave it to him as a gift or sold it to him, it is forbidden to him |
| ח | « מת ונפלו לו בירושה או שנתנה לאחר והוא נתנה לו מותרת לו שלא אמר אלא ככרי ועתה אינו שלו » (שו״ע יו״ד רט״ז:ח) | if he died and it fell to him by inheritance, or he gave it to another and that one gave it to him — it is permitted to him, for he said only “my loaf”, and now it is not his |
| ט | « אמר קונם בשר ויין עלי מותר בתבשיל שיש בו בשר ויין אע״פ שנותנין בו טעם » (שו״ע יו״ד רט״ז:ט) | He said: קונם, meat and wine are [forbidden] to me — he is permitted a dish containing meat and wine, even though they impart taste to it |
| ט | « ואם אמר קונם בשר ויין שאני טועם או שאני אוכל או שאמר קונם בשר או יין זה עלי אסור בתבשיל שיש בו טעם [בשר או] יין » (שו״ע יו״ד רט״ז:ט) | and if he said: קונם, the meat and wine that I taste, or that I eat — or if he said: קונם, this meat or this wine is [forbidden] to me — he is forbidden a dish containing the taste of [meat or] wine |
| י | « נתערב יין זה שאסרו על עצמו ביין אחר אפי׳ טפה בחבית נאסר הכל » (שו״ע יו״ד רט״ז:י) | This wine that he forbade himself became mixed with other wine — even a drop in a barrel, the whole becomes forbidden |
| י | « מפני שיש לו להשאיל על נדרו נעשה כדבר שיש לו מתירין שאינו בטל במינו » (שו״ע יו״ד רט״ז:י) | because he can seek release from his vow, it becomes like a thing that has means of being permitted, which is not nullified in its own kind |
| יא | « האוסר על עצמו יינו של פלוני או של מקום פלוני דינו כדין האוסר על עצמו יין זה שאסור בתבשיל שנפל בו ויש בו טעם יין » (שו״ע יו״ד רט״ז:יא) | One who forbids himself so-and-so’s wine, or that of such a place, has the same law as one who forbids himself “this wine”: he is forbidden a dish into which it fell and which has the taste of wine |
| יא | « והוא הדין אם אותו יין נעשה חומץ אחר הנדר שהוא אסור עליו » (שו״ע יו״ד רט״ז:יא) | and the same if that wine became vinegar after the vow: it is forbidden to him |
| יא | « אבל מה שהיה חומץ בשעת הנדר מותר » (שו״ע יו״ד רט״ז:יא) | but what was already vinegar at the time of the vow is permitted |
| יא | « דיין אסר עליו ולא חומץ) (ב״י בשם תשובת הרשב״א » (שו״ע יו״ד רט״ז:יא) | (for it is wine he forbade himself, and not vinegar) (Beit Yosef in the name of a responsum of the Rashba) |
| יב | « אמר קונם זיתים וענבים עלי מותר בשמן ויין היוצא מהם » (שו״ע יו״ד רט״ז:יב) | He said: קונם, olives and grapes are [forbidden] to me — he is permitted the oil and wine that come from them |
| יב | « אפי׳ הוא חדש » (שו״ע יו״ד רט״ז:יב) | even if it is new |
| יב | « ואם אמר קונם זיתים וענבים שאני טועם או שאמר קונם זיתים אלו עלי אסור אף במשקים היוצאים מהם ובתבשיל שנותנין בהם טעם » (שו״ע יו״ד רט״ז:יב) | and if he said: קונם, the olives and grapes that I taste — or: קונם, these olives are [forbidden] to me — he is forbidden even the liquids that issue from them and a dish to which they impart taste |