אין סימן של ארבעים ושמונה סעיפים נחזר בדרך של אמירה. הסיכום הזה עורך אותם לפי מנגנון — שבע משפחות של סברא החוזרות מראש ועד סוף — ואחר כך מחזירם בפרק ח לסדרו המדויק של השולחן ערוך, פסקה אחר פסקה, כדי שאפשר יהיה למצוא סעיף. ופרקים ט–י״ב נותנים את המחלוקות הפתוחות, אוצר המילים, כללי הזהב והמכשולים.
נושא: מה שהמילים מורות בלשון בני אדם
מקור: שולחן ערוך יורה דעה סימן רי״ז (מ״ח סעיפים)
« נדר או נשבע מהמבושל אם דרך אותו מקום באותו לשון ובאותו זמן שקוראין מבושל » (שו״ע יו״ד רי״ז:א)
« שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד)
« נדר מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב)
« ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב)
« גריס גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א)
« הנודר מהבשר [אסור] בגידין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ז)
« הנודר מהבית אסור בעליה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ח)
« נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ד)
« נדר מישראל אסור בגרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ג)
« נדר מישראל אסור בכהנים ולוים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ד)
« מהירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי » (שו״ע יו״ד רי״ז:י)
« הנודר מדבש מותר בדבש תמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ד)
« היינו דוקא מה שכבר יצא מהם קודם שנדר אבל מה שיצא מהן לאחר שנדר אסור » (ש״ך יו״ד רי״ז ס״ק י״ח)
« הנודר מהעיר אסור ליכנס לעיבורה דהיינו תוך שבעים אמה ושירים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ט)
« שאני הכא בנדרים דהלך אחר לשון בני אדם שאינו אלא תוך שבעים אמה ושירים » (ש״ך יו״ד רי״ז ס״ק ל״ה)
« מי שאינו מיורדי הים בשעת הנדר מותר בו אע״פ שלאחר ל׳ יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ה)
« נדר מהערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״א)
« ומיירי שלא אסר אלא לזמן שיוכל לעמוד בו דאל״כ הוי כנודר מכל פירות שבעולם דאינו נדר כלל » (ש״ך יו״ד רי״ז ס״ק כ״ט)
שבעת הפרקים הקודמים עורכים את החומר לפי מנגנון; וזה מחזירו לסדר השולחן ערוך, פסקה אחר פסקה, כדי שאפשר יהיה למצוא סעיף.
| סעיף | פסקת השולחן ערוך | מה שהיא אומרת |
|---|---|---|
| א | « דין הנודר מהמבושל מהמליח ממעשה קדירה ודומיהם וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם. ובו מ״ח סעיפים » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | דין הנודר מהמבושל מהמליח ממעשה קדירה ודומיהם וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם. ובו מ״ח סעיפים |
| א | « נדר או נשבע מהמבושל אם דרך אותו מקום באותו לשון ובאותו זמן שקוראין מבושל אפי׳ לצלי ולשלוק הרי זה אסור בכל » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | נדר או נשבע מהמבושל אם דרך אותו מקום באותו לשון ובאותו זמן שקוראין מבושל אפי׳ לצלי ולשלוק הרי זה אסור בכל |
| א | « ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי ובשלוק » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי ובשלוק |
| א | « וכן המעושן והמטוגן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהם הולכים בו אחר הלשון של בני העיר » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | וכן המעושן והמטוגן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהם הולכים בו אחר הלשון של בני העיר |
| ב | « הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחים אותם בקדירה כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחים אותם בקדירה כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהם |
| ב | « אסר עצמו מכל היורד לקדירה הרי זה אסור בכל המתבשלים בקדירה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | אסר עצמו מכל היורד לקדירה הרי זה אסור בכל המתבשלים בקדירה |
| ב | « נדר מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | נדר מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת |
| ב | « ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור |
| ג | « נדר או נשבע מן המליח אם דרכם לקרות מליח לכל המלוחים הרי זה אסור בכל המלוחין אפי׳ אינו מליח אלא להתקיים לשעה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | נדר או נשבע מן המליח אם דרכם לקרות מליח לכל המלוחים הרי זה אסור בכל המלוחין אפי׳ אינו מליח אלא להתקיים לשעה |
| ג | « ואם אין דרכם לקרות מליח אלא לדג מליח בלבד אינו אסור אלא בדג מליח » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | ואם אין דרכם לקרות מליח אלא לדג מליח בלבד אינו אסור אלא בדג מליח |
| ג | « (טור ורא״ש ור״ן בשם הירושלמי) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | (טור ורא״ש ור״ן בשם הירושלמי) |
| ג | « נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל |
| ג | « ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק |
| ג | « וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | וכן כל כיוצא בזה |
| ג | « היו מקצת בני המקום קורין לו כך ומקצתן אין קורין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | היו מקצת בני המקום קורין לו כך ומקצתן אין קורין |
| ג | « אין הולכין אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | אין הולכין אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר |
| ד | « אמר קונם ירק עלי אינו אסור אלא בנאכלין חיים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | אמר קונם ירק עלי אינו אסור אלא בנאכלין חיים |
| ד | « ואם אמר ירקי קדירה עלי אסור אף בנכבשים בה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | ואם אמר ירקי קדירה עלי אסור אף בנכבשים בה |
| ד | « ואם אמר ירק המתבשל בקדרה אינו אסור אלא במתבשל בה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | ואם אמר ירק המתבשל בקדרה אינו אסור אלא במתבשל בה |
| ד | « ומיהו אסור בכל המתבשל בה אף בדילועין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | ומיהו אסור בכל המתבשל בה אף בדילועין |
| ד | « (פירוש מין ירק שעליו גדולות ביותר. ערוך) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | (פירוש מין ירק שעליו גדולות ביותר. ערוך) |
| ד | « שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא |
| ד | « ואם אמר לשלוחו קח לי ירק ואינו מוצא אלא דילועים הוא נמלך בו לומר תרצה דילועין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | ואם אמר לשלוחו קח לי ירק ואינו מוצא אלא דילועים הוא נמלך בו לומר תרצה דילועין |
| ד | « אבל אם נדר מהדילועין מותר בירק » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | אבל אם נדר מהדילועין מותר בירק |
| ה | « הנודר מהירק אסור אפילו ביבש מאחר שאין לו גורן » (שו״ע יו״ד רי״ז:ה) | הנודר מהירק אסור אפילו ביבש מאחר שאין לו גורן |
| ה | « ומותר בפולין יבשים מאחר שיש לו גורן ואינם נקראים ירק אלא הלחים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ה) | ומותר בפולין יבשים מאחר שיש לו גורן ואינם נקראים ירק אלא הלחים |
| ו | « הנודר מהירק נסתפק בירושלמי אם הוא אסור בקולקס » (שו״ע יו״ד רי״ז:ו) | הנודר מהירק נסתפק בירושלמי אם הוא אסור בקולקס |
| ו | « (פירש הערוך שהוא מין לוף ומונח בתרמילו ארוך ויש בו גרגרין הרבה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ו) | (פירש הערוך שהוא מין לוף ומונח בתרמילו ארוך ויש בו גרגרין הרבה) |
| ז | « הנודר מהבשר [אסור] בגידין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ז) | הנודר מהבשר [אסור] בגידין |
| ז | « מהגידין מותר בבשר » (שו״ע יו״ד רי״ז:ז) | מהגידין מותר בבשר |
| ח | « מקום שדרכם אם ישלח אדם שליח לקנות לו בשר אומר לו לא מצאתי אלא דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | מקום שדרכם אם ישלח אדם שליח לקנות לו בשר אומר לו לא מצאתי אלא דגים |
| ח | « אם נשבע או נדר במקום זה מהבשר נאסר אף בבשר דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | אם נשבע או נדר במקום זה מהבשר נאסר אף בבשר דגים |
| ח | « וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | וכן כל כיוצא בזה |
| ח | « ובכל מקום הנודר מהבשר אסור בבשר עופות ובקרבים ובראש וברגלים בקנה ובלב » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | ובכל מקום הנודר מהבשר אסור בבשר עופות ובקרבים ובראש וברגלים בקנה ובלב |
| ח | « ומותר בחגבים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | ומותר בחגבים |
| ח | « ואם מראים הדברים בעת שנדר שלא נתכוין אלא בבשר בהמה בלבד [או לבשר עוף ובהמה בלבד] ה״ז מותר בבשר דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | ואם מראים הדברים בעת שנדר שלא נתכוין אלא בבשר בהמה בלבד [או לבשר עוף ובהמה בלבד] ה״ז מותר בבשר דגים |
| ח | « ואפי׳ במקום שהשליח נמלך עליהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | ואפי׳ במקום שהשליח נמלך עליהם |
| ח | « (ואפילו בבשר עופות נמי שרי דהא לא נתכוין רק לבשר בהמה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | (ואפילו בבשר עופות נמי שרי דהא לא נתכוין רק לבשר בהמה) |
| ח | « (כן משמע לשון הטור וכן מטין דברי הר״ן) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | (כן משמע לשון הטור וכן מטין דברי הר״ן) |
| ט | « הנודר מהקיפה מותר ברוטב » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | הנודר מהקיפה מותר ברוטב |
| ט | « מהרוטב מותר בקיפה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | מהרוטב מותר בקיפה |
| ט | « מהבשר מותר בשניהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | מהבשר מותר בשניהם |
| ט | « אם לא שאומר קונם בשר עלי שאני טועם או שאני אוכל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | אם לא שאומר קונם בשר עלי שאני טועם או שאני אוכל |
| י | « הנודר מהגריסין אסור במקפה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | הנודר מהגריסין אסור במקפה |
| י | « (פי׳ מרק קפוי ועב) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (פי׳ מרק קפוי ועב) |
| י | « של גריסין מהמקפה מותר בגריסין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | של גריסין מהמקפה מותר בגריסין |
| י | « מהמקפה אסור בשום » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | מהמקפה אסור בשום |
| י | « מהשום מותר במקפה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | מהשום מותר במקפה |
| י | « מהתבלין אסור בחיין ומותר במבושלין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | מהתבלין אסור בחיין ומותר במבושלין |
| י | « ואם אמר קונם תבלין שאני טועם אסור בחיין ומבושלין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | ואם אמר קונם תבלין שאני טועם אסור בחיין ומבושלין |
| י | « מהכרוב [אסור] באספרגוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | מהכרוב [אסור] באספרגוס |
| י | « (פי׳ מין מים שבשלו בהם הכרוב רמב״ם ורש״י פי׳ מין כרוב) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (פי׳ מין מים שבשלו בהם הכרוב רמב״ם ורש״י פי׳ מין כרוב) |
| י | « מהאספרגוס מותר בכרוב » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | מהאספרגוס מותר בכרוב |
| י | « מהכרישין מותר בקפלוטות » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | מהכרישין מותר בקפלוטות |
| י | « מהירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | מהירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי |
| י | « (משנה ס״פ הנודר מן המבושל) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (משנה ס״פ הנודר מן המבושל) |
| י | « (דבלשון בני אדם אינם קורין ירק סתם רק לירקות הגדלים בגנות) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (דבלשון בני אדם אינם קורין ירק סתם רק לירקות הגדלים בגנות) |
| י | « (ב״י ורש״י שם בפי׳ המשנה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (ב״י ורש״י שם בפי׳ המשנה) |
| י״א | « הנודר מהחלב מותר בקום » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | הנודר מהחלב מותר בקום |
| י״א | « (פי׳ מים המובדלים מהחלב כשמעמידים אותו הנקראת סור״ו) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | (פי׳ מים המובדלים מהחלב כשמעמידים אותו הנקראת סור״ו) |
| י״א | « נדר מהקום מותר בחלב » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | נדר מהקום מותר בחלב |
| י״א | « (רמב״ם פ״ט מה״נ ד״ח) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | (רמב״ם פ״ט מה״נ ד״ח) |
| י״א | « וי״א דאם קורין לקום על שם החלב כגון שקורין אותה קומא דחלבא אסור (טור וב״י בשם הר״ן) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | וי״א דאם קורין לקום על שם החלב כגון שקורין אותה קומא דחלבא אסור (טור וב״י בשם הר״ן) |
| י״א | « מהחלב מותר בגבינה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | מהחלב מותר בגבינה |
| י״א | « מהגבינה מותר בחלב » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | מהגבינה מותר בחלב |
| י״א | « ואסור בה בין מלוחה בין תפילה בין לחה בין יבשה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | ואסור בה בין מלוחה בין תפילה בין לחה בין יבשה |
| י״ב | « הנודר מן הדגים מותר בציר ומורייס של דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ב) | הנודר מן הדגים מותר בציר ומורייס של דגים |
| י״ב | « (לשון הרמב״ם שם) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ב) | (לשון הרמב״ם שם) |
| י״ג | « הנודר מהתמרים מותר בדבש תמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | הנודר מהתמרים מותר בדבש תמרים |
| י״ג | « הגה אע״פ ששם התמרים עליו ונקרא דבש תמרים הואיל ונשתנה צורתן ממה שהיו תחילה משא״כ בקומא דחלבא » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | הגה אע״פ ששם התמרים עליו ונקרא דבש תמרים הואיל ונשתנה צורתן ממה שהיו תחילה משא״כ בקומא דחלבא |
| י״ג | « (ר״ן בשם רשב״א) » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | (ר״ן בשם רשב״א) |
| י״ג | « ועוד דמה שנקרא דבש תמרים אינו אלא כדי להבדילו משאר דבש » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | ועוד דמה שנקרא דבש תמרים אינו אלא כדי להבדילו משאר דבש |
| י״ג | « (הר״ן) » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | (הר״ן) |
| י״ג | « מדבש תמרים מותר בתמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | מדבש תמרים מותר בתמרים |
| י״ג | « מסתוניות » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | מסתוניות |
| י״ג | « (פי׳ ענבים רעים הנשארים בגפן בימות הסתיו ועושין מהם חומץ) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | (פי׳ ענבים רעים הנשארים בגפן בימות הסתיו ועושין מהם חומץ) |
| י״ג | « מותר בחומץ היוצא מהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | מותר בחומץ היוצא מהם |
| י״ד | « הנודר מדבש מותר בדבש תמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ד) | הנודר מדבש מותר בדבש תמרים |
| י״ד | « מהחומץ מותר בחומץ סתוניות » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ד) | מהחומץ מותר בחומץ סתוניות |
| ט״ו | « הנודר מהיין מותר ביין תפוחים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | הנודר מהיין מותר ביין תפוחים |
| ט״ו | « ואסור ביין מבושל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | ואסור ביין מבושל |
| ט״ו | « ומותר בקונדיטון » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | ומותר בקונדיטון |
| ט״ו | « (פי׳ משקה שיש בו דבש ויין ופלפלין) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | (פי׳ משקה שיש בו דבש ויין ופלפלין) |
| ט״ו | « ויש מי שאוסר בקונדיטון » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | ויש מי שאוסר בקונדיטון |
| ט״ו | « (ודין חומץ עיין לעיל סוף סימן רט״ז סעיף י״א) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | (ודין חומץ עיין לעיל סוף סימן רט״ז סעיף י״א) |
| ט״ז | « הנודר מהתירוש לדידן אסור ביין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ז) | הנודר מהתירוש לדידן אסור ביין |
| ט״ז | « ומותר בכל מיני מתיקה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ז) | ומותר בכל מיני מתיקה |
| י״ז | « הנודר מהשמן אם הוא במקום שמסתפקים בשמן זית אסור בו ומותר בשמן שומשמין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | הנודר מהשמן אם הוא במקום שמסתפקים בשמן זית אסור בו ומותר בשמן שומשמין |
| י״ז | « ואם הוא במקום שמסתפקין בשמן שומשמין אסור בו ומותר בשמן זית » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | ואם הוא במקום שמסתפקין בשמן שומשמין אסור בו ומותר בשמן זית |
| י״ז | « ואם מסתפקין בשניהם אסור בשניהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | ואם מסתפקין בשניהם אסור בשניהם |
| י״ז | « אע״פ שרוב סיפוקן מאחד מהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | אע״פ שרוב סיפוקן מאחד מהם |
| י״ח | « הנודר מהתבואה או הנודר מעללתא אינו אסור אלא בחמשת המינים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ח) | הנודר מהתבואה או הנודר מעללתא אינו אסור אלא בחמשת המינים |
| י״ח | « והוא הדין לנודר מהדגן » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ח) | והוא הדין לנודר מהדגן |
| י״ט | « הנודר מפת סתם אינו אסור אלא בפת חטים ושעורים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ט) | הנודר מפת סתם אינו אסור אלא בפת חטים ושעורים |
| י״ט | « ובמקום שנוהגין לעשות פת מכל דבר ונדר מהפת או מהמזון אסור בחמשת המינין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ט) | ובמקום שנוהגין לעשות פת מכל דבר ונדר מהפת או מהמזון אסור בחמשת המינין |
| י״ט | « ואם אמר כל הזן עלי אסור בכל חוץ ממים ומלח » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ט) | ואם אמר כל הזן עלי אסור בכל חוץ ממים ומלח |
| כ | « הנודר מהחטים אסור בהם בין חיים בין מבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | הנודר מהחטים אסור בהם בין חיים בין מבושלים |
| כ | « חטה חטים שאיני טועם אסור בהם בין קמח בין פת » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | חטה חטים שאיני טועם אסור בהם בין קמח בין פת |
| כ | « חטה שאיני טועם אסור בהם באפויה ומותר לכוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | חטה שאיני טועם אסור בהם באפויה ומותר לכוס |
| כ | « חטים שאיני טועם מותר באפויה ואסור לכוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | חטים שאיני טועם מותר באפויה ואסור לכוס |
| כ | « חטה חטים שאיני טועם אסור בין באפויה בין לכוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | חטה חטים שאיני טועם אסור בין באפויה בין לכוס |
| כ | « הגה האומר פת חטים ושעורים וכוסמין עלי אינו אסור אלא בפת חטים ופת שעורים ופת כוסמין דפת דקאמר קאי על כולם » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | הגה האומר פת חטים ושעורים וכוסמין עלי אינו אסור אלא בפת חטים ופת שעורים ופת כוסמין דפת דקאמר קאי על כולם |
| כ | « (הר״ן פ׳ שבועות שתים) » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | (הר״ן פ׳ שבועות שתים) |
| כ | « ויש מחמירין לאסור בשעורים וכוסמין לגמרי אלא אם כן אומר שלא היתה כוונתו רק אפת או שידוע לשון בני אדם שבאותו העיר דאז הולכין אחר לשון בני אדם » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | ויש מחמירין לאסור בשעורים וכוסמין לגמרי אלא אם כן אומר שלא היתה כוונתו רק אפת או שידוע לשון בני אדם שבאותו העיר דאז הולכין אחר לשון בני אדם |
| כ | « (כ״כ הר״ן בשם הרמב״ן) » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | (כ״כ הר״ן בשם הרמב״ן) |
| כ״א | « גריס שאני טועם אסור לאכול מבושל ומותר לאכול חי » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א) | גריס שאני טועם אסור לאכול מבושל ומותר לאכול חי |
| כ״א | « גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומותר לאכלם מבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א) | גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומותר לאכלם מבושלים |
| כ״א | « גריס גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א) | גריס גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומבושלים |
| כ״ב | « הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ב) | הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה |
| כ״ב | « ומותר בגדיים וטלאים בחלב ובביצים ובגוזלות » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ב) | ומותר בגדיים וטלאים בחלב ובביצים ובגוזלות |
| כ״ב | « ואם אמר גידולי שנה עלי אסור בכולם » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ב) | ואם אמר גידולי שנה עלי אסור בכולם |
| כ״ג | « הנודר מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ובפרי העץ » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ג) | הנודר מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ובפרי העץ |
| כ״ג | « ומותר בכמיהין ופטריות » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ג) | ומותר בכמיהין ופטריות |
| כ״ג | « ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולם » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ג) | ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולם |
| כ״ד | « הנודר מהקיץ אינו אסור אלא מהתאנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ד) | הנודר מהקיץ אינו אסור אלא מהתאנים |
| כ״ה | « הנודר מהמים הנמשכים ממעין פלוני אסור בכל הנהרות היונקות ממנו » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | הנודר מהמים הנמשכים ממעין פלוני אסור בכל הנהרות היונקות ממנו |
| כ״ה | « ואין צריך לומר מהנמשכים ממנו » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | ואין צריך לומר מהנמשכים ממנו |
| כ״ה | « ואע״פ שנשתנה שמו ואין קורין אותו אלא נהר פלוני או מעין פלוני » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | ואע״פ שנשתנה שמו ואין קורין אותו אלא נהר פלוני או מעין פלוני |
| כ״ה | « אם אמר מנהר פלוני או ממעין פלוני אינו אסור אלא בנקראים על שמו » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | אם אמר מנהר פלוני או ממעין פלוני אינו אסור אלא בנקראים על שמו |
| כ״ו | « הנודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ו) | הנודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים |
| כ״ו | « אבל לא בימות החמה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ו) | אבל לא בימות החמה |
| כ״ז | « הנודר מהכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ז) | הנודר מהכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה |
| כ״ז | « (פי׳ מיני בגדים גסים שאין דרך בני אדם להתכסות בהם) » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ז) | (פי׳ מיני בגדים גסים שאין דרך בני אדם להתכסות בהם) |
| כ״ח | « הנודר מהבית אסור בעליה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ח) | הנודר מהבית אסור בעליה |
| כ״ח | « מהעליה מותר בבית » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ח) | מהעליה מותר בבית |
| כ״ט | « הנודר מהעיר אסור ליכנס לעיבורה דהיינו תוך שבעים אמה ושירים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ט) | הנודר מהעיר אסור ליכנס לעיבורה דהיינו תוך שבעים אמה ושירים |
| ל | « הנודר מהבית אינו אסור אלא מהאגף ולפנים דהיינו מסתימת הדלת ולפנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל) | הנודר מהבית אינו אסור אלא מהאגף ולפנים דהיינו מסתימת הדלת ולפנים |
| ל | « אבל מסתימת הדלת ולחוץ על עובי המפתן מותר » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל) | אבל מסתימת הדלת ולחוץ על עובי המפתן מותר |
| ל״א | « הנשבע לעמוד בבית א׳ אסור מהאגף ולחוץ » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״א) | הנשבע לעמוד בבית א׳ אסור מהאגף ולחוץ |
| ל״א | « הגה הנודר לדור בשכונת היהודים צריך לדור בשכונה הגדולה וברחוב שלה דכן הוא לשון בני אדם » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | הגה הנודר לדור בשכונת היהודים צריך לדור בשכונה הגדולה וברחוב שלה דכן הוא לשון בני אדם |
| ל״א | « ולא אמרינן דג׳ בתים מקרי שכונה » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | ולא אמרינן דג׳ בתים מקרי שכונה |
| ל״א | « (ב״י סי׳ רכ״ח דף רע״ד סוף ע״ב בשם תשובת הרשב״א) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | (ב״י סי׳ רכ״ח דף רע״ד סוף ע״ב בשם תשובת הרשב״א) |
| ל״א | « קהל שגזרו שלא לקנות בתים מעובדי כוכבים אסור להחליף עמהם דזה נמי מקרי קנייה ומכירה » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | קהל שגזרו שלא לקנות בתים מעובדי כוכבים אסור להחליף עמהם דזה נמי מקרי קנייה ומכירה |
| ל״א | « (מרדכי פרק המקבל) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | (מרדכי פרק המקבל) |
| ל״ב | « נדר מיושבי העיר אסור במי שישב שם שלשים יום » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ב) | נדר מיושבי העיר אסור במי שישב שם שלשים יום |
| ל״ב | « מבני העיר אינו אסור אלא במי שישב שם י״ב חדש » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ב) | מבני העיר אינו אסור אלא במי שישב שם י״ב חדש |
| ל״ב | « הגה ואם נדר ממי שדר שם אפילו דירת עראי מקרי דירה » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | הגה ואם נדר ממי שדר שם אפילו דירת עראי מקרי דירה |
| ל״ב | « (רשב״א סימן תרס״ז) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | (רשב״א סימן תרס״ז) |
| ל״ב | « מיהו הולכים אחר לשון בני אדם שאין נקרא דירה אלא בדר שם עם בני ביתו דרך קבוע אע״פ שהוא פחות מל׳ יום » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | מיהו הולכים אחר לשון בני אדם שאין נקרא דירה אלא בדר שם עם בני ביתו דרך קבוע אע״פ שהוא פחות מל׳ יום |
| ל״ב | « ואם לשון בני אדם הוא בדרך אחר הולכין אחריו אחר כוונת הנודר » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | ואם לשון בני אדם הוא בדרך אחר הולכין אחריו אחר כוונת הנודר |
| ל״ג | « נדר מיורדי הים אסור בכל יורדי הים אפילו באותם שאין הולכים אלא מעכו ליפו » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ג) | נדר מיורדי הים אסור בכל יורדי הים אפילו באותם שאין הולכים אלא מעכו ליפו |
| ל״ג | « ואפילו באותם שיורדים לטייל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ג) | ואפילו באותם שיורדים לטייל |
| ל״ג | « ומותר ביושבי יבשה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ג) | ומותר ביושבי יבשה |
| ל״ד | « נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ד) | נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים |
| ל״ד | « ואפי׳ באותם שמפליגים בו הרבה שסופם לירד ליבשה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ד) | ואפי׳ באותם שמפליגים בו הרבה שסופם לירד ליבשה |
| ל״ה | « אמר יורדי הים לאחר ל׳ יום עלי מי שהוא בשעת הנדר מיורדי הים אסור בו » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ה) | אמר יורדי הים לאחר ל׳ יום עלי מי שהוא בשעת הנדר מיורדי הים אסור בו |
| ל״ה | « ומי שאינו מיורדי הים בשעת הנדר מותר בו אע״פ שלאחר ל׳ יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ה) | ומי שאינו מיורדי הים בשעת הנדר מותר בו אע״פ שלאחר ל׳ יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים |
| ל״ו | « נדר מרואי החמה אסור אף בסומים שלא נתכוין אלא למי שהחמה רואה אותו » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ו) | נדר מרואי החמה אסור אף בסומים שלא נתכוין אלא למי שהחמה רואה אותו |
| ל״ו | « לאפוקי דגים ועוברים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ו) | לאפוקי דגים ועוברים |
| ל״ו | « הגה ואפילו אמר לא נתכוונתי לכך לא מהני » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | הגה ואפילו אמר לא נתכוונתי לכך לא מהני |
| ל״ו | « (ב״י בשם הרא״ש) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | (ב״י בשם הרא״ש) |
| ל״ו | « הואיל והלשון ודאי כך הוא ומותר בכל דבר שאינו בעל חיים אע״פ שהחמה רואה אותו » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | הואיל והלשון ודאי כך הוא ומותר בכל דבר שאינו בעל חיים אע״פ שהחמה רואה אותו |
| ל״ו | « (ב״י בשם התוספות) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | (ב״י בשם התוספות) |
| ל״ו | « ואם נדר מרואים החמה מותר בסומים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ו) | ואם נדר מרואים החמה מותר בסומים |
| ל״ז | « נדר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | נדר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבה |
| ל״ז | « ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראי׳ שחורי הראש אלא האנשים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראי׳ שחורי הראש אלא האנשים |
| ל״ז | « ואם דרכם לקרות שחורי הראש לכל אסור [בכל] » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | ואם דרכם לקרות שחורי הראש לכל אסור [בכל] |
| ל״ז | « (הנודר מכל דבר שהוא אדום אסור לראות בחמה שגם כן היא אדומה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | (הנודר מכל דבר שהוא אדום אסור לראות בחמה שגם כן היא אדומה) |
| ל״ז | « (נימוקי יוסף פ׳ המוכר את הספינה ותוס׳ שם דף ע״ד ע״א וחדושי רמב״ן שם) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | (נימוקי יוסף פ׳ המוכר את הספינה ותוס׳ שם דף ע״ד ע״א וחדושי רמב״ן שם) |
| ל״ח | « הנודר משובתי שבת אסור אף בכותיים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ח) | הנודר משובתי שבת אסור אף בכותיים |
| ל״ט | « נדר מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותיים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ט) | נדר מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותיים |
| מ | « נדר מבני נח אסור באומות העולם ומותר בישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ) | נדר מבני נח אסור באומות העולם ומותר בישראל |
| מ | « נדר מזרע אברהם אסור בישראל ובגרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ) | נדר מזרע אברהם אסור בישראל ובגרים |
| מ | « ומותר באומות העולם אפי׳ בבני ישמעאל ועשו » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ) | ומותר באומות העולם אפי׳ בבני ישמעאל ועשו |
| מ״א | « נדר מהערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״א) | נדר מהערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל |
| מ״ב | « נדר מהמולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ב) | נדר מהמולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם |
| מ״ג | « נדר מישראל אסור בגרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ג) | נדר מישראל אסור בגרים |
| מ״ג | « מהגרים מותר בישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ג) | מהגרים מותר בישראל |
| מ״ד | « נדר מישראל אסור בכהנים ולוים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ד) | נדר מישראל אסור בכהנים ולוים |
| מ״ד | « מכהנים ולוים מותר בישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ד) | מכהנים ולוים מותר בישראל |
| מ״ה | « נדר מכהנים מותר בלוים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ה) | נדר מכהנים מותר בלוים |
| מ״ה | « מלוים מותר בכהנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ה) | מלוים מותר בכהנים |
| מ״ו | « נדר מבנים מותר בבני בנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ו) | נדר מבנים מותר בבני בנים |
| מ״ז | « מי שנדר או נשבע על דבר חוץ ממועדות וי״ט » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ז) | מי שנדר או נשבע על דבר חוץ ממועדות וי״ט |
| מ״ז | « אם אמר שבדעתו היה להוציא גם חנוכה ופורים מהכלל נאמן » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ז) | אם אמר שבדעתו היה להוציא גם חנוכה ופורים מהכלל נאמן |
| מ״ז | « (ועיין בא״ח סימן תק״ע) » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ז) | (ועיין בא״ח סימן תק״ע) |
| מ״ח | « מי שנדר או שנשבע שלא יצחוק שום צחוק אסור להטיל גורלות ולא שום אדם בשבילו » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ח) | מי שנדר או שנשבע שלא יצחוק שום צחוק אסור להטיל גורלות ולא שום אדם בשבילו |
| מ״ח | « וכן אסור להמרות עם חבירו שקורין אפוסטאר » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ח) | וכן אסור להמרות עם חבירו שקורין אפוסטאר |
| מ״ח | « (תשובת חזה התנופה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ח) | (תשובת חזה התנופה) |
| מ״ח | « הגה צבור שגזרו שלא להתפלל במנין משום איזה דבר אסורים לקרות בתורה דכל דבר קדושה נקרא תפלה » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | הגה צבור שגזרו שלא להתפלל במנין משום איזה דבר אסורים לקרות בתורה דכל דבר קדושה נקרא תפלה |
| מ״ח | « (תשובת הרא״ש כלל ג׳ סי׳ ט׳) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | (תשובת הרא״ש כלל ג׳ סי׳ ט׳) |
| מ״ח | « מי שנדר שלא לקבל פקדון אסור להלוות על משכון לישראל » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | מי שנדר שלא לקבל פקדון אסור להלוות על משכון לישראל |
| מ״ח | « (מהרי״ל) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | (מהרי״ל) |
| מ״ח | « מיהו נראה דהולכין אחר כוונתו וכדרך שיתבאר בסימן רי״ח (ד״ע) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | מיהו נראה דהולכין אחר כוונתו וכדרך שיתבאר בסימן רי״ח (ד״ע) |
| מ״ח | « מי שנדר או נשבע להתענות סך ימים ואירע תענית חובה עולה לו למנין הימים » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | מי שנדר או נשבע להתענות סך ימים ואירע תענית חובה עולה לו למנין הימים |
| מ״ח | « וכן מי שנדר לילך לבית הקברות או למקום ואירע לו שהלך ע״י עסק שם יצא ידי נדרו » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | וכן מי שנדר לילך לבית הקברות או למקום ואירע לו שהלך ע״י עסק שם יצא ידי נדרו |
| מ״ח | « (תשובת מהרי״ל סימן קי״ח) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | (תשובת מהרי״ל סימן קי״ח) |
| מ״ח | « וע״ל סימן רל״ט עוד מזה » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | וע״ל סימן רל״ט עוד מזה |
| מונח | משמעות |
|---|---|
| לשון בני אדם | מנהג הדיבור של מקום, של לשון ושל זמן |
| שליח נמלך | השליח החוזר ושואל — אמת מידת המנהג (סעיף ד) |
| ספק נדרים להחמיר | ספק בנדרים נוהגים בו לחומרא (סעיפים ג, ו, י״ז) |
| שם לווי | מילה שיש עמה לווי — שם אחר היא (סעיפים י, י״ג, י״ד) |
| מעשה קדירה | התבשיל שבקדירה, כנגד ״היורד לקדירה״ (סעיף ב) |
| מבושל · צלי · שלוק | ושלוק כאן בשיל ולא בשיל, כנגד משמעו הרגיל (ט״ז ס״ק א) |
| קיפה · רוטב | הקיפה והרוטב — שני חלקי תבשיל אחד שאינם נוטלים זה את זה (סעיף ט) |
| עיבורה של עיר | שבעים אמה ושיריים — העיר בלשון בני אדם (סעיף כ״ט) |
| אגף | קו סתימת הדלת — גבול ״הבית״ (סעיפים ל, ל״א) |
| בתר שעת אמירה | אחר שעת האמירה הולכין ולא אחר החלות (סעיף ל״ה) |
| מראים הדברים | הדברים המראים, המצמצמים את המנהג (סעיף ח) |
| דין הנודר ונשבע אחד הוא | הש״ך בס״ק מ״ג בשם הרמב״ם |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן רי״ז · ♥ תמיכה