✦ ❖ ✦ רמה ג׳ — חזרה וסיכום ✦ ❖ ✦
סימן רל״ג — חזרה וסיכום (יורה דעה רל״ג)
עונת נדרים לזכר ולנקבה
שלושה גילים, ותנאי המשתנה — ערוך לחזרה
שולחן ערוך יורה דעה סימן רל״ג (סעיף אחד)
ש״ך (ב) · באר היטב (א) · פתחי תשובה (א)
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
1. הדין במשפט אחד
שנה אחת קודם גדלותו — שתים עשרה לזכר, אחת עשרה לנקבה — נכנס הקטן לעונת נדרים: דיבורו חל, בתנאי שיֵדע לשם מי נדר. קודם לכן אינו חל אף שיודע; ולאחר מכן חל אף שאינו יודע.
ומה שמשתנה בכל גבול. לא מידתו של הדין אלא תנאו. תקופה א׳: אין דבר חל. תקופה ב׳: הידיעה עושה את הנדר. תקופה ג׳: השנים עושות את הנדר.
2. שלושת הגילים
עד שתים עשרה (זכר) / אחת עשרה (נקבה): אפילו יודעים — אינו נדר
▼
שתים עשרה ויום / אחת עשרה ויום: הנדר חל אם יודע לשם מי
▼
ובודקין אותו — כל השנה, ובכל נדר (ש״ך ס״ק א)
▼
שלוש עשרה ויום / שתים עשרה ויום: אע״פ שאין יודעים — נדריהם נדר
▼
ובשני הקצוות אין שתי שערות נדרשות — בראשון מן הסעיף, ובשני מן הש״ך ס״ק ב
3. מניִן הדברים
שלושת הגילים — משנת נדה מ״ה ע״ב, באותו סדר. שם המשטר — הרמב״ם, הלכות נדרים פרק י״א: שם כתוב ״וזו היא עונת נדרים האמורה בכל מקום״. שנֵיית הבדיקה — הרמב״ם, אותו פרק הלכה ב׳, שהביאה הש״ך. הגהת הרמ״א — הרמב״ם, הלכות שבועות פרק י״ב, עם הסמ״ג והכל בו.
4. ארבע כניסות נושאי הכלים
| הכניסה | על | מה שהיא מוסיפה |
| ש״ך ס״ק א | ובודקין שנת י״ג | הבדיקה נשנית בכל נדר: קטן שנמצא יודע בתחילת השנה צריך בדיקה חדשה אם נדר בסופה. מקורות: הטור, ועיין בית יוסף. |
| ש״ך ס״ק ב | ומי״ג ויום א׳ ואילך | מרחיב ״אע״פ שלא הביאו ב׳ שערות״ לתקופה האחרונה. |
| באר היטב ס״ק א | יודעים | מביא את הש״ך ונוקב בשמו. |
| פתחי תשובה ס״ק א | אע״פ שאין יודעים | מפנה לבאר היטב, ללחם משנה ולמשנה למלך על פרק י״א מהלכות נדרים, ולשו״ת משכנות יעקב סימן נ״ז. |
לט״ז ולנקודות הכסף אין כניסה בסימן זה. ואין ללמוד מזה כלום לענין ההלכה: הסימן קצר והש״ך אומר בו את הכול. ולט״ז שבע עשרה כניסות בסימן רכ״ט, שלושים וארבע ברל״ב, שישים ושש ברל״ד. ולא נתחדש כאן דבר למלא טור.
5. הסעיף פסקה אחר פסקה
| בעל הדבר | הלשון | היקף |
| המחבר | « קטן בן י״ב שנה ויום אחד וקטנה בת י״א שנה ויום אחד אם יודעים לשם מי נדרו ונשבעו נדריהם נדר ושבועתם שבועה » (שו״ע יו״ד רל״ג:א) | תקופה ב׳: הידיעה עושה את הנדר. |
| המחבר | « ובודקין שנת י״ג לזכר ושנת י״ב לנקיבה » (שו״ע יו״ד רל״ג:א) | הבדיקה נמשכת כל השנה. |
| המחבר | « וקודם שיש י״ב לזכר וי״א לנקיבה אפילו יודעים לשם מי נודרים אינו נדר » (שו״ע יו״ד רל״ג:א) | תקופה א׳: אין דבר חל. |
| הרמ״א | « וגוערים בהם ומכין אותן שלא ילמדו לשונם בנדרים ושבועות » (רמ״א יו״ד רל״ג:א) | חינוך: למנוע את הרגל הנדרים. |
| הרמ״א | « ואם הוא דבר קטן וקל ואין בו עינוי נפש אומרים להם שיעמדו בנדרם ושבועתם כדי שלא ירגילו עצמם בזה » (רמ״א יו״ד רל״ג:א) | וגבולו: שלא יהא בו צער לקטן. |
| המחבר | « ומי״ג ויום אחד ואילך לזכר ומי״ב ויום אחד לנקיבה אע״פ שאין יודעים לשם מי נודרים נדריהם נדר » (שו״ע יו״ד רל״ג:א) | תקופה ג׳: השנים עושות את הנדר. |
6. מה שנשאר פתוח
מעמדו של המופלא הסמוך לאיש. הרמב״ם כותב « וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהַמֻּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ הֶקְדֵּשׁוֹ וְנִדְרוֹ נֵדֶר » (רמב״ם הלכות נדרים פרק י״א הלכה ד׳) — מדברי תורה — ומוסיף מיד שאינו לוקה. והשולחן ערוך אינו נותן הגדרה למשטר, והפתחי תשובה מפנה לאחרונים הדנים בזה. ואנו מציינים את הנידון ואין אנו מכריעים.
הפסקה החסרה. הטור כותב « ומיהו אינן לוקין אם חללו נדרן ועבדו על שבועתן עד שיגדלו » (טור יורה דעה רל״ג); והשולחן ערוך לא הביאה. ושתיקה אינה מחלוקת, ואין לקרוא בהשמטה זו חולק.
ומה שעל ההורה לעשות. הרמ״א אומר לגעור, ולהעמיד בדיבור הקל. והקו שבין ״קל״ ובין ״שיש בו עינוי״ אינו כתוב, והוא המכריע. ונשקל לפני רב, ולא בשעת כעס.
7. אוצר מילים
עונת נדרים — השנה הקודמת לגדלות, שדיבור הקטן עשוי לחול בה. · מופלא הסמוך לאיש — שמו של הקטן באותה שנה. · בדיקה — על נקודה אחת, ונשנית בכל נדר. · שתי שערות — סימני הגדלות, שאינם נדרשים כאן. · עינוי נפש — גבול החינוך שברמ״א.
8. סיכום
י כמו יודעים: בשנת הבדיקה הכול תלוי בתיבה זו. — ב כמו בודקין: ונבדקת בכל פעם. — ג כמו גדלות: שמכאן ואילך אין בודקין ידיעה. שלוש אותיות, שלושה גילים.
כללי זהב. (א) לעולם אל תניח את ההבחנה בחזקה: היא נקבעת. (ב) לעולם אל תעביר קביעה מנדר אחד לחברו. (ג) קטן שלמטה מן הגבול אינו נודר — אבל הרגלים הוא קונה, וזה מה שהרמ״א מכוון אליו.
קו הפסק
נדרו של קטן בן שתים עשרה ויום אחד, ושל קטנה בת אחת עשרה ויום אחד, עשוי לחול — ובלבד שיוברר שהם יודעים לשם מי נדרו, ובירור זה נשנה בכל נדר. וקודם לגיל זה אין נדר ואין מה להתיר; ומה שנשאר הוא ענין חינוך, שהרמ״א מעמידו במידת דבר קטן וקל ובגבול עינוי נפש. ולאחר שלוש עשרה ושתים עשרה הנדר חל בלא תנאי, ולפרקו צריך דרכו של סימן רכ״ח. וכל אלו, ובפרט בירור ההבחנה, שאלות לרב הן.
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן רל״ג · רמה ג׳ — סיכום · עונת נדרים לזכר ולנקבה
daattorah.com