סיכום סימן צ׳: טבלאות השוואה (צלייה / בישול / טיגון / פשטידא), כללי הזהב של הוצאת החלב, הביטול בששים עם כחל מן המנין, המלכודות הקלאסיות (כחל יבש, סכין, שפוד, כבישה) ושינון מהיר של 4 הסעיפים.
הכחל הוא מדרבנן (חלב שחוטה). הוצאת החלב (קריעה / טיחה). התבשל בטעות: ביטול בששים, כחל מן המנין. נעשה חתיכה האסורה.
יסוד הכל: מדרבנן + כיצד מסירים את האיסור.
2
מנהג שלא לבשלו כלל. טיגון/פשטידא = כבישול. צלי = קריעה בלבד. כחל יבש (ל׳ יום): מותר בדיעבד אף עם בשר. פשטידא מותרת פרט למחבת.
הכל מנהג וגזרה; עיקר הדין נשאר כסעיף 1.
3
סכין, שפוד, קערה ששימשו לבשר: מותר. כחל שנצלה כדין = בשר רגיל. אין כבוש כמבושל בצונן.
לאחר הוצאת החלב + צלייה, שוב אין כל ״אופי חלבי״.
4
למלוח/לצלות עם בשר = ככבד. יש המתירים אף למלוח מעליו. עור הקיבה שרוקנוה = בשר רגיל.
מקביל לכבד; בדיעבד הכל מותר.
2. כללי הזהב של הכחל
כלל 1 — הכל יוצא מ״חלב שחוטה״: חלב הכחל אינו חלב האסור מן התורה (הוא מעולם לא יצא מבהמה חיה). על כן האיסור הוא רק מדברי סופרים. זה מה שמקל את כל הסימן יחסית בדיעבד.
כלל 2 — שתי דרגות בהוצאת החלב: כדי לצלות = קריעה שתי וערב בלבד; כדי לבשל / לטגן / פשטידא = קריעה שתי וערב + טיחה בכותל (או: לחתוך כמה פעמים, עדיף עוד יותר — רמ״א).
כלל 3 — אין מבשלים את הכחל כלל (מנהג): מחמת גזרה (שמא יבשלוֹ עם בשר). אך אין זה אלא מנהג — ש״ך ס״ק ו: כל זה מצד המנהג.
כלל 4 — התבשל בטעות בתערובת: ביטול בששים, והכחל נמנה בעצמו (כחל מן המנין). ששים = השאר מותר, הכחל אסור. פחות מששים = הכל אסור.
כלל 5 — הכחל שהתבשל נעשה ״חתיכה אסורה״: אם נפל לקדרה אחרת, אוסרהּ. אם נפל תחילה לתוך פחות מששים, שוב אינו מצטרף למניין (רמ״א, ״וכן עיקר״).
3. הטבלה־הראשית — צלייה / בישול / טיגון / פשטידא
אופן ההכנה
הוצאת החלב הנדרשת (לכתחילה)
בדיעבד
צלייה (צלי)
קריעה שתי וערב
אף בלי קריעה, אם נצלה לבדו → מותר (סעיף 1, ט״ז ס״ק א)
בישול לבדו (בקדרה)
מנהג: אין עושים כן (גזרה)
מותר אם נקרע + נטחה; אחרת אסור פרט לס' (ש״ך ס״ק טז)
טיגון (טיגון) לבדו
קריעה שתי וערב + טיחה (כבישול)
כבישול לבדו
פשטידא (פשטיד״א) לבדה
מותר (מנהג) פרט למחבת (מחבת)
במחבת = כבישול בקדרה
בישול עם בשר
אסור (מנהג מוחלט)
הפסד מרובה + קריעה/טיחה → מותר (רמ״א, ש״ך ס״ק ח)
סולם החומרה, מן הקל אל החמור: צלייה < טיגון/בישול לבדו < בישול עם בשר. ככל ש״כולאים״ את החלב יותר בתוך נוזל, כך מחמירים יותר.
4. הוצאת החלב — שלושת המעשים
המעשה בעברית
ביאור
מתי
מירוק החלב
להוציא / לרוקן את החלב
דרגת היסוד לצלייה ולאכילה
קריעה שתי וערב
לקרוע לרוחב ולאורך
נדרש לצלייה; מינימום לכל דבר
טיחה בכותל
לטחת (למרוח) בכותל
בנוסף, לבישול עם בשר
הרמ״א (סעיף 2) מלמד שלקרוע ולחתוך כמה פעמים שתי וערב על פני כל השטח עדיף עוד יותר מן הטיחה (וחתכו כמה פעמים... עדיף ומהני יותר). והש״ך (ס״ק ט) מביא שמכבש (מכבש) שקול לטיחה בכותל.
5. הביטול בששים וכחל מן המנין
שלוש נקודות־מפתח של הש״ך (ס״ק ד):
צריך ששים פעמים את כל הכחל, ולא רק את החלב שיצא ממנו (אין יודעים כמה יצא).
הכחל נמנה בעצמו בתוך הששים (כחל מן המנין), שכן גופו בשר מותר (רשב״א), או מפני שהוא מותר לבדו (רמב״ם).
אותו היגיון כמו בסימן ס״ט (בשר שלא נמלח: ששים נגד הבשר, ולא רק נגד הדם).
נפח כולל / כחל
סטטוס השאר
סטטוס הכחל
≥ 60 (הכחל נמנה)
🟢 מותר
🔴 אסור
< 60
🔴 אסור
🔴 אסור
הכחל אינו בריה: הש״ך (ס״ק ה) דוחה את הב״ח בנקודה זו — בשונה מגיד הנשה (סימן ק'), הכחל אינו ״בריה שלמה״ שאינה מתחלקת. על כן הוא אכן בטל בששים.
6. המלכודות הקלאסיות
מלכודת 1 — ״בישול לבדו = תמיד מותר בדיעבד״: טעות. בישול לבדו מותר בדיעבד רק אם נקרע שתי וערב וגם נטחה. בלי הוצאת החלב, הוא נשאר אסור אף בדיעבד, פרט אם יש ששים (ש״ך ס״ק טז).
מלכודת 2 — ״הפשטידא תמיד מותרת״: טעות. פשטידא של כחל לבדו מותרת, אך לא במחבת (מחבת), השקולה לבישול בקדרה (רמ״א; ש״ך ס״ק יט).
מלכודת 3 — ״30 יום זה כלל מוחלט״: דיוק. שלושים היום הם אומדן (מסתמא); אם הדד באמת יבש קודם לכן, כבר הוקל דינו (ש״ך ס״ק יז).
מלכודת 4 — לבלבל בין כחל לבשר בחלב אמיתי: הכחל הוא מדרבנן (חלב שחוטה); אין זה האיסור דאורייתא של סימן פ״ז. לכן הוא בטל בששים ונמנה בעצמו — דבר שאי אפשר בתערובת בשר־חלב דאורייתא אמיתית.
מלכודת 5 — עור הקיבה: משרוקן מחלבו והודח, אין לו שום דין כחל — זהו בשר רגיל (סעיף 4). אין לנהוג בו כבכחל.
7. מפת המחלוקות
נושא
המקל
המחמיר
ההכרעה
חתיכה נעשית נבילה (< 60)
רמב״ם / רא״ה / ב״י — מצטרף
רשב״א — שוב אינו מצטרף
רמ״א: כרשב״א (״וכן עיקר״)
נתבשל עם בשר, בדיעבד
מהרש״ל — אף בלי הפסד
ב״ח — אסור אף בדיעבד
רמ״א / ש״ך: הפסד מרובה
כבוש בצונן (חלב שחוטה)
ט״ז — אין כבוש כמבושל
פרי מגדים — אפשר לאסור
פתחי תשובה מביא שניהם
למלוח את הכחל על הבשר
רא״ש / טור — מותר אף לכתחילה
איסור והיתר — לא לכתחילה
רמ״א: בדיעבד הכל מותר
8. מבחן עצמי לשינון
ענה מן הזיכרון, ואז בדוק:
מדוע הכחל אינו אלא מדרבנן? (תשובה: חלב שחוטה — החלב אינו חלב האסור מן התורה)
מה צריך כדי לצלות? כדי לבשל עם בשר? (קריעה בלבד / קריעה + טיחה)
מה פירוש כחל מן המנין? (הכחל נמנה בתוך הששים)
האם הכחל בריה? (לא — ש״ך ס״ק ה)
האם פשטידא של כחל מותרת? (כן, פרט למחבת)
כחל יבש שהתבשל עם בשר בטעות? (מותר בדיעבד)
סכין של בשר + כחל חי מלא חלב? (מותר — סעיף 3)
נתבשל עם בשר בלי ששים: מתי מותר בדיעבד? (הפסד מרובה, לאחר הוצאת החלב)
המשפט שיש לחקוק: ״הכחל הוא בשר הנושא את חלבו — חלב של בהמה שחוטה, ולכן רק מדרבנן. מרוקנים אותו (קריעה + טיחה), נמנעים מלבשלו (מנהג), ואם התבשל בטעות, הוא בטל בששים בהיותו נמנה בעצמו.״