✦ ❖ ✦ D A A T · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם / ח ז ר ה ✦ ❖ ✦
סימן צ״ה — דין דגים וביצה שנתבשלו בקדרה של בשר
דָּגִים וּבֵיצָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בִּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר
נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא, מחלוקת מחבר / רמ״א (ספרדי / אשכנזי), עלו מול נתבשלו, דבר חריף, הדחת כלים, אפר וקרבה בהנחה
חזרה מובנית, טבלת־אב, שינון מהיר
מקור: שולחן ערוך, יורה דעה צ״ה — 7 סעיפים
נושאי כלים: ש״ך (ש״ך) · ט״ז (ט״ז) · פר״מ (פרי מגדים) · פתחי תשובה (פתחי תשובה)
עריכה: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
למתלמדים ששלטו ברמות 1 ו־2
daattorah.com
📑 תוכן הסיכום
- היסוד: נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא — טעם של טעם מותר
- 3 שאלות־הרפלקס: מותר או אסור · נתבשל או עלו · חריף או לא
- טבלת־האב: מותר (נ״ט בר נ״ט דהיתרא) מול אסור (שומן / איסור)
- 5 כללי הזהב
- סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״דגים״
- 4 המלכודות הקלאסיות
- סיכום 7 הסעיפים — שורה לכל אחד
- כרטיס־הבזק סופי
1. היסוד: נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא — טעם של טעם מותר
נקודת המוצא:
סימן צה אינו דן עוד באיסור שנפל להיתר, אלא בטעם מותר שעבר פעמיים. הבשר נותן טעם בקדרה ; הקדרה נותנת טעם בדג שנתבשל בה. והרי כל אחד מן הטעמים הללו מותר: זהו נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא (טעם של טעם מותר). הטעם קלוש ומעולם לא היה אסור → הדג נשאר היתר, מותר לאוכלו עם כותח (חלב). המחבר (סעיף א) מתיר « מִשּׁוּם דַּהֲוֵי נוֹתֵן טַעַם בַּר נוֹתֵן טַעַם דְּהֶתֵּרָא ». אך הרמ״א מחמיר לכתחילה בבישול ובצלייה (יש מחמירין) ומתיר בדיעבד: זוהי המחלוקת ספרד / אשכנז המבנה את כל הסימן.
| דרך | מחבר (ספרדי) | רמ״א (מנהג אשכנז) |
|---|
| נ״ט בר נ״ט דהיתרא, לאוכלו עם המין האחר | מותר אף לכתחילה | אסור לכתחילה (בישול/צלייה) ; מותר בדיעבד |
| לתת בכליהם / עלו (בלי בישול) | מותר | מותר לכתחילה |
| שומן ממש דבוק > 1/60, או דבר חריף | אסור (צריך ששים) | אסור (צריך ששים) |
💡 הסימן: סימן זה אינו מדבר עוד על ״צונן / רותח / מליח״ ולא על ״טעימה / ששים״ באיסור, אלא על טעם מותר חוזר (נ״ט בר נ״ט). הכל מתהפך לאסור ברגע שיש (א) שומן בממשות (ממש) ביותר מאחד משישים, (ב) איסור אמיתי (אף כמה נ״ט בר נ״ט נשארים אסורים), או (ג) דבר חריף המוליך את הטעם כממשות.
2. 3 שאלות־הרפלקס
■ מותר או אסור? (היתרא / איסורא) — האם הטעם המועבר מותר (בשר כשר → קדרה → דג) או שיש איסור / שומן ממש > 1/60? טעם מותר → נ״ט בר נ״ט דהיתרא, מותר ; איסור או שומן → צריך ששים (סעיף א).
↓ מביטים באופן המגע
■ נתבשל/נצלה או ״עלו״? — נתבשל או נצלה (נתבשלו / נצלו) → נ״ט בר נ״ט אמיתי, שהרמ״א חולק עליו לכתחילה ומתיר בדיעבד. רק ״עלו״, חם מונח על צונן בלי בישול → קל יותר, מותר אף לכתחילה לכולם (סעיף ב ; ט״ז ס״ק ג-ד).
↓ מביטים בטיב המאכל
■ דבר חריף או לא? (דבר חריף) — מאכל חריף / חד (בצל, שום, תבלין שנדוכו במדוך, חריף גמור רובו ככולו) → מוליך את הטעם כממשות: אסור אף בדיעבד עד ששים כנגד הבשר הבלוע. מעט תבלין אינו עושה חריף (סוף סעיף ב ; מפנה לסימן צו).
⚖ מדוע נ״ט בר נ״ט מתיר (סעיף א)
בכל שלב הטעם כבר מותר ונחלש (קלוש): הבשר כשר, הקדרה נושאת רק טעם בשר, והדג מקבל רק טעם של טעם. לאכול דג זה עם כותח אינו יוצר ״בשר וחלב״ ממש. אך באיסור (נבילה ממש וכד׳), אף כמה נ״ט בר נ״ט נשארים אסורים (ט״ז ס״ק א) — הקולא נאמרה רק בטעם היתר בכל חוליה.
3. טבלת־האב: מותר (נ״ט בר נ״ט דהיתרא) מול אסור
לשינון מוחלט. בסיס: מחבר סעיפים א-ד, נקראים עם הרמ״א, הט״ז (ס״ק א, ג-ד, ח-ט, יג, טו) והש״ך (ס״ק א).
| מצב | הקריטריון המכריע | תוצאה |
|---|
| דג שנתבשל/נצלה בקדרת בשר רחוצה יפה, נאכל עם כותח |
נ״ט בר נ״ט דהיתרא |
🟢 מותר (מחבר) ; בדיעבד (רמ״א) |
| קדרה שלא נרחצה יפה, שומן ממש > 1/60 מן הדג |
ממשות שומן |
🔴 אסור עם כותח (צריך ששים) |
| ביצה שנתבשלה במים בקדרת חלב, ניתנה בעוף |
נ״ט בר נ״ט דהיתרא |
🟢 מותר אף לכתחילה |
| ביצה שנתבשלה עם בשר ממש, אף כדי קליפה |
טעם בשר ישיר |
🔴 אסור לאוכלה עם כותח |
| מאכל ש״עלו״ בלבד, בלי בישול |
עלו (אין בישול) |
🟢 מותר אף לכתחילה (לשני הכיוונים) |
| הכלי שבו בישל היה לפגם (אינו בן יומו) |
טעם פגום |
🟢 המנהג מתיר לכתחילה עם המין האחר |
| דבר חריף שנתבשל / נדוך בכלי בשר (אף שאינו בן יומו) |
דבר חריף (כחד שמן) |
🔴 אסור אף בדיעבד עד ששים (סימן צו) |
| בישול מול צלייה (בדיעבד, רמ״א) |
מספר נ״ט (מים = 3, צלי = 2) |
🟡 בישול (3 נ״ט) קל מן הצלי (2 נ״ט) (פת״ש ס״ק ב) |
📌 קריאה־מפתח: שאל תחילה האם הטעם מותר או שיש איסור / שומן ממש ; אחר כך נתבשל/נצלה או רק עלו ; אחר כך האם המאכל חריף. וזכור את המחלוקת: המחבר מתיר, הרמ״א מחמיר לכתחילה (בישול/צלייה) ומתיר בדיעבד, את הכלים, את העלו ואת אינו בן יומו.
4. 5 כללי הזהב
- « נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא ». טעם מותר שעבר פעמיים נשאר מותר ; אך באיסור, אף כמה נ״ט בר נ״ט נשארים אסורים (מחבר סעיף א ; ט״ז ס״ק א).
- שומן ממש > 1/60 = אסור. קדרה שלא נרחצה יפה עם ממשות שומן → צריך ששים ; מניחים שקדרה שבישלו בה לא היה בה שומן דבוק (ש״ך ס״ק א).
- מחלוקת מחבר / רמ״א. המחבר מתיר לאכול עם המין האחר ; הרמ״א אוסר לכתחילה בבישול/צלייה, מתיר בדיעבד, את הכלים, את העלו ואת אינו בן יומו (מחבר + רמ״א סעיף ב).
- הדחת כלים: שניהם בני יומן + יחד + כלי ראשון = אסור. אחד אינו בן יומו, או בנפרד, או בכלי שני → מותר. עירוי של בשר = כלי ראשון ; מים נטרליים שנשפכו = מותר אף בשומן דבוק (מחבר + רמ״א סעיף ג).
- דבר חריף מבטל את הקולא. מאכל חריף לגמרי (רובו ככולו) מוליך את הטעם כממשות → אסור אף בדיעבד עד ששים (רמ״א סעיף ב, מפנה לסימן צו).
5. סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״דגים״
« דגים » (הדג של סעיף א)
- דו־פעמי הטעם: נ״ט בר נ״ט דהיתרא — מותר כי הטעם מותר וקלוש.
- גם ספרד גם אשכנז: רמ״א מחמיר לכתחילה (בישול/צלייה), המחבר מתיר.
- יש שומן (ממש) > 1/60 → אסור ; צריך ששים כנגד השומן.
- מאכל חריף → אסור אף בדיעבד עד ששים ; אך ״עלו״ בלבד → קל, מותר אף לכתחילה.
מטריצת הדחת הכלים (סעיף ג-ד)
- 2 בני יומן + יחד + כלי ראשון → אסור (וכן המנהג)
- אחד אינו בן יומו / בנפרד / כלי שני → מותר
- עירוי בשר על חלב → ככלי ראשון, אסור אם בן יומו
- מים נטרליים שנשפכו על שניהם → מותר אף בשומן דבוק
- אפר במים מראש → נ״ט לפגם → מותר אף בשומן דבוק
6. 4 המלכודות הקלאסיות
❌ מלכודת 1 — לקרוא את סעיף א כקולא כללית: הנ״ט בר נ״ט נאמר רק בטעם המותר בכל חוליה. באיסור (נבילה ממש, חֵלֶב אסור וכד׳), אף כמה נ״ט בר נ״ט נשארים אסורים (ט״ז ס״ק א). ואם שומן בממשות (ממש) ביותר מאחד משישים דבוק לקדרה שלא נרחצה יפה → אסור, צריך ששים.
❌ מלכודת 2 — לבלבל בין עלו לנתבשלו/נצלו: מאכל ש״עלו״ בלבד — חם המונח על כלי צונן של המין האחר, בלי בישול — מותר אף לכתחילה לשני הכיוונים (ט״ז ס״ק ד). אך נתבשל או נצלה (נתבשלו / נצלו) → זהו הנ״ט בר נ״ט האמיתי שהרמ״א חולק עליו לכתחילה (בישול וצלייה) ומתיר רק בדיעבד. אין להחיל את היתר העלו על בישול ממש.
❌ מלכודת 3 — לשכוח את הדבר החריף: מאכל חריף לגמרי (חריף גמור, רובו ככולו) — דברים חדים שנתבשלו בכלי בשר אף שאינו בן יומו, או תבלין שנדוכו במדוך (מכתש) של בשר — מבטל את הקולא של נ״ט בר נ״ט: הוא מוליך את הטעם כממשות ואסור אף בדיעבד עד ששים כנגד הבשר הבלוע (מפנה לסימן צו). מעט תבלין אינו עושה את המאכל חריף — רק אם הוא רובו ככולו חריף.
❌ מלכודת 4 — לטעות במטריצת הדחת הכלים: בכלי בשר שנרחצו עם כלי חלב, המחבר מתיר בנ״ט בר נ״ט (אם אין שומן, « ברי לי »), אך הרמ״א (טור, רישונים רבים) אוסר אם שניהם בני יומן, נרחצו יחד בכלי ראשון (וכן המנהג). מותר אם אחד אינו בן יומו, או נרחצו זה אחר זה, או בכלי שני. עירוי מכלי ראשון של בשר = ככלי ראשון ; אך מים רותחים נטרליים שנשפכו על שניהם → מותר אף בשומן דבוק (העירוי אינו כלי ראשון ממש המבליע זה בזה).
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
7. סיכום 7 הסעיפים — שורה לכל אחד
| סעיף | נושא | העיקר |
|---|
| 1 | נ״ט בר נ״ט : דג בקדרת בשר | דג שנתבשל/נצלה בקדרת בשר רחוצה יפה, בלי שומן דבוק → מותר עם כותח (נ״ט בר נ״ט דהיתרא). קדרה שלא נרחצה יפה עם שומן ממש > 1/60 מן הדג → אסור (צריך ששים). |
| 2 | ביצה ; מחלוקת מחבר / רמ״א ; דבר חריף | ביצה שנתבשלה במים בקדרת חלב → מותר בעוף אף לכתחילה. נתבשלה עם בשר אף כדי קליפה → אסור עם כותח. רמ״א: יש מחמירין בבישול/צלייה, מנהג לאסור לכתחילה / להתיר בדיעבד ; כליהם, עלו, אינו בן יומו מותר. דבר חריף (רובו ככולו) → אסור אף בדיעבד עד ששים (סימן צו). |
| 3 | הדחת כלים (המקרה המרכזי) | כלי בשר שנרחצו ביורת חלב, מים יד סולדת, אף שניהם בני יומן → מותר (נ״ט בר נ״ט), אם « ברי לי » אין שומן ; אחרת ששים. רמ״א: אסור אם 2 בני יומן + יחד + כלי ראשון ; מותר אם אחד אינו בן יומו / זה אחר זה / כלי שני. עירוי בשר = כלי ראשון ; מים נטרליים שנשפכו = מותר אף בשומן דבוק. |
| 4 | אפר | אפר שניתן במים החמים של היורה קודם שהניחו בה את הכלים → מותר אף בשומן דבוק, כי האפר עושה את הטעם נותן טעם לפגם (טעם פגום). (ט״ז ס״ק טו: בורית/סבון של שומן = פגום.) |
| 5 | קרבה: כותח / מלח / חומץ | אין מניחים כלי כותח אצל כלי מלח (נראה, אינו בטל) ; מותר אצל חומץ (בטל בששים). רמ״א: רק אם מגולים ; ובדיעבד (עבר והניח) → מותר, אין חוששים שנפל למלח. |
| 6 | כד בשר אצל כד חלב | מותר להניח בתיבה כד בשר אצל כד חלב. רמ״א: יש מחמירין לכתחילה ; טוב להיזהר במקום שאין צורך. |
| 7 | מלח מקערת בשר בחלב | מלח שהיה מונח בקערת בשר → מותר לתתו בחלב (המליחה אינה מבליעה די). רמ״א: והמחמיר גם בזה תבוא עליו ברכה, שיש אוסרים לכתחילה (תוספות, סמ״ג, אור זרוע). |
8. כרטיס־הבזק סופי
| שאלה | תשובת־רפלקס | מקור |
|---|
| דג שנתבשל בקדרת בשר רחוצה יפה, עם כותח? | מותר (נ״ט בר נ״ט דהיתרא) ; בדיעבד לרמ״א | מחבר סעיף א ; רמ״א |
| קדרה שלא נרחצה יפה, שומן ממש > 1/60? | אסור אא״כ יש ששים | מחבר סעיף א ; ש״ך ס״ק א |
| ביצה שנתבשלה במים בקדרת חלב? | מותר בעוף אף לכתחילה | מחבר סעיף ב |
| מאכל ש״עלו״ בלבד? | מותר אף לכתחילה, לשני הכיוונים | רמ״א סעיף ב ; ט״ז ס״ק ד |
| מאכל דבר חריף (רובו ככולו)? | אסור אף בדיעבד עד ששים | רמ״א סעיף ב (סימן צו) |
| הדחה: 2 בני יומן + יחד + כלי ראשון? | אסור ; אחד אינו בן יומו / בנפרד / כלי שני → מותר | רמ״א סעיף ג |
| מים רותחים נטרליים שנשפכו על בשר וחלב? | מותר אף בשומן דבוק ; אפר → מותר (לפגם) | מחבר סעיף ג-ד |
| כותח אצל מלח? אצל חומץ? | מלח → לא ; חומץ → מותר (בטל בששים) | מחבר סעיף ה |
| מלח מקערת בשר בחלב? | מותר (מחבר) ; רמ״א: טוב להחמיר | מחבר + רמ״א סעיף ז |
⚖ הרפלקס ב־3 שאלות
- טעם מותר או אסור? נ״ט בר נ״ט דהיתרא → מותר ; איסור / שומן ממש > 1/60 / חריף → צריך ששים.
- נתבשל/נצלה או רק עלו? עלו → מותר אף לכתחילה ; נתבשל/נצלה → רמ״א מחמיר לכתחילה, מתיר בדיעבד.
- איזו הדחה, איזו קרבה? 2 בני יומן + יחד + כלי ראשון = אסור ; מים נטרליים / אפר / אינו בן יומו = מותר ; כותח אצל מלח = לא, אצל חומץ = כן.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| רמה | תוכן | הישג |
|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס |
טקסט 7 הסעיפים, תרגום, טבלאות ברורות |
הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן |
יסוד נ״ט בר נ״ט דהיתרא (קלוש / טעם מותר), מחלוקת מחבר / רמ״א (בישול מול עלו), הדבר החריף, מטריצת הדחת הכלים (כלי ראשון / עירוי) |
לימוד מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום |
טבלת־אב, כללי זהב, סימן זיכרון, מלכודות, סיכום הסעיפים |
שליטה מעשית + חזרה |
💡 שלבים מומלצים להמשך:
- לחזור על סימן צ״ה בשולחן ערוך המקורי (עברית) עם הש״ך והט״ז
- ללמוד את הסימנים הסמוכים: 91 (מגע, מליחה, תתאה גבר), 92 (טעם וביטול, חתיכה נעשית נבילה), 94 (כלים וכלי ראשון), 96 (דבר חריף והסכין), 97 (התנור והבישול), 116 (סכנה: דג שנתבשל עם בשר)
- להעמיק בחולין קיא ע״ב (נותן טעם בר נותן טעם) וביסוד הטעם הקלוש דהיתרא
- לדון עם רב במקרים האישיים (הדחה מעורבת, דג בתנור בשרי, מדוך של תבלין) — ההלכה למעשה נקבעת עם רב
📖 מקורות הסימן הזה בספריא:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן צ״ה · רמה 3 — סיכום / חזרה · דגים וביצה שנתבשלו בקדרה של בשר
daattorah.com