יסוד ביטול בששים, מין במינו / מין בשאינו מינו, טעימת קפילא וביטולה, כיצד משערים בששים, הכלי שאינו נעשה נבילה, ששים ואחד לביצה, חמישים ותשעה לכחל, ומה שאינו בטל לעולם (חמץ בפסח, יין נסך) (שולחן ערוך, יורה דעה צ״ח — 9 סעיפים)
אִסּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּגוֹן חֵלֶב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּבָשָׂר — יִטְעֲמֶנּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים; אִם אוֹמֵר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם אֶלָּא שֶׁהוּא פָּגוּם, מֻתָּר. וְאִם אֵין שָׁם עוֹבֵד כּוֹכָבִים לְטָעֳמוֹ, מְשַׁעֲרִים בְּשִׁשִּׁים.
איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו, כגון חֵלֶב שנתערב בבשר — יטעמנו עובד כוכבים; אם אומר שאין בו טעם, או שיש בו טעם אלא שהוא פגום — מותר. ואם אין שם עובד כוכבים לטעמו — משערים בששים.
שולחן ערוך, יורה דעה צ״ח:ארמה 01
לשון העברית של 9 הסעיפים עם ביאור בעברית. יסוד ביטול בששים, מין במינו / מין בשאינו מינו, טעימת הקפילא, כיצד משערים בששים, הכלי שאינו נעשה נבילה, ששים ואחד לביצה וחמישים ותשעה לכחל מבוארים עם מקרים מעשיים.
📖 ללמודרמה 02
פלפול מעמיק: יסוד הט״ז (ס״ק ג) — מין במינו בטל ברוב מדאורייתא מול מין בשאינו מינו טעם כעיקר מדאורייתא, הספק לקולא / לחומרא, דעת שוטים (ס״ק ו), מחלוקת ב״י / רמ״א בכלים נעשים נבילה (ס״ק ח), שם מול טעם, חקירות ונפקא מינות.
📖 ללמודרמה 03
טבלאות השוואה (מין במינו / מין בשאינו מינו, נשפך, לפנינו, 60 / 61 / 59), כללי זהב, מכשולים שכיחים (ספק הבא ממיעוט הכרה, ששים כנגד הכל, כלים שאינם נ״נ, מצטרף לבטל) ושינון 9 הסעיפים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה המעשית לפי ש״ך, ט״ז, פרי מגדים ופתחי תשובה (מחלוקת הש״ך / ט״ז שבסעיף ב על שאינו מינו שנשפך), ואחר כך פוסקי הספרדים (יביע אומר, ילקוט יוסף, אור לציון) והאשכנזים. הערה: השולחן ערוך הרב אינו דן בסימן זה — רמת פסק, ולא ׳דעת הרב׳.
📖 ללמודזוהי האם-הכלל של כל סימן צ״ח: איסור שנתערב בהיתר בטל כשיש כנגדו פי שישים מן ההיתר (משערים בששים). כשאין עובד כוכבים לטעום, או שאין סומכין עליו, משערים בששים בכל ענין. הרמ״א (הגה) פוסק שכל האיסורין הנוהגין היום בטלים בששים, חוץ מן החמץ בפסח והיין נסך. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.
במין במינו (איסור והיתר מאותו מין) ליכא למיקם אטעמא: מדאורייתא האיסור בטל ברוב, וחכמים הם שהצריכו ששים (ט״ז ס״ק ג); לפיכך בספק (נשפך) מקילין. במין בשאינו מינו (מינים שונים, כגון חֵלֶב בבשר) הטעם מורגש: זהו טעם כעיקר מדאורייתא, וששים נצרכים מדאורייתא; לפיכך בספק מחמירין. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.
לפי הרמ״א (סעיף ח), איסור הנותן טעם בקדרה ושהוא אסור מחמת עצמו אינו בטל אפילו באלף, כל זמן שטעמו מורגש. לכן מלח ותבלין, שהם עבידי לטעמא, אם נאסרו מחמת עצמם אינם בטלים בששים. וכן החמץ בפסח והיין נסך אינם בטלים בששים (כל אחד במקומו). להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.