סימן קט״ו — טעם ברכת אתה חונן

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קט״ו:א, מפני שמותר האדם מן הבהמה הוא הבינה והשכל — לפי שמעלת האדם על הבהמה היא הבינה והשכל — קבעו ברכת אתה חונן ראש לאמצעיות, ראש לברכות האמצעיות (ברכות הבקשה) שבתפילה, שהבינה היא יסוד לכל שאר הבקשות.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קט״ו:א, שאם אין בינה אין תפלה — לפי שאם אין בינה אין תפילה. לכך הבקשה הראשונה שאדם מבקש מלפני המקום היא הדעה, הבינה והשכל, שבלא דעת אין אדם יודע לבקש ולהתפלל כראוי.

לימדונו חכמים הבדלה בחונן הדעת (תלמוד בבלי, ברכות ל״ג.): ההבדלה של מוצאי שבת נקבעה בברכת אתה חונן (אתה חוננתנו). וטעם הדבר קרוב לענין הסימן: אם אין דעה הבדלה מנין (תלמוד ירושלמי, ברכות) — שההבדלה בין קודש לחול תלויה בדעת, והיא עצמה הדעת שמבקשים בברכה זו.