שולחן ערוך, אורח חיים קט״ז — סעיף אחד · הלכות תפילה
ארבע רמות לימודסעיף אחדטור · בית יוסף · הרא״ש · שו״ע הרב · משנה ברורה · כף החייםרפאנו · אין מכנין יחיד לרבים · דרך תפלה ובקשה · מזמור שלם
הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן קט״ז (סעיף אחד) · תמצית סעיף אחר סעיף
פירוש ברכת רפאנו. ובו סעיף אחד: רפאנו ה׳ ונרפא, אף על פי שהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים — הני מילי בזמן שמתכוין לקרות, אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר. ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך.
ובו סעיף אחד:רפאנו ה׳ ונרפא, אף על פי שהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים — הני מילי בזמן שמתכוין לקרות, אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר ; ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך. והכתוב שממנו נלקחה הברכה הוא רפאני ה׳ וארפא (ירמיה י״ז).
ארבע רמות לימוד — סימן קט״ז, סעיף אחד
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של הסעיף עם ביאור שוטף. הסבר מסודר: רפאנו ה׳ ונרפא בלשון רבים אף שהכתוב ביחיד, שאין מכנין יחיד לרבים אלא בזמן שמתכוין לקרות, אבל דרך תפלה ובקשה מותר ; ומזמור שלם אסור לשנות. יישומים מעשיים: תפלת הרבים; קריאה מול תפלה; מי שיש לו חולה בתוך ביתו.
פלפול מעמיק: רפאנו ה׳ ונרפא — למה נאמר בלשון רבים והכתוב ביחיד; אין מכנין יחיד לרבים — הגדר בין קריאה לתפלה; דרך תפלה ובקשה מותר לשנות; מזמור שלם — אסור לשנות מיחיד לרבים או להיפך. בית יוסף, טור, הרא״ש (פ׳ הקורא בשם הר״י), מג״א, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: חוט השני של הסעיף — רפאנו בלשון רבים, אין מכנין יחיד לרבים, החילוק בין קריאה לדרך תפלה ובקשה, ומזמור שלם אסור לשנות. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ועיין סימן קט״ו וקי״ז.
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן קט״ז (סעיף אחד): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — רפאנו ה׳ ונרפא בלשון רבים, אין מכנין יחיד לרבים, ושתי הדעות (יש אומרים) בהיתר לשנות דרך תפלה. היסוד וההנהגה למעשה מפותחים מתוך הטקסט הממשי של הרב. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
רפאנו ה׳ ונרפא — מבקשים רפואה בלשון רבים, תפלת הכלל ולא היחיד בלבד (סעיף א).
אֵין מְכַנִּין אוֹתוֹ לָרַבִּים
אין משנים את הכתוב
הכתוב (רפאני ה׳ וארפא) הוא ביחיד ; ובכלל אין מכנין אותו לרבים — אין הופכים אותו ללשון רבים (סעיף א).
דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה
דרך תפלה — מותר לשנות
אין מכנין אלא בזמן שמתכוין לקרות ; אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר לשנות (סעיף א).
מִזְמוֹר שָׁלֵם
מזמור שלם — אסור לשנות
ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך (סעיף א).
מבנה הסימן — סעיף אחד
חלק
הרעיון
הדין
פירוט
א׳
הלשון
✦ רפאנו בלשון רבים
רפאנו ה׳ ונרפא — אומרים הברכה בלשון רבים אף שהכתוב ביחיד.
ב׳
הכלל
אין מכנין לרבים
אין מכנין אותו לרבים — אין משנים כתוב מלשון יחיד לרבים.
ג׳
החילוק
דרך תפלה מותר
הני מילי בזמן שמתכוין לקרות ; אבל דרך תפלה ובקשה מותר לשנות.
ד׳
מזמור שלם
אסור לשנות
אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך.
ברכת רפאנו — ההנהגה למעשה
נקודה
מקור
הנהגה
הרעיון המרכזי
רפאנו
מחבר · סעיף א׳
✦ לשון רבים
מבקשים רפואה בלשון רבים: תפלת הכלל.
דרך תפלה
מחבר · סעיף א׳
מותר לשנות
הנאמר דרך בקשה — מותר להתאים הלשון לצורך התפלה.
מזמור שלם
מחבר · סעיף א׳
אסור לשנות
מזמור הנאמר כסדרו: אין לשנותו מיחיד לרבים או להיפך.
שאלות נפוצות — סימן קט״ז
מדוע אומרים רפאנו בלשון רבים והכתוב הוא ביחיד לפי סימן קט״ז?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קט״ז:א, רפאנו ה׳ ונרפא — אף על פי שהכתוב (רפאני ה׳ וארפא, ירמיה י״ז) הוא ביחיד, אומרים אותו בלשון רבים לפי שהיא תפלת הרבים. ובכלל אין מכנין אותו לרבים, אבל אין זה אלא בזמן שמתכוין לקרות ; אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר לשנות.
מתי אסור לשנות כתוב מלשון יחיד ללשון רבים לפי סימן קט״ז?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קט״ז:א, הכלל אין מכנין אותו לרבים נאמר דוקא בזמן שמתכוין לקרות — כשמתכוין לקרוא או לומר את הפסוק כלשונו, כדברי הכתוב. אז אין משנים את לשון היחיד. אבל כשאומרו דרך תפלה ובקשה מותר לשנות ולהתאים את הלשון לצורך התפלה.
האם מותר לשנות מזמור שלם בתפלה לפי סימן קט״ז?
לא. השולחן ערוך, אורח חיים קט״ז:א מסיים: ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך — כשאומר מזמור שלם אין לשנותו מיחיד לרבים או מרבים ליחיד. ההיתר לשנות נאמר רק בפסוק הנאמר לבדו דרך בקשה, ולא במזמור הנאמר כסדרו בשלמותו.