✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קט״ז · ברכת רפאנו
פירוש ברכת רפאנו — אף על פי שהכתוב (רפאני ה׳ וארפא) הוא ביחיד, אומרים רפאנו ה׳ ונרפא בלשון רבים; שאין מכנין יחיד לרבים אלא בזמן שמתכוין לקרות, אבל דרך תפלה ובקשה מותר; ומזמור שלם אסור לשנות מיחיד לרבים או להיפך
סימן קט״ז · סעיף אחד
פירוש ברכת רפאנו
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את הפירוש של ברכת רפאנו (ברכת הרפואה): אף על פי שהכתוב שממנו נלקחה (רפאני ה׳ וארפא) הוא בלשון יחיד, אומרים אותה בלשון רבים (רפאנו ה׳ ונרפא). שבכלל אין מכנין יחיד לרבים, אבל אין זה אלא בזמן שמתכוין לקרות; אבל דרך תפלה ובקשה מותר לשנות. ומכל מקום מזמור שלם, אסור לשנות. טקסט עברי, ביאור והסבר של הסעיף, וכן מדור של נקודות מעשיות.
נושא: פירוש ברכת רפאנו — לשון היחיד שבכתוב ולשון הרבים שבתפלה, ומזמור שלם אסור לשנות
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קט״ז · סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
ברכת הרפואה (רפאנו ה׳ ונרפא) פותחת בלשון פסוק מירמיה — אך בלשון רבים, אף שהכתוב הוא ביחיד (רפאני ה׳ וארפא). והסימן נותן את הטעם: אין מכנין כתוב ללשון רבים כשמתכוין לקרות אותו כדברי הכתוב, אבל מותר דרך תפלה ובקשה — לפי שהתפלה תפלת הכלל היא. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. הסעיף — רפאנו ה׳ ונרפא (לשון רבים), אין מכנין יחיד לרבים, החילוק בין קריאה לתפלה, ומזמור שלם אסור לשנות
1. נקודה מעשית — תפלת הכלל: מבקשים רפואה בלשון רבים
2. נקודה מעשית — לקרות או להתפלל: מתי מותר לשנות
3. נקודה מעשית — מי שיש לו חולה בתוך ביתו
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. פירוש ברכת רפאנו — הסעיף
פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ — שלושה ענינים בסעיף אחד: אומרים רפאנו ה׳ ונרפא בלשון רבים אף שהכתוב ביחיד; שבכלל אין מכנין אותו לרבים (אין הופכים כתוב מיחיד לרבים), אבל אין זה אלא בזמן שמתכוין לקרות, ודרך תפלה ובקשה מותר; ומכל מקום מזמור שלם, אסור לשנות מיחיד לרבים או להיפך.
רפאנו ה׳ ונרפא, אף על פי שהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים — הני מילי בזמן שמתכוין לקרות, אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר. ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך.
הסעיף: «רפאנו ה׳ ונרפא» — אף על פי שהכתוב ביחיד, אין מכנין אותו לרבים; ואין זה אלא בזמן שמתכוין לקרות, אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר לשנות. ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך.
רפאנו — לשון הרבים שבתפלה
ברכת הרפואה פותחת בלשון הנביא: רפאני ה׳ וארפא (ירמיה י״ז) — «רפא אותי». ובעמידה אומרים רפאנו ה׳ ונרפא — «רפא אותנו». אין מיחסים אותה ליחיד לבדו: התפלה תפלת כלל ישראל היא. ומכאן השאלה: כיצד הפכו את לשון היחיד שבכתוב ללשון הרבים שבתפלה?
אין מכנין יחיד לרבים — אין משנים את הכתוב
יש כלל: אין מכנין אותו לרבים — כתוב שנאמר בלשון יחיד, אין «מכנים» אותו ללשון רבים (ולא להיפך). אך השולחן ערוך מגדיר מיד את גבול הכלל: הני מילי בזמן שמתכוין לקרות — אין זה אלא כשמתכוין לקרוא או לומר את הכתוב כלשונו, כדברי הכתוב. שם משמרים את לשון היחיד המדויקת.
דרך תפלה ובקשה — מותר לשנות
וזוהי הנקודה המכרעת: אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר. כשאין «קוראים» את הכתוב אלא מתפללים ומבקשים בו, מותר להתאים את הלשון לצורך התפלה — ולכן אומרים רפאנו (רבים) אף שהכתוב רפאני (יחיד). שהתפלה אינה קריאה, אלא בקשה המתעצבת לפי אומרה.
מזמור שלם — אין משנים אותו
והסעיף מסיים בגבול: ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך. ההיתר אינו אלא בפסוק בודד הנאמר דרך בקשה. אבל האומר מזמור שלם כסדרו — אסור לו לשנות את לשונו, לא מיחיד לרבים ולא מרבים ליחיד: אין מעצבים מזמור הנאמר בשלמותו.
הסימן במשפט אחד: אומרים רפאנו (רבים) אף שהכתוב רפאני ביחיד, שאין מכנין יחיד לרבים אלא בזמן שמתכוין לקרות; דרך תפלה ובקשה מותר להתאים את הלשון; אבל מזמור שלם, אסור לשנות מיחיד לרבים או להיפך.
נקודות מעשיות
נקודה 1 — תפלת הכלל
מצב: מתפלל את העמידה ומגיע לברכת הרפואה, רפאנו ה׳ ונרפא. למה בלשון רבים?
הנהגה: מבקשים רפואה בלשון רבים — לא ליחיד בלבד, אלא לכל ישראל. התפלה שתקנו חכמים תפלת הכלל היא; ולכן אף המתפלל על צורך פרטי אומרה בלשון רבים כפי שנתקנה. ולכל פרט — כהוראת הרב.
נקודה 2 — לקרות או להתפלל
מצב: האם מותר לשנות כתוב מיחיד לרבים (או להיפך) כשמשלבים אותו בתפלה?
הנהגה: הכל תלוי בכוונה. אם קוראים את הכתוב כדברי הכתוב (מתכוין לקרות), אין משנים אותו: אין מכנין אותו לרבים. אבל אם אומרים אותו דרך תפלה ובקשה, מותר להתאימו לצורך הבקשה. והסייג: מזמור שלם אין משנים. ולמעשה — כהוראת הרב.
נקודה 3 — מי שיש לו חולה בתוך ביתו
מצב: מי שיש לו חולה בתוך ביתו (מי שיש לו חולה בתוך ביתו) — היוכל להתפלל עליו בברכת רפאנו?
הנהגה: לפי שהברכה נאמרת דרך תפלה ובקשה (ולא דרך קריאה בעלמא), יכול לכלול בה תפלה על חולה שלו — מאותו יסוד של דרך תפלה ובקשה מותר. ופרטי הדבר (נוסח התוספת והמקום) תלויים בפוסקים ובמנהג; ולמעשה — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- הכתוב הוא בלשון יחיד (רפאני). למה אומרים את הברכה בלשון רבים (רפאנו)?
- מה פירוש הכלל «אין מכנין אותו לרבים», ולאיזה מקרה הוא מוגבל?
- מה ההבדל בין לקרוא כתוב (מתכוין לקרות) לבין לאומרו דרך תפלה ובקשה?
- למה אין לשנות מזמור שלם מיחיד לרבים או להיפך?
- כיצד היתר התפלה הפרטית מסביר שאפשר להתפלל על חולה בברכה זו?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — רפאנו ה׳ ונרפא — למה נאמר בלשון רבים והכתוב ביחיד ; אין מכנין יחיד לרבים — הגדר בין קריאה לתפלה ; מזמור שלם אסור לשנות מיחיד לרבים או להיפך
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — רפאנו ה׳ ונרפא בלשון רבים, אין מכנין יחיד לרבים, ושתי הדעות בהיתר לשנות דרך תפלה