✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קי״ז · דיני ברכת השנים
דיני ברכת השנים ושאלת הגשמים — מוסיפין ותן טל ומטר בימות הגשמים; מתחילין מליל ז׳ במרחשון בארץ ישראל ומיום ס׳ אחר תקופת תשרי בחוצה לארץ; מי שטעה — מתי חוזר והיכן
סימן קי״ז · ה׳ סעיפים
דיני ברכת השנים
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דיני השאלה בברכת השנים: מוסיפין בימות הגשמים ותן טל ומטר; מתחילין לשאול מליל ז׳ במרחשון בארץ ישראל ומיום ס׳ אחר תקופת תשרי בחוצה לארץ; היחידים והארצות הצריכים מטר בימות החמה שואלין בשומע תפלה; והטעויות (שאל מטר בימות החמה, לא שאל בימות הגשמים, עקר רגליו). טקסט עברי, ביאור והסבר של ה׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דיני ברכת השנים ושאלת הגשמים — ותן טל ומטר, זמן השאלה, שומע תפלה, מחזירין אותו
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קי״ז · ה׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חכמים (משנה תענית פ״א, כרבן גמליאל): בשבעה במרחשון שואלין את הגשמים — בארץ ישראל מתחילין לשאול הגשמים בז׳ במרחשון, חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לביתו ולא יעצרנו הגשם. הסימן קובע את השאלה (בקשת הגשמים) בברכת השנים, את זמניה, ואת דין הטועה בה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל לוח מקומו ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ה׳ הסעיפים — זמן השאלה (סעיף א׳), יחידים וארצות (סעיף ב׳), שאל בימות החמה (סעיף ג׳), לא שאל בימות הגשמים (סעיף ד׳), נזכר לאחר מכן (סעיף ה׳)
1. מקרה מעשי — מאימתי אומרים ותן טל ומטר (ז׳ במרחשון / יום ס׳)
2. מקרה מעשי — שאל מטר בקיץ או השמיטו בחורף: מחזירין אותו
3. מקרה מעשי — נזכר בהמשך: הכלל עקר רגליו
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. שאלת הגשמים — ה׳ הסעיפים
בִּרְכַּת הַשָּׁנִים — הברכה התשיעית שבעמידה, ברכת הפרנסה. בימות הגשמים מוסיפין בה את השאלה: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה. שני עניינים לפנינו: ההזכרה (מוריד הגשם, בברכה שנייה — סימן קי״ד) שהיא שבח, והשאלה (כאן, בברכת השנים) שהיא בקשת צרכינו; ולכן חסרונה חמור יותר (מחזירין אותו). והזמנים חלוקים בין ארץ ישראל (ארץ הרים, מז׳ במרחשון) לחוצה לארץ (ס׳ יום אחר התקופה).
סעיף א׳ — זמן השאלה: מאימתי שואלין
ברכת השנים צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס׳ אחר תקופת תשרי, ויום התקופה הוא בכלל הס׳; ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז׳ במרחשון, ושואלין עד תפלת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח, ומשם ואילך פוסקין מלשאול.
סעיף א׳: בברכת השנים צריך לומר בימות הגשמים ותן טל ומטר. מתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס׳ אחר תקופת תשרי — ויום התקופה בכלל הס׳; ובארץ ישראל מתחילין מליל ז׳ במרחשון. ושואלין עד תפלת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח, ומשם ואילך פוסקין מלשאול.
השאלה (ותן טל ומטר) אינה אלא בימות הגשמים. זמני ההתחלה חלוקים: בארץ ישראל מז׳ במרחשון (שהיא ארץ הרים וצריכה גשמים מוקדם); בחוצה לארץ (כבבל) מיום ס׳ אחר תקופת תשרי — ויום התקופה עצמו נמנה בכלל הס׳. וזמן הסיום אחד: עד מנחה של ערב פסח, ואז פוסקין.
סעיף ב׳ — יחידים וארצות: הצריכים מטר בקיץ
יחידים הצריכים למטר בימות החמה אין שואלין אותו בברכת השנים אלא בשומע תפלה; ואפילו עיר גדולה כננוה או ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה או אשכנז בכללה כיחידים דמו — בשומע תפלה; ומיהו אם בארץ אחת כולה הצריכים מטר בימות החמה טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים, אם רוצה חוזר ומתפלל בתורת נדבה בלא שאלה בברכת השנים, אבל אינו מחויב לחזור כלל.
סעיף ב׳: יחידים הצריכים למטר בימות החמה אין שואלין אותו בברכת השנים אלא בשומע תפלה. ואפילו עיר גדולה כננוה או ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה או אשכנז בכללה — כיחידים דמו, בשומע תפלה. ומכל מקום, אם בארץ אחת כולה הצריכים מטר בימות החמה טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים, אם רוצה חוזר ומתפלל בתורת נדבה בלא שאלה בברכת השנים, אבל אינו מחויב לחזור כלל.
מטבע הציבור בברכת השנים שואל גשמים בזמן שהוא מועיל לרוב העולם — היינו בחורף בלבד. הצריכים מטר בקיץ — אפילו עיר או ארץ שלמה — כיחידים דמו: שואלין בשומע תפלה, מקום שאלת כל צרכיו של אדם, ולא בברכת השנים. וטעה בה — יכול לחזור ולהתפלל בתורת נדבה, אך אינו מחויב.
סעיף ג׳ — שאל מטר בימות החמה
אם שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו.
סעיף ג׳: אם שאל מטר בימות החמה — מחזירין אותו.
שאלת מטר שלא בזמנה אינה חיסרון בלבד אלא בקשה מזקת (גשמי הקיץ מקלקלים את היבול). לכן מחזירין אותו — שהכניס בתפלתו בקשה שאינה במקומה.
סעיף ד׳ — לא שאל בימות הגשמים
אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו אף על פי ששאל טל, אבל אם שאל מטר ולא טל אין מחזירין אותו.
סעיף ד׳: אם לא שאל מטר בימות הגשמים — מחזירין אותו, אף על פי ששאל טל; אבל אם שאל מטר ולא טל — אין מחזירין אותו.
בשאלה צריך לשאול כל דבר המביא לידי ברכה — טל ומטר. מי שהשמיט את המטר אינו יוצא, אף על פי ששאל טל: אין הטל עולה במקום המטר (שלא כהזכרה שבסימן קי״ד, ששם מוריד הטל עולה במקום מוריד הגשם). אבל השואל מטר בלא טל — יצא, שאין שאלת הטל אלא מנהג.
סעיף ה׳ — נזכר לאחר מכן: להיכן חוזר
אם לא שאל מטר ונזכר קודם שומע תפלה אין מחזירין אותו ושואל בשומע תפלה; ואם לא נזכר עד אחר שומע תפלה, אם לא עקר רגליו חוזר לברכת השנים, ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה; ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אף על פי שעדיין לא עקר רגליו כעקורים דמי.
סעיף ה׳: אם לא שאל מטר ונזכר קודם שומע תפלה — אין מחזירין אותו, ושואל בשומע תפלה. ואם לא נזכר עד אחר שומע תפלה: אם לא עקר רגליו — חוזר לברכת השנים; ואם עקר רגליו — חוזר לראש התפלה. ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אף על פי שעדיין לא עקר רגליו — כעקורים דמי.
כל עוד לא עבר את שומע תפלה, אפשר עוד לשאול הגשמים שם (שהיא ברכת כל הצרכים) — לכן נזכר קודם, אומרה שם. אחר שומע תפלה: הסימן הוא עקר רגליו (פסיעות הסיום של העמידה) — לא עקר, חוזר לברכת השנים; עקר, סיים תפלתו וחוזר לראש. ומי שהשלים ואינו רגיל בתחנונים — כעקורים דמי.
הסימן במשפט אחד: בימות הגשמים שואלין מטר בברכת השנים (ותן טל ומטר) — מז׳ במרחשון בארץ ישראל, מיום ס׳ אחר התקופה בחוצה לארץ, עד מנחה של ערב פסח; הצריכים מטר בקיץ שואלין בשומע תפלה; שאל בקיץ — מחזירין; השמיט בחורף — מחזירין אף על פי ששאל טל; ולפי עקר רגליו — חוזר לברכת השנים, לשומע תפלה, או לראש התפלה.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — מאימתי אומרים ותן טל ומטר
מצב: הסתיו מתקדם; מאימתי מוסיפין את שאלת הגשמים בברכת השנים ?
הנהגה: בארץ ישראל מליל ז׳ במרחשון (ערבית); בחוצה לארץ בערבית של יום ס׳ אחר תקופת תשרי (יום התקופה בכלל הס׳). ושואלין עד מנחה של ערב פסח. חשבון היום לחוצה לארץ נעשה לפי הלוח; ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — שאל מטר בקיץ או השמיטו בחורף
מצב: בקיץ אמר ותן טל ומטר בטעות; או בחורף שכח את שאלת הגשמים. מה יעשה ?
הנהגה: בקיץ, השואל מטר — מחזירין אותו (שהגשם שלא בזמנו מזיק). בחורף, מי שהשמיט מטר — מחזירין אותו אף על פי ששאל טל (אין הטל עולה במקום מטר בשאלה); אבל מי שאמר מטר בלא טל — אין מחזירין. ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
מקרה 3 — נזכר בהמשך (עקר רגליו)
מצב: השמיט מטר ונזכר רק בהמשך העמידה. להיכן חוזר ?
הנהגה: נזכר קודם שומע תפלה — שואל הגשמים בשומע תפלה. אחר כך תלוי בעקר רגליו: לא עקר — חוזר לברכת השנים; עקר — חוזר לראש התפלה. ומי שסיים ואינו רגיל בתחנונים — כעקורים דמי. ולפרטים — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מאימתי שואלין מטר בארץ ישראל ובחוצה לארץ, ועד מתי (סעיף א׳) ?
- למה הצריכים מטר בקיץ — אפילו ארץ שלמה — שואלין בשומע תפלה ולא בברכת השנים (סעיף ב׳) ?
- מי ששאל מטר בקיץ — מה דינו ולמה (סעיף ג׳) ?
- מי שהשמיט מטר בחורף אך שאל טל — האם יצא, ובמה שונה השאלה מן ההזכרה (סעיף ד׳) ?
- מהו עקר רגליו וכיצד הוא קובע להיכן חוזרין (סעיף ה׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — החילוק בין הזכרה (סי׳ קי״ד) לשאלה (כאן), למה בשאלה מחזירין אף על פי ששאל טל ; טעם הזמנים — ז׳ במרחשון וס׳ לתקופה (תענית י׳.) ; יחידים וארצות — כיחידים דמו בשומע תפלה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — ברכת השנים, זמן השאלה, יחידים וארצות, טעה בשאלה וחזרה