✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן קמ״ז · דיני גלילת ספר תורה

דיני גלילת ספר תורה — אין אוחזין ספר תורה ערום (בלא מטפחת); הגדול שבקוראים גולל, ומחבבין המצוה; מעמידין כנגד התפר; אחד מגביה ואחד גולל; וסדר שני ספרי תורה
סימן קמ״ז · ח׳ סעיפים
דיני גלילת ספר תורה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד את דיני גלילת הספר תורה: אין אוחזין אותו ערום (בלא מטפחת); הגדול שבקוראים גולל, ומחבבין המצוה; מעמידין את הגלילה כנגד התפר, שאם יקרע יקרע התפר; ונוהגים אחד מגביה ואחד גולל; וסדר הדברים כשיש שני ספרי תורה. טקסט עברי, ביאור והסבר של ח׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: דיני גלילת ספר תורה — אחיזה בלא מטפחת, גולל, כנגד התפר, שני ספרי תורה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ז · ח׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לימדונו חז״ל (מגילה ל״ב.): הגולל ספר תורה — נוטל שכר כנגד כולם — הגולל את הספר לאחר הקריאה נוטל שכר כנגד כל הקהל. ומכאן חיבוב המצוה. הסימן מקבץ את דיני הגלילה: אופן אחיזת הספר, אופן גלילתו, וסדר הדברים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. ח׳ הסעיפים — אחיזה בלא מטפחת (סעיף א׳), קניית המעילין (סעיף ב׳), כנגד התפר (סעיף ג׳), מבחוץ ומבפנים ומגביה וגולל (סעיף ד׳), כריכת המטפחת (סעיף ה׳), בתוך התיק (סעיף ו׳), המפטיר (סעיף ז׳), שני ספרי תורה (סעיף ח׳)
1. מקרה מעשי — אחיזת הספר: לעולם במטפחת
2. מקרה מעשי — גלילה: כנגד התפר, מבחוץ ומבפנים, מגביה וגולל
3. מקרה מעשי — שני ספרי תורה: הסדר הנכון
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. דיני גלילת ספר תורה — ח׳ הסעיפים

גְּלִילַת סֵפֶר תּוֹרָה — לאחר הקריאה בציבור גוללין את הספר (גלילה) ומלבישין אותו במטפחת ובמעיל. וכל הסימן נובע מיסוד אחד: כבוד הספר. ומכאן האיסור לאוחזו ערום, מצות הגולל החביבה, הזהירות בתפר, אופן הגלילה, וסדר הדברים כשיש שני ספרי תורה.

סעיף א׳ — אחיזה בלא מטפחת; הגולל

אסור לאחוז ספר תורה ערום בלא מטפחת. גדול שבאותם שקראו בתורה — גולל, ורגילין לקנותו בדמים יקרים לחבב המצוה.
סעיף א׳: אסור לאחוז את ספר התורה ערום בלא מטפחת. הגדול שבאותם שקראו בתורה — גולל, ורגילין לקנות מצוה זו בדמים יקרים כדי לחבב את המצוה.
אין נוגעין ביריעה בידיים ריקות, אלא אוחזין אותה במטפחת, מפני כבוד הספר. והרמ״א הוסיף שהוא הדין (הוא הדין) לשאר כתבי הקודש — אף שלא נהגו כן — וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו. והגלילה לגדול שבקוראים, שהגולל נוטל שכר כנגד כולם; ורגילין לקנותה ביוקר לחבב המצוה.

סעיף ב׳ — קניית המעילין: קנה גלילה ולא המעילים

יכול מי שירצה לקנות להושיט המעילין להגולל, ואין הגולל יכול למחות בו, כי אף על פי שקנה הגלילה — לא קנה ליקח המעילים.
סעיף ב׳: יכול מי שירצה לקנות את ההושטה של המעילין לגולל, ואין הגולל יכול למחות בו; כי אף על פי שקנה את הגלילה — לא קנה בכך גם ליקח בעצמו את המעילים.
הגלילה ומצות ההלבשה במעילים הן שתי מצוות נפרדות. מי שקנה לגלול — לא קנה בכך לטפל במעילים: לפיכך אחר יכול לקנות את הושטתם, והגולל אינו יכול לעכב. לכל מצוה קונה משלה.

סעיף ג׳ — כנגד התפר: מעמידין כנגד התפר

הגולל ספר תורה יעמידנו כנגד התפר, כדי שאם יקרע — יקרע התפר.
סעיף ג׳: הגולל את ספר התורה יעמידנו כנגד התפר (מקום חיבור היריעות), כדי שאם יקרע — יקרע התפר.
יריעות הספר תפורות זו לזו. בגמר הגלילה מעמידין את מקום החיבור באמצע, כנגד התפר. וכך, אם יגרום המתח לקריעה, ייקרע התפר (שנוח לתופרו מחדש) — ולא היריעה עצמה, שהיתה פוסלת את הספר.

סעיף ד׳ — מבחוץ ומבפנים; מגביה וגולל

הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ, וכשהוא מהדקו — מהדקו מבפנים. ונוהגים שאחד מגביה ואחד גולל, ויהיה הכתב נגד המגביה.
סעיף ד׳: הגולל את ספר התורה גוללו מבחוץ, וכשהוא מהדק את המטפחת — מהדקה מבפנים. ונוהגים שאחד מגביה את הספר ואחד גולל, ויהיה הכתב כלפי המגביה.
גוללין מבחוץ וקושרין את סוף המטפחת מבפנים, כדי שבקריאה הבאה יימצא ההידוק בצד הפנימי ולא יצטרך להפוך את הספר. וכיום שנים עושים זאת: מגביה מגביה את הספר הפתוח, גולל גוללו; והכתב כלפי המגביה, לפי שהוא — האוחז ומראה את הספר — עיקר הדבר.

סעיף ה׳ — כריכת המטפחת סביב הספר

מוטב תיגלל המטפחת סביב הספר תורה, ולא יגלול הספר תורה כשכורכו במטפחת.
סעיף ה׳: מוטב שתיגלל המטפחת סביב ספר התורה, ולא שיגלול את ספר התורה עצמו כשכורכו במטפחת.
כשעוטפין את הספר הסגור, מסובבין את המטפחת סביב הספר, ולא להפך. לגלגל את הספר עצמו כדי להלבישו — יש בו טלטול שלא לצורך, פגיעה בכבודו וחשש קימוט. אלא מניחין את הספר במקומו, והמטפחת עוטפתו.

סעיף ו׳ — בתוך התיק: הגולל בתוך התיק טועה

הגולל ספר תורה בתוך התיק — טועה.
סעיף ו׳: הגולל את ספר התורה בעודו בתוך התיק — טועה.
סעיף זה עוסק בעיקר בספרי עדות המזרח, העומדים בתיק קשיח. אין גוללין את הספר בעודו בתוך התיק: זו טעות, שאי אפשר לגוללו כראוי (כנגד התפר, בהידוק הנכון). אלא גוללין אותו פתוח, ואחר סוגרין את התיק.

סעיף ז׳ — המפטיר ממתין לגמר הגלילה

אין המפטיר מתחיל עד שיגמרו לגלול הספר תורה, כדי שלא יהא הגולל טרוד ויוכל לשמוע ההפטרה.
סעיף ז׳: אין המפטיר מתחיל עד שיגמרו לגלול את ספר התורה, כדי שלא יהיה הגולל טרוד ויוכל לשמוע את ההפטרה.
המפטיר ממתין עד גמר הגלילה, ואחר מתחיל בהפטרה. ולמה? כדי שהעוסק בגלילה לא יהא טרוד ויוכל אף הוא לשמוע את קריאת הנביא. זו זהירות בכבוד כל אחד שישתתף כראוי.

סעיף ח׳ — סדר שני ספרי תורה

ביום שיש שני ספרי תורה — לא יפתחו השנייה ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשונה. ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השנייה על השולחן, ומוציאין שני הספרים כאחת.
סעיף ח׳: ביום שיש בו שני ספרי תורה — לא יפתחו את השנייה ולא יסירו את המפה עד שיגללו את הראשונה. ואין מסלקין את הראשונה עד שכבר הניחו את השנייה על השולחן, ומוציאין את שני הספרים כאחת.
שני ספרים (כגון ראש חודש שחל בשבת) מצריכים סדר מדוקדק. אין מגלין את השנייה עד שנגללה הראשונה, ואין מסלקין את הראשונה עד שהונחה השנייה על השולחן — שלא יסיחו דעתן מן המצוה, שלא יישאר רגע בלא ספר של כבוד לפני הציבור. ואף מוציאין את שניהם כאחת.
הסימן במשפט אחד: אין אוחזין ספר תורה ערום (בלא מטפחת); הגלילה לגדול שבקוראים, מצוה חביבה; מעמידין כנגד התפר, גוללין מבחוץ ומהדקין מבפנים, אחד מגביה ואחד גולל; המפטיר ממתין לגמר הגלילה; ובשני ספרי תורה אין פותחין השנייה עד שנגללה הראשונה.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — אחיזת ספר התורה

מצב: מבקשים ממנו לשאת או לאחוז את ספר התורה. האם יאחזנו במישרין ?
הנהגה: לא — אין אוחזין לעולם את היריעה בידיים ריקות. אוחזין אותה במטפחת, במעיל או בתיק, מפני כבוד הספר. והרמ״א מחמיר אף בשאר כתבי הקודש אם לא נטל ידיו. ולמעשה — כהוראת הרב.

מקרה 2 — גלילת הספר

מצב: זכה במצות הגלילה. כיצד יגלול כראוי ?
הנהגה: מעמיד את הגלילה כנגד התפר, שאם יקרע ייקרע התפר ולא היריעה. גולל מבחוץ ומהדק מבפנים. וכמנהג — אחד מגביה ואחד גולל, והכתב כלפי המגביה. ולפרטים — כהוראת הרב והמנהג.

מקרה 3 — שני ספרי תורה

מצב: יום של שתי קריאות (שני ספרים). באיזה סדר נוהגין בהם ?
הנהגה: אין פותחין את השנייה ואין מסירין את מפתה עד שנגללה הראשונה; ואין מסלקין את הראשונה עד שהונחה השנייה על השולחן — שלא יסיחו דעתן מן המצוה. ומוציאין את שניהם כאחת מן ההיכל. ולמנהגי המקום — כהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. למה אין אוחזין ספר תורה ערום, ולמה מרחיב זאת הרמ״א (סעיף א׳) ?
  2. מיהו הגולל ולמה קונין מצוה זו בדמים יקרים (סעיף א׳) ?
  3. למה מעמידין את הספר כנגד התפר בגלילה (סעיף ג׳) ?
  4. מה עניין מגביה וגולל, וכלפי מי הכתב (סעיף ד׳) ?
  5. ביום של שני ספרי תורה — מתי פותחין את השנייה ולמה (סעיף ח׳) ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן קמ״ח
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קמ״ז · ח׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא