✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קמ״ו · שלא לדבר בשעת הקריאה
שלא לדבר בשעת הקריאה — כבוד קריאת התורה: אין יוצאים ומניחים ספר תורה פתוח (אבל בין גברא לגברא שפיר דמי); משהתחיל הקורא אין מספרים אפילו בדברי תורה; וכן בהפטרה; ואין צריך לעמוד (ויש מחמירין)
סימן קמ״ו · ד׳ סעיפים
שלא לדבר בשעת הקריאה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את כבוד קריאת התורה: אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח (אבל בין גברא לגברא שפיר דמי); משהתחיל הקורא — אסור לדבר, אפילו בדברי תורה; וכן בהפטרה כל זמן שהמפטיר קורא בנביא; ואין צריך לעמוד (ויש מחמירין). טקסט עברי, ביאור והסבר של ד׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: שלא לדבר בשעת הקריאה — לצאת, לדבר בדברי תורה, ההפטרה, ולעמוד
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ו · ד׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (סוטה ל״ט.): כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר «וכפתחו עמדו כל העם», ואין עמידה אלא שתיקה — משנפתח ספר התורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר «וכפתחו עמדו כל העם», ואין «עמידה» אלא שתיקה. הסימן עוסק בכבוד הקריאה: שלא לצאת, שלא לדבר, ולשמוע מפי הקורא. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ד׳ הסעיפים — לצאת בשעת הקריאה (סעיף א׳), שלא לדבר אפילו בדברי תורה (סעיף ב׳), ההפטרה (סעיף ג׳), ואין צריך לעמוד (סעיף ד׳)
1. מקרה מעשי — לצאת בשעת הקריאה: בין גברא לגברא
2. מקרה מעשי — לדבר בדברי תורה בשעת הקריאה
3. מקרה מעשי — האם צריך לעמוד ?
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. שלא לדבר בשעת הקריאה — ד׳ הסעיפים
שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה — היסוד הוא כבוד התורה והכוונה בקריאה בציבור. ומכאן ארבעה דינים: אין יוצאים ומניחים ספר תורה פתוח (אבל ההפסק בין גברא לגברא מותר); משהתחיל הקורא אין מספרים, אפילו בדברי תורה; וכן בהפטרה; ואף שאין חובה לעמוד, יש מחמירין.
סעיף א׳ — לצאת בשעת הקריאה
אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח, אבל בין גברא לגברא שפיר דמי.
סעיף א׳: אסור לצאת ולהניח את ספר התורה כשהוא פתוח; אבל בין גברא לגברא (בהפסק שבין עולה לעולה) שפיר דמי, ומותר.
כבוד הספר הפתוח. כל זמן שספר התורה פתוח לקריאה, אין יוצאים ומניחים אותו כך. אבל בהפסק שבין שני העולים (בין גברא לגברא) — שאז מפסיקים וגוללים לפי שעה — שפיר דמי, ואין קפידא לצאת בשעת הצורך.
סעיף ב׳ — שלא לדבר, אפילו בדברי תורה
כיון שהתחיל הקורא לקרות בספר תורה אסור לספר אפילו בדברי תורה, אפילו בין גברא לגברא, ואפילו אם השלים הוא הפרשה; והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשמעם מפי הקורא.
סעיף ב׳: כיון שהתחיל הקורא לקרות בספר תורה — אסור לספר אפילו בדברי תורה, אפילו בין גברא לגברא, ואפילו אם השלים הוא את הפרשה; והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשמעם מפי הקורא.
שתיקה בשעת הקריאה. משהתחיל הקורא — שוב אין מדברים, אפילו בדברי תורה, אפילו בהפסק בין גברא לגברא, ואפילו אם כבר קרא לעצמו את פרשתו. השולחן ערוך מביא דעות המקילות (לגרוס בלחש, אם יש עשרה ששומעים, מי שתורתו אומנותו); אבל מסיים בנכון: הראוי לכוין דעתו ולשמוע כל פרשה מפי הקורא.
סעיף ג׳ — ההפטרה
אסור לספר כשהמפטיר קורא בנביא עד שישלים, כמו בספר תורה.
סעיף ג׳: אסור לספר כשהמפטיר קורא בנביא, עד שישלים — כמו בספר תורה.
קריאת הנביא כקריאת התורה. אותו כבוד נוהג בהפטרה: כל זמן שהמפטיר קורא בנביא ועד שישלים — אין מדברים, כמו בשעת קריאת ספר תורה.
סעיף ד׳ — עמידה בקריאה
אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה, ויש מחמירין ועומדין וכן עשה מוהר״ם.
סעיף ד׳: אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה; ויש מחמירין ועומדין, וכן עשה מוהר״ם (הרב מהר״ם).
מעומד או מיושב ? מצד הדין אין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה — ומותר לשבת. והוסיף הרמ״א שיש מחמירין ועומדין מפני הכבוד, ומוהר״ם נהג כן. מנהג חסידות הוא, ולא חובה.
הסימן במשפט אחד: מפני כבוד הקריאה — אין יוצאים ומניחים ספר פתוח (אבל בין גברא לגברא שפיר דמי); משהתחיל הקורא אין מדברים, אפילו בדברי תורה, והנכון לשמוע מפי הקורא; וכן בהפטרה; ואין צריך לעמוד, אף שיש מחמירין ועומדין.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — לצאת בשעת הקריאה
מצב: צריך לצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה. מתי מותר ?
הנהגה: כל זמן שהספר פתוח והקריאה נמשכת, אין יוצאים ומניחים אותו. שעת ההיתר היא ההפסק בין שני העולים (בין גברא לגברא), שאז שפיר דמי. ולצורך גדול — כהוראת הרב.
מקרה 2 — לדבר בדברי תורה בשעת הקריאה
מצב: רוצה להעיר דבר תורה לחברו בשעת הקריאה. האם מותר ?
הנהגה: משהתחיל הקורא — אסור לספר אפילו בדברי תורה, ואפילו אם כבר השלים את פרשתו. יש דעות המקילות (לגרוס בלחש, מי שתורתו אומנותו), אבל הנכון — ההנהגה הראויה — לשתוק, לכוין הדעת ולשמוע כל פרשה מפי הקורא. ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 3 — האם צריך לעמוד ?
מצב: האם עליו לעמוד בכל שעת קריאת התורה ?
הנהגה: מצד הדין אין צריך לעמוד — ומותר לשבת. אבל המחמירין עומדים מפני הכבוד, כמו שעשה מוהר״ם. ואותו דין השתיקה נוהג גם בהפטרה. ולמנהג קהילתו — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה אסור לצאת ולהניח ספר פתוח, ומתי מותר (סעיף א׳) ?
- משהתחיל הקורא, האם מותר לדבר בדברי תורה (סעיף ב׳) ?
- מה מוסיף הנכון על הדעות המקילות (סעיף ב׳) ?
- האם דין השתיקה נוהג גם בהפטרה (סעיף ג׳) ?
- האם חייבים לעמוד בשעת הקריאה, ומה עשה מוהר״ם (סעיף ד׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — כבוד התורה והכוונה בקריאה, בין גברא לגברא ; אסור לספר אפילו בדברי תורה, והדעות המתירות (לגרוס בלחש, עשרה דצייתי, תורתו אומנותו) ; מעמד זכור ופרה דאורייתא, ודין העמידה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : עמוד-גשר — סימן זה לא נכתב על ידי אדמו״ר הזקן בשולחן ערוך שלו; הפניה לרמות 1-3 ולסידור