✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

דיני גלילת ספר תורה — עיונים מעמיקים
סימן קמ״ז · ח׳ סעיפים
אחיזת ס״ת ערום · הגבהה וגלילה · כנגד התפר · כבוד הספר
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ז — ח׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם, רא״ש, מרדכי, אגודה, מהרי״ל, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
מגילה ל״ב. · «נוטל שכר כנגד כולם» · האוחז ספר תורה ערום · כבוד הספר

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמה לסוגיא — גדר דיני גלילת ס״ת ומקורותיו (מגילה ל״ב.), צירי הסימן (ח׳ סעיפים)
  2. אחיזת ס״ת ערום וכבוד הספר — מטפחת, גדול שבקוראים גולל, מכירת המצוה לחבב (סעיפים א׳-ב׳)
  3. סדר ההגבהה והגלילה — מגביה תחילה, הכתב נגד המגביה, נוטל שכר כנגד כולם (סעיף ד׳)
  4. פרטי הגלילה — כנגד התפר, המטפחת, התיק (סעיפים ג׳, ה׳, ו׳)
  5. המפטיר ושני ספרי תורה — טרדת הגולל, שני ספרים · נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות (סעיפים ז׳-ח׳)

📜 לשון השולחן ערוך — הסעיפים

דִּינֵי גְּלִילַת סֵפֶר תּוֹרָה. וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: אסור לאחוז ס״ת ערום בלא מטפחת; גדול שבקוראים גולל, ורגילין לקנותו בדמים יקרים לחבב המצוה. ב׳: יכול הרוצה לקנות להושיט המעילין לגולל, ואין הגולל יכול למחות. ג׳: מעמידו כנגד התפר. ד׳: גוללו מבחוץ ומהדקו מבפנים; ובנוהגין שאחד מגביה ואחד גולל — הכתב נגד המגביה. ה׳: מוטב תיגלל המטפחת סביב הספר. ו׳: הגולל בתוך התיק טועה. ז׳: אין המפטיר מתחיל עד שיגמרו לגלול. ח׳: בשני ספרי תורה — סדר הגלילה וההנחה.

הביאור בקצרה:

ח׳ סעיפים: הסימן קובע את דיני גלילת ספר תורה — גלילת הספר וכבודו: כבוד הספר (אסור לאחוז ס״ת ערום בלא מטפחת; הגדול שבקוראים גולל, מצוה שרגילין לקנותה בדמים יקרים לחבב); סדר ההגבהה והגלילה (מגביה תחילה, הכתב נגד המגביה, נוטל שכר כנגד כולם, מגילה ל״ב.); פרטי הגלילה (כנגד התפר, המטפחת, התיק); והמפטיר ושני ספרי תורה (שלא יהא הגולל טרוד).

1. הקדמת הסוגיא — דיני גלילת ס״ת, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדיני גלילת ספר תורה — כיצד גוללין את הספר וכיצד נוהגין בו כבוד. ראש הסימן: אסור לאחוז ס״ת ערום בלא מטפחת (סעיף א׳), ובו ח׳ סעיפים. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) כבוד הספר — שלא לאחוז בו ערום בלא מטפחת, ושהגדול שבקוראים גולל, ומצוה זו רגילין לקנותה בדמים יקרים לחבב המצוה; (ב) מעשה הגלילה וההגבהה — מי גולל, סדר ההגבהה והגלילה, כנגד התפר, המטפחת, והמפטיר. ומן הגמרא (מגילה ל״ב.): הגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד כולם, והאוחז ספר תורה ערום — נענש. ומצירים אלו נובעות שאלות הסימן.
הערה יסודית: ציר הסימן — כבוד הספר במעשה הגלילה. אין דיני הסימן בעצם קריאת התורה אלא בסובב אותה: אחיזת הספר, גלילתו, הגבהתו, ועטיפתו במטפחת. ולכן דיני הסימן משתלשלים מגדר תמצית : כבוד ספר תורה, ולזה נפקא מינה בכל פרטי הגלילה שבו.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: מעשה הגלילה וההגבהה — האם חלק מסדר קריאת התורה (שהוא גמר הקריאה ועיקרה, ומשום הכי נוטל שכר כנגד כולם), או דין בפני עצמו בכבוד הספר (שאינו מסדר הקריאה אלא ממצות כיבוד ספר תורה)? ונפקא מינה בסדר ההגבהה והגלילה (מנהג אשכנז ומנהג ספרד), ובמי ראוי לגלול. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. אחיזת ס״ת ערום וכבוד הספר — מטפחת, גדול גולל, מכירת המצוה (סעיפים א׳-ב׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «אסור לאחוז ס״ת ערום בלא מטפחת». תמצית : והוסיף מרן שהגדול שבאותם שקראו בתורה גולל, «ורגילין לקנותו בדמים יקרים לחבב המצוה». סעיף ב׳: «יכול מי שירצה לקנות להושיט המעילין להגולל ואין הגולל יכול למחות בו», «כי אף על פי שקנה הגלילה לא קנה ליקח המעילים».
שורש הדין — מגילה ל״ב.: אמרו חכמים: האוחז ספר תורה ערום — נענש עליו, כלומר האוחזו בבשרו בלא מטפחת. ומכאן פסק מרן אסור לאחוז ס״ת ערום בלא מטפחת. ובאותה סוגיא: הגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד כולם, שהגלילה חשובה כנגד כל הקוראים; ומשום הכי תמצית : נהגו לתת הגלילה לגדול שבקוראים, ולקנותה בדמים יקרים לחבב המצוה. וכתב הרמ״א (סעיף א׳) שיש אומרים דהוא הדין שאר כתבי הקודש, «ולא נהגו כן», וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו.
קושיא — מהו «נוטל שכר כנגד כולם» בגלילה גרידא? הרי הקוראים קראו בתורה עצמה וקיימו מצות קריאה, והגולל אינו אלא כורך הספר לאחר הקריאה; ומאי טעמא יטול שכר כנגד כל הקוראים, יותר מן הקוראים עצמם?
תירוץ: הגלילה היא גמר הכבוד וסיום מעשה הקריאה בקהל, וכל הפורש אחרון נוטל שכר הכל, שכן דרך המצוה שהאחרון חותם. ועוד, שאין הגלילה מצוה פרטית ליחיד אלא כבוד הנעשה לכל הספר בשם הציבור, ולכן שכרה כנגד כולם. ולזה תמצית : חיבבו המצוה וקנאוה בדמים יקרים. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — «אין הגולל יכול למחות»: אף שקנה הגולל את זכות הגלילה, לא קנה בכך את זכות הבאת המעילין (עטיפת הספר). וטעמו — ששתי מצוות נפרדות הן, ומי שקנה האחת לא קנה חברתה, «כי אף על פי שקנה הגלילה לא קנה ליקח המעילים». והוא הדין (ברמ״א) במקומות הנוהגין לקנות הוצאה והכנסה, שאין הש״ץ יכול למחות, שאין זה שייך לחזנים. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — כבוד הספר: (א) אחיזת ס״ת ערום בבשרו בלא מטפחת — אסור. (ב) שאר כתבי הקודש — יש מחמירין (רמ״א), ולא נהגו כן, וטוב להחמיר בלא נטל ידיו. (ג) הגלילה — לגדול שבקוראים, מצוה לחבבה. (ד) קנה הגלילה — לא קנה המעילין. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«אסור לאחוז ס״ת ערום בלא מטפחת» — מדין כבוד הספר (מגילה ל״ב.); הגולל «נוטל שכר כנגד כולם», ולכן ניתנת הגלילה לגדול שבקוראים ורגילין לקנותה בדמים יקרים לחבב המצוה.

3. סדר ההגבהה והגלילה — מגביה תחילה, הכתב נגד המגביה, נוטל שכר כנגד כולם (סעיף ד׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף ד׳: «הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים». תמצית (הרמ״א): שהכתב יהיה נגד פניו ומתחיל לגלול מבחוץ, ואחר הגלילה מהדק סוף המטפחת בפנים; «ונראה דכל זה מיירי כשאחד עושה כל הגלילה, אבל עכשיו שנוהגים שאחד מגביה ואחד גולל יהיה הכתב נגד המגביה», «כי הוא עיקר הגולל והאוחז ס״ת».
שורש הדין — הטור והרא״ש (סוף פרק בני העיר) והרמ״א: עיקר הדין בטור והרא״ש — כשאחד עושה כל הגלילה, גוללו מבחוץ ומהדקו מבפנים כדי שכשיבוא לקרות ימצא ההידוק בפנים ולא יצטרך להפך הספר. והוסיף הרמ״א שבזמנו נהגו שאחד מגביה (מראה הכתב לקהל) ואחד גולל, ואז הכתב נגד המגביה, שהוא עיקר האוחז את הספר. ובגמרא (מגילה ל״ב.): הגולל נוטל שכר כנגד כולם.
חקירה — סדר ההגבהה והגלילה (מנהגי העדות): ונפקא מינה בזמן ההגבהה, ובמי «עיקר הגולל». (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — למה «הכתב נגד המגביה» ולא נגד הגולל? הרי הגולל הוא הנוטל שכר כנגד כולם, ובו עיקר המצוה; ואם כן ראוי שיהיה הכתב נגד פני הגולל, ולמה קבע הרמ״א שיהיה הכתב נגד המגביה?
תירוץ: כשאחד עושה הכל, הכתב נגד פניו — שהוא הגולל והאוחז כאחד. אבל כשאחד מגביה ואחד גולל, המגביה הוא עיקר הגולל והאוחז ס״ת (שהוא האוחז את הספר בפועל ומראהו לקהל), והגולל השני מסייעו; ולכן הכתב נגד המגביה. נמצא שאין כאן סתירה: «עיקר הגולל» הוא האוחז את הספר, בין שהוא מגביהו ובין שהוא גוללו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — הגבהה וגלילה: (א) אחד עושה הכל — הכתב נגד פניו, גולל מבחוץ ומהדק מבפנים. (ב) אחד מגביה ואחד גולל — הכתב נגד המגביה (עיקר האוחז). (ג) זמן ההגבהה — לפי מנהג העדה (קודם או אחר הקריאה). (ד) הגולל — נוטל שכר כנגד כולם. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים»; ובנוהגין שאחד מגביה ואחד גולל — «הכתב נגד המגביה», «כי הוא עיקר הגולל והאוחז ס״ת». והגולל «נוטל שכר כנגד כולם» (מגילה ל״ב.).

4. פרטי הגלילה — כנגד התפר, המטפחת, התיק (סעיפים ג׳, ה׳, ו׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף ג׳: «הגולל ספר תורה יעמידנו כנגד התפר כדי שאם יקרע יקרע התפר». סעיף ה׳: «מוטב תגלל המטפחת סביב הס״ת ולא יגלול הס״ת כשכורכו במטפחת». סעיף ו׳: «הגולל ס״ת בתוך התיק טועה».
שורש הדין: שלושת הסעיפים ענינם שמירת הספר בשעת הגלילה. (ג) מעמידו כנגד התפר — שאם יקרע, יקרע במקום החיבור (התפר) ולא בגוף היריעה הכתובה. (ה) מוליך המטפחת סביב הספר ואינו מגלגל את הספר עצמו בתוך המטפחת — שלא יבוא לידי גלילה שלא כתקנה או קלקול הספר. (ו) הגולל בתוך התיק — טועה, שאין דרך כבוד וזהירות לגלול כשהספר בתוך התיק. הכל תמצית : מדין זהירות וכבוד הספר בשעת הגלילה.
קושיא — למה «טועה» ולא «אסור»? בסעיף ו׳ נקט מרן לשון «טועה» ולא לשון איסור; ואם יש חשש קלקול לספר, היה לו לאסור; ואם אין חשש, מה טעותו?
תירוץ: אין כאן איסור גמור אלא הנהגה נכונה בגלילה: הגולל בתוך התיק אינו יכול לכוון את היריעות ולהעמידן כנגד התפר כראוי, ונמצא טועה בסדר הגלילה — לא שעבר איסור, אלא שלא עשה כתקנה. ולזה נקט «טועה»: מורה על מעשה שאינו כהוגן ולא על עברה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — «כנגד התפר»: יסוד הדין (סעיף ג׳) שהתפר הוא מקום החיבור בין היריעות, ואינו כתב; לפיכך אם עתיד להיקרע, מוטב שייקרע התפר הניתן לתפור מחדש, ולא היריעה הכתובה שקריעתה פוסלת. ומכאן שמעמידין הספר בשעת הגלילה על מתכונתו, כדי שהעומס בשעת ההידוק יפול על התפר. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — פרטי הגלילה: (א) מעמידו כנגד התפר — שאם יקרע יקרע התפר. (ב) המטפחת נגללת סביב הספר, ואין מגלגלין הספר בתוכה. (ג) אין גוללין כשהספר בתוך התיק — טועה. (ד) הכל מדין זהירות בכבוד הספר. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«הגולל ספר תורה יעמידנו כנגד התפר כדי שאם יקרע יקרע התפר»; «מוטב תגלל המטפחת סביב הס״ת ולא יגלול הס״ת כשכורכו במטפחת»; «הגולל ס״ת בתוך התיק טועה» — הכל מדין זהירות וכבוד הספר בשעת הגלילה.

5. המפטיר ושני ספרי תורה — טרדת הגולל, סדר ההנחה · נפקא מינה למעשה (סעיפים ז׳-ח׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף ז׳: «אין המפטיר מתחיל עד שיגמרו לגלול הס״ת כדי שלא יהא הגולל טרוד ויוכל לשמוע ההפטרה». סעיף ח׳: «ביום שיש ב׳ ספרי תורה לא יפתחו השניה ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון». תמצית (הרמ״א): ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השולחן, «שלא יסיחו דעתן מן המצוה», ומוציאין שני הספרים כאחד ותופסין בשניה עד אחר שקראו בראשונה.
שורש הדין: (ז) טעם עיכוב המפטיר — שהגולל טרוד במלאכתו ואינו יכול לשמוע ההפטרה, ולכן ממתינין לו עד שיגמור, כדי שגם הוא ישמע. (ח) בשני ספרי תורה — כדי שלא להסיח הדעת מן המצוה, אין פותחין השני עד שגללו הראשון, ואין מסלקין הראשון עד שהניחו השני על השולחן (רמ״א, אור זרוע בשם הירושלמי). הכל תמצית : מדין כבוד הספר ושלא להסיח דעת מן המצוה.
קושיא — למה תלה מרן את התחלת המפטיר בגמר הגלילה? וכי אין המפטיר ענין בפני עצמו? היה לו למפטיר להתחיל מיד, והגולל יעסוק בשלו; ומה בכך אם לא ישמע הגולל את ההפטרה?
תירוץ: חובת שמיעת ההפטרה על כל הציבור, והגולל בכללם; ואם יתחיל המפטיר בעוד הגולל טרוד, יימצא הגולל מפסיד שמיעת ההפטרה מחמת עסקו במצוה. לפיכך ממתינין עד גמר הגלילה, שיהיה אף הוא פנוי לשמוע. ובזה מתחברים שני צירי הסימן — כבוד הספר (הגלילה) וסדר הקהל (ההפטרה). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
מחלוקת — סדר ההוצאה וההנחה בשני ספרים: דנו האחרונים (מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, כף החיים) בפרטי סעיף ח׳: יש שהוציאו שני הספרים כאחד ותפסו בשני עד גמר קריאת הראשון; ויש שדקדקו שאין מסלקין הראשון עד שהונח השני, שלא יסיחו דעתן מן המצוה. ולענין סדר ההוצאה וההפסק — עי׳ הסימנים הסמוכים. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
אחיזת ס״ת ערום אסור לאחוז בלא מטפחת (מגילה ל״ב.); בשאר כתבי הקודש — יש מחמירין, ולא נהגו כן.
מי גולל הגדול שבקוראים; מצוה לחבבה, ורגילין לקנותה בדמים יקרים; נוטל שכר כנגד כולם.
סדר ההגבהה והגלילה גוללו מבחוץ ומהדקו מבפנים; ובאחד מגביה ואחד גולל — הכתב נגד המגביה.
כנגד התפר מעמידו כנגד התפר, שאם יקרע יקרע התפר ולא הכתב.
המטפחת והתיק מגלגל המטפחת סביב הספר; ואין גוללין כשהספר בתוך התיק (טועה).
המפטיר ושני ספרים אין המפטיר מתחיל עד גמר הגלילה; בשני ספרים — סדר ההנחה והסילוק שלא יסיחו דעתן.

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
אחיזת ס״ת ערום וכבוד הספר אסור לאחוז בלא מטפחת; נוטל שכר כנגד כולם קמ״ז סעיף א׳ (מגילה ל״ב.; רמ״א בשם אגודה ותוספות)
מכירת הגלילה והמעילין קנה הגלילה — לא קנה המעילין קמ״ז סעיף ב׳ (מרדכי סוף מגילה; אור זרוע)
הגבהה וגלילה גוללו מבחוץ ומהדקו מבפנים; הכתב נגד המגביה קמ״ז סעיף ד׳ (טור; רא״ש סוף בני העיר; רמ״א)
כנגד התפר, המטפחת, התיק כנגד התפר; המטפחת סביב הספר; אין גוללין בתיק קמ״ז סעיפים ג׳, ה׳, ו׳ (בית יוסף; פוסקים)
המפטיר ושני ספרי תורה עד גמר הגלילה; סדר ההנחה שלא יסיחו דעתן קמ״ז סעיפים ז׳-ח׳ (רמ״א; אור זרוע בשם הירושלמי)
גמרא: מגילה ל״ב. (הגולל ספר תורה «נוטל שכר כנגד כולם»; האוחז ספר תורה ערום)
ראשונים ומרן: רמב״ם · רא״ש (סוף בני העיר) · טור · מרדכי · אגודה · מהרי״ל · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קמ״ז · דיני גלילת ספר תורה · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · לעמוד הבית · סימן קמ״ז · ♥ לתמיכה

📖הצטרפות לחברותא