✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

שלא לסתור שום בית הכנסת — עיונים מעמיקים
סימן קנ״ב · סעיף אחד
אין סותרין · בונין תחילה ואחר כך סותרין · חרבו יסודותיו · אבני הישנה
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ״ב — סעיף אחד
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות תפילה ובית הכנסת), רבינו ירוחם, מרדכי, רמ״א, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן

הבסיס התלמודי:
בבא בתרא ג׳: · לא יסתור עד שיבנה אחר · פשיעותא / צלויי · שמא יארע אונס ולא יבנו

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table of Contents

  1. Introduction to the sugya — גדר דין שלא לסתור בית הכנסת ומקורו (בבא בתרא ג׳:), צירי הסימן (סעיף אחד)
  2. אין סותרין בית הכנסת — בונין תחילה ואחר כך סותרין, פשיעותא וצלויי (בבא בתרא ג׳:)
  3. גדרי ההיתר — חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול, סותרים מיד ובונים במהרה
  4. אבני הישנה וסתירה על מנת לבנות — אסור ליקח אבניה, אין סותרין אלא על מנת לבנות
  5. קדושה, תפילה ואין מעבירין — חקירת הטעם · זיקה לאין מעבירין על המצוות · נפקא מינה למעשה · טבלאות

📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seif

שֶׁלֹּא לִסְתּוֹר שׁוּם בֵּית הַכְּנֶסֶת. וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

סָעִיף א׳: «אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות בהכ״נ אחר שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר אלא בונים אחר תחלה ואחר כך סותרים הישן». והגה הרמ״א: «ואפי׳ לא רצו לסתור רק מחיצה א׳ להרחיבו נמי דינא הכי»; «והני מילי שהיה ראשון חזק אבל אם חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול סותרים אותו מיד ומתחילין לבנות במהרה ביום ובלילה שמא תדחק השעה וישאר חרוב»; «ואסור ליקח אבנים מב״ה הישנה כדי לבנות חדשה»; «ואסור לסתור דבר מב״ה אלא אם כן עושה על מנת לבנות».

Concise summary:

The siman has a single seif: אין סותרין בית הכנסת — one does not demolish a synagogue in order to build another (in its place or elsewhere), שמא יארע אונס and they will not rebuild; rather בונין תחילה ואחר כך סותרין. The רמ״א: even to knock down a single מחיצה to widen it; והני מילי when the old one was solid, but חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול — סותרים מיד and one rebuilds ביום ובלילה; אסור ליקח אבניה of the old one, and one may only demolish על מנת לבנות (the sanctity of the synagogue).

1. הקדמת הסוגיא — דין שלא לסתור בית הכנסת, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדין קדושת בית הכנסת וגדרי סתירתו — שלא לסתור שום בית הכנסת. ראש הסימן: «אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות בהכ״נ אחר», ובו סעיף אחד. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) חשש שמא יסתרו ולא יבנו — «שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר», ומכאן «אלא בונים אחר תחלה ואחר כך סותרים הישן»; (ב) קדושת בית הכנסת עצמה — שאין מורידין קדושה וקביעות מצויה על סמך בניין שעדיין לא בא. ומצירים אלו נובעים דיני הסימן: סתירת מחיצה אחת להרחבה, היתר הסתירה בחרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול, ואיסור ליקח אבני הישנה או לסתור שלא על מנת לבנות.
הערה יסודית: ציר הסימן — כיצד נשמרת קביעות בית הכנסת. אין מסלקין קדושה וקביעות מצויה מפני קדושה עתידה שאינה בטוחה, שמא יארע אונס וישארו בלא בית הכנסת. ולזה נפקא מינה בבונה במקומו או במקום אחר, ובסותר מחיצה אחת להרחיב, ובחילוק שבין ראשון חזק לחרבו יסודותיו.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: «אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות אחר» — האם טעם האיסור משום חשש ביטול תפילה בציבור (שאם יסתרו תחילה יעמדו בלא מקום תפילה עד שיבנו), או משום קדושת בית הכנסת וחשש פשיעותא (שמא יתרשלו ולא יבנו, ותתבטל קדושת המקום)? ונפקא מינה בעיר שיש בה בתי כנסת הרבה, ובסותר על דעת לבנות מיד. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. אין סותרין בית הכנסת — בונין תחילה ואחר כך סותרין (בבא בתרא ג׳:)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות בהכ״נ אחר שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר אלא בונים אחר תחלה ואחר כך סותרים הישן.»
שורש הדין — בבא בתרא ג׳: תמצית: הגמרא קובעת שלא יסתור אדם בית הכנסת עד שיבנה בית הכנסת אחר. ונחלקו בטעם — איכא דאמרי משום פשיעותא (שמא יתרשל ולא יבנה), ואיכא דאמרי משום צלויי (שלא יעמדו בלא מקום תפילה בינתיים). וכן פסק מרן מן הרמב״ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים) והטור: בונין תחילה ואחר כך סותרין הישן.
קושיא — למה לא נסמוך על שיבנו מיד? מאחר שדעתו לבנות אחר במקומו, למה חששו חכמים שמא לא יבנה? ותו, אם החשש הוא ביטול תפילה, יסתור ויתפלל בבית כנסת אחר שבעיר עד שיבנה!
תירוץ: לא סמכו על דעתו, «שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר» — שאין אדם שליט על העתיד, ופעמים שנמנעת הבנייה באונס (חוסר ממון, מלחמה וכיוצא). ולכן הצריכוהו «בונים אחר תחלה ואחר כך סותרים הישן», שכל זמן שלא נבנה החדש נמצא הישן קיים לתפילה ולקדושה. ולמאן דאמר פשיעותא — אף שיש בית כנסת אחר בעיר אסור, שמא יסמוך על שיבנה ולא יבנה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — «כדי לבנות אחר» במקומו או במקום אחר: לשון מרן «כדי לבנות בהכ״נ אחר» סתמא — בין בונה במקומו ממש בין במקום אחר בעיר. ואף שבמקום אחר אין קדושת המקום הראשון נפגמת מיד, מכל מקום אין סותרין תחילה, שמא יארע אונס וישאר בלא זה ובלא זה. ורמ״א הוסיף שאף מי ש«לא רצו לסתור רק מחיצה א׳ להרחיבו נמי דינא הכי» — שאף בסתירה חלקית לצורך הרחבה בונין תחילה.
נפקא מינה — בונין תחילה: (א) בונה במקומו ממש — סותר הישן רק לאחר שגמר החדש. (ב) בונה במקום אחר בעיר — כנ״ל, בונה תחילה. (ג) סותר מחיצה אחת להרחיב — «נמי דינא הכי», בונה תחילה. (ד) יש בעיר בית כנסת אחר — תלוי בחקירת הטעם (צלויי / פשיעותא). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות בהכ״נ אחר שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר אלא בונים אחר תחלה ואחר כך סותרים הישן» (בבא בתרא ג׳:; רמב״ם הלכות תפילה).

3. גדרי ההיתר — חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול, סותרים מיד

לשון השלחן ערוך

המשך הסעיף (רמ״א): «והני מילי שהיה ראשון חזק אבל אם חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול סותרים אותו מיד ומתחילין לבנות במהרה ביום ובלילה שמא תדחק השעה וישאר חרוב.»
שורש הדין: הרמ״א חילק — כל דין «בונין תחילה» «בשהיה ראשון חזק», אבל בית כנסת ש«חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול» סכנת נפילה היא, וסותרים אותו מיד, ואין חוששין כאן שמא לא יבנו, שהרי אין ברירה. ומזרזין לבנות «במהרה ביום ובלילה שמא תדחק השעה וישאר חרוב».
קושיא — הרי אף כאן שמא יארע אונס ולא יבנו, ונמצא בלא בית כנסת כלל; ולמה כאן סותרין מיד ולא חששו לחשש שהחמירו בו לעיל?
תירוץ: בחרבו יסודותיו אין הסתירה מעשה ידיו לצורך בניין עתידי, אלא הכרח מפני הסכנה — שהעמדתו כמות שהוא סכנת נפילה. ומאחר שאי אפשר להשהותו, סותרים מיד; ומפני החשש שמא ישאר חרוב, הזהיר הרמ״א למהר בבנייה «ביום ובלילה». נמצא שאף כאן שמור עיקר החשש — לזרז הבנייה שלא תדחק השעה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
חקירה — גדר «נטו כתליו ליפול»: ונפקא מינה בכותל שנטה מעט ואפשר לסומכו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — היתר הסתירה: (א) ראשון חזק — בונין תחילה ואחר כך סותרין. (ב) «חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול» — «סותרים אותו מיד». (ג) חובת הזירוז — «מתחילין לבנות במהרה ביום ובלילה». (ד) הטעם — «שמא תדחק השעה וישאר חרוב». (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«והני מילי שהיה ראשון חזק אבל אם חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול סותרים אותו מיד ומתחילין לבנות במהרה ביום ובלילה שמא תדחק השעה וישאר חרוב» (רמ״א).

4. אבני הישנה וסתירה על מנת לבנות — קדושת בית הכנסת

לשון השלחן ערוך

הגהת הרמ״א: «ואסור ליקח אבנים מב״ה הישנה כדי לבנות חדשה»... «ואסור לסתור דבר מב״ה אלא אם כן עושה על מנת לבנות.»
שורש הדין: הרמ״א (מן ההגהות אשירי והמרדכי פרק בני העיר) הוסיף שני דינים בקדושת בית הכנסת: (א) «אסור ליקח אבנים מב״ה הישנה כדי לבנות חדשה» — שאין נוטלין מגוף הישן הקדוש לבניין החדש כל זמן שהישן קיים; (ב) «אסור לסתור דבר מב״ה אלא אם כן עושה על מנת לבנות» — שכל סתירה שאינה לצורך בניין הרי היא דרך השחתה, ואיסור יש בנותץ מן ההקדש דרך השחתה (עי׳ רמב״ם הלכות יסודי התורה פרק ו׳).
קושיא — מאי שנא אבני הישנה שאסור ליטלן לבניין החדש? הרי לקדושה הן הולכות, ל«בנות חדשה», ומעלין בקודש ואין מורידין — ולמה אסור?
תירוץ: יש בזה שני צדדים — יש שכתבו שאין זה הורדה שהרי לבית כנסת הן הולכות; ומכל מקום החמירו כל זמן שהישן קיים בקדושתו, שאין נוטלין מגוף המצוי הקדוש לבנות אחר, שלא לפגום בקדושת המצוי מפני העתיד — כעין יסוד הסימן. ובעשה «על מנת לבנות» — הכל שרי, שהסתירה גופה חלק מן הבנייה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
מחלוקת — גדר «על מנת לבנות»: דנו האחרונים (מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה) בגדר ההיתר — יש שהתירו כל שדעתו לבנות אף לאחר זמן, ויש שהצריכו שתהא הסתירה סמוכה לבנייה ממש; וכן בנטילת אבנים לצורך בית כנסת אחר, אם שרי לאחר שנגמר הישן ואבד קדושתו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — אבנים וסתירה: (א) ליקח אבני הישנה לבניין החדש — אסור כל זמן שהישן קיים. (ב) סתירה שלא לצורך — אסורה, «אלא אם כן עושה על מנת לבנות». (ג) טעם — שמירת קדושת בית הכנסת ואיסור השחתה. (ד) על מנת לבנות — הסתירה חלק מן הבנייה ומותרת. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«ואסור ליקח אבנים מב״ה הישנה כדי לבנות חדשה», «ואסור לסתור דבר מב״ה אלא אם כן עושה על מנת לבנות» (רמ״א) — שאין פוגמין בקדושת בית הכנסת המצוי, וכל סתירה תהא לצורך בניין.

5. קדושה, תפילה ואין מעבירין על המצוות · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

תמצית הסימן: אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות אחר אלא «בונים אחר תחלה ואחר כך סותרים הישן»; וכן בסותר «מחיצה א׳ להרחיבו»; «והני מילי שהיה ראשון חזק», אבל «חרבו יסודותיו או נטו כתליו ליפול סותרים אותו מיד» ובונים במהרה; «ואסור ליקח אבנים מב״ה הישנה», «ואסור לסתור דבר מב״ה אלא אם כן עושה על מנת לבנות».
שורש הדין — קדושת בית הכנסת וזיקה ל«אין מעבירין על המצוות»: יסוד «בונין תחילה ואחר כך סותרין» מבטא סברה שאין מניחין קדושה ומצוה המצויה בידך מפני עתידה שאינה בטוחה — כעין הכלל אין מעבירין על המצוות, ומצוה הבאה לידך אל תחמיצנה: בית הכנסת הקיים, קדושתו וקביעותו בידך, ואין מסלקין אותה על סמך בניין שעדיין לא בא לעולם, שמא יארע אונס. והשווה הלכות בית הכנסת (סי׳ קנ״א) לענין קדושתו ותשמישיו.
קושיא — וכי שייך «אין מעבירין» בבניין בית הכנסת? הרי אין כאן שתי מצוות שאחת קודמת לחברתה, אלא מצוה אחת של בית כנסת; ומאי ענין «אין מעבירין על המצוות» לכאן?
תירוץ: לאו «אין מעבירין» ממש קאמרינן, אלא סברתו — שאין מאבדין דבר שבקדושה המצוי מספק, שמא יארע אונס ותתבטל אף הקדושה הראשונה. ולזה דמי חקירת הטעם: למאן דאמר משום צלויי — עיקרו חשש ביטול תפילה בציבור; ולמאן דאמר משום פשיעותא — עיקרו שמירת קדושת בית הכנסת מן הביטול. ושני הטעמים עולים בקנה אחד: שלא יסתלק המצוי הקדוש מפני העתיד. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
אין סותרין לבנות אחר בונין תחילה ואחר כך סותרין הישן — «שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר».
מחיצה אחת להרחבה אף בסתירה חלקית «נמי דינא הכי» — בונין תחילה.
ראשון חזק אין סותרין עד שנגמר החדש.
חרבו יסודותיו / נטו כתליו ליפול «סותרים אותו מיד», ומתחילין לבנות «במהרה ביום ובלילה».
אבני הישנה אסור ליקח אבניה לבנות חדשה כל זמן שהישן קיים.
סתירה שלא לצורך אסור לסתור דבר מבית הכנסת «אלא אם כן עושה על מנת לבנות».

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
אין סותרין ובונין תחילה שמא יארע אונס ולא יבנו — בונין תחילה ואחר כך סותרין קנ״ב סעיף א׳ (בבא בתרא ג׳:; רמב״ם הלכות תפילה)
מחיצה אחת להרחבה נמי דינא הכי — בונין תחילה קנ״ב הגה (רבינו ירוחם נתיב ג׳ חלק ה׳; ב״י בשם רמב״ם)
חרבו יסודותיו / נטו ליפול סותרים מיד ובונים במהרה ביום ובלילה קנ״ב הגה (רמ״א)
אבני הישנה וסתירה אסור ליקח אבניה, ואין סותרין אלא על מנת לבנות קנ״ב הגה (הגהות אשירי; מרדכי פרק בני העיר)
טעם האיסור פשיעותא / צלויי — קדושה וביטול תפילה קנ״ב (בבא בתרא ג׳:; מגן אברהם; משנה ברורה)
גמרא: בבא בתרא ג׳:-ד׳. (לא יסתור אדם בית הכנסת עד שיבנה אחר; טעמי פשיעותא וצלויי)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים) · טור · בית יוסף · רבינו ירוחם (נתיב ג׳ חלק ה׳) · מרדכי (פרק בני העיר) · הגהות אשירי · רמ״א · שלחן ערוך
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן
← Level 3 — Synthèse Level 1 — Base →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קנ״ב · שלא לסתור שום בית הכנסת · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Home · סימן קנ״ב · ♥ Support

📖Join a 'havrouta