סימן ק״צ — שתיית היין אחר הברכה ודיניו

על פי השולחן ערוך, אורח חיים ק״צ:א, « אחר שסיים ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ויטעום המברך » ; ואחר כך יטעמו האחרים. ואם כולם זקוקים לכוס אחד — « לא יטעמו עד שיטעום הוא » (שו״ע או״ח ק״צ:א) ; ואם אינם זקוקים לכוסו — « יכולים לטעום קודם שיטעום הוא » (שו״ע או״ח ק״צ:א).

על פי השולחן ערוך, אורח חיים ק״צ:ג, בשיעור המחייב בברכה אחרונה — « יש ספק אם די בכזית או ברביעית » (שו״ע או״ח ק״צ:ג). ובכוס של ברכה אי אפשר לשתות פחות מכזית, ש« צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית » (שו״ע או״ח ק״צ:ג), ומכאן « הלכך ישתה רביעית שלם » (שו״ע או״ח ק״צ:ג). ואחר ששתה — « יברך ברכה אחת מעין שלש » (שו״ע או״ח ק״צ:ב).

על פי השולחן ערוך, אורח חיים ק״צ:ד, « אם המברך אינו רוצה לטעום יטעום א׳ מהמסובין כשיעו׳ » ; ו« ואין שתיית שנים מצטרפת » (שו״ע או״ח ק״צ:ד). ומכל מקום « מצוה מן המובחר שיטעמו כלם » (שו״ע או״ח ק״צ:ד).