Home › Orach Chaim — Daily › Siman ר״ט › Level 3 — Master Synthesis

✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — M A S T E R S Y N T H E S I S ✦ ❖ ✦

Siman ר״ט

דיני טעות וספק בברכת היין

The laws of error and doubt in the blessing over wine. פתיחה וחתימה (ברכות י״ב ע״א) ; אין מחזירין אותו — the Rambam's view ; ויש אומרים, and a correct conclusion ; the gloss's a fortiori ; חזרה תוך כדי דיבור ; exempting the others ; ספק ברכות להקל ; and Birkat haMazon, which is biblical
Structured review, quick memorisation, practical conduct

Source: Shulchan Aroukh, Orach Chaim ר״ט — ג׳ סעיפים (three seifim)
Compiled by: רב יוסף חיים סממה · DAAT
For students who have mastered Levels 1 and 2
daattorah.com

📑 Plan of the synthesis

The central axiom — the thread of the Siman
Master table of the ג׳ סעיפים
הבעיא בגמרא — the question left open
טעות שלא נתקנה — intention against conclusion
ויש אומרים — when the conclusion saves everything
חזרה תוך כדי דיבור — the immediate retraction
הוצאת האחרים — the table in the gloss
ספק ברכות להקל — doubt and its exception
Golden rules
Mnemonic
Pitfalls to avoid
Practical conduct

1. The central axiom — the thread of the Siman

The governing principle of Siman ר״ט:

This siman (ג׳ סעיפים) speaks of one thing only: what is left of a blessing once it has gone wrong. A blessing is made of two pieces — שם ומלכות, which the siman calls עיקר הברכה, and the closing wording that names the thing. When the two no longer agree, a choice must be made. Seif 1 sets the two possible answers face to face; seif 2 shows that as long as the time of an utterance has not run out there is nothing yet to choose, because the mouth can still remake its sentence; and seif 3 draws from all this the widest consequence — blessings being of the Sages, doubt is settled by abstaining, except for Birkat haMazon, which is of the Torah. One spring, then, ספיקא דרבנן לקולא, and three applications.

💡 The universal key: two pieces, one span of time, one doubt:

הכוונה — מפני שבשעה שהזכי׳ שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין (שו״ע או״ח ר״ט:א).
החתימה — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).
הזמן — וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).
הספק — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג).

2. Master table of the ג׳ סעיפים

The ג׳ סעיפים divide the matter between them: the first sets up the clash between intention and conclusion, the second brings in the factor of time, the third generalises the rule to every blessing.

Seif	Case	Heart of the halacha	Marker
א׳	טעות שלא נתקנה	לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ שהכל וטעה ואמר בפה״ג אין מחזירין אותו (שו״ע או״ח ר״ט:א) ; מפני שבשעה שהזכי׳ שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין (שו״ע או״ח ר״ט:א) ; ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א).	עיקר הברכה
ב׳	חזרה תוך כדי דיבור	לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואומ׳ שהכל נהיה בדברו (שו״ע או״ח ר״ט:ב) ; וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).	תוך כדי דיבור
ג׳	ספק אם בירך	כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג) ; חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג).	ספיקא דרבנן לקולא

⚖ 2. Master table of the ג׳ סעיפים

פתח אדעתא דשהכל וסיים בפה״ג → למרן אין מחזירין אותו, ולמשנה ברורה חוזר ומברך → פתח אדעתא דבפה״ג וסיים שהכל → יצא, וכן הלכה → היה בידו יין ופתח אדעתא דשהכל → יוצא בכל אופן → נזכר תוך כדי דיבור והוסיף שהכל נהיה בדברו → יצא, שכן היתה אמירתו → לאחר כדי דיבור → חוזר ומברך, ובברכה של תורה אף העקירה אינה מספקת → בירך על כוסו ונמצא מים, ואחרים שותים יין → ברכתו ברכה → נסתפק אם בירך → אינו מברך, לא בתחלה ולא בסוף → חוץ מברכת המזון → חוזר ומברך, מפני שהיא של תורה.

3. הבעיא בגמרא — the question left open

📖 הפשוט — פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא, ופתח ומברך אדעתא דשכרא, וסיים בדחמרא (ברכות י״ב ע״א): one holding wine who concludes with "shehakol" has fulfilled his obligation in any case, since that wording covers everything.

↓

❓ הספק — אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא, פתח ובריך אדעתא דחמרא, וסיים בדשכרא, מאי (ברכות י״ב ע״א), and the question in two words: בתר עיקר ברכה אזלינן, או בתר חתימה אזלינן (ברכות י״ב ע״א).

🧪 An attempt to resolve it — the baraita of כללו של דבר: הכל הולך אחר החתום (ברכות י״ב ע״א), set aside because there the conclusion seals a different content altogether.

↓

🍞 נהמא ותמרי — כגון דאכל תמרי, וקסבר נהמא אכל, ופתח בדנהמא, וסיים בדתמרי (ברכות י״ב ע״א), set aside as well: דתמרי נמי מיזן זייני (ברכות י״ב ע״א), dates nourish, so the wording of bread already suits them.

⚖️ The conclusion — ובעיין לא איפשיטא וכתבו הרי״ף והרא״ש דנקטינן לקולא ולא מהדרינן ליה וכן דעת הרמב״ם (בית יוסף או״ח סימן ר״ט); and the opposing camp: והתוספות כתבו כפירש״י ואח״כ כתב הרי״ף פסק השתא דלא איפשיטא בעיין אזלינן לקולא ור״י היה אומר לחומרא דצריך לברך פעם אחרת (בית יוסף או״ח סימן ר״ט).

4. טעות שלא נתקנה — intention against conclusion

🎯 The Mechaber's wording — לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ שהכל וטעה ואמר בפה״ג אין מחזירין אותו (שו״ע או״ח ר״ט:א).

💡 The reason — מפני שבשעה שהזכי׳ שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין (שו״ע או״ח ר״ט:א); and the Rambam: והואיל ולא היה בעקר הברכה טעות אף על פי שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה יא).

↓

⚠️ And in practice — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).

5. ויש אומרים — when the conclusion saves everything

🔁 The reverse case — ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א).

✅ And so the halacha — וכן הלכה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ב), and its force: היינו אע״ג דבשעה שהזכיר שם ומלכות שהוא עיקר הברכה היה דעתו על ברכה שאינה ראויה לאותו המין כלל אפ״ה כיון שחתימת הברכה הזכיר בפיו כהוגן יצא בדיעבד (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ג).

↓

🍷 The gloss's a fortiori — וכל שכן אם היה בידו יין וסבור שהוא מים ופתח אדעתא לומר שהכל ונזכר ובירך בפה״ג שיוצא (רמ״א או״ח ר״ט:א), שהרי אף אם סיים שהכל יצא (רמ״א או״ח ר״ט:א); and in the Mishna Berura ונמצא שאף לפי מחשבתו היתה ברכה הראויה לאותו המין (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ד). Its source is the Tur: היה בידו כוס של מים וסבור שהוא של יין והתחיל ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מ״ה על דעת לומר בפה״ג ונזכר שהוא של מים וסיים שהכל יצא (טור או״ח סימן ר״ט).

6. חזרה תוך כדי דיבור — the immediate retraction

⏱️ The ruling — לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואומ׳ שהכל נהיה בדברו (שו״ע או״ח ר״ט:ב), and therefore וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).

➕ Even in the hardest case — היינו אפילו בעת תחלת הברכה היה סבור שהוא יין ונמצא שהיה תחלת הברכה וסופה שלא כהוגן אפ״ה כיון שעקר תוך כ״ד וסיים כהוגן יצא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ה).

↓

🚧 The limit — אבל לאחר כדי דיבור לא מהני עקירתו וחוזר ומברך (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו).

📜 And in a blessing of the Torah — ודע דהא דמקילינן בדיעבד בתוך כדי דיבור דוקא בברכות דרבנן אבל בבהמ״ז שהוא דאורייתא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו); and in the Beit Yosef ומיהו היה אומר הר״מ שאם היה יודע בבירור שטעה בדיבורו שאמר בפה״ע תחת ב״פ הגפן דבתוך כדי דיבור יכול לחזור בו (בית יוסף או״ח סימן ר״ט).

7. הוצאת האחרים — the table in the gloss

🍷 The case — ואם היו אחרים שותים ג״כ ויין לפניהם ודעתו ג״כ על יין שהיה סבור שבכוסו יין ובירך בפה״ג ונמצא אח״כ שבכוסו מים או שכר כשחוזר ושותה אח״כ יין א״צ לחזור ולברך (רמ״א או״ח ר״ט:ב).

✔️ The ruling — ויוצא בברכה שבירך על כוסו אע״פ שהיתה בטעות (רמ״א או״ח ר״ט:ב), and its reason דהא דעתו היה לשתות ג״כ שאר יין גם הוציא האחרי׳ ששותין שם ולכן ברכתו ברכה (רמ״א או״ח ר״ט:ב).

↓

🧭 And in the Mishna Berura — וכונתו היתה להוציא גם האחרים בברכתו (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ז), ואפילו לא היה דעתו בהדיא לשתות יותר ורק בסתמא כיון שהוציא אחרים בברכתו שיהיו יכולים לשתות היין שלפניהם נמצא שלא היתה ברכתו לבטלה ולכן מותר גם לו לשתות שאר יין (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ח).

8. ספק ברכות להקל — doubt and its exception

❔ The rule — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג); and its reason משום שהן מד״ס וספיקא דרבנן לקולא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ט).

📚 And in the Rambam — כל הברכות האלו אם נסתפק לו בהם אם ברך או לא ברך אינו חוזר ומברך לא בתחלה ולא בסוף. מפני שהן מדברי סופרים (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה יב).

↓

🍞 The exception — חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג); and in the Rambam וכן אם נעלם ממנו ולא ידע אם ברך או לא ברך חוזר ומברך והוא שלא נתעכל המזון שבמעיו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ב הלכה יד); and in the Gemara ספק קרא קריאת שמע, ספק לא קרא — אינו חוזר וקורא (ברכות כ״א ע״א).

🌾 And in the abridged after-blessing — ונראה דוקא ראשונה שהיא מדרבנן דנפקא לן מסברא שאסור ליהנות מהעה״ז בלא ברכה אבל ברכה אחרונה מעין ג׳ דז׳ המינין דאורייתא היא (טור או״ח סימן ר״ט); and in practice דמי שאכל כדי שביעה מפירות או תבשיל של שבעת המינים ונסתפק לו אם בירך אחריו יאכל עוד מאותו המין שיעור כזית ויברך אחריו ויוציא עי״ז גם הספק שלו (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:י).

9. Golden rules

The 4 golden rules of Siman ר״ט

החתימה — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).
הזמן — וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).
הספק — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג).
היוצא מן הכלל — חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג).

10. Mnemonic

Mouth · Time · Doubt — the three axes of Siman ר״ט

① הפה — הברכה נמדדת במה שיצא מן הפה, ולא במה שהיה בלב.
② הזמן — כל עוד לא כלה כדי דיבור, עדיין האמירה אחת היא.
③ הזולת — ברכה שהוציאה אחרים אינה ברכה לבטלה.
④ הספק — מדרבנן לקולא, ומדאורייתא לחומרא.

בתר עיקר ברכה אזלינן, או בתר חתימה אזלינן (ברכות י״ב ע״א) — the mother question, never resolved.
וכן הלכה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ב) — on the second half of seif 1 the halacha is clear.
אבל לאחר כדי דיבור לא מהני עקירתו וחוזר ומברך (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו) — past the span, retracting no longer helps.
והוא שאכל כדי שביעה דאז הוא מחוייב מן התורה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:י) — the exception itself carries a condition.

11. Pitfalls to avoid

❌ Pitfall 1: Thinking that because the Mechaber writes אין מחזירין אותו, one never repeats a blessing after a slip of wording.
→ The Mishna Berura: זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).

❌ Pitfall 2: Thinking that retracting תוך כדי דיבור repairs any blessing whatsoever.
→ The siman: ודע דהא דמקילינן בדיעבד בתוך כדי דיבור דוקא בברכות דרבנן אבל בבהמ״ז שהוא דאורייתא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו).

❌ Pitfall 3: Thinking that "in doubt one repeats the blessing, to be safe".
→ The siman says the opposite: כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג), because משום שהן מד״ס וספיקא דרבנן לקולא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ט).

❌ Pitfall 4: Thinking that the Birkat haMazon exception applies in every case.
→ The condition: והוא שאכל כדי שביעה דאז הוא מחוייב מן התורה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:י).

12. Practical conduct

Case	Conduct	Underlying halacha
① כיוון לשהכל ואמר בפה״ג	Per the Mishna Berura, one says the correct blessing again	לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ שהכל וטעה ואמר בפה״ג אין מחזירין אותו (שו״ע או״ח ר״ט:א)
② כיוון לבפה״ג וסיים שהכל	Nothing to redo	ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א)
③ נזכר מיד	One goes straight on with the right wording, starting nothing afresh	וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב)
④ אחרים שותים יין	One does not bless again over the wine drunk afterwards	ויוצא בברכה שבירך על כוסו אע״פ שהיתה בטעות (רמ״א או״ח ר״ט:ב)
⑤ נסתפק אם בירך	One refrains — except for Birkat haMazon after eating one's fill	כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג)

✦ ❖ ✦ The 5 practical rules of Siman ר״ט in brief

A blessing is judged by what left the mouth — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).
A correct conclusion redeems a mistaken intention — ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א).
As long as the time of an utterance lasts, one can still correct — לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואומ׳ שהכל נהיה בדברו (שו״ע או״ח ר״ט:ב).
A blessing that served someone else was not said in vain — דהא דעתו היה לשתות ג״כ שאר יין גם הוציא האחרי׳ ששותין שם ולכן ברכתו ברכה (רמ״א או״ח ר״ט:ב).
In doubt one does not bless — except Birkat haMazon — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג).

🎓 Recap of the study path

Level	Content	What is gained
🌱 Level 1 — Base	Text of the ג׳ סעיפים, flowing translation, explanation	Overall understanding
⚡ Level 2 — Lamdan	בעיא דלא איפשיטא (ברכות י״ב ע״א) ; the Rambam and the majority of poskim ; the scope of תוך כדי דיבור ; ספיקא דרבנן לקולא	In-depth pilpul
✨ Level 3 — Synthesis	Master table of the ג׳ סעיפים, diagrams, golden rules, mnemonic	Practical mastery and review

💡 Suggested next steps:

Re-read Siman ר״ט in the original Choulhan Aroukh (Hebrew)
Consult Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): this siman is a bridge page — the Admour HaZaken did not write it in his Choulhan Aroukh HaRav; it refers you to Levels 1-3 and to the Admour HaZaken's Siddour
Study the Mishna Berura and the Beur Halacha on this siman (see simanim 208, 210)
Reflect on the criterion בתר עיקר ברכה אזלינן, או בתר חתימה אזלינן (ברכות י״ב ע״א): does a blessing close upon its intention or upon its last words?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ר״ט · Level 3 — Master Synthesis
daattorah.com

📖Join the chavrusa