דף הבית › אורח חיים — יום-יום › סימן ר״ט · 209 › רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן ר״ט

דיני טעות וספק בברכת היין

דיני טעות וספק בברכת היין. פתיחה וחתימה (ברכות י״ב ע״א) ; אין מחזירין אותו — שיטת הרמב״ם ; ויש אומרים, וחתימה כהוגן ; קל וחומר שבהגה ; חזרה תוך כדי דיבור ; הוצאת האחרים ; ספק ברכות להקל ; וברכת המזון של תורה
חזרה מסודרת, שינון מהיר, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים ר״ט — ג׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שכבר עברו על רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

היסוד המרכזי — קו הסימן
טבלת האב של ג׳ הסעיפים
הבעיא בגמרא — השאלה שנשארה פתוחה
טעות שלא נתקנה — הכוונה כנגד החתימה
ויש אומרים — כשהחתימה מצילה את הכל
חזרה תוך כדי דיבור — התיקון המיידי
הוצאת האחרים — המסובין שבהגה
ספק ברכות להקל — הספק והיוצא מן הכלל
כללי זהב
סימן זיכרון
מכשלות שיש להיזהר מהן
ההנהגה למעשה

1. היסוד המרכזי — קו הסימן

הכלל הגדול של סימן ר״ט:

אין הסימן הזה (ג׳ סעיפים) עוסק אלא בדבר אחד: מה נשאר מברכה שיצאה מגדרה. הברכה בנויה משני חלקים — שם ומלכות, שהסימן קורא להם עיקר הברכה, ונוסח החתימה הקורא בשם הדבר. וכשאין השניים עולים בקנה אחד, צריך להכריע. סעיף א׳ מעמיד את שתי התשובות זו מול זו ; סעיף ב׳ מלמד שכל עוד לא כלה כדי דיבור אין עדיין מקום להכרעה, שהפה יכול עוד לתקן את משפטו ; וסעיף ג׳ מוציא מכל זה את המסקנה הרחבה ביותר — כיון שהברכות מדברי סופרים, ספקן נידון להימנעות, חוץ מברכת המזון שהיא של תורה. הרי מנוע אחד, ספיקא דרבנן לקולא, ושלושה יישומים.

💡 המפתח הכולל: שני חלקים, זמן אחד, וספק:

הכוונה — מפני שבשעה שהזכי׳ שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין (שו״ע או״ח ר״ט:א).
החתימה — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).
הזמן — וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).
הספק — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג).

2. טבלת האב של ג׳ הסעיפים

ג׳ הסעיפים מחלקים ביניהם את החומר: הראשון מעמיד את ההתנגשות שבין הכוונה לחתימה, השני מכניס את גורם הזמן, והשלישי מכליל את הדין בכל הברכות.

סעיף	המקרה	לב ההלכה	סימן
א׳	טעות שלא נתקנה	לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ שהכל וטעה ואמר בפה״ג אין מחזירין אותו (שו״ע או״ח ר״ט:א) ; מפני שבשעה שהזכי׳ שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין (שו״ע או״ח ר״ט:א) ; ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א).	עיקר הברכה
ב׳	חזרה תוך כדי דיבור	לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואומ׳ שהכל נהיה בדברו (שו״ע או״ח ר״ט:ב) ; וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).	תוך כדי דיבור
ג׳	ספק אם בירך	כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג) ; חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג).	ספיקא דרבנן לקולא

⚖ 2. טבלת האב של ג׳ הסעיפים

פתח אדעתא דשהכל וסיים בפה״ג → למרן אין מחזירין אותו, ולמשנה ברורה חוזר ומברך → פתח אדעתא דבפה״ג וסיים שהכל → יצא, וכן הלכה → היה בידו יין ופתח אדעתא דשהכל → יוצא בכל אופן → נזכר תוך כדי דיבור והוסיף שהכל נהיה בדברו → יצא, שכן היתה אמירתו → לאחר כדי דיבור → חוזר ומברך, ובברכה של תורה אף העקירה אינה מספקת → בירך על כוסו ונמצא מים, ואחרים שותים יין → ברכתו ברכה → נסתפק אם בירך → אינו מברך, לא בתחלה ולא בסוף → חוץ מברכת המזון → חוזר ומברך, מפני שהיא של תורה.

3. הבעיא בגמרא — השאלה שנשארה פתוחה

📖 הפשוט — פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא, ופתח ומברך אדעתא דשכרא, וסיים בדחמרא (ברכות י״ב ע״א) : האוחז יין וסיים בשהכל יצא בכל אופן, שנוסח זה פוטר את הכל.

↓

❓ הספק — אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא, פתח ובריך אדעתא דחמרא, וסיים בדשכרא, מאי (ברכות י״ב ע״א), ולשון השאלה: בתר עיקר ברכה אזלינן, או בתר חתימה אזלינן (ברכות י״ב ע״א).

🧪 נסיון לפשוט — הברייתא של כללו של דבר: הכל הולך אחר החתום (ברכות י״ב ע״א), ונדחתה, שהתם חתימה החותמת ענין אחר היא.

↓

🍞 נהמא ותמרי — כגון דאכל תמרי, וקסבר נהמא אכל, ופתח בדנהמא, וסיים בדתמרי (ברכות י״ב ע״א), ואף היא נדחתה: דתמרי נמי מיזן זייני (ברכות י״ב ע״א), שהתמרים זנים, ונוסח הפת ראוי להם ממילא.

⚖️ המסקנה — ובעיין לא איפשיטא וכתבו הרי״ף והרא״ש דנקטינן לקולא ולא מהדרינן ליה וכן דעת הרמב״ם (בית יוסף או״ח סימן ר״ט) ; ומן העבר השני: והתוספות כתבו כפירש״י ואח״כ כתב הרי״ף פסק השתא דלא איפשיטא בעיין אזלינן לקולא ור״י היה אומר לחומרא דצריך לברך פעם אחרת (בית יוסף או״ח סימן ר״ט).

4. טעות שלא נתקנה — הכוונה כנגד החתימה

🎯 לשון מרן — לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ שהכל וטעה ואמר בפה״ג אין מחזירין אותו (שו״ע או״ח ר״ט:א).

💡 הטעם — מפני שבשעה שהזכי׳ שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין (שו״ע או״ח ר״ט:א) ; וברמב״ם: והואיל ולא היה בעקר הברכה טעות אף על פי שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה יא).

↓

⚠️ ולהלכה — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).

5. ויש אומרים — כשהחתימה מצילה את הכל

🔁 הצד ההפוך — ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א).

✅ וכן הלכה — וכן הלכה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ב), וכוחו: היינו אע״ג דבשעה שהזכיר שם ומלכות שהוא עיקר הברכה היה דעתו על ברכה שאינה ראויה לאותו המין כלל אפ״ה כיון שחתימת הברכה הזכיר בפיו כהוגן יצא בדיעבד (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ג).

↓

🍷 קל וחומר שבהגה — וכל שכן אם היה בידו יין וסבור שהוא מים ופתח אדעתא לומר שהכל ונזכר ובירך בפה״ג שיוצא (רמ״א או״ח ר״ט:א), שהרי אף אם סיים שהכל יצא (רמ״א או״ח ר״ט:א) ; ובמשנה ברורה ונמצא שאף לפי מחשבתו היתה ברכה הראויה לאותו המין (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ד). ומקורו בטור: היה בידו כוס של מים וסבור שהוא של יין והתחיל ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מ״ה על דעת לומר בפה״ג ונזכר שהוא של מים וסיים שהכל יצא (טור או״ח סימן ר״ט).

6. חזרה תוך כדי דיבור — התיקון המיידי

⏱️ הדין — לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואומ׳ שהכל נהיה בדברו (שו״ע או״ח ר״ט:ב), ולפיכך וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).

➕ ואפילו בחמור שבמקרים — היינו אפילו בעת תחלת הברכה היה סבור שהוא יין ונמצא שהיה תחלת הברכה וסופה שלא כהוגן אפ״ה כיון שעקר תוך כ״ד וסיים כהוגן יצא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ה).

↓

🚧 הגבול — אבל לאחר כדי דיבור לא מהני עקירתו וחוזר ומברך (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו).

📜 ובברכה של תורה — ודע דהא דמקילינן בדיעבד בתוך כדי דיבור דוקא בברכות דרבנן אבל בבהמ״ז שהוא דאורייתא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו) ; ובבית יוסף ומיהו היה אומר הר״מ שאם היה יודע בבירור שטעה בדיבורו שאמר בפה״ע תחת ב״פ הגפן דבתוך כדי דיבור יכול לחזור בו (בית יוסף או״ח סימן ר״ט).

7. הוצאת האחרים — המסובין שבהגה

🍷 המעשה — ואם היו אחרים שותים ג״כ ויין לפניהם ודעתו ג״כ על יין שהיה סבור שבכוסו יין ובירך בפה״ג ונמצא אח״כ שבכוסו מים או שכר כשחוזר ושותה אח״כ יין א״צ לחזור ולברך (רמ״א או״ח ר״ט:ב).

✔️ הדין — ויוצא בברכה שבירך על כוסו אע״פ שהיתה בטעות (רמ״א או״ח ר״ט:ב), וטעמו דהא דעתו היה לשתות ג״כ שאר יין גם הוציא האחרי׳ ששותין שם ולכן ברכתו ברכה (רמ״א או״ח ר״ט:ב).

↓

🧭 ובמשנה ברורה — וכונתו היתה להוציא גם האחרים בברכתו (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ז), ואפילו לא היה דעתו בהדיא לשתות יותר ורק בסתמא כיון שהוציא אחרים בברכתו שיהיו יכולים לשתות היין שלפניהם נמצא שלא היתה ברכתו לבטלה ולכן מותר גם לו לשתות שאר יין (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ח).

8. ספק ברכות להקל — הספק והיוצא מן הכלל

❔ הכלל — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג) ; וטעמו משום שהן מד״ס וספיקא דרבנן לקולא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ט).

📚 וברמב״ם — כל הברכות האלו אם נסתפק לו בהם אם ברך או לא ברך אינו חוזר ומברך לא בתחלה ולא בסוף. מפני שהן מדברי סופרים (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה יב).

↓

🍞 היוצא מן הכלל — חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג) ; וברמב״ם וכן אם נעלם ממנו ולא ידע אם ברך או לא ברך חוזר ומברך והוא שלא נתעכל המזון שבמעיו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ב הלכה יד) ; ובגמרא ספק קרא קריאת שמע, ספק לא קרא — אינו חוזר וקורא (ברכות כ״א ע״א).

🌾 ובברכה מעין שלש — ונראה דוקא ראשונה שהיא מדרבנן דנפקא לן מסברא שאסור ליהנות מהעה״ז בלא ברכה אבל ברכה אחרונה מעין ג׳ דז׳ המינין דאורייתא היא (טור או״ח סימן ר״ט) ; ולמעשה דמי שאכל כדי שביעה מפירות או תבשיל של שבעת המינים ונסתפק לו אם בירך אחריו יאכל עוד מאותו המין שיעור כזית ויברך אחריו ויוציא עי״ז גם הספק שלו (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:י).

9. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן ר״ט

החתימה — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).
הזמן — וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב).
הספק — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג).
היוצא מן הכלל — חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג).

10. סימן זיכרון

הפה · הזמן · הספק — שלושת צירי סימן ר״ט

① הפה — הברכה נמדדת במה שיצא מן הפה, ולא במה שהיה בלב.
② הזמן — כל עוד לא כלה כדי דיבור, עדיין האמירה אחת היא.
③ הזולת — ברכה שהוציאה אחרים אינה ברכה לבטלה.
④ הספק — מדרבנן לקולא, ומדאורייתא לחומרא.

בתר עיקר ברכה אזלינן, או בתר חתימה אזלינן (ברכות י״ב ע״א) — השאלה האם, שלא נפשטה מעולם.
וכן הלכה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ב) — על חציו השני של סעיף א׳ ההלכה ברורה.
אבל לאחר כדי דיבור לא מהני עקירתו וחוזר ומברך (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו) — לאחר השיעור שוב אין החזרה מועילה.
והוא שאכל כדי שביעה דאז הוא מחוייב מן התורה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:י) — אף היוצא מן הכלל תנאי יש לו.

11. מכשלות שיש להיזהר מהן

❌ מכשלה א׳: לחשוב שמאחר שכתב מרן אין מחזירין אותו, לעולם אין חוזרין ומברכין אחר טעות בנוסח.
→ והמשנה ברורה: זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).

❌ מכשלה ב׳: לחשוב שהחזרה תוך כדי דיבור מתקנת כל ברכה שהיא.
→ ולשון הסימן: ודע דהא דמקילינן בדיעבד בתוך כדי דיבור דוקא בברכות דרבנן אבל בבהמ״ז שהוא דאורייתא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ו).

❌ מכשלה ג׳: לחשוב שבספק חוזרין ומברכין מחמת החומרא.
→ והסימן אמר להפך: כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג), לפי שמשום שהן מד״ס וספיקא דרבנן לקולא (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:ט).

❌ מכשלה ד׳: לחשוב שהיוצא מן הכלל של ברכת המזון נוהג בכל אופן.
→ והתנאי: והוא שאכל כדי שביעה דאז הוא מחוייב מן התורה (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:י).

12. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	ההלכה שביסודה
① כיוון לשהכל ואמר בפה״ג	למשנה ברורה חוזר ואומר את הברכה הראויה	לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ שהכל וטעה ואמר בפה״ג אין מחזירין אותו (שו״ע או״ח ר״ט:א)
② כיוון לבפה״ג וסיים שהכל	אין צריך לחזור	ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א)
③ נזכר מיד	ממשיך בנוסח הנכון ואינו מתחיל מחדש	וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג שהכל נהיה בדברו יצא (שו״ע או״ח ר״ט:ב)
④ אחרים שותים יין	אינו חוזר ומברך על היין ששותה אחר כך	ויוצא בברכה שבירך על כוסו אע״פ שהיתה בטעות (רמ״א או״ח ר״ט:ב)
⑤ נסתפק אם בירך	נמנע — חוץ מברכת המזון באוכל כדי שביעה	כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף (שו״ע או״ח ר״ט:ג)

✦ ❖ ✦ חמשת כללי המעשה של סימן ר״ט בקצרה

הברכה נמדדת במה שיצא מן הפה — זהו דעת הרמב״ם אבל רוב הפוסקים וכמעט כולם חולקים עליו והסכימו דלא אזלינן בתר דעתו כיון שבפיו הוציא ברכה שאינה ראויה לאותו המין לא יצא ומחזירין אותו וכתבו האחרונים דכן יש להורות (משנה ברורה, מ״ב ר״ט:א).
חתימה כהוגן פודה כוונה שאינה כהוגן — ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על דעת לומ׳ ב״פ הגפן ונזכ׳ שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא (שו״ע או״ח ר״ט:א).
כל עוד נמשך כדי דיבור עדיין אפשר לתקן — לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בפה״ג ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואומ׳ שהכל נהיה בדברו (שו״ע או״ח ר״ט:ב).
ברכה שהועילה לאחרים אינה ברכה לבטלה — דהא דעתו היה לשתות ג״כ שאר יין גם הוציא האחרי׳ ששותין שם ולכן ברכתו ברכה (רמ״א או״ח ר״ט:ב).
בספק אין מברכין — חוץ מברכת המזון — כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף חוץ מבהמ״ז מפני שהוא של תורה (שו״ע או״ח ר״ט:ג).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

הרמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ג׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	בעיא דלא איפשיטא (ברכות י״ב ע״א) ; שיטת הרמב״ם ורוב הפוסקים ; גדר תוך כדי דיבור ; ספיקא דרבנן לקולא	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב של ג׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן זיכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 הצעות להמשך:

לחזור ולקרוא את סימן ר״ט בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (וראה סימנים ר״ח · 208, ר״י · 210)
להתבונן בשאלה בתר עיקר ברכה אזלינן, או בתר חתימה אזלינן (ברכות י״ב ע״א): האם הברכה נחתמת בכוונתה או במילותיה האחרונות?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ר״ט · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא