✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman רכ״ו · La bénédiction sur les arbres en fleur

הרואה פרחי האילן מה מברך — ce que l'on dit en sortant, aux jours de Nissan, devant des arbres qui poussent leur fleur (שלא חיסר בעולמו כלום), une seule fois dans l'année (פעם אחת בכל שנה ושנה), et jusqu'à quand on peut encore le dire (ואם איחר לברך)
סימן רכ״ו · סעיף אחד
הרואה פרחי האילן מה מברך
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦

Les simanim voisins ont réglé les bénédictions que l'on dit sur ce que l'on mange. Celui-ci en dit une que l'on ne dit sur rien de ce que l'on consomme : une bénédiction sur un spectacle, celui d'un verger qui recommence. Elle n'a qu'un séif, mais quatre questions y tiennent : quand, sur quoi, combien de fois, et jusqu'à quand. Texte hébreu, traduction et explication, avec une section de cas pratiques.

Sujet : La bénédiction sur les arbres en fleur — הזמן, המראה, פעם אחת בשנה, והאיחור
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן רכ״ו · סעיף אחד

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

Une fois par an, à la sortie de l'hiver, les arbres fruitiers se couvrent de fleurs. La Guemara y attache une bénédiction : האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי (ברכות מ״ג ע״ב) — celui qui sort aux jours de Nissan et voit des arbres qui bourgeonnent. Et le texte de la bénédiction dit exactement ce que la scène montre : ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם (ברכות מ״ג ע״ב). résumé : rien ne manque au monde — et la preuve en est ce qui, précisément, ne manque à personne. Le Aroukh haChoulhan met le doigt dessus : la bénédiction remercie pour ce qui n'était pas indispensable, שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרחיות לחיי האדם (ערוך השלחן רכ״ו:א). Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la décision du Rav.

📑 Plan de l'étude

A. הכלל — לשון הסעיף — le texte, sa traduction, et sa source dans la Guemara
B. הזמן — בימי ניסן : un mois précis, ou la saison ?
C. המראה — ce qu'il faut voir : פרח, et sur quels arbres
D. פעם אחת בכל שנה ושנה — pourquoi une seule fois
E. ואם איחר לברך — la limite au-delà de laquelle on ne bénit plus
1-3. Cas pratiques — et questions de compréhension

A. הכלל — le séif et sa source

בִּרְכַּת הַשֶּׁבַח — la bénédiction de louange. À côté des bénédictions que l'on dit avant de tirer un profit (ברכות הנהנין) et de celles que l'on dit sur une mitsva, il existe une famille de bénédictions que rien n'oblige à provoquer : on les dit parce que l'on a vu. Notre siman en donne une, et la place à un moment de l'année où le monde se remet visiblement à produire.

Le séif — היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח

הרואה פרחי האילן מה מברך. ובו סעיף אחד:
היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר בא״י אמ״ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד:
Celui qui voit les fleurs de l'arbre, que bénit-il ? Et il comporte un seul seif : celui qui sort aux jours de Nissan et voit des arbres qui poussent une fleur dit : « Béni sois-Tu, Hachem notre D., Roi de l'univers, qui n'a rien laissé manquer à Son monde et y a créé de bonnes créatures et de bons arbres, pour que les hommes en tirent profit. » Et il ne bénit qu'une seule fois chaque année ; et s'il a tardé à bénir jusqu'après que les fruits ont grandi, il ne bénit plus.
La source : une parole de Rav Yehouda dans la Guemara — האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי (ברכות מ״ג ע״ב), et le texte de la bénédiction : ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם (ברכות מ״ג ע״ב). Le Beit Yossef le note d'un mot : מימרא דרב יהודה בס״פ כיצד מברכין (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו), et le Beer haGola donne la référence : ברכות מ״ג (באר הגולה או״ח רכ״ו).
Une différence de texte à ne pas manquer : la Guemara dit que les arbres ont été créés להתנאות בהן בני אדם — pour que les hommes en tirent de l'agrément ; le Tour et le Choulhan Aroukh écrivent ליהנות בהם בני אדם — pour qu'ils en tirent profit. Le Rambam, lui, garde les deux : ואילנות טובות ונאות כדי להנות בהן בני אדם (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה יג). résumé : la version que nous disons est celle du Tour et du Mehaber.
Le Rambam décrit la scène plus largement : היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות ונצנים עולים (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה יג) — il sort aux champs ou aux jardins, et voit des arbres en fleur et des bourgeons qui montent.
Pourquoi une bénédiction sur cela ? Le Aroukh haChoulhan répond : elle loue Celui qui a créé pour l'homme שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרחיות לחיי האדם (ערוך השלחן רכ״ו:א) — des choses qui ne sont pas indispensables à la vie. Et il en tire aussitôt une conséquence : ולכן אין מברכים ברכה זו על זרעים וירקות (ערוך השלחן רכ״ו:א), דאלו הם כהכרחיות ולא כן הפירות (ערוך השלחן רכ״ו:א) — on ne la dit pas sur les semis et les légumes, qui sont, eux, de première nécessité.

B. הזמן — « aux jours de Nissan »

Le séif : היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח (שו״ע או״ח רכ״ו:א). Le Tour écrivait de même : היוצא בימות ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח (טור או״ח סימן רכ״ו).
La lecture de la Michna Beroura — Nissan n'est qu'un exemple : אורחא דמלתא נקט שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות וה״ה בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:א). résumé : c'est le mois où, dans les pays chauds, les arbres bourgeonnent ; ailleurs, ce sera un autre mois, et l'on bénit alors.
Les Aharonim élargissent dans les deux sens : le Elia Rabba pour un mois plus tôt — והוא הדין רואה אילנות פורחות בחודש אדר (אליה רבה רכ״ו:א) ; le Hatam Sofer pour un mois plus tard — כתוב בא״ר בשם צ״ל דה״ה באדר ונ״ל דכ״ש אייר (חתם סופר או״ח רכ״ו), et il ajoute une mesure reçue de son maître : וממורי זצ״ל קבלתי כ״ז שנמשך ימי חודש ניסן דתקופה לתוך חודש אייר (חתם סופר או״ח רכ״ו).
La lecture inverse — Nissan et rien d'autre : le Kaf haḤaim rapporte que la formulation même du Tour et du Choulhan Aroukh l'indique — משמע מדברי הטור והש״ע דנקטו בימי ניסן דדוקא בימי ניסן ראוי לברך ברכה זו ולא קודם לכן ולא אח״כ (כף החיים רכ״ו:א) ; et il tranche, parce qu'il y a controverse et qu'en matière de bénédictions on s'abstient dans le doute : וע״כ כיון דאיכא פלוגתא בזה וכ״מ מלשון הגמ׳ דדוקא בניסן וגם ק״ל ס״ב להקל אין לברך אלא דוקא בניסן (כף החיים רכ״ו:א), וכן עמא דבר (כף החיים רכ״ו:א). Il ajoute toutefois une issue : מיהו מי שאיחר ולא בירך בניסן נראה דיכול לברך אח״כ בלא שו״מ (כף החיים רכ״ו:א) — celui qui a laissé passer Nissan peut encore bénir, mais sans le Nom ni la royauté. Pour la pratique, on suit son Rav.
Et sous nos climats ? Le Aroukh haChoulhan le dit sans détour : ובמדינתינו אינו בניסן אלא באייר או תחלת סיון (ערוך השלחן רכ״ו:א). résumé : le mois du calendrier suit la floraison, et non l'inverse — et c'est bien la floraison qui est le signe : ומברך בשעת הפריחה (ערוך השלחן רכ״ו:א), דאז ניכר שיוציאו פירות (ערוך השלחן רכ״ו:א).

C. המראה — la fleur, et sur quels arbres

Ce que le mot פרח veut dire : le Gaon de Vilna le rattache au mot de la Guemara et à un verset — היינו דמלבלבי שאמרו שם כמ״ש והנה פרח מטה אהרן ויצץ ומתרגמינן ואפיק לבלבין (ביאור הגר״א או״ח רכ״ו). résumé : c'est le moment où l'arbre « sort » sa fleur, comme le bâton d'Aharon qui fleurit.
Deux exclusions : la Michna Beroura les pose ensemble — דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב). résumé : des feuilles seules ne suffisent pas, il faut la fleur ; et il faut un arbre fruitier, dont cette fleur deviendra un fruit — un arbre stérile ne compte pas. Le Baer Hetev l'avait déjà écrit : ואין מברכין כ״א על אילני מאכל (באר היטב רכ״ו:א), et le Peri Megadim le déduit du mot même du séif : ומשמע פרח הא עלים לחודיה לא (פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רכ״ו:א).
Combien d'arbres ? Le Kaf haḤaim : אבל א״צ להיות שני מינים אלא כיון שיש שתי אילנות אפילו הם מין אחד ומוציאין פרח מברך (כף החיים רכ״ו:ב) — deux arbres suffisent, même d'une seule espèce. Et il ajoute une préférence : ומיהו לכתחלה יש לחזר על מקום שיש בו ריבוי אילנות ועשבים ולברך שם (כף החיים רכ״ו:ב).
Les arbres que l'on écarte : le Kaf haḤaim les énumère — על פרחי אילנות המורכבים ותוך שני ערלה וכן על אילני סרק אין לברך (כף החיים רכ״ו:יא). Et Rabbi Akiva Eiger laisse une question ouverte : אם האילנות תוך ג׳ שנים לנטיעתן אני מסתפק אם יברך כיון דא״א ליהנות מפריה (רבי עקיבא איגר או״ח רכ״ו) — un arbre encore dans ses trois premières années, dont on ne peut rien tirer. Pour la pratique, on suit son Rav.
Ni semis ni légumes : le Peri Megadim le tire de la formulation du Rambam — ובר״מ פ״י לשדות או גנות וראה אילנות פורחות הא זרעוני גינה לא (פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רכ״ו:א), et le Aroukh haChoulhan en donne la raison : דאלו הם כהכרחיות ולא כן הפירות (ערוך השלחן רכ״ו:א).

D. פעם אחת בכל שנה ושנה — une seule fois l'an

Le din : ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א). Cette phrase n'est pas dans le Tour : le Beit Yossef l'a rapportée du Mordekhi — וכתב המרדכי שא״צ לברך אלא פעם ראשונה בכל שנה (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו), וכ״כ הגהות מיימון (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו) ; et le Beer haGola le signale : מרדכי שם הגהות מיימוני (באר הגולה או״ח רכ״ו).
Jusqu'où va « une seule fois » : la Michna Beroura précise que cela vaut même devant d'autres arbres — מדסתם משמע דאפי׳ על אילנות אחרים לא יברך וכנ״ל בסי׳ רכ״ה ס״י (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ג), et elle renvoie à la règle parallèle du siman 225 : ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אלא אם כן היו נאים מהם (שו״ע או״ח רכ״ה:י).
Pourquoi : le Aroukh haChoulhan donne la raison — ואין ברכה זו אלא פעם אחת בשנה אפילו רואה אילנות אחרות (ערוך השלחן רכ״ו:א), דברכה זו היא ברכה של הודאה כלליות על חסדו וטובו יתברך (ערוך השלחן רכ״ו:א). résumé : ce n'est pas une bénédiction sur ces arbres-là, c'est une reconnaissance générale ; une fois dite, elle est dite.

E. ואם איחר לברך — la limite

Le din : ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א). Le Tour l'écrivait déjà : ואם איחר לברך עד אחר שגדלו פירות לא יברך עוד (טור או״ח סימן רכ״ו).
Mais tous ne sont pas d'accord : le Beit Yossef signale l'avis opposé — ומ״ש רבינו ואם איחר לברך וכו׳ דברי טעם הם אבל המרדכי כתב דאם לא ראה עד שגדלו הפירות צריך לברך כך (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו), וכן כתבו הגה״מ (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו). Le Mordekhi et les Hagahot Maïmoniyot tiennent que celui qui n'a rien vu avant peut encore bénir.
Ce que la Michna Beroura en fait : elle expose d'abord la rigueur du Mehaber — היינו אפילו לא ראה כלל מקודם אפ״ה אבד הברכה כיון שגדלו הפירות כ״מ בב״י (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד) ; puis l'avis contraire — אבל בא״ר הכריע לדינא דאם לא ראה מקודם לא אבד הברכה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד), וכן משמע ג״כ בביאור הגר״א דאפילו כבר גדל הפרי לא אבד הברכה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד) ; et une limite que tous devraient admettre — ומ״מ אם כבר גדל הפרי ונגמר כל צרכו שראוי לברך עליה שהחיינו משמע מפמ״ג וח״א ששוב אין כדאי לברך ברכה זו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד). résumé : lorsque le fruit est achevé au point qu'on lui dirait שהחיינו, la scène de la floraison a disparu, et cette bénédiction-ci n'a plus d'objet.
Avant que les fruits ne grandissent, rien n'est perdu : אבל קודם שגדלו הפירות יוכל לברך ואפילו לא בירך בשעת ראיה ראשונה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ה) — même s'il n'a pas béni à la première vue.
La position du Gaon de Vilna : כ״כ הטור אבל המרדכי והג״מ כ׳ דאם לא ראה עד אחר שגדלו הפירות יברך אחר כך וכן עיקר (ביאור הגר״א או״ח רכ״ו). résumé : il retient l'avis du Mordekhi. Le Kaf haḤaim, lui, s'en tient à Maran : אמנם אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן ז״ל בכל גוונא אין לברך ומה גם דסב״ל (כף החיים רכ״ו:ט). Pour la pratique, on suit son Rav.
Le siman en une phrase : une fois l'an, quand les arbres fruitiers se couvrent de fleurs, on sort les regarder et l'on dit que rien ne manque au monde — בא״י אמ״ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם. Une seule fois par an, sur des arbres fruitiers en fleur, et tant que la fleur n'est pas devenue fruit.

Cas pratiques

Cas 1 — On a vu les arbres en fleur et l'on a oublié de bénir

Situation : en allant au travail, on est passé devant des amandiers en fleur sans y penser. Trois jours plus tard, on repasse : les fleurs sont toujours là. Peut-on encore bénir ?
Conduite : oui. La Michna Beroura est explicite : אבל קודם שגדלו הפירות יוכל לברך ואפילו לא בירך בשעת ראיה ראשונה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ה). Tant que les fruits n'ont pas grandi, la bénédiction reste possible, même si on ne l'a pas dite au premier regard. Le Kaf haḤaim rattache cette règle à la discussion parallèle du siman 225 et signale que tous ne l'admettent pas de la même façon (כף החיים רכ״ו:י). Pour la pratique, on suit son Rav.

Cas 2 — On n'a vu le verger qu'une fois les fruits formés

Situation : on n'est jamais passé devant ces arbres pendant la floraison ; on les découvre alors que les petits fruits sont déjà là. Bénit-on ?
Conduite : c'est exactement le point discuté. Le Mehaber tranche que non — ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א) — et la Michna Beroura explique que cela vaut même s'il n'avait rien vu auparavant : היינו אפילו לא ראה כלל מקודם אפ״ה אבד הברכה כיון שגדלו הפירות כ״מ בב״י (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד). Mais elle rapporte aussitôt : אבל בא״ר הכריע לדינא דאם לא ראה מקודם לא אבד הברכה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד), et le Gaon de Vilna va dans ce sens : כ״כ הטור אבל המרדכי והג״מ כ׳ דאם לא ראה עד אחר שגדלו הפירות יברך אחר כך וכן עיקר (ביאור הגר״א או״ח רכ״ו). Le Kaf haḤaim, pour ceux qui suivent Maran, maintient l'abstention : אמנם אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן ז״ל בכל גוונא אין לברך ומה גם דסב״ל (כף החיים רכ״ו:ט). Pour la pratique, on suit son Rav.

Cas 3 — Le seul moment libre tombe un Chabbat

Situation : les arbres sont en fleur, et le seul jour où l'on peut sortir au jardin est Chabbat ou un jour de fête. Y va-t-on bénir ?
Conduite : le Kaf haḤaim l'écarte, pour des raisons de Chabbat : בשבת ויו״ט אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש (כף החיים רכ״ו:ד). résumé : le risque est de manipuler la branche, de prendre la fleur pour la respirer, ou d'en détacher une. On choisira donc un jour de semaine. Pour la pratique, on suit son Rav.

Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :
  1. Quelle est la source talmudique de cette bénédiction, et quelle différence de mot y a-t-il entre la Guemara et le Choulhan Aroukh ?
  2. « Aux jours de Nissan » : la Michna Beroura et le Kaf haḤaim ne lisent pas ces mots de la même façon — comment chacun les comprend-il ?
  3. Pourquoi ne dit-on pas cette bénédiction sur un arbre stérile, ni sur des légumes ?
  4. D'où vient la phrase ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, qui ne figure pas dans le Tour ?
  5. Quelle est la discussion entre le Mehaber et le Mordekhi sur celui qui n'a vu les arbres qu'après la formation des fruits ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :
Continuer vers le siman suivantSiman 227 →
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רכ״ו · סעיף אחד · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT
📖Rejoindre la khavroutha