דף הבית › אורח חיים — יום-יום › סימן רכ״ו › רמה 3 — סיכום

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם ✦ ❖ ✦

סימן רכ״ו

הרואה פרחי האילן מה מברך

ברכת האילנות. מימרא דרב יהודה (ברכות מ״ג ע״ב) ; הזמן — בימי ניסן ; המראה — פרח ואילני מאכל ; פעם אחת בכל שנה ושנה ; והגבול — ואם איחר לברך
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך אורח חיים רכ״ו — סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שסיימו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 סדר הסיכום

היסוד המרכזי — קו הסימן
טבלת האב של הסעיף האחד
המקור והנוסח
הזמן — «בימי ניסן»
המראה — הפרח, ובאילו אילנות
פעם אחת בכל שנה ושנה
ואם איחר לברך — הגבול
כללי זהב
סימן לזכירה
מכשולים שיש להיזהר מהם
ההנהגה למעשה
טבלת סיכום סופית

1. היסוד המרכזי — קו הסימן

הכלל של סימן רכ״ו:

סימן זה (סעיף אחד) קובע ברכה שאינה על אכילה כלל אלא על ראייה. הגמרא נתנה אותה בשורה אחת — האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי (ברכות מ״ג ע״ב) — ואת נוסחה: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם (ברכות מ״ג ע״ב). ומרן העמידה בארבע הכרעות. (א) הזמן — היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח (שו״ע או״ח רכ״ו:א). (ב) הנוסח — בא״י אמ״ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם (שו״ע או״ח רכ״ו:א). (ג) המנין — ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א). (ד) הגבול — ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א).

💡 המפתח הכללי: ארבע הכרעות, ורעיון אחד — מודים על מה שאפשר היה בלעדיו:

הטעם — שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרחיות לחיי האדם (ערוך השלחן רכ״ו:א).
הסימן — ומברך בשעת הפריחה (ערוך השלחן רכ״ו:א), דאז ניכר שיוציאו פירות (ערוך השלחן רכ״ו:א).
ההיקף — דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב).
הגדר — דברכה זו היא ברכה של הודאה כלליות על חסדו וטובו יתברך (ערוך השלחן רכ״ו:א).

2. טבלת האב של הסעיף האחד

אין בסימן אלא סעיף אחד, וסעיף זה נקרא בארבעה מהלכים: המעשה, הנוסח, המנין, וגבול הזמן.

מהלך	הענין	עיקר ההלכה	סימן לזכירה
רישא	המעשה והזמן	היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח (שו״ע או״ח רכ״ו:א).	היוצא בימי ניסן
הנוסח	לשון הברכה	בא״י אמ״ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם (שו״ע או״ח רכ״ו:א).	שלא חיסר בעולמו כלום
מציעתא	מנין הפעמים	ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א) ; ובמ״ב מדסתם משמע דאפי׳ על אילנות אחרים לא יברך וכנ״ל בסי׳ רכ״ה ס״י (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ג).	פעם אחת בכל שנה
סיפא	גבול האיחור	ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א).	לא יברך עוד
מיעוטים	על מה אין מברכין	דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב) ; ולכן אין מברכים ברכה זו על זרעים וירקות (ערוך השלחן רכ״ו:א).	אילני סרק לא

⚖ 2. טבלת האב של הסעיף האחד

היוצא בימי ניסן → וראה אילנות שמוציאין פרח → אומר שלא חיסר בעולמו כלום → ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה → ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות → לא יברך עוד.

3. המקור והנוסח

📜 הגמרא — האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי (ברכות מ״ג ע״ב) ; ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם (ברכות מ״ג ע״ב).

📖 ציוני נושאי הכלים — מימרא דרב יהודה בס״פ כיצד מברכין (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו) ; ובבאר הגולה ברכות מ״ג (באר הגולה או״ח רכ״ו).

↓

🕮 הרמב״ם — היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות ונצנים עולים (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה יג) ; ואילנות טובות ונאות כדי להנות בהן בני אדם (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה יג).

✍️ התיבה שנשתנתה — בגמרא להתנאות בהן בני אדם, ובטור ובמרן ליהנות בהם בני אדם: הנוי מכאן וההנאה מכאן. וברמב״ם נכללו שניהם.

4. הזמן — «בימי ניסן»

✅ לשון הסעיף — היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח (שו״ע או״ח רכ״ו:א) ; ובטור היוצא בימות ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח (טור או״ח סימן רכ״ו).

🔎 ניסן אורחא דמלתא — אורחא דמלתא נקט שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות וה״ה בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:א).

↓

📅 חודש לפניו וחודש לאחריו — והוא הדין רואה אילנות פורחות בחודש אדר (אליה רבה רכ״ו:א) ; כתוב בא״ר בשם צ״ל דה״ה באדר ונ״ל דכ״ש אייר (חתם סופר או״ח רכ״ו) ; וממורי זצ״ל קבלתי כ״ז שנמשך ימי חודש ניסן דתקופה לתוך חודש אייר (חתם סופר או״ח רכ״ו).

⚖️ ניסן דוקא — משמע מדברי הטור והש״ע דנקטו בימי ניסן דדוקא בימי ניסן ראוי לברך ברכה זו ולא קודם לכן ולא אח״כ (כף החיים רכ״ו:א) ; וע״כ כיון דאיכא פלוגתא בזה וכ״מ מלשון הגמ׳ דדוקא בניסן וגם ק״ל ס״ב להקל אין לברך אלא דוקא בניסן (כף החיים רכ״ו:א) ; מיהו מי שאיחר ולא בירך בניסן נראה דיכול לברך אח״כ בלא שו״מ (כף החיים רכ״ו:א).

🌍 במדינות אחרות — ובמדינתינו אינו בניסן אלא באייר או תחלת סיון (ערוך השלחן רכ״ו:א).

5. המראה — הפרח, ובאילו אילנות

🌸 מהו הפרח — היינו דמלבלבי שאמרו שם כמ״ש והנה פרח מטה אהרן ויצץ ומתרגמינן ואפיק לבלבין (ביאור הגר״א או״ח רכ״ו).

🚫 שני מיעוטים — דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב) ; ובבאר היטב ואין מברכין כ״א על אילני מאכל (באר היטב רכ״ו:א) ; ובפרי מגדים ומשמע פרח הא עלים לחודיה לא (פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רכ״ו:א).

↓

🌱 ולא זרעים וירקות — ובר״מ פ״י לשדות או גנות וראה אילנות פורחות הא זרעוני גינה לא (פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רכ״ו:א) ; ובערוך השלחן דאלו הם כהכרחיות ולא כן הפירות (ערוך השלחן רכ״ו:א).

🔢 כמה אילנות, ואילו יוצאים מן הכלל — אבל א״צ להיות שני מינים אלא כיון שיש שתי אילנות אפילו הם מין אחד ומוציאין פרח מברך (כף החיים רכ״ו:ב) ; על פרחי אילנות המורכבים ותוך שני ערלה וכן על אילני סרק אין לברך (כף החיים רכ״ו:יא) ; וספק רבי עקיבא איגר אם האילנות תוך ג׳ שנים לנטיעתן אני מסתפק אם יברך כיון דא״א ליהנות מפריה (רבי עקיבא איגר או״ח רכ״ו).

6. פעם אחת בכל שנה ושנה

📜 הדין — ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א).

📚 מקורו — וכתב המרדכי שא״צ לברך אלא פעם ראשונה בכל שנה (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו) ; מרדכי שם הגהות מיימוני (באר הגולה או״ח רכ״ו). ובטור לא הוזכר.

↓

🔁 ואף על אילנות אחרים — מדסתם משמע דאפי׳ על אילנות אחרים לא יברך וכנ״ל בסי׳ רכ״ה ס״י (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ג) ; והדין המקביל ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אלא אם כן היו נאים מהם (שו״ע או״ח רכ״ה:י).

💡 הטעם — ואין ברכה זו אלא פעם אחת בשנה אפילו רואה אילנות אחרות (ערוך השלחן רכ״ו:א) ; דברכה זו היא ברכה של הודאה כלליות על חסדו וטובו יתברך (ערוך השלחן רכ״ו:א).

7. ואם איחר לברך — הגבול

📜 הדין — ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א) ; ובטור ואם איחר לברך עד אחר שגדלו פירות לא יברך עוד (טור או״ח סימן רכ״ו).

⚔️ דעת החולקים — ומ״ש רבינו ואם איחר לברך וכו׳ דברי טעם הם אבל המרדכי כתב דאם לא ראה עד שגדלו הפירות צריך לברך כך (בית יוסף או״ח סימן רכ״ו) ; ובגר״א כ״כ הטור אבל המרדכי והג״מ כ׳ דאם לא ראה עד אחר שגדלו הפירות יברך אחר כך וכן עיקר (ביאור הגר״א או״ח רכ״ו).

↓

🧩 דרכי היישוב — וכבר פירש הב״ח דברי הטור ומרדכי דלא פליגי דבראה כבר מודה המרדכי דאין מברך (אליה רבה רכ״ו:ב), ובלא ראה מודה הטור דמברך (אליה רבה רכ״ו:ב) ; ובערוך השלחן וגם אפשר לומר דהטור ושולחן ערוך מיירי שלא ראום עד אחר גמר גידולם (ערוך השלחן רכ״ו:ב), והמרדכי מיירי קודם גמר גידולם (ערוך השלחן רכ״ו:ב), וכן יש לנהוג (ערוך השלחן רכ״ו:ב).

⚖️ ומה שנקטו למעשה — ומ״מ אם כבר גדל הפרי ונגמר כל צרכו שראוי לברך עליה שהחיינו משמע מפמ״ג וח״א ששוב אין כדאי לברך ברכה זו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד) ; אבל קודם שגדלו הפירות יוכל לברך ואפילו לא בירך בשעת ראיה ראשונה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ה) ; ובכף החיים אמנם אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן ז״ל בכל גוונא אין לברך ומה גם דסב״ל (כף החיים רכ״ו:ט).

8. כללי זהב

ארבעה כללי זהב בסימן רכ״ו

המעשה — היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח (שו״ע או״ח רכ״ו:א).
המיעוט — דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב).
המנין — ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א).
הגבול — ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א).

9. סימן לזכירה

יוצא · רואה · מברך · פעם אחת — ארבעת זמני סימן רכ״ו

① היוצא — צריך יציאה: הברכה באה מהליכה ולא מסעודה.
② וראה — צריך לראות פרח, ובאילן מאכל.
③ אומר — הנוסח: שלא חיסר בעולמו כלום.
④ פעם אחת — אחת בשנה, וכל עוד לא נעשה הפרח פרי.

האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי (ברכות מ״ג ע״ב) — המעשה
בא״י אמ״ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם (שו״ע או״ח רכ״ו:א) — הנוסח
ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א) — המנין
ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א) — הגבול

10. מכשולים שיש להיזהר מהם

❌ א׳: לחשוב שמברכין על כל אילן פורח.
→ לשון הסימן: דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב).

❌ ב׳: לחשוב שחוזר ומברך מפרדס לפרדס.
→ לשון הסימן: ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א) ; ובמ״ב מדסתם משמע דאפי׳ על אילנות אחרים לא יברך וכנ״ל בסי׳ רכ״ה ס״י (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ג).

❌ ג׳: לחשוב שחודש ניסן מעכב בכל מקום, או להיפך שאין בו ממש.
→ שתי קריאות: אורחא דמלתא נקט שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות וה״ה בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:א) לעומת וע״כ כיון דאיכא פלוגתא בזה וכ״מ מלשון הגמ׳ דדוקא בניסן וגם ק״ל ס״ב להקל אין לברך אלא דוקא בניסן (כף החיים רכ״ו:א). ולמעשה — כהוראת הרב.

11. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	יסוד ההלכה
① אילני מאכל פורחים, פעם ראשונה בשנה	מברך	היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח (שו״ע או״ח רכ״ו:א)
② עלים בלבד, בלא פרח	אינו מברך	דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב)
③ אילן סרק, זרעים וירקות	אינו מברך	ולכן אין מברכים ברכה זו על זרעים וירקות (ערוך השלחן רכ״ו:א)
④ פרדס שני באותה שנה	שוב אינו מברך	מדסתם משמע דאפי׳ על אילנות אחרים לא יברך וכנ״ל בסי׳ רכ״ה ס״י (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ג)
⑤ שכח בראייה ראשונה והפרחים עדיין	מברך	אבל קודם שגדלו הפירות יוכל לברך ואפילו לא בירך בשעת ראיה ראשונה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ה)
⑥ נגמר הפרי כל צרכו	שוב אין לברכה זו על מה לחול	ומ״מ אם כבר גדל הפרי ונגמר כל צרכו שראוי לברך עליה שהחיינו משמע מפמ״ג וח״א ששוב אין כדאי לברך ברכה זו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ד)
⑦ שבת ויום טוב	אין יוצאין לברך באותו יום	בשבת ויו״ט אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש (כף החיים רכ״ו:ד)

12. טבלת סיכום סופית

הענין	הכלל	המקור
מקור הברכה	מימרא דרב יהודה בסוף פרק כיצד מברכין	ברכות מ״ג ע״ב
טעם הברכה	הודאה על מה שאינו הכרחי לחיי האדם	ערוך השלחן רכ״ו:א
הזמן	בימי ניסן — ולמ״ב כל שרואה הלבלוב פעם ראשון	מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ו:א
דעת החולקים בזמן	בניסן דוקא, והמאחר בלא שם ומלכות	כף החיים רכ״ו:א
המראה	פרח דוקא, ולא עלים לחודייהו	מ״ב רכ״ו:ב · ביאור הגר״א או״ח רכ״ו
מין האילן	אילני מאכל, ולא אילני סרק	מ״ב רכ״ו:ב · באר היטב רכ״ו:א
זרעים וירקות	אין מברכין עליהם	ערוך השלחן רכ״ו:א · פרי מגדים, אשל אברהם רכ״ו:א
מנין האילנות	שני אילנות, ואפילו ממין אחד	כף החיים רכ״ו:ב
מנין הפעמים	פעם אחת בכל שנה ושנה, ואף על אחרים	מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ו:ג
גבול האיחור	עד שגדלו הפירות	מחבר · סעיף א׳ · טור או״ח סימן רכ״ו
המחלוקת	מרדכי והגהות מיימוניות — לא ראה כלל, מברך	בית יוסף או״ח סימן רכ״ו · ביאור הגר״א או״ח רכ״ו
הוראת מרן לבני ספרד	בכל גוונא אין לברך	כף החיים רכ״ו:ט

✦ ❖ ✦ חמישה כללים למעשה בסימן רכ״ו בקיצור

לצאת ולראות — היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח (שו״ע או״ח רכ״ו:א).
על אילני מאכל פורחים, ולא על עלים ולא על אילן סרק — דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ו:ב).
הנוסח — בא״י אמ״ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם (שו״ע או״ח רכ״ו:א).
פעם אחת בשנה — ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (שו״ע או״ח רכ״ו:א).
וכל עוד לא נעשה הפרח פרי — ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד (שו״ע או״ח רכ״ו:א).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

הרמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון הסעיף האחד, ביאור והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	מימרא דרב יהודה (ברכות מ״ג ע״ב) ; להתנאות או ליהנות ; גדר הזמן ; גדר המראה ; מחלוקת הטור והמרדכי	עיון ופלפול
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב של הסעיף האחד, תרשימים, כללי זהב, סימן לזכירה	שליטה למעשה וחזרה

💡 המשך מוצע:

לחזור ולקרוא את סימן רכ״ו בשולחן ערוך שלפניך
לעיין בדף המעבר של רמה 4 — דעת הרב: אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה בשולחן ערוך שלו
ללמוד את המשנה ברורה והאחרונים על סימן זה (ועיין סימן רכ״ה · 225, סימן רכ״ז · 227)
להתבונן בלשון שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרחיות לחיי האדם (ערוך השלחן רכ״ו:א): ההודאה מתחילה במקום שבו נגמר ההכרח

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן רכ״ו · רמה 3 — סיכום
daattorah.com

📖הצטרפות לחברותא