דף הבית ‹ אורח חיים — יום-יום ‹ סימן רכ״ז · 227 ‹ רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן רכ״ז

ברכת הזיקים

ברכת הזיקים, רעדת הארץ, הברקים, הרעמים והרוחות. עושה מעשה בראשית ; שכחו וגבורתו מלא עולם ; נתפזרו העבים ; תוך כדי דיבור
חזרה מובנית, זיכרון מהיר, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים רכ״ז — ג׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שסיימו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 מהלך הסיכום

עיקר הסימן — הקו המחבר
טבלת אב — ג׳ הסעיפים
הסוגיא — השאלה שממנה הכל
חמשת הדברים — סעיף א׳
שתי הלשונות — איזה נוסח אומרים
נתפזרו העבים — סעיף ב׳
בבה״כ ותוך כדי דיבור — סעיף ג׳
מה שהאחרונים דקדקו
כללי זהב
סימני זיכרון
מכשולים להיזהר מהם
ההנהגה למעשה

1. עיקר הסימן — הקו המחבר

עיקרו של סימן רכ״ז:

סימן זה (ג׳ סעיפים) עומד על שלוש שאלות ולא יותר. על מה? — חמשה דברים שמרן מונה אחד אחד: זיקים, רעדת הארץ, ברקים, רעמים, רוחות שנשבו בזעף. באיזה נוסח? — עושה מעשה בראשית, ואם ירצה שכחו וגבורתו מלא עולם ; או זו או זו, ולא שתיהן. כמה פעמים, ועד מתי? — אחת כל זמן שהעבים עומדות, והכל תוך כדי דיבור.

💡 המפתח: רשימה, ברירה, מניין, ושיעור:

הרשימה — «על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.» (משנה ברכות פרק ט משנה ב).
הברירה — «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו).
המניין — «ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח).
השיעור — «פי׳ ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב).

2. טבלת אב — ג׳ הסעיפים

ג׳ הסעיפים חולקים ביניהם את החומר: הראשון נותן את הרשימה ואת הנוסח, השני את מספר הברכות, והשלישי את הזמן שבידו.

סעיף	המקרה	עיקר ההלכה	סימן
א׳	חמשת הדברים	«על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם:» (שו״ע או״ח רכ״ז:א)	זיקים · רעדת הארץ · ברקים · רעמים · רוחות
ב׳	מניין הברכות	«כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב)	נתפזרו העבים
ג׳	הזמן והמקום	«היה יושב בבה״כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג)	תוך כדי דיבור

⚖ 2. טבלת אב — ג׳ הסעיפים

זיקים · רעדת הארץ · ברקים · רעמים · רוחות שנשבו בזעף → עושה מעשה בראשית → ואם ירצה → שכחו וגבורתו מלא עולם → וכמה? → כל זמן שלא נתפזרו העבים ברכה אחת → ומתי? → תוך כדי דיבור.

3. הסוגיא — השאלה שממנה הכל

📖 המשנה — «על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.» (משנה ברכות פרק ט משנה ב) — חמשה דברים ונוסח אחד

📖 והמשנה שאחריה — «על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית.» (משנה ברכות פרק ט משנה ב) — ולהרים — הנוסח האחר

❓ קושיית הגמרא — «אטו כל הני דאמרן עד השתא, לאו מעשה בראשית נינהו? והכתיב ״ברקים למטר עשה״!» (ברכות נ״ט ע״א) — אף הברק מעשה בראשית הוא

↓

✅ התירוץ — «אמר אביי: כרוך ותני. רבא אמר: התם מברך תרתי — ״ברוך … שכחו מלא עולם״, ו״עושה מעשה בראשית״.» (ברכות נ״ט ע״א) — אביי כורך, ורבא מחלק

🧭 המסקנה — «הכא ״עושה מעשה בראשית״ — איכא, ״שכחו מלא עולם״ ליכא.» (ברכות נ״ט ע״א) — נוסח אחד שייך בכל, והשני לא

4. חמשת הדברים — סעיף א׳

☄️ זיקים — «על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט» (שו״ע או״ח רכ״ז:א) — ובגמרא: «על הזיקין: מאי זיקין? אמר שמואל: כוכבא דשביט.» (ברכות נ״ח ע״ב)

🌍 רעדת הארץ — «ועל הזועות. מאי זועות? אמר רב קטינא: גוהא.» (ברכות נ״ט ע״א) — וערוך השלחן: «וזועות הם רעידת הארץ» (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ז)

↓

⚡ ברקים — «ועל הברקים אומר ״ברוך … שכחו וגבורתו מלא עולם״. מאי ברקים? אמר רבא: ברקא.» (ברכות נ״ט ע״א) — חוץ מברק שמחמת חום: «ואותן שהן באים בלא רעם כלל רק מחמת חום מצדד הח״א שאין זה ברקים הנזכר בגמרא ואין מברכין עליהם» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ג)

🌩️ רעמים — «ועל הרעמים. מאי רעמים? אמר שמואל: ענני בגלגלא.» (ברכות נ״ט ע״א) — וטעמם: «אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: ״והאלהים עשה שיראו מלפניו״.» (ברכות נ״ט ע״א)

🌬️ רוחות שנשבו בזעף — «ועל הרוחות. מאי רוחות? אמר אביי: זעפא.» (ברכות נ״ט ע״א) — ולמעשה «וטוב לברך תמיד על רוח סערה שאין מצויה רק ברכת עושה מעשה בראשית שבזה בודאי יוצא ממ״נ כי אין אנו בקיאין כ״כ מהו בזעף» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ד)

5. שתי הלשונות — איזה נוסח אומרים

👤 לשון מרן — «על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם» (שו״ע או״ח רכ״ז:א) — שתי לשונות, והברירה נתונה

📜 לשון הרמב״ם — «על כל אחד מאלו מברך ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. ואם רצה מברך עושה בראשית» (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה יד) — בסדר הפוך מלשון מרן

↓

🚫 ולא שתיהן — «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו) — או זו או זו, ולא שתיהן

💡 מה פירושה — «ר״ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ז) — הכוח הניתן לטבע כדי שייראו מלפניו

🕊️ המנהג — «והעולם נוהגים לברך על הברקים עושה מ״ב ועל הרעמים שכחו וגבורתו וכו׳ וכן מסתבר שע״י הרעם נראה גבורתו של הקב״ה יותר מבברק» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה) — והט״ז הביאו ולא מצא לו טעם — «והמנהג לומר על הרעמים שכחו וגבורתו ועל הברקים עושה מ״ב ואיני יודע טעם לזה אולי שהרעמים מראים כח משא״כ בברקים» (ט״ז או״ח סימן רכ״ז)

6. נתפזרו העבים — סעיף ב׳

👤 לשון מרן — «כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב) — ברכה אחת לכל הסערה

📜 המקור — «ירושלמי שם אם בטרודין דיו פעם אחת ביום ואם במפסיקין צריך לברך על כל פעם ופעם וכתב הרא״ש פירוש טרודים שלא נתפזרו העבים בינתים מפסיקין שנתפזרו העבים בינתים וכן פירש ה״ר יונה בשם ר״ח:» (בית יוסף או״ח סימן רכ״ז) — הירושלמי ופירוש הרא״ש

↓

🎯 גדר ״נתפזרו״ — «ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח) — צריך שיטהר הרקיע לגמרי

☁️ ואם עדיין מעונן — «אבל היכא שנתפזרו העבים ע״י הרוח אחד הנה ואחד הנה ועדיין מעונן הרקיע אז נפטר הכל ע״י ברכה הראשונה ואין צריך לחזור ולברך מחדש» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח) — ברכה אחת פוטרת

📅 וביום אחר — «ומשמע בירושלמי דדוקא באותו יום אבל ביום אחר בכל גוונא צריך לחזור ולברך» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח) — חוזר ומברך בכל גוונא

7. בבה״כ ותוך כדי דיבור — סעיף ג׳

👤 לשון מרן — «היה יושב בבה״כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג) — המקרה הקיצוני שממנו נלמד השיעור

📜 לשון הטור — «היה יושב בבית הכסא ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (טור או״ח סימן רכ״ז) — שכתב את המקום במלואו

↓

🗣️ ״יצא״ — לשון ציווי — «בציר״י דאין שייך לומר כאן יצא בקמ״ץ דהא פטור הוא כל שא״א לו» (ט״ז או״ח סימן רכ״ז) — והמשנה ברורה: «פי׳ ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב)

🧼 תנאי היציאה — «והיינו היכא שלא עשה צרכיו ולא נגע בידיו במקום הטינופת» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יא) — ידיים נקיות וגוף שלא נתעסק

⏱️ שיעור הברכה — «ומכל זה נשמע דשיעור הברכה שעל רעמים וברקים הוא דוקא בכדי דיבור ואם עבר יותר מכדי דבור מעת שראה הברק או שמע הרעם שוב לא יברך על רעם וברק זה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב) — והט״ז לא נתן לשיעור גדר זה — «ונ״ל דאין השיעור של הברכה תוך כ״ד ואחר שיעור זה לא יברך» (ט״ז או״ח סימן רכ״ז)

8. מה שהאחרונים דקדקו

☄️ שני פירושים בזיק — «וי״א שהוא כוכב שיש לו זנב ושבט של אורה ושניהם העתיקו אחרונים לדינא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:א)

🌙 פעם אחת בלילה — «ולא יברך בלילה אחד רק פ״א אפילו אם ראה כוכב אחר רץ באותו לילה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ב)

↓

⚡ ברק ורעם כאחד — «אמנם באמת שייך כל אחת מהברכות על שניהם וע״כ אם שמע ברק ורעם כאחד מברך ברכה אחת דהיינו עושה מע״ב על שניהם ואם בירך שכחו וגבורתו מ״ע ג״כ יוצא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה)

📉 ובאינם תכופים — «ואם לא היו תכופים זה אחר זה מברך תחלה על הברק [שהוא מתראה תחלה לעין האדם] עושה מע״ב ואח״כ על הרעם שכחו וגבורתו מ״ע» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה) — וערוך השלחן חשש בזה — «ולעניות דעתי ברכה השנייה הוא ברכה לבטלה» (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ז)

🏚️ ובמקומות אחרים — «וה״ה אם היה בבית שמקצבין בו בשר דשם ריח מעופש מאד או שהיה הולך במבואות המטונפות ויכול לזרז עצמו לצאת משם תיכף» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ט)

9. כללי זהב

ארבעה כללי זהב בסימן רכ״ז

הרשימה — «על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף» (שו״ע או״ח רכ״ז:א).
הברירה — «על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם» (שו״ע או״ח רכ״ז:א).
המניין — «כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב).
השיעור — «אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג).

10. סימני זיכרון

רשימה · נוסח · מניין · שיעור — ארבע שאלות הסימן

① על מה? — חמשת הדברים שבסעיף א׳, ולא יותר.
② איזה נוסח? — עושה מעשה בראשית, או שכחו וגבורתו מלא עולם — ולא שתיהן.
③ כמה פעמים? — אחת, כל זמן שלא נתפזרו העבים.
④ עד מתי? — תוך כדי דיבור.

לזכור בעל פה:

«אמר אביי: כרוך ותני. רבא אמר: התם מברך תרתי — ״ברוך … שכחו מלא עולם״, ו״עושה מעשה בראשית״.» (ברכות נ״ט ע״א) — התירוץ שממנו כל סעיף א׳.
«הכא ״עושה מעשה בראשית״ — איכא, ״שכחו מלא עולם״ ליכא.» (ברכות נ״ט ע״א) — ומפני מה נוסח אחד שייך בכל.
«אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: ״והאלהים עשה שיראו מלפניו״.» (ברכות נ״ט ע״א) — טעם בריאת הרעמים.
«ר״ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ז) — ביאור הנוסח השני.

11. מכשולים להיזהר מהם

❌ מכשול 1 : לומר את שתי הברכות זו אחר זו על אותו מאורע עצמו.
→ «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו)

❌ מכשול 2 : לברך על ברק שמחמת חום, שבא בלא רעם כלל.
→ «ואותן שהן באים בלא רעם כלל רק מחמת חום מצדד הח״א שאין זה ברקים הנזכר בגמרא ואין מברכין עליהם» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ג)

❌ מכשול 3 : לחזור ולברך מפני שנעו העבים, בלא שנטהר הרקיע.
→ «אבל היכא שנתפזרו העבים ע״י הרוח אחד הנה ואחד הנה ועדיין מעונן הרקיע אז נפטר הכל ע״י ברכה הראשונה ואין צריך לחזור ולברך מחדש» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח)

❌ מכשול 4 : למהר ולצאת ממקום שאין מברכין בו כשכבר לא יספיק לברך בזמן.
→ «ומכל זה נשמע דשיעור הברכה שעל רעמים וברקים הוא דוקא בכדי דיבור ואם עבר יותר מכדי דבור מעת שראה הברק או שמע הרעם שוב לא יברך על רעם וברק זה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב)

12. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	ההלכה
① כוכב רץ	מברך — פעם אחת בלילה	«על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט» (שו״ע או״ח רכ״ז:א)
② רעדת הארץ	אותה ברכה כבסערה	«ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף» (שו״ע או״ח רכ״ז:א)
③ ברק ורעם כאחד	ברכה אחת לשניהם	«אמנם באמת שייך כל אחת מהברכות על שניהם וע״כ אם שמע ברק ורעם כאחד מברך ברכה אחת דהיינו עושה מע״ב על שניהם ואם בירך שכחו וגבורתו מ״ע ג״כ יוצא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה)
④ הסערה נמשכת	אינו חוזר ומברך	«כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב)
⑤ נטהר הרקיע וחזר ונתקדר	חוזר ומברך	«ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח)
⑥ רעם במקום שאין מברכין בו	ימהר לצאת אם יוכל	«היה יושב בבה״כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג)

✦ ❖ ✦ חמשה כללים למעשה בסימן רכ״ז בקצרה

חמשה דברים, וברכה אחת לכולם — «על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם:» (שו״ע או״ח רכ״ז:א).
שתי לשונות לבחירה, ולא שתיהן כאחת — «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו).
סערה אחת — ברכה אחת — «כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב).
ומה שמחזיר את החיוב הוא רקיע שנטהר — «ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח).
והכל בתוך שיעור דיבור — «פי׳ ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ג׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	כרוך ותני ומברך תרתי (ברכות נ״ט ע״א) ; מחלוקת הראשונים בשתי הברכות ; גדר נתפזרו העבים ; ומחלוקת הט״ז והמשנה ברורה בתוך כדי דיבור	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת אב של ג׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימני זיכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 המשך הלימוד המוצע:

לחזור ולקרוא את סימן רכ״ז בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; הפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן
ללמוד משנה ברורה וערוך השלחן על סימן זה (ועיין סימנים רכ״ו · 226, רכ״ח · 228)
להתבונן בשאלת סעיף א׳: מפני מה נתנה כאן ההלכה ברירה בנוסח, במקום שבשאר ברכות היא קובעת אותו?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רכ״ז · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא