Accueil › Orah Haïm — Quotidien › Siman רכ״ז › Niveau 3 — Synthèse Magistrale

✦ ❖ ✦ D A A T · N I V E A U 3 — S Y N T H È S E M A G I S T R A L E ✦ ❖ ✦

Siman רכ״ז

ברכת הזיקים

La bénédiction sur la comète, le séisme, les éclairs, le tonnerre et les vents en tempête. עושה מעשה בראשית ; שכחו וגבורתו מלא עולם ; נתפזרו העבים ; תוך כדי דיבור
Révision structurée, mémorisation rapide, la conduite en pratique

Source : Shulchan Aroukh, Orah Haïm רכ״ז — ג׳ סעיפים (trois seifim)
Compilation : רב יוסף חיים סממה · DAAT
Pour les étudiants ayant maîtrisé les Niveaux 1 et 2
daattorah.com

📑 Plan de la synthèse

L’axiome central — le fil du Siman
Tableau-maître des ג׳ סעיפים
הסוגיא — la question mère
חמשת הדברים — le séif 1
שתי הברכות — quelle formule dire
נתפזרו העבים — le séif 2
בבה״כ ותוך כדי דיבור — le séif 3
Ce que les Aharonim resserrent
Règles d’or
Mnémonique
Pièges à éviter
La conduite en pratique

1. L’axiome central — le fil du Siman

Principe universel du Siman רכ״ז :

Ce siman (ג׳ סעיפים) tient sur trois questions et rien d’autre. Sur quoi ? — cinq phénomènes que le Mehaber nomme un par un : זיקים, רעדת הארץ, ברקים, רעמים, רוחות שנשבו בזעף. Quelle formule ? — עושה מעשה בראשית, ou bien, si on le veut, שכחו וגבורתו מלא עולם ; l’une ou l’autre, jamais les deux. Combien de fois, et jusqu’à quand ? — une seule tant que les nuées tiennent, et le tout תוך כדי דיבור.

💡 La clé universelle : une liste, un choix, un compte, un délai :

La liste — «על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.» (משנה ברכות פרק ט משנה ב).
Le choix — «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו).
Le compte — «ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח).
Le délai — «פי׳ ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב).

2. Tableau-maître des ג׳ סעיפים

Les ג׳ סעיפים se partagent la matière : le premier donne la liste et la formule, le deuxième le nombre de bénédictions, et le troisième le temps dont on dispose.

Seif	Cas	Cœur de la halakha	Repère
א׳	חמשת הדברים	«על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם:» (שו״ע או״ח רכ״ז:א)	זיקים · רעדת הארץ · ברקים · רעמים · רוחות
ב׳	מניין הברכות	«כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב)	נתפזרו העבים
ג׳	הזמן והמקום	«היה יושב בבה״כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג)	תוך כדי דיבור

⚖ 2. Tableau-maître des ג׳ סעיפים

זיקים · רעדת הארץ · ברקים · רעמים · רוחות שנשבו בזעף → עושה מעשה בראשית → ואם ירצה → שכחו וגבורתו מלא עולם → וכמה? → כל זמן שלא נתפזרו העבים ברכה אחת → ומתי? → תוך כדי דיבור.

3. הסוגיא — la question mère

📖 המשנה — «על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.» (משנה ברכות פרק ט משנה ב) : cinq phénomènes, et une formule

📖 והמשנה שאחריה — «על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית.» (משנה ברכות פרק ט משנה ב) : et pour les montagnes, l’autre formule

❓ קושיית הגמרא — «אטו כל הני דאמרן עד השתא, לאו מעשה בראשית נינהו? והכתיב ״ברקים למטר עשה״!» (ברכות נ״ט ע״א) : l’éclair aussi est œuvre du commencement

↓

✅ התירוץ — «אמר אביי: כרוך ותני. רבא אמר: התם מברך תרתי — ״ברוך … שכחו מלא עולם״, ו״עושה מעשה בראשית״.» (ברכות נ״ט ע״א) : Abayé lie les deux listes, Rava les distingue

🧭 המסקנה — «הכא ״עושה מעשה בראשית״ — איכא, ״שכחו מלא עולם״ ליכא.» (ברכות נ״ט ע״א) : l’une des deux formules vaut partout, l’autre non

4. חמשת הדברים — le séif 1

☄️ זיקים — «על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט» (שו״ע או״ח רכ״ז:א) : et la Guemara : «על הזיקין: מאי זיקין? אמר שמואל: כוכבא דשביט.» (ברכות נ״ח ע״ב)

🌍 רעדת הארץ — «ועל הזועות. מאי זועות? אמר רב קטינא: גוהא.» (ברכות נ״ט ע״א) : le séisme, que l’Aroukh haChoulhan traduit «וזועות הם רעידת הארץ» (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ז)

↓

⚡ ברקים — «ועל הברקים אומר ״ברוך … שכחו וגבורתו מלא עולם״. מאי ברקים? אמר רבא: ברקא.» (ברכות נ״ט ע״א) : sauf l’éclair de chaleur : «ואותן שהן באים בלא רעם כלל רק מחמת חום מצדד הח״א שאין זה ברקים הנזכר בגמרא ואין מברכין עליהם» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ג)

🌩️ רעמים — «ועל הרעמים. מאי רעמים? אמר שמואל: ענני בגלגלא.» (ברכות נ״ט ע״א) : et leur raison d’être : «אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: ״והאלהים עשה שיראו מלפניו״.» (ברכות נ״ט ע״א)

🌬️ רוחות שנשבו בזעף — «ועל הרוחות. מאי רוחות? אמר אביי: זעפא.» (ברכות נ״ט ע״א) : et en pratique «וטוב לברך תמיד על רוח סערה שאין מצויה רק ברכת עושה מעשה בראשית שבזה בודאי יוצא ממ״נ כי אין אנו בקיאין כ״כ מהו בזעף» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ד)

5. שתי הברכות — quelle formule dire

👤 לשון מרן — «על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם» (שו״ע או״ח רכ״ז:א) : deux formules, et le choix est laissé

📜 לשון הרמב״ם — «על כל אחד מאלו מברך ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. ואם רצה מברך עושה בראשית» (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה יד) : l’ordre inverse de celui du Mehaber

↓

🚫 ולא שתיהן — «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו) : l’une ou l’autre, jamais les deux

💡 מה פירושה — «ר״ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ז) : la force donnée à la nature, pour qu’on Le craigne

🕊️ המנהג — «והעולם נוהגים לברך על הברקים עושה מ״ב ועל הרעמים שכחו וגבורתו וכו׳ וכן מסתבר שע״י הרעם נראה גבורתו של הקב״ה יותר מבברק» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה) : que le Taz rapporte sans en trouver la raison — «והמנהג לומר על הרעמים שכחו וגבורתו ועל הברקים עושה מ״ב ואיני יודע טעם לזה אולי שהרעמים מראים כח משא״כ בברקים» (ט״ז או״ח סימן רכ״ז)

6. נתפזרו העבים — le séif 2

👤 לשון מרן — «כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב) : une bénédiction pour tout l’orage

📜 המקור — «ירושלמי שם אם בטרודין דיו פעם אחת ביום ואם במפסיקין צריך לברך על כל פעם ופעם וכתב הרא״ש פירוש טרודים שלא נתפזרו העבים בינתים מפסיקין שנתפזרו העבים בינתים וכן פירש ה״ר יונה בשם ר״ח:» (בית יוסף או״ח סימן רכ״ז) : le Yerouchalmi, et l’explication du Roch

↓

🎯 גדר ״נתפזרו״ — «ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח) : il faut que le ciel se soit entièrement dégagé

☁️ ואם עדיין מעונן — «אבל היכא שנתפזרו העבים ע״י הרוח אחד הנה ואחד הנה ועדיין מעונן הרקיע אז נפטר הכל ע״י ברכה הראשונה ואין צריך לחזור ולברך מחדש» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח) : une seule bénédiction suffit

📅 וביום אחר — «ומשמע בירושלמי דדוקא באותו יום אבל ביום אחר בכל גוונא צריך לחזור ולברך» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח) : on bénit de nouveau dans tous les cas

7. בבה״כ ותוך כדי דיבור — le séif 3

👤 לשון מרן — «היה יושב בבה״כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג) : le cas extrême qui fixe le délai

📜 לשון הטור — «היה יושב בבית הכסא ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (טור או״ח סימן רכ״ז) : qui écrit le lieu au long

↓

🗣️ ״יצא״ — לשון ציווי — «בציר״י דאין שייך לומר כאן יצא בקמ״ץ דהא פטור הוא כל שא״א לו» (ט״ז או״ח סימן רכ״ז) : et la Michna Beroura : «פי׳ ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב)

🧼 תנאי היציאה — «והיינו היכא שלא עשה צרכיו ולא נגע בידיו במקום הטינופת» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יא) : mains propres, corps non engagé

⏱️ שיעור הברכה — «ומכל זה נשמע דשיעור הברכה שעל רעמים וברקים הוא דוקא בכדי דיבור ואם עבר יותר מכדי דבור מעת שראה הברק או שמע הרעם שוב לא יברך על רעם וברק זה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב) : et le Taz n’accorde pas au délai cette portée — «ונ״ל דאין השיעור של הברכה תוך כ״ד ואחר שיעור זה לא יברך» (ט״ז או״ח סימן רכ״ז)

8. Ce que les Aharonim resserrent

☄️ שני פירושים בזיק — «וי״א שהוא כוכב שיש לו זנב ושבט של אורה ושניהם העתיקו אחרונים לדינא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:א)

🌙 פעם אחת בלילה — «ולא יברך בלילה אחד רק פ״א אפילו אם ראה כוכב אחר רץ באותו לילה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ב)

↓

⚡ ברק ורעם כאחד — «אמנם באמת שייך כל אחת מהברכות על שניהם וע״כ אם שמע ברק ורעם כאחד מברך ברכה אחת דהיינו עושה מע״ב על שניהם ואם בירך שכחו וגבורתו מ״ע ג״כ יוצא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה)

📉 ובאינם תכופים — «ואם לא היו תכופים זה אחר זה מברך תחלה על הברק [שהוא מתראה תחלה לעין האדם] עושה מע״ב ואח״כ על הרעם שכחו וגבורתו מ״ע» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה) : et l’Aroukh haChoulhan y voit un risque — «ולעניות דעתי ברכה השנייה הוא ברכה לבטלה» (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ז)

🏚️ ובמקומות אחרים — «וה״ה אם היה בבית שמקצבין בו בשר דשם ריח מעופש מאד או שהיה הולך במבואות המטונפות ויכול לזרז עצמו לצאת משם תיכף» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ט)

9. Règles d’or

Les 4 règles d’or du Siman רכ״ז

La liste — «על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף» (שו״ע או״ח רכ״ז:א).
Le choix — «על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם» (שו״ע או״ח רכ״ז:א).
Le compte — «כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב).
Le délai — «אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג).

10. Mnémonique

Liste · Formule · Compte · Délai — les quatre questions du Siman רכ״ז

① על מה? — les cinq phénomènes du séif 1, et rien d’autre.
② איזה נוסח? — עושה מעשה בראשית, ou שכחו וגבורתו מלא עולם — jamais les deux.
③ כמה פעמים? — une seule, tant que les nuées ne se sont pas dispersées.
④ עד מתי? — תוך כדי דיבור, le temps d’une parole.

À retenir par cœur :

«אמר אביי: כרוך ותני. רבא אמר: התם מברך תרתי — ״ברוך … שכחו מלא עולם״, ו״עושה מעשה בראשית״.» (ברכות נ״ט ע״א) — la réponse d’où sort tout le séif 1.
«הכא ״עושה מעשה בראשית״ — איכא, ״שכחו מלא עולם״ ליכא.» (ברכות נ״ט ע״א) — et pourquoi une formule vaut partout.
«אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: ״והאלהים עשה שיראו מלפניו״.» (ברכות נ״ט ע״א) — la raison d’être du tonnerre.
«ר״ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ז) — le sens de la seconde formule.

11. Pièges à éviter

❌ Piège 1 : Dire les deux bénédictions l’une après l’autre sur le même phénomène.
→ «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו)

❌ Piège 2 : Bénir sur un éclair de chaleur, venu sans le moindre tonnerre.
→ «ואותן שהן באים בלא רעם כלל רק מחמת חום מצדד הח״א שאין זה ברקים הנזכר בגמרא ואין מברכין עליהם» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ג)

❌ Piège 3 : Bénir de nouveau parce que les nuées ont bougé, sans que le ciel se soit dégagé.
→ «אבל היכא שנתפזרו העבים ע״י הרוח אחד הנה ואחד הנה ועדיין מעונן הרקיע אז נפטר הכל ע״י ברכה הראשונה ואין צריך לחזור ולברך מחדש» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח)

❌ Piège 4 : Se précipiter hors d’un lieu impropre alors qu’on ne pourra plus bénir à temps.
→ «ומכל זה נשמע דשיעור הברכה שעל רעמים וברקים הוא דוקא בכדי דיבור ואם עבר יותר מכדי דבור מעת שראה הברק או שמע הרעם שוב לא יברך על רעם וברק זה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב)

12. La conduite en pratique

Cas	Conduite	Halakha de base
① Une comète, une étoile filante	On bénit — une seule fois dans la nuit	«על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט» (שו״ע או״ח רכ״ז:א)
② Un séisme	Même bénédiction que pour l’orage	«ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף» (שו״ע או״ח רכ״ז:א)
③ Éclair et tonnerre ensemble	Une seule bénédiction pour les deux	«אמנם באמת שייך כל אחת מהברכות על שניהם וע״כ אם שמע ברק ורעם כאחד מברך ברכה אחת דהיינו עושה מע״ב על שניהם ואם בירך שכחו וגבורתו מ״ע ג״כ יוצא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ה)
④ L’orage continue	On ne recommence pas	«כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב)
⑤ Le ciel s’est dégagé puis recouvert	On bénit de nouveau	«ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח)
⑥ Le tonnerre dans un lieu impropre	Qu’il se hâte de sortir s’il le peut	«היה יושב בבה״כ ושמע קול רעם או ראה ברק אם יכול לצאת ולברך תוך כדי דיבור יצא ואם לאו לא יצא:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ג)

✦ ❖ ✦ Les 5 commandements pratiques du Siman רכ״ז en abrégé

Cinq phénomènes, et une seule bénédiction pour tous — «על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף על כל אחד מאלו אומר בא״י אמ״ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא״י אמ״ה שכחו וגבורתו מלא עולם:» (שו״ע או״ח רכ״ז:א).
Deux formules au choix, jamais cumulées — «אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ו).
Un orage, une bénédiction — «כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:» (שו״ע או״ח רכ״ז:ב).
Ce qui rouvre l’obligation, c’est un ciel qui s’est dégagé — «ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח״כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:ח).
Et tout cela dans le temps d’une parole — «פי׳ ימהר לצאת משם כדי שלא יפסיד הברכה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ז:יב).

🎓 Récapitulatif du parcours d’étude

Niveau	Contenu	Acquis
🌱 Niveau 1 — Base	Texte des ג׳ סעיפים, traduction fluide, explication	Compréhension globale
⚡ Niveau 2 — Lamdan	כרוך ותני ומברך תרתי (ברכות נ״ט ע״א) ; מחלוקת הראשונים בשתי הברכות ; גדר נתפזרו העבים ; ומחלוקת הט״ז והמשנה ברורה בתוך כדי דיבור	Pilpoul approfondi
✨ Niveau 3 — Synthèse	Tableau-maître des ג׳ סעיפים, schémas, règles d’or, mnémonique	Maîtrise pratique + révision

💡 Prochaines étapes suggérées :

Relire le Siman רכ״ז dans le Choulhan Aroukh original (hébreu)
Consulter le Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : ce siman est une page-passerelle — l’Admour HaZaken ne l’a pas rédigé dans son Choulhan Aroukh HaRav ; renvoi aux Niveaux 1-3 et au Siddour de l’Admour HaZaken
Lire le Mishna Beroura et l’Aroukh haChoulhan sur ce siman (cf. simanim 226, 228)
Méditer la question du séif 1 : pourquoi la halakha laisse-t-elle ici choisir la formule, alors qu’ailleurs elle la fixe ?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רכ״ז · Niveau 3 — Synthèse Magistrale
daattorah.com

📖Rejoindre la khavroutha