דף הבית ‹ אורח חיים — יום-יום ‹ סימן ר״ל · 230 ‹ רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן ר״ל

דין קצת ברכות פרטיות

תפלה על העתיד והודאה על שעבר. תפלת שוא ; הנכנס לכרך ; דבר הסמוי מן העין ; המרחץ ; הקזת דם ; כל מה דעביד רחמנא לטב עביד
חזרה מסודרת, שינון מהיר, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים ר״ל — ה׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שכבר עמדו על רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 מהלך הסיכום

הכלל המרכזי — קו הסימן
טבלת האב של ה׳ הסעיפים
הסוגיא — שאלת האם
תפלת שוא — סעיף א׳
הנכנס לכרך — ארבע הלשונות
הגורן — סעיף ב׳
המרחץ וההקזה — סעיפים ג׳-ד׳
מה שסייגו האחרונים
כללי זהב
סימן לזכרון
מכשולות שיש להישמר מהם
ההנהגה למעשה

1. הכלל המרכזי — קו הסימן

הכלל הכולל של סימן ר״ל:

כל הסימן הזה (ה׳ סעיפים) תלוי בשורה אחת: אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר. מה שכבר נעשה — הקול שנשמע, הולד שנצטייר, הכרי שנמדד — שוב אינו נושא לבקשה. ומה שלא נעבר בו — שער העיר, פתח המרחץ, הרפואה שלא נטל — עדיין נושא לבקשה. ומה עם העבר? נעשה נושא להודאה, ובסעיף ה׳ — משפט אחד לחזור עליו תמיד: כל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

💡 המפתח: כלל אחד, ארבעה מפתנים וסיום:

הכלל — «אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר» (שו״ע או״ח ר״ל:א)
המפתן הראשון — «כגון הנכנס לכרך אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתכניסני לכרך הזה לשלום» (שו״ע או״ח ר״ל:א)
השני — «מדד ואח״כ בירך ה״ז תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי (פי׳ הנעלם ואינו נראה) מן העין» (שו״ע או״ח ר״ל:ב)
שני האחרונים — «הנכנס למרחץ אומר יהר״מ ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מהאור הזה וכיוצא בו לעתיד לבא» (שו״ע או״ח ר״ל:ג) «הנכנס להקיז דם אומר יהר״מ ה׳ אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה» (שו״ע או״ח ר״ל:ד)
הסיום — «לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד» (שו״ע או״ח ר״ל:ה)

2. טבלת האב של ה׳ הסעיפים

ה׳ הסעיפים מחלקים ביניהם את החומר: הראשון נותן את הכלל ואת שער העיר, השני את הגורן, השלישי והרביעי את המרחץ ואת ההקזה, והחמישי את המילה האחרונה.

סעיף	המקרה	לב ההלכה	סימן
א׳	הכלל והכרך	«המתפלל על מה שעבר כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ׳ יום לעיבורה ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר ה״ז תפלת שוא אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר כגון הנכנס לכרך אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתכניסני לכרך הזה לשלום נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהינו שהכנסתני לכרך הזה בשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתוציאני מכרך זה לשלום יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום וכו׳ עד בא״י שומע תפלה וזו היא תפלת הדרך שנכתבה היא וכל דיניה בסימן ק״י» (שו״ע או״ח ר״ל:א)	תפלת שוא · על העתיד · הודאה על שעבר
ב׳	הגורן	«הנכנס למוד את גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתשלח ברכה בכרי הזה התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח״כ בירך ה״ז תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי (פי׳ הנעלם ואינו נראה) מן העין» (שו״ע או״ח ר״ל:ב)	דבר הסמוי מן העין
ג׳	המרחץ	«הנכנס למרחץ אומר יהר״מ ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מהאור הזה וכיוצא בו לעתיד לבא יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהצלתני מהאור הזה» (שו״ע או״ח ר״ל:ג)	שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום
ד׳	ההקזה	«הנכנס להקיז דם אומר יהר״מ ה׳ אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה ולאחר שהקיז יאמר ברוך רופא חולים» (שו״ע או״ח ר״ל:ד)	רופא חנם · ברוך רופא חולים
ה׳	הסיום	«לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד» (שו״ע או״ח ר״ל:ה)	כל מה דעביד רחמנא לטב עביד

⚖ 2. טבלת האב של ה׳ הסעיפים

המתפלל על מה שעבר → תפלת שוא → אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר → ואיפה? → בכרך · בגורן · במרחץ · בהקזה → ומה בסוף? → כל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

3. הסוגיא — שאלת האם

📖 המשנה — «הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי» (משנה ברכות פרק ט משנה ג): כלל ושתי דוגמאות

❓ קושיית הגמרא — ולא מהני רחמי? ומעשה לאה יוכיח: «מִיָּד נֶהֶפְכָה לְבַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה״. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים» (ברכות ס׳ ע״א): התירוץ הראשון — אין מזכירין מעשה נסים

↓

✅ התירוץ השני — «שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים — יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעִים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּהֵא זָכָר. מֵאַרְבָּעִים יוֹם וְעַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים — יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא סַנְדָּל» (ברכות ס׳ ע״א): ימי העיבור מדרגות הם, ובכל מדרגה משתנה נושא התפלה

🧭 המסקנה — «אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר» (שו״ע או״ח ר״ל:א): שני פעלים ושני זמנים — וכל הסימן יוצא מהם

4. תפלת שוא — סעיף א׳

🔊 הקול שבעיר — «המתפלל על מה שעבר כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי» (שו״ע או״ח ר״ל:א) : השמיעה אינה הידיעה, ומאי דהוה הוה

🤰 ארבעים יום — «או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ׳ יום לעיבורה ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר ה״ז תפלת שוא» (שו״ע או״ח ר״ל:א) «שכבר נצטייר צורת הולד אבל תוך מ״ם יום מועיל תפלה» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:א) : קודם לכן תפלתו מועילה ; אחר כך נצטיירה הצורה

↓

🕊️ מובטח אני — «תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, אָמַר: מוּבְטָח אֲנִי שֶׁאֵין זֶה בְּתוֹךְ בֵּיתִי. וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה׳״» (ברכות ס׳ ע״א) : מה שנשאר פתוח כשנסתמה הבקשה

🙏 ומה עוד יבקש — «ואפילו אחר מ״ם יום יוכל להתפלל שיהיה הולד זרע קיימא ויהיה עוסק במצות ומע״ט» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:א) : המין נקבע, והחיים והיושר לא נקבעו

5. הנכנס לכרך — ארבע הלשונות

🚪 בכניסה — «כגון הנכנס לכרך אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתכניסני לכרך הזה לשלום» (שו״ע או״ח ר״ל:א) «נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהינו שהכנסתני לכרך הזה בשלום» (שו״ע או״ח ר״ל:א) : בקשה ואחריה הודאה

🚶 ביציאה — «בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתוציאני מכרך זה לשלום» (שו״ע או״ח ר״ל:א) «יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום וכו׳ עד בא״י שומע תפלה» (שו״ע או״ח ר״ל:א) : והרביעית עוברת אל הדרך

↓

🏰 איזה כרך — «אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב מַתְנָא: אֲפִילּוּ בִּכְרַךְ שֶׁדָּנִין וְהוֹרְגִין בּוֹ, זִימְנִין דְּלָא מִתְרְמֵי לֵיהּ אִינָשׁ דְּיָלֵיף לֵיהּ זְכוּתָא.» (ברכות ס׳ ע״א) «דוקא לכרך דשם מצויים ממונים רעים ומחפשים עלילות אבל לעיר קטנה א״צ לומר כשנכנס לה ולא אח״כ כשיצא ממנה» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ב) : מקום שאין לגר מי שילמד עליו זכות

🛣️ ותפלת הדרך — «וזו היא תפלת הדרך שנכתבה היא וכל דיניה בסימן ק״י» (שו״ע או״ח ר״ל:א) «בזה אמר שיעשה משניהם אחד ויחתום בה» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ג) : כשנפלו שתיהן כאחת — עושה משתיהן אחת

6. הגורן — סעיף ב׳

🌾 קודם המדידה — «הנכנס למוד את גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתשלח ברכה בכרי הזה» (שו״ע או״ח ר״ל:ב) : בקשה, כל זמן שלא נמדד הכרי

📏 משהתחיל למוד — «התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה» (שו״ע או״ח ר״ל:ב) «השולח רצה לומר אשר שלח כמו המוציא לחם, כי בוטח הוא בשם שכבר שלח בו ברכה כיון שהתחיל למוד כדי לעשר» (אליה רבה או״ח סימן ר״ל) : והלשון כבר לשון עבר — ״אשר שלח״

↓

🚫 מדד ואחר כך בירך — «מדד ואח״כ בירך ה״ז תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי (פי׳ הנעלם ואינו נראה) מן העין» (שו״ע או״ח ר״ל:ב) «וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיך» (תענית ח׳ ע״ב) : המניין נועל את הדלת בפני הברכה

✋ בלא הזכרת השם — «וכתב הא״ר דיאמר בלא הזכרת השם דדוקא במודד כדי לעשר מצינו שהבטיח הקב״ה ברכה עד בלי די» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ד) : הבטחת ״עד בלי די״ נאמרה במודד כדי לעשר

7. המרחץ וההקזה — סעיפים ג׳-ד׳

🛁 לשון מרן במרחץ — «הנכנס למרחץ אומר יהר״מ ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מהאור הזה וכיוצא בו לעתיד לבא» (שו״ע או״ח ר״ל:ג) «יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהצלתני מהאור הזה» (שו״ע או״ח ר״ל:ג) : להיכנס, לצאת, ולאומרו

🚷 ומה שדחה אביי — «אָמַר אַבָּיֵי: לָא לֵימָא אִינָשׁ הָכִי, דְּלָא לִפְתַּח פּוּמֵּיהּ לְשָׂטָן» (ברכות ס׳ ע״א) : אין פותחין פה לשטן

↓

🔥 ובזמן הזה — «אבל בזה״ז עומד התנור בזוית וליכא סכנה» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ה) : נשתנה מקום התנור, ובטל המנהג

🩸 ההקזה — «הנכנס להקיז דם אומר יהר״מ ה׳ אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה» (שו״ע או״ח ר״ל:ד) «ולאחר שהקיז יאמר ברוך רופא חולים» (שו״ע או״ח ר״ל:ד) : בקשה לפניה וברכה אחריה

8. מה שסייגו האחרונים

🏙️ ולא בעיר קטנה — «דוקא לכרך דשם מצויים ממונים רעים ומחפשים עלילות אבל לעיר קטנה א״צ לומר כשנכנס לה ולא אח״כ כשיצא ממנה» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ב) : אין תפלת הכרך נוהגת בכל מקום

🕰️ ומתי תפלת הדרך — «י״ל דהתם מיירי ביוצא מעיר קטנה שאין שם מורא כלל לצאת מן העיר וצ״ל תה״ד רק משום מורא הדרך ולכך אין לומר אותה רק כשהחזיק בדרך וכמ״ש בס״ק ב׳» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ג) : מעיר קטנה — ממתין עד שיחזיק בדרך

↓

💊 כל מידי דרפואה — «וה״ה בכל מידי דרפואה יאמר זה ולא יחשוב שתהיה איזה דבר לו רפואה אלא ע״י הבורא ית״ש» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ו) : לא נקטה ההקזה אלא לדוגמה

📿 בשם ומלכות — «וצריך לומר בשם ומלכות [ב״י וט״ז] אבל לא ראיתי נוהגין כן» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ז) : מדין ברכה כן, ומן המנהג שראתה — לא

🤧 המתעטש — «מי שמתעטש וחבירו אומר לו אסותא יאמר לו ברוך תהיה ואח״כ יאמר לישועתך קויתי ה׳» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ז) : והמתפלל על חבירו נענה תחילה

9. כללי זהב

ארבעה כללי זהב בסימן ר״ל

הכלל — «אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר» (שו״ע או״ח ר״ל:א)
ההפך — «או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ׳ יום לעיבורה ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר ה״ז תפלת שוא» (שו״ע או״ח ר״ל:א)
הטעם — «וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיך» (תענית ח׳ ע״ב)
המילה האחרונה — «לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד» (שו״ע או״ח ר״ל:ה)

10. סימן לזכרון

עבר · עתיד · מפתן · סיום — ארבעת זמני סימן ר״ל

① מה שעבר? — אין מבקשין עליו אלא מודין עליו.
② מה שעתיד? — שם יש לתפלה אחיזה.
③ ואיפה? — במפתן: הכרך, הגורן, המרחץ, וההקזה.
④ ומה בסוף? — כל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

לשנן בעל פה:

«אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר» (שו״ע או״ח ר״ל:א) — השורה שכל הסימן יוצא ממנה.
«הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ, וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ, וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל שֶׁעָבַר וְצוֹעֵק עַל הֶעָתִיד» (ברכות נ״ד ע״א) — המשנה המעמידה את הכלל.
«וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיך» (תענית ח׳ ע״ב) — מפני מה אין מברכין על כרי שנמדד.
«אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: ״כׇּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד״.» (ברכות ס׳ ע״ב) — משפט סעיף ה׳, משום רבי מאיר ורבי עקיבא.

11. מכשולות שיש להישמר מהם

❌ מכשול 1: להתפלל שיהא טוב מה שכבר נקבע.
→ «המתפלל על מה שעבר כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי» (שו״ע או״ח ר״ל:א)

❌ מכשול 2: לחשוב שאחר ארבעים יום אין עוד מה לבקש על הולד.
→ «ואפילו אחר מ״ם יום יוכל להתפלל שיהיה הולד זרע קיימא ויהיה עוסק במצות ומע״ט» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:א)

❌ מכשול 3: לומר תפלת הכרך בכניסה לעיר קטנה.
→ «דוקא לכרך דשם מצויים ממונים רעים ומחפשים עלילות אבל לעיר קטנה א״צ לומר כשנכנס לה ולא אח״כ כשיצא ממנה» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ב)

❌ מכשול 4: לברך על הכרי לאחר שנמדד.
→ «מדד ואח״כ בירך ה״ז תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי (פי׳ הנעלם ואינו נראה) מן העין» (שו״ע או״ח ר״ל:ב)

❌ מכשול 5: לחשוב שהסם הוא המרפא, ולא הבורא המרפא על ידו.
→ «וה״ה בכל מידי דרפואה יאמר זה ולא יחשוב שתהיה איזה דבר לו רפואה אלא ע״י הבורא ית״ש» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ו)

12. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	ההלכה שביסוד
① שמועה שמדאיגה אותי ועדיין איני יודעה	אין מבקשין שתהא אחרת — מבקשין על הבא	«המתפלל על מה שעבר כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי» (שו״ע או״ח ר״ל:א)
② נכנס לכרך	ארבע לשונות, שתים בכניסה ושתים ביציאה	«כגון הנכנס לכרך אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתכניסני לכרך הזה לשלום» (שו״ע או״ח ר״ל:א)
③ יוצא מן הכרך ומחזיק בדרך	שתי התפלות נעשות אחת, וחותם בה שומע תפלה	«בזה אמר שיעשה משניהם אחד ויחתום בה» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ג)
④ הולך למנות את שאסף	הבקשה נאמרת קודם המניין ולא אחריו	«מדד ואח״כ בירך ה״ז תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי (פי׳ הנעלם ואינו נראה) מן העין» (שו״ע או״ח ר״ל:ב)
⑤ נוטל רפואה	בקשה לפניה, והדעת שאין הסם הוא הרפואה	«וה״ה בכל מידי דרפואה יאמר זה ולא יחשוב שתהיה איזה דבר לו רפואה אלא ע״י הבורא ית״ש» (משנה ברורה, מ״ב ר״ל:ו)
⑥ מה שאירע הרע לי	אין הסימן משאיר אלא לשון אחת — והיא לשונו	«לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד» (שו״ע או״ח ר״ל:ה)

✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי ההנהגה שבסימן ר״ל בקצרה

יתפלל על העתיד ויתן הודאה על שעבר — «אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר» (שו״ע או״ח ר״ל:א).
מה שכבר נצטייר אינו נושא לבקשה — «או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ׳ יום לעיבורה ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר ה״ז תפלת שוא» (שו״ע או״ח ר״ל:א).
ארבע לשונות במפתן הכרך, והאחרונה מצטרפת לדרך — «יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום וכו׳ עד בא״י שומע תפלה» (שו״ע או״ח ר״ל:א).
מברך על הגורן קודם המדידה ולא אחריה — «מדד ואח״כ בירך ה״ז תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי (פי׳ הנעלם ואינו נראה) מן העין» (שו״ע או״ח ר״ל:ב).
ולסיום — משפט אחד, תמיד — «לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד» (שו״ע או״ח ר״ל:ה).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

הרמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ה׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	חקירת גדר תפלת שוא ; קושיית תרתי ל״ל שבבית יוסף ; מחלוקת המגן אברהם והאליה רבה ; נוסח בכרי הזה ; ובשם ומלכות	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב של ה׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן לזכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 המשך מוצע:

לחזור ולקרוא את סימן ר״ל בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; הפניה לרמות 1-3 ולסידורו
ללמוד משנה ברורה וערוך השלחן על סימן זה (ועיין סימנים רכ״ט · 229, רל״א · 231)
להתבונן בשאלת סעיף א׳: מה נשאר פתוח לתפלה בדבר שכבר אירע?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ר״ל · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא