✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman רל״ח · Fixer des temps pour la Torah la nuit
לקבוע עתים לתורה בלילה — l'étude de la nuit demande plus de vigilance que celle du jour (צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום), et le quota manqué le jour se rattrape la nuit, aussitôt (ישלימנו בלילה מיד)
סימן רל״ח · ב׳ סעיפים
לקבוע עתים לתורה בלילה
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Le Siman 237 — סדר תפלת ערבית — a réglé l'office du soir. Celui-ci quitte la prière pour l'étude, et ne parle plus que de la nuit. Nous lisons d'abord les deux séifim, puis pourquoi la nuit l'emporte sur le jour, ce que veut dire que la punition est plus lourde, combien un homme doit dormir, le quota fixé et son rattrapage, et la question du vœu, avec des cas pratiques.
Sujet : לקבוע עתים לתורה בלילה — המעלה, העונש, החק, וההשלמה
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן רל״ח · ב׳ סעיפים
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Deux phrases, et tout un régime de vie. Le Mehaber écrit :
« צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום והמבטלו עונשו מרובה » (שו״ע או״ח רל״ח:א), puis :
« אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו ישלימנו בלילה מיד » (שו״ע או״ח רל״ח:ב). Le Tour donne la raison de la première :
« הלכך כיון ששעות הלילה נוחין ורצויין ללמוד המבטלן עונשו מרובה » (טור או״ח סימן רל״ח), et le modèle de la seconde :
« רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בליליא » (טור או״ח סימן רל״ח). résumé : ce siman ne fixe pas une quantité d'étude ; il dit quelle heure vaut le plus, et à quelle heure se solde ce qui a manqué. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. הסעיפים — les deux séifim, leur traduction, et ce qui les relie
B. למוד הלילה — pourquoi la nuit demande plus de vigilance que le jour
C. והמבטלו עונשו מרובה — la sévérité, et d'où elle vient
D. שיעור השינה — la mesure du sommeil, et les saisons de l'année
E. חק קבוע — le quota fixé, et le sens du mot מיד
F. בלי נדר — quand la régularité devient un vœu
1-3. Cas pratiques — et questions de compréhension
A. הסעיפים — les deux séifim et leur décision
קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה — “fixer des temps pour la Torah”. Ce n'est pas une pieuse recommandation : c'est l'une des questions qu'on pose à l'homme au moment du jugement, comme l'enseigne la Guemara —
« אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה » (שבת ל״א ע״א). Le Choulhan Aroukh a posé la règle générale au siman 155 :
« אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה » (שו״ע או״ח קנ״ה:א). Notre siman ne revient pas sur cette règle : il la reprend pour la nuit seulement.
Séif 1 — la nuit passe avant le jour
לקבוע עתים לתורה בלילה. ובו ב סעיפים:
צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום והמבטלו עונשו מרובה:
Fixer des temps pour la Torah la nuit. Et il comporte deux seifim : il faut prendre garde à l'étude de la nuit plus qu'à celle du jour, et celui qui l'annule, sa punition est grande.
Séif 2 — le quota manqué se rattrape la nuit
אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו ישלימנו בלילה מיד:
S'il a une règle fixe d'étudier telle et telle quantité par jour, et qu'il a été accaparé pendant le jour et ne l'a pas achevée — qu'il la complète la nuit, aussitôt.
Où sommes-nous ? Le Siman 237 —
« סדר תפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א) — décrivait l'office du soir. Ici le Mehaber quitte la synagogue : ce qui suit la prière du soir, c'est l'étude. Le titre le dit :
« לקבוע עתים לתורה בלילה. ובו ב סעיפים » (שו״ע או״ח רל״ח:א). résumé : le siman ne parle ni du contenu de l'étude ni de sa quantité, mais de son heure.
Ce que le Tour écrivait déjà Le Mehaber condense ici tout un passage du Tour, qui s'adresse au lecteur à la deuxième personne :
« ובענין לימוד הלילה יותר ויותר מבשל יום בני הזהר כמו שאמרו חז״ל אין רינה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה » (טור או״ח סימן רל״ח). Le Beit Yossef en indique la source exacte :
« ובענין לימוד הלילה יותר ויותר מבשל יום בני הזהר כמו שאמרו חכמים ז״ל אין רינה של תורה אלא בלילה במדרש רבה » (בית יוסף או״ח סימן רל״ח), puis :
« על פסוק קווצותיו תלתלים והביאו הרמב״ם בפ״ג מה׳ ת״ת » (בית יוסף או״ח סימן רל״ח). résumé : la phrase
« אין רינה של תורה אלא בלילה » (טור או״ח סימן רל״ח) — “il n'y a de chant de Torah que la nuit” — est un midrach sur le Cantique, que le Rambam avait déjà rapporté.
Le lien entre les deux séifim Le premier séif dit la valeur de l'heure ; le second en tire une conséquence de comptable. Le Tour les enchaîne d'un seul mouvement :
« כ״ש שאם יארע לאדם מקרה שלא השלים חוקו בלימוד היום שישלימנו מיד בו בלילה ולא ידחהו כלל » (טור או״ח סימן רל״ח). résumé : puisque les heures de la nuit sont les meilleures, c'est là que se paie ce que le jour n'a pas payé.
B. למוד הלילה — pourquoi la nuit l'emporte sur le jour
Le din
« צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום » (שו״ע או״ח רל״ח:א). résumé : la vigilance demandée n'est pas la même le jour et la nuit — la nuit en demande plus.
La racine dans la Guemara Deux paroles se suivent dans le traité Erouvin. La première :
« אמר רב יהודה לא איברי ליליא אלא לשינתא » (עירובין ס״ה ע״א). La seconde :
« אמר רבי שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא » (עירובין ס״ה ע״א). résumé : la nuit a été créée pour le sommeil, mais la lune pour l'étude à haute voix — ces deux phrases tiennent ensemble, et toute la discussion des Aharonim porte sur leur partage.
La formulation de la Michna Beroura
« כדאמרינן לא איברי לילא אלא לגירסא וכיון דלכך נברא הלילה ע״כ צריך ליזהר בה יותר » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:א). résumé : puisque la nuit a été créée pour cela, c'est en elle qu'il faut redoubler de soin.
Les promesses attachées à l'étude de la nuit La Michna Beroura en rassemble trois. La première :
« ואיתא בגמרא כל העוסק בתורה בלילה הקב״ה מושך עליו חוט של חסד ביום » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:א) — c'est la parole de Rech Lakich :
« אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום » (חגיגה י״ב ע״ב). La deuxième :
« ת״ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאלו עסוקין בעבודה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:א) — c'est la parole de Rabbi Yohanan :
« אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה » (מנחות ק״י ע״א). La troisième :
« כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:א) — c'est l'enseignement de Rabbi Hiya :
« תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה » (תמיד ל״ב ע״ב).
La raison de fond, chez le Rambam
« אף על פי שמצוה ללמד ביום ובלילה אין אדם למד רב חכמתו אלא בלילה » (רמב״ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה יג). Et il en tire la conduite :
« לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפלו אחד מהן בשנה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה » (רמב״ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה יג). La Michna Beroura le cite ici même :
« הרוצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:א). résumé : ce n'est pas que le jour soit sans valeur ; c'est que la plus grande part de la sagesse d'un homme lui vient la nuit.
Le même texte en Yore Dea Le Choulhan Aroukh l'a repris dans les lois d'étude :
« מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפי׳ אחת מהן בשינה באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה » (שו״ע יו״ד רמ״ו:כ״ג). Et le Rama y ajoute :
« כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה » (רמ״א יו״ד רמ״ו:כ״ג). résumé : le siman 238 dit en deux lignes ce que le siman 246 de Yore Dea développe.
C. והמבטלו עונשו מרובה — la sévérité, et d'où elle vient
La sanction
« והמבטלו עונשו מרובה » (שו״ע או״ח רל״ח:א). résumé : la même négligence pèse plus lourd la nuit que le jour.
Le raisonnement du Tour
« הלכך כיון ששעות הלילה נוחין ורצויין ללמוד המבטלן עונשו מרובה » (טור או״ח סימן רל״ח). résumé : la sévérité ne vient pas d'une obligation supplémentaire, mais de la qualité des heures perdues — ce sont les heures les plus commodes qu'on a laissées passer.
La source talmudique La Michna Beroura la donne :
« כל בית שאין ד״ת נשמעין בו בלילה אש אוכלתו » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ב). C'est la parole de Rabbi Elazar :
« ואמר רבי אלעזר כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו » (סנהדרין צ״ב ע״א). Le Rambam l'avait déjà écrite :
« וכל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו » (רמב״ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה יג).
La promesse inverse Le Tour cite aussi le versant positif :
« א״ר ירמיה בן אלעזר כל בית שנשמעין בו ד״ת בלילה אינו חרב » (טור או״ח סימן רל״ח), ce qui est la parole de Rabbi Yirmiya ben Elazar :
« ואמר רבי ירמיה בן אלעזר כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב » (עירובין י״ח ע״ב). résumé : la maison où l'on entend des paroles de Torah la nuit ne se détruit pas ; celle où l'on n'en entend pas, le feu la consume.
Le Aroukh haChoulhan Il reprend les deux moitiés du séif d'un trait :
« ולכן צריך ליזהר בלימוד הלילה יותר מביום, והמבטלו עונשו מרובה » (ערוך השלחן רל״ח:ב). Le Kaf haḤaim recopie de même le raisonnement du Tour :
« הלכך כיון ששעות הלילה נוחין ורצויין נלמוד המבטלן עונשו מרובה » (כף החיים רל״ח:א).
Ce que le Gaon de Vilna ajoute en marge Sur les mots והמבטלו, il ne renvoie pas à un traité de halakha mais à la Michna d'Avot :
« נגד שמא אבד שמה ודלא מוסיף יסף ודלא יליף קטלא חיב » (אבות פרק א משנה יג). résumé : “celui qui n'ajoute pas, disparaît” — la formule d'Avot que les Aharonim appliquent à l'étude de la nuit à partir du quinze Av. Le Rama l'écrit expressément :
« ויש לאדם להתחיל ללמוד בלילה מט״ו באב ואילך ומאן דלא מוסיף יסיף » (רמ״א יו״ד רמ״ו:כ״ג).
D. שיעור השינה — la mesure du sommeil, et les saisons
Le point de départ Le Magen Avraham ouvre par l'autre parole d'Erouvin :
« אמרינן בפ׳ הדר לא אברי לילה אלא לשינת׳ ופי׳ התוס׳ כגון בלילי תקופת תמוז » (מגן אברהם רל״ח:א). résumé : “la nuit n'a été créée que pour le sommeil” — et les Tossefot en limitent la portée aux nuits les plus courtes de l'été.
La règle mnémonique des Aharonim Le Bach la donne :
« האחרונים קבלו לומר משכבי עד קומי שכבי ומקומי עד שכבי קומי » (ב״ח או״ח סימן רל״ח). Il l'explique :
« דמחג שבועות שאומרים מגלת רות שכתוב בה שכבי עד הבקר עד ט׳ באב שאומרים מגלת איכה שכתוב בה קומי רוני בלילה לראש אשמורת שכבי דא״צ לקום קודם אור הבוקר כדי ללמוד תורה כיון דהלילות קצרים » (ב״ח או״ח סימן רל״ח), et pour l'autre moitié de l'année :
« אבל מתשעה באב שאומרים קומי עד חג השבועות שאומרים שכבי קומי חייב לקום קודם אור הבוקר בראש אשמורת ללמוד כיון דהלילות ארוכים » (ב״ח או״ח סימן רל״ח). Le Magen Avraham la résume :
« והב״ח כתב שהאחרונים קבלו משכבי עד קומי פי׳ משבועות עד ט״ב שכבי ומקומי עד שכבי פי׳ מט״ב עד שבועות קומי פי׳ ללמוד בלילה » (מגן אברהם רל״ח:א). Le Ateret Zekenim la rapporte de même :
« ואחרונים קבלו לומר משכבי עד קומי שכבי ומקומי עד שכבי קומי » (עטרת זקנים או״ח רל״ח).
La clé du jeu de mots Le Mahatsit haChekel l'explicite :
« פי׳ משבועו׳ ר״ל בשבועות קורין מגלת רות דכתיב בה שכבי עד הבקר ובט״ב קורין מגלת איכה דכתיב בה קומי רני בלילה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ח:א). résumé : à Chavouot on lit Ruth, où il est dit שכבי, “couche-toi” ; au 9 Av on lit Eikha, où il est dit קומי, “lève-toi” — chaque fête donne son mot d'ordre à la demi-année qui suit.
Une limite dans les nuits courtes Le Mahatsit haChekel ajoute :
« וכתבו האחרונים דעכ״פ קודם שיישן ילמוד עכ״פ מעט » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ח:א). résumé : même l'été, où l'on ne demande pas de se lever avant l'aube, on n'entre pas dans son lit sans avoir étudié un peu.
Combien d'heures ? Le Magen Avraham rapporte un chiffre :
« ובע״ש כתב מט״ו באב עד ט״ו באייר וי״א דזמן שינה הוא ח׳ שעות וסי׳ ישנתי א״ז יניח לי » (מגן אברהם רל״ח:א). Mais il refuse d'en faire une mesure :
« ונ״ל דהכל לפי מה שהוא אדם וכמ״ש סי׳ רל״א ע״ש » (מגן אברהם רל״ח:א). La Michna Beroura le suit :
« דלשינת האדם בלילה אין לזה שיעור קבוע אלא תלוי בכל אדם לפי כח בריאותו ועכ״פ לא ישתקע בשינה יותר מדאי » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ב), et rappelle la Michna :
« שינה לצדיקים רע להן ורע לעולם ופירש״י מפני שאינם עוסקין בתורה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ב) — c'est le texte de Sanhédrin :
« יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם » (סנהדרין ע״א ע״ב).
La conclusion du Aroukh haChoulhan Il rapporte d'abord l'explication du Maharcha sur la lune :
« ולכן בזמן שהוא לילה חשך ממש הוי זמן לישן, וכשהלבנה מאירה הוי זמן לימוד » (ערוך השלחן רל״ח:ב), puis il tranche :
« והאמת הכל לפי חולשתו וגבורתו ולפי מספר ימיו, והכל לשם שמים » (ערוך השלחן רל״ח:ב). résumé : il n'y a pas de barème — il y a la force de chacun, et l'intention.
Ce qu'ajoutent les kabbalistes Le Kaf haḤaim place le cœur de l'étude après minuit :
« הלימוד צריך לקבוע מאחר חצות הלילה ואילך » (כף החיים רל״ח:ג), mais il n'annule pas le début de la nuit :
« דעיקר הלימוד הוא אחר חצות מ״מ גם בתחלת הלילה צריך ללמוד כדי לישן מתוך ד״ת » (כף החיים רל״ח:ד). Il conteste même le partage saisonnier du Bach :
« אמנם מדברי הזוה״ק הנז׳ משמע דאין חילוק בין לילות ארוכים ללילות קצרים אלא בכל לילה ולילה חייב ללמוד » (כף החיים רל״ח:ה), et propose une conduite :
« וע״כ בלילות הקצרים יש ללמוד מעט בתחלת הלילה כפי יכלתו » (כף החיים רל״ח:ה). Il note enfin deux usages :
« כי טוב הוא לזהר שלא יישן האדם תיכף אחר תפלת ערבית אלא ישהא עד שיעברו ג׳ שעות מן הלילה ואח״כ יישן » (כף החיים רל״ח:ט), et :
« ויהרהר בתורה ובמצות עד שישן ואל ירבה באכילה גסה שהוא מרבה שינה » (כף החיים רל״ח:יב). Pour la pratique, on suit son Rav.
E. חק קבוע — le quota fixé, et le sens du mot מיד
Le din
« אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו ישלימנו בלילה מיד » (שו״ע או״ח רל״ח:ב). résumé : il ne s'agit pas d'une obligation générale d'étudier la nuit, mais d'une dette précise — celle d'un homme qui s'était fixé une mesure et ne l'a pas atteinte.
Le modèle talmudique Le Tour le nomme :
« רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בליליא » (טור או״ח סימן רל״ח), et il explique :
« פירוש היה לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום ופעמים שהיה טרוד ביום ולא היה יכול להשלימו והיה משלימו מיד בלילה » (טור או״ח סימן רל״ח). Dans la Guemara la formule est plus courte :
« אמר רב נחמן בר יצחק אנן פועלי דיממי אנן רב אחא בר יעקב יזיף ופרע » (עירובין ס״ה ע״א). résumé : Rav Aha bar Yaakov empruntait au jour et remboursait à la nuit — l'image est celle d'un prêt.
La règle générale, au siman 155 La Michna Beroura y écrit déjà exactement notre din :
« ואם אירע לו אונס שלא היה יכול להשלים הקביעות שלו ביום יהיה עליו כמו חוב וישלימנו בלילה » (משנה ברורה, מ״ב קנ״ה:ד), et cite le même passage :
« רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילא » (משנה ברורה, מ״ב קנ״ה:ד).
Ce que veut dire מיד — première lecture La Michna Beroura :
« כלומר אפילו בלילות הקצרים מחוייב להיות ניעור בלילה כדי להשלים חוקו ולא יאחר זה עד יום מחר כי יום של אחריו מחוייב בפני עצמו ונמצא דיום זה לא השלים חוקו והוי מעוות לא יוכל לתקון » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ד). résumé : “aussitôt” signifie “dans la nuit même”, et non le lendemain — car demain porte déjà sa propre obligation, et ce qui a été perdu ne se répare plus.
Ce que veut dire מיד — seconde lecture Le Aroukh haChoulhan écarte une lecture trop littérale :
« אין הכוונה מיד שתכנס הלילה, דמנא לן לומר כן » (ערוך השלחן רל״ח:ג), et conclut :
« אלא הכוונה שישלים מיד בלילה ולא יניח למחר, וכן משמע בטור ע״ש » (ערוך השלחן רל״ח:ג). résumé : “aussitôt” ne veut pas dire dès la tombée de la nuit, mais avant que la nuit ne s'achève.
Le Kaf haḤaim Il reprend la première lecture :
« ואפילו בלילות הקצרים מחויב להיות ניעור בלילה כדי להשלים חוקו » (כף החיים רל״ח:ז), et :
« ואם לא השלים בלילה מעוות לא יוכל לתקון כי ביום שלאחריו מחיוב בפ״ע » (כף החיים רל״ח:ז). Puis il propose une raison de fond :
« ונראה לי הטעם משום דהתורה מכפרת כמו הקרבנות » (כף החיים רל״ח:ח), et :
« ובקרבנות הלילה משלים ליום שלפניו וע״כ גם בעסק התורה הלילה משלים ליום שלפניו » (כף החיים רל״ח:ח). résumé : la nuit complète le jour qui la précède, comme les sacrifices du soir achevaient la journée au Temple.
F. בלי נדר — quand la régularité devient un vœu
L'avertissement du Magen Avraham Sur les mots ישלימנו, il écrit :
« דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהיה עליו נדר » (מגן אברהם רל״ח:א). résumé : ce qu'on s'est fixé n'est pas seulement une bonne habitude — cela engage comme un vœu.
La source dans la Guemara La Michna Beroura la donne :
« האומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ה). C'est la parole de Rav Guidel au nom de Rav :
« ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלהי ישראל » (נדרים ח׳ ע״א).
La règle en Yore Dea La Michna Beroura la rapporte :
« דאם נהג לעשות דבר טוב אם היה דעתו לנהוג כן לעולם הוי נדר וטוב שיתנה בתחלה שלא יהיה עליו דבר זה בנדר פן יזדמן איזה פעם שלא יוכל להשלים » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ה). Le Mahatsit haChekel la détaille :
« דאם נהג לעשות דבר טוב אפי׳ פעם א׳ אם היה דעתו לנהוג כן לעולם הוי נדר וצריך התרה ויפתח בחרט׳ שקבלו בשם נדר » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ח:א), et il donne le remède :
« דטוב להתנות כן לכתחלה שאין דעתו לנהוג כן לעולם כ״א כל זמן שירצה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ח:א).
Le Aroukh haChoulhan
« והנוהג לעשות דבר טוב ודעתו לעשות כן תמיד, הוי כנדר » (ערוך השלחן רל״ח:ג). résumé : d'où l'usage, si répandu, d'ajouter בלי נדר chaque fois qu'on se fixe une règle nouvelle. Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas pratiques
Cas 1 — Une journée de travail qui déborde
Situation : un homme a pris sur lui d'étudier une page par jour. Aujourd'hui, le travail l'a retenu jusqu'au soir et il n'a rien pu faire. Doit-il rattraper, et quand ?
Conduite : C'est exactement le second séif :
« אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו ישלימנו בלילה מיד » (שו״ע או״ח רל״ח:ב). La Michna Beroura précise l'urgence :
« כלומר אפילו בלילות הקצרים מחוייב להיות ניעור בלילה כדי להשלים חוקו ולא יאחר זה עד יום מחר כי יום של אחריו מחוייב בפני עצמו ונמצא דיום זה לא השלים חוקו והוי מעוות לא יוכל לתקון » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ד). Le Aroukh haChoulhan, lui, ne demande pas de commencer dès la tombée de la nuit :
« אלא הכוונה שישלים מיד בלילה ולא יניח למחר, וכן משמע בטור ע״ש » (ערוך השלחן רל״ח:ג). Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 2 — Les nuits courtes de l'été
Situation : on est au mois de Tamouz ; la nuit est très brève et l'on se lève tôt pour travailler. Faut-il malgré tout se lever avant l'aube pour étudier ?
Conduite : Les Aharonim ont une règle de saison. Le Bach :
« דמחג שבועות שאומרים מגלת רות שכתוב בה שכבי עד הבקר עד ט׳ באב שאומרים מגלת איכה שכתוב בה קומי רוני בלילה לראש אשמורת שכבי דא״צ לקום קודם אור הבוקר כדי ללמוד תורה כיון דהלילות קצרים » (ב״ח או״ח סימן רל״ח). Le Magen Avraham :
« והב״ח כתב שהאחרונים קבלו משכבי עד קומי פי׳ משבועות עד ט״ב שכבי ומקומי עד שכבי פי׳ מט״ב עד שבועות קומי פי׳ ללמוד בלילה » (מגן אברהם רל״ח:א). Mais le Mahatsit haChekel ne laisse pas la nuit vide :
« וכתבו האחרונים דעכ״פ קודם שיישן ילמוד עכ״פ מעט » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ח:א). Et le Kaf haḤaim conteste le partage :
« אמנם מדברי הזוה״ק הנז׳ משמע דאין חילוק בין לילות ארוכים ללילות קצרים אלא בכל לילה ולילה חייב ללמוד » (כף החיים רל״ח:ה). Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 3 — Une résolution prise un soir de Sélihot
Situation : quelqu'un décide d'étudier une michna chaque soir avant de dormir. Il tient trois mois, puis une nuit de voyage l'en empêche. A-t-il transgressé un vœu ?
Conduite : La question est réelle. Le Magen Avraham prévient :
« דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהיה עליו נדר » (מגן אברהם רל״ח:א). La Michna Beroura explique :
« דאם נהג לעשות דבר טוב אם היה דעתו לנהוג כן לעולם הוי נדר וטוב שיתנה בתחלה שלא יהיה עליו דבר זה בנדר פן יזדמן איזה פעם שלא יוכל להשלים » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ה). Le Mahatsit haChekel précise que même une seule fois peut suffire :
« דאם נהג לעשות דבר טוב אפי׳ פעם א׳ אם היה דעתו לנהוג כן לעולם הוי נדר וצריך התרה ויפתח בחרט׳ שקבלו בשם נדר » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ח:א). C'est pourquoi l'on prend toute résolution nouvelle en disant בלי נדר. Pour la pratique, on suit son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Quels sont les deux dinim de ce siman, et qu'est-ce qui les relie ?
- Deux paroles se suivent dans le traité Erouvin — l'une sur le sommeil, l'autre sur l'étude. Comment les Aharonim les concilient-ils ?
- D'où vient la sévérité de והמבטלו עונשו מרובה : d'une obligation nouvelle, ou d'autre chose ?
- Que veut dire מיד dans le second séif ? Donne les deux lectures et nomme leurs auteurs.
- Pourquoi conseille-t-on de dire בלי נדר en se fixant une règle d'étude ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — סוגיית עירובין ס״ה ע״א — לשינתא ולגירסא ; גדר מעלת לימוד הלילה ; שיעור השינה ומשכבי עד קומי ; גדר החק הקבוע — נדר או חוב
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 🌉 Niveau 4 — Daat HaRav : page-passerelle — l'Admour HaZaken n'a pas rédigé ce siman dans son Choulhan Aroukh