כוונת הברכות — ובו סעיף אחד: יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם (הוי״ה), יכוין פירוש קריאתו באדנות — שהוא אדון הכל; ויכוין בכתיבתו ביו״ד ה״א — היה הוה ויהיה. ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם.
ארבע רמות לימוד — סימן ה׳, סעיף אחד
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של הסעיף עם ביאור שוטף. הסבר מסודר: כוונת פירוש המלות בברכות, הכוונה הכפולה בהזכרת השם (הוי״ה) — קריאתו באדנות (אדון הכל) וכתיבתו ביו״ד ה״א (היה הוה ויהיה, למעלה מן הזמן) — וכוונת שם אלהים (תקיף בעל הכחות כולם). יישומים מעשיים בני זמננו בברכות היום-יום.
פלפול מעמיק: כוונה בברכות — מעכבת או למצוה? פירוש המלות, מה מעכב (ברכה ראשונה של העמידה, פסוק ראשון של ק״ש — ועיין סימן ס–סג ו-קא) והכוונה האידיאלית בכל מקום; מדוע השם טעון שתי כוונות (אדנות והוי״ה), ומדוע קוראים אד-ני ולא ככתיבתו; פירוש שם אלהים (תקיף, בעל הכחות, הטבע / הגבורה) והיחס הוי״ה ↔ אלהים (התעלות / השראה); דקדוק הנקודות (שו״ע הרב).
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: כוונת פירוש המלות בברכות, הכוונה הכפולה בהזכרת השם (אדון הכל · היה הוה ויהיה), כוונת שם אלהים (תקיף בעל הכחות), והיחס בין שני השמות. הנהגה למעשה לכוונה ביום-יום, עם הפניה לרב במה שמעכב ובפרטים המדויקים (ועיין סימן ס).
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן ה׳ (שם מפתח הרב ג׳ סעיפים): הטקסט המלא, דיוק הפסק ביחס למחבר, דקדוק הנקודות תחת האל״ף (חטף פתח / שבא), כוונת "בעליונים ובתחתונים" בשם אלהים, ויחוד השמות הוי״ה ואלהים על דרך הכלל (דרך התניא, שער היחוד והאמונה) — וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
בברכות יכוין פירוש המלות שמוציא מפיו: הברכה היא עבודה שבלב, שהמחשבה מלווה את הדיבור.
אֲדוֹן הַכֹּל
קריאת השם
השם נקרא על פי הניקוד אד-ני: יכוין שהוא אדון הכל — כוונת האדנות על כל הבריאה.
הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה
כתיבה ביו״ד ה״א
יכוין גם לכתיבת השם ביו״ד ה״א: היה הוה ויהיה — למעלה מן הזמן: ההתעלות עצמה.
בַּעַל הַכֹּחוֹת
שם אלהים
בהזכירו אלהים יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם — שליטה על כל הכוחות.
מְעַכֶּבֶת אוֹ לְמִצְוָה
גדר הכוונה
הכוונה היא האידיאל בכל ברכה; ובמקומות מסוימים מעכבת (ברכה ראשונה של העמידה, פסוק ראשון של ק״ש). ועיין סימן ס–סג ו-קא.
הוי״ה וֵאלֹהִים
יחס השמות
הוי״ה (התעלות, למעלה מן הזמן) ואלהים (הכח המתגלה בבריאה): ויחודם הוא לב הענין — על דרך הכלל, דרך התניא.
מבנה הסימן — מרכיבי הסעיף היחיד
מרכיב
נושא
עניין
פירוט
פירוש המלות
הכלל הפותח
פירוש המלות
בכל ברכה יכוין פירוש המלות שמוציא מפיו (יכוין בברכות פירוש המלות) — הברכה אינה אמירה בעלמא אלא עבודה שבלב.
קריאת השם
בַּאֲדֹנוּת
קריאת ההוי״ה
כשיזכיר השם (הוי״ה), יכוין פירוש קריאתו באדנות: שהוא אדון הכל.
כתיבת השם
בְּיוּ״ד הֵ״א
כתיבת ההוי״ה
ויכוין גם בכתיבתו ביו״ד ה״א: היה הוה ויהיה — למעלה מן הזמן.
שם אלהים
בַּעַל הַכֹּחוֹת
✦ למעשה
בהזכירו אלהים: שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם (שו״ע הרב מוסיף: בעליונים ובתחתונים).
כוונת השמות — כוונת שני שמות הקודש
מקור
תחום
תרומה
הרעיון המרכזי
הוי״ה — קריאה
אדנות
האדנות
קוראים את השם אד-ני: כוונה שהוא אדון הכל — האדנות על כל הבריאה.
הוי״ה — כתיבה
היה הוה ויהיה
ההתעלות
כוונת הכתיבה ביו״ד ה״א: היה הוה ויהיה, למעלה מן הזמן — ההתעלות מעל הנברא.
שם אלהים · שו״ע הרב
בעל הכחות — למעשה
✦ למעשה
אלהים: תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם. יחוד הוי״ה ואלהים (התעלות וכח בבריאה) הוא על דרך הכלל דרך התניא (שער היחוד והאמונה); וללימוד המעמיק ראה רמה 4 ורב חב״ד.
שאלות נפוצות — סימן ה׳
מהי כוונת הברכות, לפי סימן ה׳?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים ה׳:א, יכוין בברכות פירוש המלות שמוציא מפיו. הברכה אינה אמירה בעלמא אלא עבודה שבלב, שהמחשבה מלווה את הדיבור.
איזו כוונה יש לכוין בהזכרת השם, לפי סימן ה׳?
השולחן ערוך (אורח חיים ה׳:א) מלמד כוונה כפולה. בקריאת השם (שקוראים אד-ני): שהוא אדון הכל. ובכתיבתו ביו״ד ה״א: היה הוה ויהיה — למעלה מן הזמן.
איזו כוונה יש לכוין בהזכרת שם אלהים, לפי סימן ה׳?
על פי השולחן ערוך (אורח חיים ה׳:א), בהזכירו אלהים יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם. השולחן ערוך הרב מוסיף: בעליונים ובתחתונים.
האם כוונת פירוש המלות מעכבת בכל הברכות, לפי סימן ה׳?
כוונת פירוש המלות היא האידיאל בכל ברכה. לפי הפוסקים היא מעכבת בעיקר במקומות מסוימים — כברכה ראשונה של העמידה ופסוק ראשון של קריאת שמע (ועיין סימן ס–סג ו-קא). להנהגה למעשה במי שלא כיוון הולכים אחר הוראת רב מובהק.
מדוע השם טעון שתי כוונות נפרדות, לפי סימן ה׳?
משום שהשם נכתב באופן שונה מקריאתו. קוראים אותו על פי הניקוד אד-ני (אדון הכל, כוונת האדנות); ומכוונים גם לכתיבתו ביו״ד ה״א, היה הוה ויהיה. קריאתו מבטאת את האדנות, וכתיבתו את ההתעלות מעל הזמן.