דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים — ובו ד׳ סעיפים: (א) כל היום כשעושה צרכיו, בין קטנים בין גדולים, מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים, אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד. הגה: היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן (קינוח) אינו מברך על נטילת ידים. (ב) הטיל מים ולא שפשף, אף על פי שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון (להכין עצמו לתפילה). (ג) הטיל מים והסיח דעתו, ואחר כך נמלך והטיל מים פעם אחרת, צריך לברך ב׳ פעמים אשר יצר. (ד) אין שיעור להשתין מים, כי אפילו לטפה אחת חייב לברך, שאם יסתם הנקב היה קשה לו וחייב להודות.
ארבע רמות לימוד — סימן ז׳, ד׳ סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של ד׳ הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ובלשון נקייה: בכל עשיית צרכים שביום מברך אשר יצר בלא על נטילת ידים, מתי נוטל ידיו משום נקיות או משום הכון, דין הסיח דעתו (ב׳ ברכות), ואפילו לטפה אחת חייב לברך — ההודאה על בריאות הגוף. יישומים מעשיים בני זמננו בברכות היום-יום.
פלפול מעמיק: מדוע מברכים על נטילת ידים רק בבוקר (בריה חדשה, ועיין סימן ד) ואשר יצר לבד כל היום; מתי נוטל בכל זאת (נקיות, הכון לקראת אלהיך, נגיעה בערוה — ועיין סימן ג); סברת הסיח דעתו ונמלך וב׳ הברכות (סעיף ג, השוואה לספק שבסימן ד); טעם אין שיעור — אפילו טפה אחת והודאה תמידית על הגוף (ועיין אשר יצר שבסימן ו). ברכות ס., עמוס ד:יב; בית יוסף, מג״א, ט״ז, משנה ברורה.
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: אשר יצר בכל הטלת מים בלא על נטילת ידים, נטילה משום נקיות או משום הכון, ב׳ הברכות בהסיח דעתו, ואפילו לטפה אחת חייב לברך. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב בפרטים המדויקים והצנועים (ועיין סימן ד, ו ו-קסה).
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן ז׳ (שם מפתח הרב ז׳ סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — מדוע אומרים על נטילת ידים רק בבוקר (בריה חדשה, ועיין סימן ד), הכון לקראת אלהיך (נטילת ידים קודם הזכרת השם אף בלא חיוב גמור), וספק הסיח דעתו — וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
בכל עשיית צרכים, קטנים או גדולים, מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים — אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד.
נְטִילַת יָדַיִם בַּיּוֹם
נטילת ידים ביום
הטיל מים ולא שפשף — אין צריך ליטול ידיו מן הדין, אלא משום נקיות או משום הכון.
הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ
הכון לקראת אלהיך
נוטל ידיו להכין עצמו לתפילה, על פי הכתוב הכון לקראת אלהיך ישראל (עמוס ד:יב) — מעבר לחיוב הגמור.
הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְנִמְלַךְ
הסיח דעתו ונמלך
הטיל מים, הסיח דעתו מלהטיל, ואחר כך נמלך והטיל פעם אחרת: מברך אשר יצר ב׳ פעמים, שכל עשייה מחייבת ברכה.
אֲפִילוּ טִפָּה אַחַת
אפילו טפה אחת
אין שיעור: אפילו לטפה אחת חייב לברך, שאם יסתם הנקב מלהוציאה היה קשה לו.
חַיָּב לְהוֹדוֹת
חיוב ההודאה
ההודאה על בריאות הגוף ותקינות פעולתו (רופא חולי כל בשר ומפליא לעשות): הכרת פלא הבריאה בכל עשיית צרכים.
מבנה הסימן — ד׳ הסעיפים
סעיף
נושא
עניין
פירוט
סעיף א
אשר יצר כל היום
ברכה כל היום
בכל עשיית צרכים, קטנים או גדולים, מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים, אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד. הרמ״א: שפשף ידיו בקינוח אינו מברך על נטילת ידים.
סעיף ב
נטילת ידים
נקיות והכון
הטיל מים ולא שפשף: אף שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו מן הדין — אלא משום נקיות או משום הכון (להכין עצמו לתפילה).
סעיף ג
הסיח דעתו
ב׳ ברכות
הטיל מים והסיח דעתו, ואחר כך נמלך והטיל פעם אחרת: מברך אשר יצר ב׳ פעמים.
סעיף ד
אין שיעור
✦ למעשה
אין שיעור: אפילו לטפה אחת חייב לברך — שאם יסתם הנקב היה קשה לו, וחייב להודות.
נטילת ידים ביום — מדוע בלא ברכת על נטילת ידים
המקרה
תחום
תרומה
הרעיון המרכזי
שחרית — בריה חדשה
בוקר
ברכת על נטילת ידים
רק בבוקר מברכים על נטילת ידים: שנעשה האדם כבריה חדשה בקומו — ועיין סימן ד.
אשר יצר כל היום
כל היום
בלא נטילה מחייבת
כל היום, אחר הטלת מים, מברך אשר יצר לבד; ולא על נטילת ידים, אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד.
הכון · שו״ע הרב
נקיות — למעשה
✦ למעשה
בכל זאת נוטל ידיו משום נקיות או משום הכון (להכין עצמו להזכיר את השם ולהתפלל); שו״ע הרב מפתח עניין זה — וללימוד המעמיק ראה רמה 4 ורב חב״ד.
שאלות נפוצות — סימן ז׳
האם מברכים על נטילת ידים אחר כל הטלת מים שביום, לפי סימן ז׳?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים ז׳:א, כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים, אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד. והוסיף הרמ״א: היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן (קינוח) אינו מברך על נטילת ידים.
האם צריך ליטול ידיו אחר הטלת מים, לפי סימן ז׳?
על פי השולחן ערוך (אורח חיים ז׳:ב), הטיל מים ולא שפשף, אף על פי שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו מן הדין, אלא נוטל משום נקיות או משום הכון — להכין עצמו לתפילה, על פי הכתוב הכון לקראת אלהיך ישראל.
מה דין מי שהטיל מים, הסיח דעתו, וחזר והטיל, לפי סימן ז׳?
על פי השולחן ערוך (אורח חיים ז׳:ג), הטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים, ואחר כך נמלך והטיל מים פעם אחרת, צריך לברך ב׳ פעמים אשר יצר — שכל עשיית צרכים מחייבת ברכה בפני עצמה.
האם מברכים אשר יצר אפילו לטפה אחת, לפי סימן ז׳?
על פי השולחן ערוך (אורח חיים ז׳:ד), אין שיעור להשתין מים, כי אפילו לטפה אחת חייב לברך, שאם יסתם הנקב מלהוציא אותה הטפה היה קשה לו — וחייב להודות על בריאות הגוף ותקינות פעולתו.
מדוע אין שיעור לברכת אשר יצר, לפי סימן ז׳?
מפני שאשר יצר היא ברכת הודאה על בריאות הגוף (רופא חולי כל בשר ומפליא לעשות). אף הוצאת טפה אחת מעידה שהנקבים פועלים את פעולתם; שאם יסתם אחד מהם היה קשה לאדם. לפיכך מכירים בפלא הבריאה בכל עשיית צרכים, כל היום.