סימן ח׳ · הלכות ציצית ועטיפתו

📑 תוכן הלימוד

א. העיטוף (עטיפה): מעומד ובכבוד (סעיפים א-ב)

הטקסט המקורי (סעיפים א-ב)

[א] יִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וִיבָרֵךְ מְעֻמָּד. [ב] סֵדֶר עֲטִיפָתוֹ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְכַּסִּים בִּכְסוּתָם וְעוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם, פְּעָמִים בְּכִסּוּי הָרֹאשׁ פְּעָמִים בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ ; וְנָכוֹן שֶׁיְּכַסֶּה רֹאשׁוֹ בְּטַלִּית.

ב. ברכת « להתעטף בציצית » (סעיפים ד-ה)

הטקסט המקורי (סעיפים ד-ה)

[ד] מַחֲזִיר שְׁתֵּי צִיצִיּוֹת לְפָנָיו וּשְׁתַּיִם לַאֲחוֹרָיו, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מְסֻבָּב בְּמִצְוֹת. [ה] מְבָרֵךְ « לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית ». אִם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מִתְעַטְּפִים בְּטַלִּית כְּאַחַת — כֻּלָּם מְבָרְכִים ; וְאִם רָצוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ וְהָאֲחֵרִים יַעֲנוּ אָמֵן.

ג. הטלית הקטן: המצוה על הבגדים (סעיפים ג, ו, יא)

הטקסט המקורי (סעיפים ג, ו, יא)

[ג] טַלִּיתוֹת קְטַנִּים שֶׁלָּנוּ שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לִלְבֹּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם עִטּוּף — יוֹצְאִים בָּהֶם יְדֵי חוֹבַת צִיצִית ; וְטוֹב לְהָנִיחַ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ רָחְבּוֹ לְקוֹמָתוֹ וּלְהִתְעַטֵּף בּוֹ, וְיַעֲמֹד כָּךְ מְעֻטָּף לְפָחוֹת כְּדֵי הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, וְאַחַר כָּךְ יִמְשְׁכֶנּוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ וְיַלְבִּישֶׁנּוּ. [ו] עַל טַלִּית קָטָן יָכוֹל לְבָרֵךְ « לְהִתְעַטֵּף » אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַטֵּף אֶלָּא לוֹבְשׁוֹ. הַגָּהּ: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו « עַל מִצְוַת צִיצִית », וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת. [יא] עִקַּר מִצְוַת טַלִּית קָטָן לְלָבְשׁוֹ עַל בְּגָדָיו, כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִרְאֵהוּ וְיִזְכֹּר הַמִּצְוֹת.

ד. כוונה והכנה: להפריד, לכוון, לבדוק (סעיפים ז-ח-ט-י)

הטקסט המקורי (סעיפים ז-ח-ט-י)

[ז] צָרִיךְ לְהַפְרִיד חוּטֵי הַצִּיצִית זֶה מִזֶּה. [ח] יְכַוֵּן בְּהִתְעַטְּפוֹ שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְעַטֵּף בּוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל מִצְוֹתָיו לַעֲשׂוֹתָם. [ט] קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ יְעַיֵּן בְּחוּטֵי הַצִּיצִית אִם הֵם כְּשֵׁרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ לְבַטָּלָה. [י] אִם לוֹבֵשׁ טַלִּית קָטָן בְּעוֹד שֶׁאֵין יָדָיו נְקִיּוֹת — יַלְבִּישֶׁנּוּ בְּלֹא בְּרָכָה, וּכְשֶׁיִּטֹּל יָדָיו יְמַשְׁמֵשׁ בַּצִּיצִית וִיבָרֵךְ עָלָיו.

ה. הפסק: ברכה אחת או כמה (סעיפים יב-טז) וסעיף יז

הטקסט המקורי (סעיפים יב-טז)

[יב] אִם יֵשׁ לוֹ כַּמָּה בְּגָדִים שֶׁל אַרְבַּע כְּנָפוֹת, כֻּלָּם חַיָּבִים בְּצִיצִית ; וְאִם לְבָשָׁם כֻּלָּם בְּלֹא הֶפְסֵק וְהָיָה דַּעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל כֻּלָּם — לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת ; וְאִם מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד. [יג] הַלּוֹבֵשׁ טַלִּית קָטָן... וּמִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל — צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו, דַּהֲלִיכָה מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת חֲשִׁיבָה הֶפְסֵק. [יד] וְאִם פָּשַׁט טַלִּיתוֹ אֲפִלּוּ הָיָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר... צָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁיַּחֲזֹר. [טו] אִם נָפְלָה טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן וְחוֹזֵר וּמִתְעַטֵּף — צָרִיךְ לְבָרֵךְ, וְהוּא שֶׁנָּפְלָה כֻּלָּהּ. [טז] הַלָּן בְּטַלִּיתוֹ בַּלַּיְלָה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו בַּבֹּקֶר.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — לבישת הטלית הגדול בבוקר

מקרה 2 — לבישת הטלית הקטן

מקרה 3 — טלית קטן בבית, טלית גדול בבית הכנסת

מקרה 4 — נפלה או נפשטה הטלית: מתי חוזרים ומברכים

שאלות הבנה

להעמיק יותר