סימן ח׳ · הלכות ציצית ועטיפתו

📑 תוכן הלימוד

א. העיטוף (עטיפה): מעומד ובכבוד (סעיפים א-ג)

הטקסט המקורי (סעיפים א-ג)

[א] יִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וִיבָרֵךְ מְעֻמָּד. [ב] יְסַדֵּר עֲטִיפָתוֹ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְכַּסִים בִּכְסוּתָן וְעוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם פְּעָמִים בְּכִסוּי הָרֹאשׁ, פְּעָמִים בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, וְנָכוֹן שֶׁיְּכַסֶה רֹאשׁוֹ בְּטַלִּית. [ג] טַלִּיתוֹת קְטַנִּים שֶׁלָּנוּ שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לִלְבֹּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם עִטּוּף, יוֹצְאִים בָּהֶם יְדֵי חוֹבַת צִיצִית, וְטוֹב לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ רָחְבּוֹ לְקוֹמָתוֹ, וּלְהִתְעַטֵּף בּוֹ, וְיַעֲמֹד כָּךְ מְעֻטָּף לְפָחוֹת כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת, וְאַחַר כָּךְ יִמְשְׁכֶנּוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְיִלְבְּשֶׁנּוּ.

ב. ברכת « להתעטף בציצית » (סעיפים ד-ו)

הטקסט המקורי (סעיפים ד-ו)

[ד] מַחֲזִיר שְׁתֵּי צִיצִיּוֹת לְפָנָיו וּשְׁתַּיִם לַאֲחוֹרָיו כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מְסוֹבָב בְּמִצְוֹת. [ה] מְבָרֵךְ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית. אִם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מִתְעַטְּפִים בְּטַלִּית כְּאַחַת (פֵּרוּשׁ בְּפַעַם אַחַת) כֻּלָּם מְבָרְכִים. וְאִם רָצוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ, וְהָאֲחֵרִים יַעֲנוּ אָמֵן. [ו] עַל טַלִּית קָטָן יָכוֹל לְבָרֵךְ לְהִתְעַטֵּף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַטֵּף אֶלָּא לוֹבְשׁוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו עַל מִצְוַת צִיצִית וְכֵן נוֹהֲגִין, וְאֵין לְשַׁנּוֹת (כָּל בּוֹ סי׳ כ״ב וְנ״י בְּה״ק דַּף פ״ו ע״ב).

ג. כוונה והכנה: להפריד, לכוון, לבדוק (סעיפים ז-ח-ט-י)

הטקסט המקורי (סעיפים ז-ח-ט-י)

[ז] צָרִיךְ לְהַפְרִיד חוּטֵי הַצִּיצִית זֶה מִזֶּה. [ח] יְכַוֵּן בְּהִתְעַטְּפוֹ שֶׁצִּוָּנוּ הָקָּבָּ״ה לְהִתְעַטֵּף בּוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל מִצְוֹתָיו לַעֲשׂוֹתָם. [ט] קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ יְעַיֵּן בְּחוּטֵי הַצִּיצִית אִם הֵם כְּשֵׁרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ לְבַטָּלָה. [י] אִם לוֹבֵשׁ טַלִּית קָטָן בְּעוֹד שֶׁאֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, יִלְבְּשֶׁנּוּ בְּלֹא בְּרָכָה, וּכְשֶׁיִּטֹּל יָדָיו יְמַשְׁמֵשׁ בַּצִּיצִית וִיבָרֵךְ עָלָיו, אוֹ כְּשֶׁיִּלְבַּשׁ טַלִּית אַחֵר יְבָרֵךְ עָלָיו וִיכַוֵּן לִפְטֹר גַּם אֶת זֶה, וְאֵין צָרִיךְ לְמַשְׁמֵשׁ בַּצִּיצִית שֶׁל רִאשׁוֹן:

ד. הטלית הקטן: המצוה על הבגדים (סעיף יא)

הטקסט המקורי (סעיף יא)

[יא] עִקַּר מִצְוַת טַלִּית קָטָן לְלָבְשׁוֹ עַל בְּגָדָיו כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִרְאֶהוּ וְיִזְכֹּר הַמִּצְוֹת.

ה. הפסק: ברכה אחת או כמה (סעיפים יב-טז) וסעיף יז

הטקסט המקורי (סעיפים יב-יז)

[יב] אִם יֵשׁ לוֹ כַּמָּה בְּגָדִים שֶׁל אַרְבַּע כְּנָפוֹת, כֻּלָּם חַיָּבִים בְּצִיצִית ; וְאִם לְבָשָׁם כֻּלָּם בְּלֹא הֶפְסֵק וְהָיָה דַּעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל כֻּלָּם — לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת ; וְאִם מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, וְהוּא הַדִּין אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל כֻּלָּם הָוֵי כְּמַפְסִיק בֵּינֵיהֶם: הַגָּה: וְכֵן אִם פָּשַׁט הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁלָּבַשׁ הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ (ת״ה סי׳ מ״ה). [יג] הַלּוֹבֵשׁ טַלִּית קָטָן וּמְבָרֵךְ עָלָיו כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו, דַּהֲלִיכָה מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת חֲשִׁיבָה הֶפְסֵק, וְאִם מִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם הָיָה דַּעְתּוֹ מִתְּחִלָּה גַּם עַל טַלִּית גָּדוֹל וְלֹא הִפְסִיק בֵּינְתַיִם בְּשִׂיחָה אוֹ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. [יד] וְאִם פָּשַׁט טַלִּיתוֹ אֲפִלּוּ הָיָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וּלְהִתְעַטֵּף בּוֹ מִיָּד, צָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְעַטֵּף בּוֹ: הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְבָרְכִין אִם הָיָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וּלְהִתְעַטֵּף בּוֹ (אָגוּר סִימָן ל״ד) וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא כְּשֶׁנִּשְׁאַר עָלָיו טַלִּית קָטָן וְהָכֵי נוֹהֲגִין (שָׁם) עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן כ״ה סָעִיף י״ב. [טו] אִם נָפְלָה טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן וְחוֹזֵר וּמִתְעַטֵּף — צָרִיךְ לְבָרֵךְ, וְהוּא שֶׁנָּפְלָה כֻּלָּהּ. אֲבָל אִם לֹא נָפְלָה כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּפְלָה רֻבָּהּ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. [טז] הַלָּן בְּטַלִּיתוֹ בַּלַּיְלָה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו בַּבֹּקֶר, אַף אִם לֹא פְּשָׁטוֹ, וְטוֹב לְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ בִּשְׁעַת בְּרָכָה: וְכֵן יַעֲשֶׂה מִי שֶׁלּוֹבֵשׁ טַלִּיתוֹ קֹדֶם שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם (הגמ״יי בְּשֵׁם סֵפֶר הַתְּרוּמָה וּסְמַ״ג וּסְמַ״ק וְהַמָּרְדְּכַי בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין). [יז] נִתְכַּסָה בְּבֶגֶד שֶׁהוּא חַיָּב בְּצִיצִית, וְלֹא הֵטִיל בּוֹ צִיצִית בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה:

מקרים מעשיים

מקרה 1 — לבישת הטלית הגדול בבוקר

מקרה 2 — לבישת הטלית הקטן

מקרה 3 — טלית קטן בבית, טלית גדול בבית הכנסת

מקרה 4 — נפלה או נפשטה הטלית: מתי חוזרים ומברכים

שאלות הבנה

להעמיק יותר