✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן פ״ג · דיני בית הכסא בקריאת שמע
דיני בית הכסא בקריאת שמע — בית הכסא ישן אסור כנגדו אפילו פינו ממנו הצואה (בלא מחיצות); הזמינו ולא נשתמש — כנגדו מותר בתוכו אסור; ספק ההזמנה; חפירה במדרון כסתום דמי; ספסל נקוב מכוסה
סימן פ״ג · ה׳ סעיפים
דיני בית הכסא בקריאת שמע
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דיני הבית הכסא בקריאת שמע: בית הכסא ישן אסור לקרות כנגדו אפילו פינו ממנו הצואה — אלא אם כן יש לו מחיצות ואין מגיע לו ריח רע; מקום שהזמינו ועדיין לא נשתמש בו — כנגדו מותר אבל בתוכו אסור; ספק ההזמנה; חפירה במדרון שהכל נופל מיד — כסתום דמי; וספסל נקוב מכוסה. טקסט עברי, ביאור והסבר של ה׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דיני בית הכסא בק״ש — בית הכסא ישן, מחיצות, הזמנה, חפירה במדרון, ספסל נקוב
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן פ״ג · ה׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (ברכות כ״ו.): בית הכסא שאמרו — אף על פי שאין בו צואה — בית הכסא שאמרו (מקום האסור לקריאה), הוא אף על פי שאין בו צואה. זהו יסוד הסימן: המקום עצמו שנקרא בית הכסא הוא מאוס ואסור לקרות כנגדו, בין שיש בו צואה בפועל ובין שאין בו. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ה׳ הסעיפים — בית הכסא ישן (סעיף א׳), הזמינו ולא נשתמש (סעיף ב׳), ספק ההזמנה (סעיף ג׳), חפירה במדרון (סעיף ד׳), ספסל נקוב (סעיף ה׳)
1. מקרה מעשי — בית הכסא ישן שפינו ממנו: גדר המחיצות
2. מקרה מעשי — מקום שרק הזמינו: כנגדו מותר, בתוכו אסור
3. מקרה מעשי — ספסל נקוב מכוסה ובלא הגרף
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. דיני בית הכסא בק״ש — ה׳ הסעיפים
בֵּית הַכִּסֵּא — הסימן מבחין בין מצבים שונים של המקום: בית הכסא ישן (שכבר נשתמשו בו), שנשאר אסור לפי שהמקום מאוס אף שפינו ממנו הצואה — אלא אם כן יש לו מחיצות; מקום שהזמינו בלבד ועדיין לא נשתמש בו; חפירה במדרון שהרעי נופל מיד למרחוק, שנחשבת כסתום דמי; וספסל נקוב. בכל אלו השאלה אחת: האם יש על המקום דין בית הכסא שאין קורין כנגדו.
סעיף א׳ — בית הכסא ישן
אסור לקרות כנגד בית הכסא ישן, אפילו פינו ממנו הצואה. ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות, אבל אם יש לו מחיצות, אף על פי שיש בו צואה — קורא כנגדו בסמוך, ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע.
סעיף א׳: אסור לקרות כנגד בית הכסא ישן, אפילו פינו ממנו הצואה. ויראה לי (למרן המחבר) דהיינו כשאין לו מחיצות; אבל אם יש לו מחיצות, אף על פי שיש בו צואה — קורא כנגדו בסמוך, ואינו חושש, אם אין מגיע לו ריח רע.
העיקר: המקום הנקרא בית הכסא הוא מאוס מצד עצמו. לכן אסור לקרות כנגדו אף לאחר שפינו ממנו את הצואה. המחבר מוסיף דעתו (ויראה לי): זהו כשאין לו מחיצות; אבל ביש לו מחיצות (החולקות רשות לעצמן) קורא כנגדו בסמוך, ובלבד שלא יגיע לו ריח רע.
סעיף ב׳ — הזמינו ולא נשתמש
הזמינו לבית הכסא ועדיין לא נשתמש בו — מותר לקרות כנגדו, אבל לא בתוכו.
סעיף ב׳: הזמינו מקום לבית הכסא ועדיין לא נשתמש בו — מותר לקרות כנגדו, אבל לא בתוכו.
עצם ההזמנה יוצרת כבר דין מסוים, קל מן השימוש בפועל: כיון שנקרא עליו שם בית הכסא — אין קורין בתוכו. אבל כיון שעדיין לא נשתמש בו, אין ההזמנה לבדה אוסרת כנגדו (חוצה לו), ושם מותר.
סעיף ג׳ — ספק ההזמנה
אמר «בית זה יהא לבית הכסא» ואמר על בית אחר «וגם זה» — דינם שוה. ואם אמר על השני «ובית זה» ולא אמר «וגם זה» — הרי השני ספק אם הזמינו לכך אם לאו; לפיכך אין קורין בו לכתחלה, ואם קרא בו — יצא.
סעיף ג׳: אמר «בית זה יהא לבית הכסא» ואמר על בית אחר «וגם זה» — דינם שוה. ואם אמר על השני «ובית זה» ולא אמר «וגם זה» — הרי השני ספק אם הזמינו לכך אם לאו; לפיכך אין קורין בו לכתחלה, ואם קרא בו — יצא.
הכל תלוי בלשון. «וגם זה» מרחיב בבירור את ההזמנה — ודינם שוה. אבל «ובית זה» לשון מסופקת — אולי רק אמירה ולא הזמנה. משום כך יש כאן ספק: מספק אין קורין בו לכתחלה; אבל בדיעבד, אם קרא בו — יצא, שאין הספק מבטל את הקריאה שכבר נעשתה.
סעיף ד׳ — חפירה במדרון
בית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד׳ אמות מן הגומא, והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק, וכן המי רגלים יורדין מיד לגומא — כסתום דמי, ומותר לקרות בו אם אין בו ריח רע, וגם אין משתינין בו חוץ לגומא. הגה: אבל אם משתינין בהם לפעמים — אסור להרהר בהם בדברי תורה, כל שכן לקרות קריאת שמע.
סעיף ד׳: בית הכסא שהוא בחפירה ופיו רחוק ד׳ אמות מן הגומא, ועשוי במדרון באופן שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק, וכן מי רגלים יורדין מיד לגומא — כסתום דמי, ומותר לקרות בו אם אין בו ריח רע, וגם אין משתינין בו חוץ לגומא. הגה: אבל אם משתינין בהם לפעמים (חוץ לגומא) — אסור להרהר בהם בדברי תורה, כל שכן לקרות קריאת שמע.
חפירה העשויה במדרון, שהכל — רעי ומי רגלים — נופל מיד אל הגומא ולמרחוק, נחשבת כסתום דמי (כאילו סתומה): אין דבר נשאר בגלוי. לכן מותר לקרות בו בשני תנאים: אין ריח רע, ואין משתינין חוץ לגומא. והרמ״א (הגה) פוסק שאם משתינין לפעמים חוץ לגומא — אסור אף להרהר בדברי תורה, כל שכן לקרות ק״ש.
סעיף ה׳ — ספסל נקוב
בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו — מותר לקרות קריאת שמע כנגדו, כיון שאין הצואה על הנקב, וגם אין הגרף תחת הנקב, ועוד שהנקב מכוסה תמיד בדף. וכל מי שקורא במקום שאין קוראין — חוזר וקורא.
סעיף ה׳: בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו — מותר לקרות קריאת שמע כנגדו, כיון שאין הצואה על הנקב, וגם אין הגרף תחת הנקב, ועוד שהנקב מכוסה תמיד בדף. וכל מי שקורא במקום שאין קוראין בו — חוזר וקורא.
שלוש סיבות מתירות לקרות כנגד הספסל הנקוב: (1) אין הצואה על הנקב — אין צואה גלויה עליו; (2) אין הגרף תחת הנקב — אין הכלי (הסיר) מונח תחתיו; (3) הנקב מכוסה תמיד בדף. והסימן חותם בכלל: כל הקורא במקום שאין קוראין בו — חוזר וקורא.
הסימן במשפט אחד: בית הכסא ישן אסור כנגדו אף לאחר שפינו הצואה (אלא אם כן יש מחיצות ובלא ריח רע); מקום שהזמינו — בתוכו אסור אבל כנגדו מותר; בספק ההזמנה אין קורין לכתחלה ואם קרא יצא; חפירה במדרון שהכל נופל מיד — כסתום דמי (מותר, אלא אם כן יש ריח רע או משתינין חוץ לגומא); וספסל נקוב מכוסה, בלא הגרף תחתיו — מותר כנגדו.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — בית הכסא ישן שפינוהו
מצב: מקום ששימש בית הכסא, ולאחר מכן נוקה ופונה. האם מותר לקרות כנגדו ק״ש?
הנהגה: המקום נקרא בית הכסא ונשאר מאוס: מעיקר הדין אסור לקרות כנגדו, אף לאחר שפינו ממנו הצואה. וחילוק המחבר: אם יש לו מחיצות — קורא כנגדו בסמוך, ובלבד שלא יגיע לו ריח רע. ולמעשה (בתי כסא של ימינו, הדחה וכיוצא) — כהוראת הרב.
מקרה 2 — מקום שרק הזמינו
מצב: ייחדו חדר לבית הכסא, אך עדיין לא נשתמשו בו. האם מותר לקרות בתוכו, או כנגדו?
הנהגה: כיון שכבר הזמינו, נקרא עליו שם בית הכסא: אין קורין בתוכו. אבל כל עוד לא נשתמש בו, אין ההזמנה מתפשטת חוצה לו: כנגדו מותר. ובספק ההזמנה — אין קורין לכתחלה, ואם קרא — יצא. ולפרטים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — ספסל נקוב
מצב: ספסל נקוב נקי, שהנקב מכוסה בדף ואין סיר תחתיו. האם מותר לקרות כנגדו ק״ש?
הנהגה: כן — מותר לקרות כנגדו, בהתקיים שלושת התנאים: אין הצואה על הנקב, אין הגרף תחת הנקב, והנקב מכוסה תמיד בדף. וכלל חתם הסימן: הקורא במקום שאין קוראין בו — חוזר וקורא. ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה בית הכסא ישן אסור כנגדו אף לאחר שפינו ממנו הצואה (סעיף א׳)?
- איזה חילוק מחדש המחבר במחיצות (סעיף א׳)?
- מקום שרק הזמינו: למה בתוכו אסור אבל כנגדו מותר (סעיף ב׳)?
- מה עושה את החפירה הבמדרון לנחשבת כסתום דמי, ומה פוסק הרמ״א (סעיף ד׳)?
- מהן שלוש הסיבות שמתירות לקרות ק״ש כנגד הספסל הנקוב (סעיף ה׳)?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — בית הכסא ישן — מאיס אף שפינו הצואה (ברכות כ״ה:-כ״ו.), חילוק הבית יוסף בין יש מחיצות לאין מחיצות ; ההזמנה מדברי סופרים והספק — «אין קורין לכתחלה ואם קרא יצא» ; חפירה במדרון — «כסתום דמי», הגרף של רעי והספסל הנקוב המכוסה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — בית הכסא ישן, המחיצות, ההזמנה, החפירה והספסל הנקוב