✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן פ״ד · דין אם מותר לקרות במרחץ
דין אם מותר לקרות במרחץ — מרחץ חדש שלא רחצו בו: מותר; ומרחץ ישן לפי שלושת בתיו, בית החיצון (לבושים), בית האמצעי (מעורב) ובית הפנימי (ערומים); שאילת שלום, הרהור ועניית אמן
סימן פ״ד · סעיף אחד
דין אם מותר לקרות במרחץ
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד אם מותר לקרות (ק״ש, תפלה, תורה) במרחץ: מרחץ חדש שלא רחצו בו — מותר; ומרחץ ישן לפי שלושת בתיו — הבית החיצון (כולם לבושים — מותר), הבית האמצעי (מעורב: שאילת שלום אבל לא ק״ש ותפלה) והבית הפנימי (כולם ערומים — אפילו שאילת שלום אסור). טקסט עברי, ביאור והסבר של הסעיף, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: קריאה במרחץ — מרחץ חדש, בית החיצון, בית האמצעי, בית הפנימי
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן פ״ד · סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו רבותינו ש«שלום» הוא שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: וַיִּקְרָא לוֹ ה׳ שָׁלוֹם (שופטים ו׳:כ״ד); ולפיכך אין שואלין בשלום במרחץ. הסימן קובע היכן וכיצד קוראים בבית המרחץ: לפי שהוא חדש או ישן, ולפי הבית ולבוש העומדים שם. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. הסעיף — מרחץ חדש, בית החיצון, בית האמצעי, בית הפנימי
1. מקרה מעשי — קריאה במרחץ חדש (מותר כל עוד לא רחצו בו)
2. מקרה מעשי — חדר הזיעה שהעומדים בו ערומים: לא ק״ש ותפלה, אבל הרהור בבית המעורב
3. מקרה מעשי — אמירת «שלום» ועניית «אמן» במרחץ
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. קריאה במרחץ — הסעיף
בֵּית הַמֶּרְחָץ — מקום שמתפשטים בו ושׁוֹרָה בו הפריצות; אין קוראים בו ק״ש ותפלה. ומכל מקום אין הכל שווה: מרחץ חדש שלא רחצו בו עדיין לא חל עליו שם מרחץ; ובמרחץ ישן, הכל תלוי בבית — החיצון, האמצעי או הפנימי — ואם העומדים שם לבושים או ערומים.
מרחץ חדש
מרחץ חדש שלא רחצו בו — מותר לקרות בו.
מרחץ חדש שלא רחצו בו — מותר לקרות בו.
איסור המרחץ תלוי בשימוש — בפריצות ובערווה שבו. כל עוד המקום חדש ולא רחצו בו עדיין — לא חל עליו שם מרחץ, ולכן קוראים בו ק״ש ומתפללים. ורק מרחץ ישן שכבר רחצו בו הוא שנאמרו בו החילוקים שלהלן.
בית החיצון
ובישן, בבית החיצון שכל העומדים שם לבושים — מותר.
ובישן, בבית החיצון שכל העומדים שם לבושים — מותר.
המרחץ היה בנוי מכמה בתים. הבית החיצון הוא בית הכניסה, שבו פושטים ולובשים: כולם לבושים. ומאחר שאין שם ערווה ופריצות — קוראים בו ק״ש ומתפללים כרגיל.
בית האמצעי
ובאמצעי שקצת העומדים שם לבושים וקצת ערומים — יש שם שאילת שלום, אבל לא ק״ש ותפלה. הגה: ומותר להרהר שם בדברי תורה.
ובאמצעי שקצת העומדים שם לבושים וקצת ערומים — יש שם שאילת שלום, אבל לא ק״ש ותפלה. הגה: ומותר להרהר שם בדברי תורה.
הבית האמצעי מעורב: מקצתם לבושים ומקצתם ערומים. מעמד ביניים: שואלים שם שלום, אבל אין קוראים ק״ש ואין מתפללים — דבר שבקדושה כנגד ערווה אינו ראוי. והרמ״א מוסיף שמותר שם להרהר בדברי תורה, שאין ההרהור כדיבור.
בית הפנימי
ובפנימי שכולם עומדים שם ערומים — אפילו שאילת שלום אסור. הגה: ואסור לענות אמן בבית המרחץ.
ובפנימי שכולם עומדים שם ערומים — אפילו שאילת שלום אסור. הגה: ואסור לענות אמן בבית המרחץ.
הבית הפנימי, החם ביותר, הוא שכולם ערומים בו. הערווה שם מוחלטת: אפילו שאילת שלום אסורה, כי «שלום» הוא שמו של הקדוש ברוך הוא. והרמ״א מדייק שאין עונים שם אמן — עניית אמן היא דבר שבקדושה, ואין מקומה במרחץ.
הסימן במשפט אחד: במרחץ חדש שלא רחצו בו — מותר לקרות; ובמרחץ ישן, הבית החיצון (כולם לבושים) — מותר; הבית האמצעי (מעורב) — שאילת שלום והרהור מותרים, אבל לא ק״ש ותפלה; והבית הפנימי (כולם ערומים) — אפילו שאילת שלום אסור, ואין עונים בו «אמן».
מקרים מעשיים
מקרה 1 — קריאה במרחץ חדש
מצב: בית מרחץ נבנה זה עתה ואיש לא רחץ בו עדיין. האם מותר לומר בו ק״ש ?
הנהגה: כן — מרחץ חדש שלא רחצו בו מותר לקרות בו. כל עוד לא רחצו בו, לא חל עליו שם מרחץ. ומשרחצו בו, נעשה מרחץ ישן ונוהגים בו החילוקים לפי הבית. ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — חדר הזיעה שהעומדים בו ערומים
מצב: עומד בחלק החם של המרחץ שהעומדים בו ערומים. האם יאמר ק״ש, או לכל הפחות יהרהר בפסוק ?
הנהגה: בבית המעורב (מקצתם ערומים) אין קוראים ק״ש ואין מתפללים, אבל מותר להרהר בדברי תורה ולשאול בו שלום. ובבית הפנימי שכולם ערומים — אפילו שאילת שלום אסורה. ולפרטים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — אמירת «שלום» ועניית «אמן» במרחץ
מצב: פגש חבר במרחץ ורוצה לשאול בשלומו, או שמע ברכה ורוצה לענות «אמן». האם מותר ?
הנהגה: «שלום» הוא שם משמות הקב״ה: בבית שכולם ערומים, אפילו לשאול בשלומו אסור (אבל בבית המעורב שאילת שלום מותרת). והרמ״א מלמד שאין עונים «אמן» במרחץ. ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה מותר לקרות במרחץ חדש (מרחץ חדש), ומאימתי הדבר משתנה ?
- למה הבית החיצון (בית החיצון) מותר בלא סייג ?
- בבית האמצעי — מה מותר ומה אסור, ומה אומר הרמ״א על ההרהור ?
- למה שאילת «שלום» אסורה בבית הפנימי ?
- מה אומר הרמ״א על עניית «אמן» במרחץ ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — מרחץ חדש שלא רחצו בו מותר, גדר מרחץ מול בית הכסא (סי׳ פ״ג) ; שלושת הבתים — חיצון, אמצעי, פנימי, ומקורם בשבת ובר״ן ; «שלום» שמו של הקב״ה — אין שואלין בשלום במרחץ, והרהור מול דיבור
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — מרחץ חדש, שלושת הבתים, שאילת שלום ואמן