✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן פ״ז · גרף של רעי ועביט
כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מגרף של רעי — של חרס או עץ מרחיקין כמו מצואה אפי׳ הטיל בהם מים; של מתכת או זכוכית או חרס מצופה מותר אם רחוצים יפה; כפאו על פיו — הלכה כאוסרין; כפה עליהם כלי — כקבורים
סימן פ״ז · ג׳ סעיפים
כמה צריך להרחיק מגרף של רעי
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מגרף של רעי (כלי המיוחד לרעי) ומעביט של מי רגלים (כלי המיוחד למי רגלים). של חרס או עץ — מרחיקין כמו מצואה, אפילו הטיל בהם מים (אפי׳ הטיל בהם מים), לפי שהם מיוחדים לכך; של מתכת, זכוכית או חרס מצופה — מותר אם רחוצים יפה; לכפותו על פיו (כפאו על פיו) אינו מועיל, אבל לכפות עליהם כלי (כפה עליהם כלי) הרי אלו כקבורים. טקסט עברי, ביאור והסבר של ג׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: כמה צריך להרחיק מגרף של רעי — גרף ועביט, חרס ועץ, מתכת וזכוכית, כפייה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן פ״ז · ג׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (ברכות כ״ה:): גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות קריאת שמע כנגדן — אסור לקרות ק״ש כנגד כלי המיוחד לרעי (גרף) וכנגד כלי המיוחד למי רגלים (עביט). הסימן מבאר את שיעור ההרחקה: לפי סוג החומר של הכלי, ולפי אם הוא רחוץ, כפוי או מכוסה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ג׳ הסעיפים — חרס ועץ / מתכת וזכוכית (סעיף א׳), כפאו על פיו (סעיף ב׳), ההרחקה וכפה עליהם כלי (סעיף ג׳)
1. מקרה מעשי — סוג חומר הכלי: חרס/עץ (כמו מצואה) או מתכת/זכוכית (רחוצים)
2. מקרה מעשי — כפייה או כיסוי: כפאו על פיו (אסור) לעומת כפה עליהם כלי (כקבורים)
3. מקרה מעשי — לקרות בבית שיש בו כלי: ההרחקה כשיעור סימן ע״ט
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. כמה צריך להרחיק מגרף של רעי — ג׳ הסעיפים
גְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם — הגרף הוא הכלי המיוחד לרעי, והעביט הוא הכלי המיוחד למי רגלים. לפי שהם מיוחדים לכך — הרי הם כמצואה עצמה (כמו מצואה) אף כשהם ריקים. וכל הדין תלוי אז בסוג החומר (חרס ועץ שבולעים, לעומת מתכת, זכוכית ומצופה שאינם בולעים), ובמה שעושים בהם (לרחצם, לכפותם, לכסותם).
סעיף א׳ — חרס ועץ לעומת מתכת וזכוכית: סוג החומר
גרף של רעי ועביט של מי רגלים של חרס או של עץ צריך להרחיק מהם כמו מצואה, אפי׳ הטיל בהם מים; אבל אם הן של מתכת או של זכוכית או של חרס מצופה מותר אם הם רחוצים יפה.
סעיף א׳: גרף של רעי ועביט של מי רגלים של חרס או של עץ — צריך להרחיק מהם כמו מצואה, אפילו הטיל בהם מים (אפי׳ הטיל בהם מים); אבל אם הן של מתכת או של זכוכית או של חרס מצופה — מותר אם הם רחוצים יפה.
שני גורמים. ראשית, הייחוד: הכלי מיוחד לרעי, ולכן הוא כמצואה אף שהוא ריק ורחוץ — והטלת מים לתוכו אינה מועילה (בשונה ממי רגלים שנפלו לארץ, שמבטלם במים). שנית, סוג החומר: חרס ועץ בולעים את הזוהמא ונשארים מאוסים; אבל מתכת, זכוכית ומצופה אינם בולעים — ורחוצים יפה מותר לקרות כנגדם.
סעיף ב׳ — כפאו על פיו: לכפות את הכלי עצמו
גרף ועביט של חרס או של עץ שכפאו על פיו — יש מתירים ויש אוסרין, והלכה כדברי האוסרים.
סעיף ב׳: גרף ועביט של חרס או של עץ שכפאו על פיו (הפכו על פתחו) — יש מתירים ויש אוסרין, והלכה כדברי האוסרים.
לכפות את הכלי עצמו על פיו, לחשוב שבכך מכסים את הזוהמא, אינו מועיל: הזוהמא בלועה בדופן הכלי, וגבו של הכלי כתוכו. ובזה יש מחלוקת (מתירין / אוסרין), ופוסקים כדברי האוסרים (הלכה כדברי האוסרים).
סעיף ג׳ — ההרחקה וכפה עליהם כלי
מותר לקרות קריאת שמע בבית שיש בו צואה ומי רגלים או גרף ועביט כיון שהרחיק מהם כשיעור שנתבאר בסימן ע״ט; וכן אם כפה עליהם כלי אף על פי שהם עמו בבית הרי אלו כקבורים ומותר לקרות כנגדן.
סעיף ג׳: מותר לקרות ק״ש בבית שיש בו צואה ומי רגלים או גרף ועביט — כיון שהרחיק מהם כשיעור שנתבאר בסימן ע״ט; וכן אם כפה עליהם כלי, אף על פי שהם עמו בבית — הרי אלו כקבורים ומותר לקרות כנגדן.
שתי דרכים כשמקור הטומאה בבית. או ההרחקה: קורא כיון שהתרחק כשיעור סימן ע״ט (שיעור ההרחקה מצואה). או כיסוי בכלי אחר (כפה עליהם כלי): בשונה מכפיית הכלי עצמו (סעיף ב׳), לכסות בכלי אחר עושה את הכל כקבורים, ומותר לקרות אף באותו בית.
הסימן במשפט אחד: גרף של רעי ועביט של מי רגלים של חרס או עץ — מרחיקין כמו מצואה אף כשהם ריקים (אפי׳ הטיל בהם מים); של מתכת, זכוכית או חרס מצופה — מותר רחוצים יפה; לכפותם על פיהם (כפאו על פיו) אינו מועיל (הלכה כאוסרין); אבל להתרחק כשיעור סימן ע״ט או לכפות עליהם כלי (כפה עליהם כלי) עושה אותם כקבורים ומותר לקרות כנגדן.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — סוג חומר הכלי
מצב: כלי ששימש גרף של רעי או עביט של מי רגלים, וריקנוהו. האם מותר לקרות ק״ש לידו ?
הנהגה: הכל תלוי בחומר. של חרס או עץ — לא: מרחיקין כמו מצואה אף כשהוא ריק ורחוץ, שהוא מיוחד לכך. של מתכת, זכוכית או מצופה — כן, אם הוא רחוץ יפה (ובלי ריח). ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — לכפות או לכסות את הכלי
מצב: רוצים «לנטרל» כלי חרס מלא. האם די לכפותו על פיו ?
הנהגה: לכפות את הכלי עצמו על פיו (כפאו על פיו) אינו מועיל — הלכה כדברי האוסרים. אבל לכסות את הכל בכלי אחר (כפה עליהם כלי) עושה את מקור הטומאה כקבורים, ומותר לקרות אף באותו בית. ולפרטים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — לקרות בבית שיש בו כלי
מצב: יש בבית צואה, מי רגלים או גרף ועביט. האם מותר לקרות בו ק״ש ?
הנהגה: כן, בתנאי שהתרחק כשיעור סימן ע״ט (שיעור ההרחקה מצואה) — ואין צריך שכל הבית יהיה «טהור». דרך אחרת: לכסות את המקור בכלי, שעושה אותו כקבור. ולמקרי הגבול (ריח, שיעור מדויק) — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה גרף או עביט נשאר «כמו מצואה» אף כשהוא ריק ורחוץ (סעיף א׳) ?
- מה החילוק בין חרס/עץ למתכת/זכוכית/מצופה, ומדוע (סעיף א׳) ?
- למה לכפות את הכלי על פיו (כפאו על פיו) אינו מועיל (סעיף ב׳) ?
- מהן שתי הדרכים לקרות בבית שיש בו מקור הטומאה (סעיף ג׳) ?
- מה ההבדל בין לכפות את הכלי עצמו לכסותו בכלי אחר ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — גרף של רעי ועביט של מי רגלים (ברכות כ״ה:), למה מרחיקין ממנו כמצואה אף שהוא ריק ; החילוק בין חרס ועץ למתכת וזכוכית ומצופה, ובלבד שלא יהיה בהן ריח ; כפאו על פיו לעומת כפה עליהם כלי, ברו כתוכו
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — גרף ועביט כבית הכסא, החומר והרחיצה, כפייה, ודין המיטה כמחיצה