✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן פ״ט · זמן תפילת השחר

זמן תפילת השחר — מצותה עם הנץ החמה (יראוך עם שמש), כשרה משעלה עמוד השחר, סוף זמנה סוף ד׳ שעות (שליש היום) ובדיעבד עד חצות; והאיסורים קודם התפלה — שאילת שלום, אכילה, עסק ולימוד
סימן פ״ט · ח׳ סעיפים
זמן תפילת השחר
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה קובע את זמן תפילת השחרית: מצותה לכתחילה עם הנץ החמה (« יראוך עם שמש »), וכשרה כבר משעלה עמוד השחר; סוף זמנה בסוף ד׳ שעות (שליש היום), ובדיעבד עד חצות; ואחר חצות אסור להתפלל שחרית. עוד הוא מונה את האיסורים קודם התפלה: שאילת שלום, אכילה ושתיה, עסק בצרכיו, הליכה בדרך ולימוד. טקסט עברי, ביאור והסבר של ח׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: זמן תפילת השחר — נץ החמה, סוף זמן תפילה, ואיסורי קודם התפלה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן פ״ט · ח׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לימדונו חז״ל (ברכות ט׳:): ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה — הוותיקין היו מסיימים את קריאת שמע עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפלה ממש עם הנץ, כדכתיב יראוך עם שמש. הסימן קובע את זמן תפילת השחר: תחילתה (משעלה עמוד השחר), המובחר שבה (נץ החמה) וסופה (סוף ד׳ שעות, ובדיעבד עד חצות), ואחר כך את האיסורים קודם התפלה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. ח׳ הסעיפים — זמן התפלה (סעיף א׳), שאילת שלום (סעיף ב׳), אכילה ועסק (סעיף ג׳), הצמא והרעב (סעיף ד׳), התחיל לאכול (סעיף ה׳), לימוד (סעיף ו׳), מרחץ ותספורת (סעיף ז׳), שעת הדחק (סעיף ח׳)
1. מקרה מעשי — עד מתי מתפללים שחרית (נץ החמה, ד׳ שעות, חצות)
2. מקרה מעשי — שאילת שלום קודם התפלה (צפרא דמרי טב)
3. מקרה מעשי — שתיה קודם התפלה (מים ורפואה)
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. זמן תפילת השחר — ח׳ הסעיפים

זְמַן תְּפִלַּת הַשַּׁחַר — תפילת שחרית נתקנה כנגד תמיד של שחר, שזמן הקרבתו מתחיל בבוקר. שני מישורים: זמן כשרותה (מעמוד השחר) והמובחר שבה (עם הנץ החמה, « יראוך עם שמש »), הנמשך עד סוף ד׳ שעות (שליש היום) — ובדיעבד עד חצות; וההמתנה שהיא מחייבת קודם כל דבר: שלא לתת שלום, שלא לאכול, שלא להתעסק בצרכיו ושלא ללמוד, כל עוד לא התפלל.

סעיף א׳ — זמן התפלה: מנץ החמה עד חצות

זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש, ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא, ונמשך זמנה עד סוף ד׳ שעות שהוא שליש היום, ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד׳ שעות עד חצות אע״פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא. (הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית)
סעיף א׳: זמן תפלת השחר — מצותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב « יראוך עם שמש »; ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח — יצא. ונמשך זמנה עד סוף ד׳ שעות שהוא שליש היום. ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד׳ שעות עד חצות — אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא. הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית.
שלושה סימנים. המובחר: להתחיל עם הנץ החמה (הוותיקין, « יראוך עם שמש »). הכשרות: כבר מעמוד השחר (בדיעבד, יצא). הסוף: סוף ד׳ שעות (שליש היום); ומשם עד חצות נשאר שכר תפלה אך לא בזמנה; ואחר חצות — לפי הרמ״א — שוב אין מתפללים שחרית כלל.

סעיף ב׳ — שאילת שלום: שלום קודם התפלה

כיון שהגיע זמן תפלה אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום משום דשמו של הקב״ה שלום, אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב, ואפי׳ זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק, אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה אפי׳ זה הלשון אסור.
סעיף ב׳: כיון שהגיע זמן תפלה, אסור לאדם להקדים לפתח חבירו לתת לו שלום, משום דשמו של הקדוש ברוך הוא « שלום »; אבל מותר לומר לו « צפרא דמרי טב » (בוקר טוב לאדוני). ואף זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק; אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה — אפילו לשון זה אסור.
אין מקדימים כבוד בשר ודם לכבוד שמים: לתת שלום — שהוא אחד משמותיו של הקב״ה — קודם שהתפלל, כמקדימו לפניו יתברך. ומכל מקום מותר לומר « צפרא דמרי טב » (ולא « שלום »), ורק כשכבר הולך לעסק; אבל להשכים לפתחו ולשאול בשלומו קודם התפלה — אסור אף בלשון זה.

סעיף ג׳ — אכילה ועסק: אכילה, שתיה, מלאכה

אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת י״ח, ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות קודם תפלה בין בחול ובין בשבת ויום טוב, וכן אוכלין ומשקין לרפואה מותר.
סעיף ג׳: אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת י״ח, ולא לאכול ולא לשתות; אבל מים מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת ויום טוב; וכן אוכלין ומשקין לרפואה מותר.
קודם תפלת י״ח אין פותחים בעסק, בדרך ובאכילה: התפלה קודמת. שני היתרים באיסור אכילה ושתיה: מים — שאין בהם גאוה, ומותרים אף בשבת ויום טוב; ומה שנוטל לרפואה (אוכל או משקה).

סעיף ד׳ — הצמא והרעב

הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכוין דעתו יתפלל, ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה.
סעיף ד׳: הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים — אם יש בו יכולת לכוין דעתו, יתפלל; ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה.
רעב וצמא גדולים מונעים את הכוונה, ולכן דינו כחולה. הכל תלוי בו: אם יכול לכוין, מתפלל כמות שהוא; ואם אינו יכול, מותר לו לאכול ולשתות תחילה, ואחר כך יתפלל בדעת מיושבת.

סעיף ה׳ — התחיל לאכול

ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר צריך להפסיק, וי״א שאינו צריך להפסיק.
סעיף ה׳: ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר — צריך להפסיק; ויש אומרים שאינו צריך להפסיק.
הסעודה שהתחיל קודם עלות השחר התחילה בהיתר; וכשעולה השחר ומגיע זמן תפלה, פוסק המחבר שצריך להפסיק כדי שלא יעבור זמן התפלה. והיש אומרים סוברים שהואיל והתחיל בהיתר יכול לגמור. ולמעשה — כהוראת הרב.

סעיף ו׳ — לימוד: אפילו ללמוד אסור

אפי׳ ללמוד אסור משיגיע זמן תפלה, והיינו מי שרגיל להתפלל בבית מדרשו ואינו רגיל לילך לב״ה, אבל מי שרגיל לילך לב״ה מותר, ואם הוא מלמד לאחרים אפילו אם אינו רגיל לילך לב״ה מותר כיון שהשעה עוברת דזכות הרבים דבר גדול הוא.
סעיף ו׳: אפילו ללמוד אסור משיגיע זמן תפלה — והיינו מי שרגיל להתפלל בבית מדרשו ואינו רגיל לילך לבית הכנסת, שיש לחוש שמא ימשך בלימודו ויעבור זמן קריאת שמע ותפלה; אבל מי שרגיל לילך לבית הכנסת — מותר; ואם הוא מלמד לאחרים, אפילו אינו רגיל לילך לבית הכנסת — מותר, כיון שהשעה עוברת, דזכות הרבים דבר גדול הוא.
האיסור מכוון ליחיד העלול « להימשך » בלימודו ולהחמיץ את הזמן. שני היתרים: הרגיל לילך לבית הכנסת (יימשך עם הציבור); והמלמד לאחרים, שהפסקת זכות הרבים תבטלם מלימודם — וזה גדול.

סעיף ז׳ — מרחץ ותספורת

מותר להסתפר וליכנס למרחץ סמוך לשחרית, שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי.
סעיף ז׳: מותר להסתפר וליכנס למרחץ סמוך לשחרית, שלא גזרו אלא סמוך למנחה, שהוא דבר המצוי.
החשש « שמא ישכח להתפלל » קיים במה שמצוי באותה שעה. תספורת וכניסה למרחץ בבוקר אינם מצויים — ולכן לא גזרו. דווקא סמוך למנחה (אחר הצהריים), שבו עסקים אלו מצויים, אסרו חכמים להתחיל בהם.

סעיף ח׳ — שעת הדחק

בשעת הדחק כגון שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר, וימתין מלקרות ק״ש עד שיגיע זמנה, ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומד ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך.
סעיף ח׳: בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר, וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה; ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה — הכי עדיף טפי, שיתפלל בביתו מעומד, ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך.
מי שצריך לצאת לדרך ואין לו פנאי להמתין לנץ, הותר לו להתפלל את העמידה כבר מעמוד השחר (כשרות סעיף א׳). היסוד: מוטב עמידה מעומד ומיושבת בבית מתפלה « בזמנה » הנאמרת בהליכה. ואת קריאת שמע יקרא בזמנה.
הסימן במשפט אחד: תפילת שחרית — מצוה לכתחילה עם הנץ החמה (« יראוך עם שמש »), כשרה משעלה עמוד השחר, סופה סוף ד׳ שעות (ובדיעבד עד חצות, ואחר חצות אסור); וקודם שיתפלל אין נותנים שלום (אבל צפרא דמרי טב), אין אוכלים ושותים (חוץ ממים ורפואה), אין עוסקים ואין הולכים בדרך, ואף הלימוד ממתין — חוץ מהרגיל לבית הכנסת והמלמד לרבים.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — עד מתי מתפללים שחרית

מצב: קם מאוחר, וכבר עברו ד׳ השעות הראשונות של היום. האם עדיין יכול להתפלל שחרית ?
הנהגה: המובחר הוא הנץ החמה; הכשרות נמשכת עד סוף ד׳ שעות (שליש היום). לאחר מכן עד חצות מתפלל עדיין: אין לו שכר תפלה בזמנה אבל שכר תפלה מיהא איכא. אחר חצות, לפי הרמ״א, שוב אין מתפללים שחרית — ויתפלל מנחה (ולעתים בתשלומין). ולחישוב השעות (שעות זמניות) ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.

מקרה 2 — שאילת שלום קודם התפלה

מצב: בדרכו לבית הכנסת פוגש מכר. האם יאמר לו « שלום » ?
הנהגה: אינו הולך במיוחד לשאול בשלום חבירו קודם שהתפלל, ואינו אומר את המילה « שלום » (משמותיו של הקב״ה). אם כבר הולך לעסק, יכול לומר « צפרא דמרי טב ». ורבים כתבו שאת מי שפוגש בדרך יכול להשיב בלשון זו כדי שלא לפגוע בו. ולמנהגי המקום — כהוראת הרב.

מקרה 3 — שתיה קודם התפלה

מצב: קודם התפלה הוא צמא, או צריך ליטול תרופה. האם מותר ?
הנהגה: מים מותרים קודם התפלה, אף בשבת ויום טוב. וכן רפואה (אוכל או משקה) מותרת. קפה או תה (עם סוכר/חלב) הם מחלוקת האחרונים — ורבים מקילים כשהדבר מסייע לכוונה; זו הנהגה מצויה שמסדירים עם הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהו הזמן המובחר של תפילת שחרית, ומנין לומדים זאת (סעיף א׳) ?
  2. עד מתי התפלה בזמנה, ומה נשאר עד חצות (סעיף א׳) ?
  3. למה אין אומרים « שלום » קודם התפלה, ומה מותר לומר במקומו (סעיף ב׳) ?
  4. אילו משקין מותרים קודם התפלה, ומדוע (סעיף ג׳) ?
  5. למה המלמד לאחרים יכול להמשיך ללמוד לאחר שהגיע הזמן (סעיף ו׳) ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן צ׳
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן פ״ט · ח׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא