✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן צ׳ · מקום הראוי להתפלל ולהתפלל עם הציבור
מקום הראוי להתפלל ולהתפלל עם הציבור — לא יעמוד במקום גבוה (מטה, כסא, ספסל), אלא זקן, חולה או שליח ציבור; לא במקום פרוץ ולא בחורבה; פתחים וחלונות כנגד ירושלים; בית הכנסת עם הציבור, מקום קבוע וההולך בדרך
סימן צ׳ · כ״ז סעיפים
מקום הראוי להתפלל ולהתפלל עם הציבור
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את מקום הראוי להתפלל ומעלת התפילה עם הציבור: לא יעמוד במקום גבוה (מטה, כסא, ספסל), אלא זקן, חולה או שליח ציבור; לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה, ולא בחורבה; יפתח פתחים וחלונות כנגד ירושלים; ישתדל להתפלל בבית הכנסת עם הציבור ויקבע בו מקום קבוע; ודין ההולך בדרך. טקסט עברי, ביאור והסבר של עיקרי הסימן, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: מקום הראוי להתפלל והתפילה עם הציבור — מקום גבוה, כנגד ירושלים, בית הכנסת, מקום קבוע, ההולך בדרך
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ׳ · כ״ז סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל שמקום התפילה אינו דבר של מה בכך. אין מתפללים בגובה, שנאמר «ממעמקים קראתיך ה׳» — לפי שאין גבהות לפני המקום; ומשתדלים להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, שברב עם הדרת מלך. הסימן עוסק במקום הראוי ובתפילה עם הציבור. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. עיקרי הסימן — לא יעמוד במקום גבוה (סעיף א׳), לא פרוץ ולא חורבה (סעיפים ה׳-ו׳), כנגד ירושלים (סעיף ד׳), בית הכנסת עם הציבור (סעיפים ט׳, י״א), מקום קבוע וההולך בדרך (סעיפים י״ד, ט״ז, י״ט)
1. מקרה מעשי — להתפלל בגובה: לא יעמוד, אלא זקן, חולה או שליח ציבור
2. מקרה מעשי — לכוון כנגד ירושלים ולהימנע ממקום פרוץ
3. מקרה מעשי — להתפלל עם הציבור וההולך בדרך המחזר אחר מנין
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. מקום הראוי להתפלל והתפילה עם הציבור — עיקרי הסימן
מָקוֹם הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל — שני עניינים לפנינו: המקום הגשמי של המתפלל (לא בגובה ולא במקום פרוץ, אלא במקום צנוע וסגור, פונה כנגד ירושלים); והמסגרת הציבורית — להשתדל להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, שברב עם הדרת מלך ואין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת. ומכאן דין המקום הקבוע, מעלת המנין, ודין ההולך בדרך.
סעיף א׳ — לא יעמוד במקום גבוה
המתפלל לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל, ואפילו אינן גבוהין ג׳ טפחים, ולא על גבי מקום גבוה, אלא אם כן היה זקן או חולה או שהיה כוונתו להשמיע לציבור.
סעיף א׳: המתפלל לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל — ואפילו אינם גבוהים ג׳ טפחים — ולא על גבי מקום גבוה, אלא אם כן היה זקן או חולה, או שהיה כוונתו להשמיע לציבור (כגון שליח ציבור).
מתפללים למטה ולא בגובה, שנאמר «ממעמקים קראתיך ה׳» — שאין גבהות לפני המקום, והתפילה יוצאת מלב נשבר. ויוצאים מן הכלל: זקן או חולה שקשה לו לירד, וכן שליח ציבור שצריך להשמיע לציבור — שאצלו הגובה משמש את הציבור ולא את הגאווה.
סעיפים ה׳-ו׳ — לא פרוץ ולא חורבה
לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר; ולא בחורבה, מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים.
סעיפים ה׳-ו׳: לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר; ולא בחורבה, מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים.
מקום צנוע וסגור מסייע לכוונה: כשהוא מוסתר מן העין חלה עליו אימת מלך ולבו נכנע. אבל חורבה נדחית משלוש סיבות — חשד (שלא יחשדוהו שנכנס לדבר אחר), מפולת (סכנת הריסה), ומזיקים.
סעיף ד׳ — כנגד ירושלים
צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן, וטוב שיהיו בבית הכנסת י״ב חלונות.
סעיף ד׳: צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן, וטוב שיהיו בבית הכנסת י״ב חלונות.
התפילה פונה כנגד ירושלים — וכנגד מקום המקדש. הפתחים והחלונות שכנגד ירושלים מסייעים לכוון את הלב כלפי שמים. וטוב שיהיו י״ב חלונות בבית הכנסת. זהו הצד ה«ציבורי» של העיקרון: כל מקום התפילה פונה אל ירושלים.
סעיפים ט׳, י״א — בבית הכנסת עם הציבור
ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור; ומי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל, נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו.
סעיפים ט׳, י״א: ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור; ומי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל, נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו.
התפילה בציבור היא השיא: «ברב עם הדרת מלך», ואין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת. ולעומת זאת, מי שיש לו בית הכנסת ואינו נכנס — נקרא שכן רע, עד שגורם גלות לו ולבניו. מכאן חומרת הזנחת המנין כשאפשר.
סעיפים י״ד, ט״ז, י״ט — מקום קבוע, השכמה וההולך בדרך
ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם הי׳ הראשונים. יקבע מקום לתפילתו שלא ישנהו אם לא לצורך. ההולך בדרך והגיע לעיר, אם לפניו עד ד׳ מילין מקום שמתפללים בעשרה צריך לילך שם, ולאחריו צריך לחזור עד מיל כדי להתפלל בעשרה.
סעיפים י״ד, ט״ז, י״ט: ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם העשרה הראשונים; יקבע מקום לתפילתו שלא ישנהו אם לא לצורך; וההולך בדרך והגיע לעיר — אם לפניו עד ד׳ מילין מקום שמתפללים בעשרה צריך לילך שם, ולאחריו צריך לחזור עד מיל כדי להתפלל בעשרה.
שלושה סימני דבקות בציבור: השכמה (לבוא מוקדם ולהימנות עם העשרה ראשונים), מקום קבוע לתפילה, וטרחת ההולך בדרך — עד ד׳ מילין לפניו ומיל לאחריו כדי להתפלל בעשרה. תפילה במנין שווה שיטה אדם מדרכו.
הסימן במשפט אחד: מתפללים במקום הראוי — לא בגובה (לא יעמוד במקום גבוה, אלא זקן, חולה, שליח ציבור), ולא בפרוץ (לא פרוץ ולא חורבה), פונה כנגד ירושלים; ומשתדלים להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, במקום קבוע, ומשכימים למנין — עד שההולך בדרך מטה מדרכו ד׳ מילין כדי להתפלל בעשרה.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — להתפלל על גבי מקום גבוה
מצב: האם מותר להתפלל בעמידה על כסא, ספסל או במה גבוהה ?
הנהגה: לא — לא יעמוד על גבי מקום גבוה, שנאמר «ממעמקים קראתיך». מתפללים למטה ובהכנעה. ויוצאים מן הכלל: זקן או חולה שקשה לו לירד, וכן שליח ציבור שצריך להשמיע. ולמעשה (במת בית הכנסת וכדומה) — כהוראת הרב.
מקרה 2 — לכוון ולהימנע ממקום פרוץ
מצב: מתפלל בביתו או בדרך — היכן יעמוד ולאן יפנה ?
הנהגה: מבקש מקום צנוע וסגור, ולא במקום פרוץ כמו בשדה (הצניעות מולידה אימת מלך), ופותח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן. ונמנע מחורבה (חשד, מפולת, מזיקים). ולפרטי הכיוון המדויק — כהוראת הרב.
מקרה 3 — להתפלל עם הציבור וההולך בדרך
מצב: יש בית הכנסת בעיר, או שהוא בדרך סמוך למנין — מה חובתו ?
הנהגה: משתדל להתפלל בבית הכנסת עם הציבור; ומי שיש לו בית הכנסת ואינו נכנס — שכן רע. ההולך בדרך מטה מדרכו עד ד׳ מילין לפניו (ומיל לאחריו) כדי להתפלל בעשרה. ולמקרי הגבול (עייפות, ביטחון, זמנים) — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה אין מתפללים במקום גבוה, ומאיזה פסוק לומדים זאת (סעיף א׳) ?
- מי יוצא מן הכלל בדין זה, ומדוע (סעיף א׳) ?
- למה נמנעים ממקום פרוץ ומחורבה (סעיפים ה׳-ו׳) ?
- לאיזה כיוון פותחים פתחים וחלונות, וכמה חלונות טוב שיהיו בבית הכנסת (סעיף ד׳) ?
- מהו שכן רע, ועד היכן מטה ההולך בדרך מדרכו בשביל מנין (סעיפים י״א, ט״ז) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — לא יעמוד במקום גבוה — «ממעמקים קראתיך ה׳» (ברכות י׳:), וגדר מקום גבוה ג׳ טפחים ; אימת מלך ולב נשבר במקום צניעות לעומת חורבה (חשד, מפולת, מזיקין) ; «ברב עם הדרת מלך», ואין תפילתו נשמעת אלא בבית הכנסת
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — מקום גבוה, כנגד ירושלים, תפילה עם הציבור ומקום קבוע