סימן צ׳ — מקום הראוי להתפלל ולהתפלל עם הציבור

על פי השולחן ערוך, אורח חיים צ׳:א, המתפלל לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ולא על גבי מקום גבוה, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר ממעמקים קראתיך ה׳. אלא אם כן היה זקן או חולה שקשה לו לירד, או שהיה כוונתו להשמיע לציבור, כגון שליח ציבור — מותר לו לעמוד על גבי מקום גבוה.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים צ׳:ט, ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, שברב עם הדרת מלך ואין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת. ועל פי צ׳:יא, מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים צ׳:ד, צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן, וטוב שיהיו בבית הכנסת י״ב חלונות. ולא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר.