✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן צ״ג · קודם שיתפלל צריך לשהות
קודם שיתפלל צריך לשהות — ישהה שעה קודם התפלה (כדי שיכוין לבו למקום) ושעה אחריה; לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה מתוך שמחה של מצוה, ולא מתוך שחוק וכעס; אין עומדים מתוך דין ולא מתוך הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה; והעוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה
סימן צ״ג · ד׳ סעיפים
קודם שיתפלל צריך לשהות
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את ההכנה לתפלה: לשהות שעה קודם התפלה (כדי שיכוין לבו למקום) ושעה אחריה (שלא תהא כמשאוי שממהר לצאת ממנה); לעמוד באימה והכנעה, מתוך שמחה של מצוה ולא מתוך שחוק וכעס; אין עומדים מתוך דין ולא מתוך הלכה, אלא מתוך הלכה פסוקה; והעוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה. טקסט עברי, ביאור והסבר של ד׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: ההכנה לתפלה — שהייה שעה, כובד ראש ומתוך שמחה, הלכה פסוקה, צרכי ציבור
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ג · ד׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (משנה ברכות ה׳:א, ל׳:): אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש; חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכוונו את לבם למקום — אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, וחסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפלה כדי לכוין לבם לאביהם שבשמים. הסימן מפתח כובד ראש זה: השהייה קודם ואחר, ההרגשה הנכונה, והלימוד שממנו עומדים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ד׳ הסעיפים — שהייה שעה (סעיף א׳), מתוך שמחה של מצוה (סעיף ב׳), מתוך הלכה פסוקה (סעיף ג׳), העוסק בצרכי ציבור (סעיף ד׳)
1. מקרה מעשי — השהייה קודם התפלה ואחריה (שהייה שעה)
2. מקרה מעשי — ההרגשה הנכונה: כובד ראש ומתוך שמחה
3. מקרה מעשי — לעמוד מתוך הלימוד: מתוך הלכה פסוקה
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. קודם שיתפלל צריך לשהות — ד׳ הסעיפים
קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת — התפלה נעשית מתוך כובד ראש (הכנעה וגְרַבּוּת). ומכאן ד׳ עניינים: השהייה (שהייה שעה) קודם ואחר; ההרגשה — לא מתוך שחוק ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה של מצוה; לעמוד מתוך הלכה פסוקה (ולא מתוך דין או פלפול שלבו טרוד בו); ומעלת העוסק בצרכי ציבור.
סעיף א׳ — שהייה שעה: קודם ואחר התפלה
ישהה שעה אחת קודם שיקום להתפלל כדי שיכוין לבו למקום, ושעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה.
סעיף א׳: ישהה שעה אחת קודם שיקום להתפלל, כדי שיכוין לבו למקום; ושעה אחת אחר התפלה, שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה.
שתי שהיות סובבות את התפלה. קודם: אין קופצין לתפלה — שוהה שעה כדי לכוין לבו למקום (כדי שיכוין לבו למקום). אחר: אין בורחין מן התפלה — שוהה שעה שלא תהא עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. וכך היו חסידים הראשונים שוהין שעה אחת ומתפללין (ברכות ל״ב:).
סעיף ב׳ — מתוך שמחה של מצוה: ההרגשה
לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה, ולא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים, ולא מתוך כעס, אלא מתוך שמחה, כגון דברי תנחומין של תורה, כגון סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד שכתוב בו «רצון יראיו יעשה … שומר ה׳ את כל אוהביו».
סעיף ב׳: לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה, ולא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים, ולא מתוך כעס, אלא מתוך שמחה, כגון דברי תנחומין של תורה, כגון סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד שכתוב בו «רצון יראיו יעשה … שומר ה׳ את כל אוהביו».
ההרגשה הנכונה. עומד באימה והכנעה — הוא כובד הראש. ומרחיק את השחוק, קלות הראש, הדברים הבטלים והכעס. אך כובד הראש אינו עצבות: עומד מתוך שמחה של מצוה — כגון דברי תנחומין של תורה, בסומכו את התפלה סמוך לגאולת מצרים (אחר ברכת הגאולה) או סמוך לתהלה לדוד (אשרי).
סעיף ג׳ — מתוך הלכה פסוקה: לעמוד מתוך הלימוד
אין עומדים להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה, שלא יהא לבו טרוד בה, אלא מתוך הלכה פסוקה. הגה: והיינו נמי כמו מתוך שמחה, כי «פקודי ה׳ ישרים משמחי לב».
סעיף ג׳: אין עומדים להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה, שלא יהא לבו טרוד בה, אלא מתוך הלכה פסוקה. הגה: והיינו נמי כמו מתוך שמחה, כי «פקודי ה׳ ישרים משמחי לב».
מתוך איזה לימוד עומדין? לא מתוך דין (דין שצריך לפוסקו) ולא מתוך הלכה שעדיין בפלפול — שלבו יהיה טרוד בה ולא יוכל לכוין בתפלה. אלא עומד מתוך הלכה פסוקה, הלכה שכבר נפסקה ואינה טורדת. והרמ״א מקשר לסעיף הקודם: אף הלכה פסוקה היא כמו שמחה, כי «פקודי ה׳ ישרים משמחי לב».
סעיף ד׳ — העוסק בצרכי ציבור
העוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה דמי — פירוש לענין לעמוד מתוכו להתפלל, שגם זו שמחה היא לו שעוסק בצרכי ציבור; ויש מפרשים דהיינו לענין דאינו צריך לפסוק להתפלל.
סעיף ד׳: העוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה דמי — פירוש לענין לעמוד מתוכו להתפלל, שגם זו שמחה היא לו שעוסק בצרכי ציבור; ויש מפרשים דהיינו לענין דאינו צריך לפסוק להתפלל.
המשך לסעיף ג׳. העוסק בצרכי ציבור הרי הוא כעוסק בתורה. שני פירושים: (1) לענין לעמוד מתוכו להתפלל — שגם זו שמחה היא לו (כהלכה פסוקה); (2) ויש מפרשים — לענין שאינו צריך לפסוק מעסק הציבור כדי להתפלל.
הסימן במשפט אחד: קודם התפלה צריך לשהות שעה (כדי שיכוין לבו למקום) ושעה אחריה (שלא תהא כמשאוי); לעמוד באימה והכנעה, לא מתוך שחוק ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה של מצוה; אין עומדין מתוך דין ולא מתוך הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה; והעוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה דמי.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — השהייה קודם ואחר התפלה
מצב: מגיע לבית הכנסת ורוצה להתחיל את העמידה מיד, ובסוף — לצאת מיד. מה אומר הסימן ?
הנהגה: אין קופצין לתפלה. שוהה קודם, כדי לכוין לבו למקום (כדי שיכוין לבו למקום), ושוהה אחר, שלא תהא התפלה עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה. חסידים הראשונים שהו שעה שלמה; ולשיעור השהייה למעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — ההרגשה הנכונה (כובד ראש / שמחה)
מצב: הוא שרוי בשחוק וקלות ראש, או להיפך — בכעס, בשעה שקם להתפלל. כיצד יגש לעמידה ?
הנהגה: עומד באימה והכנעה — לעולם לא מתוך שחוק וקלות ראש ולא מתוך כעס. אך כובד ראש זה אינו עצבות: מתפלל מתוך שמחה של מצוה, בסומכו על דברי תנחומין של תורה (סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד). ולסידור היום כן — כהוראת הרב.
מקרה 3 — לעמוד מתוך הלימוד (הלכה פסוקה)
מצב: הוא לומד סוגיה קשה או פוסק דין, וזמן התפלה מגיע. האם יעבור מיד לעמידה ?
הנהגה: אין עומדין מתוך דין ולא מתוך הלכה שעדיין בפלפול, שלבו יהא טרוד בה בתפלה. אלא עומד מתוך הלכה פסוקה — הלכה שכבר נפסקה, שאף היא משמחת את הלב (משמחי לב). והעוסק בצרכי ציבור הרי הוא כעוסק בתורה. ולמקרים המעשיים — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- כמה זמן שוהין קודם התפלה ואחריה, ומה הטעם בכל אחד (סעיף א׳) ?
- מהו כובד ראש, ומאילו הרגשות צריך להתרחק כדי לעמוד להתפלל (סעיף ב׳) ?
- מתוך איזו שמחה עומדין, ומהם דברי תנחומין של תורה (סעיף ב׳) ?
- למה אין עומדין מתוך דין או מתוך הלכה, ומהי הלכה פסוקה (סעיף ג׳) ?
- במה העוסק בצרכי ציבור הוא כעוסק בתורה, ומהם שני הפירושים (סעיף ד׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש (משנה ברכות ל׳:), חסידים הראשונים שוהין שעה אחת ומתפללין (ברכות ל״ב:) ; מתוך שמחה של מצוה — סמוך לגאולה ולתהלה לדוד, גדר דברי תנחומין של תורה ; מתוך הלכה פסוקה ולא מתוך דין, טעם הרמ״א «פקודי ה׳ ישרים משמחי לב», והעוסק בצרכי ציבור — שני פירושים
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — שהייה שעה, כובד ראש ומתוך שמחה, הלכה פסוקה והעוסק בצרכי ציבור