Shulchan Aruch · Orach Chaim
In-depth pilpul
Talmudic sources, the underlying chakira,
the shitos of the Rishonim and Acharonim on moving doors, windows and bolts on Shabbos
Subject:
Shulchan Aruch, Orach Chaim, siman 313 — 10 seifim
with the commentaries: Beis Yosef, Taz, Magen Avraham, Mishnah Berurah
Count of commentary entries (counted on Sefaria, by segment): Taz 10 ס״ק · Magen Avraham 17 ס״ק · Mishnah Berurah 56 ס״ק. The Shulchan Aruch HaRav divides the same siman into 25 seifim.
Written by:
Rav Yossef Haim Samama · DAAT
📑 Table of contents
- Opening the sugya — boneh and soser in utensils
- The underlying chakira — stopping up an opening: building, or using?
- The shitos of the Rishonim — the toras keli of the bolt
- The sugya of the hinge-pin (seif 3)
- From the Beis Yosef to the Mechaber — the march of the 10 seifim
- The glosses of the Rama
- Central machlokos
- The psak of the Acharonim — Mishnah Berurah, Taz, Magen Avraham, Shulchan Aruch HaRav
- Practical nafka minos
- Summary of the sugya and the line of the halachah
📜 The text of the Shulchan Aruch — 10 seifim
The Hebrew below is the Shulchan Aruch itself, copied as it stands, seif by seif. The passages Sefaria sets in small type inside a seif and which the word הגה introduces are the glosses of the Rama — there are four of them, at seifim 1, 3, 4 and 6. The other small-type passages do not carry that mark: the parenthesis opened by פי׳ at seif 3 is a lexical note, and the two parentheses of seif 6 together with the cross-reference of seif 8 are asides whose author this page does not name. Under each seif, an English condensation — not a translation: the clause-by-clause rendering is at level 1.
פקק החלון כגון לוח או שאר כל דבר שסותמין בו החלון יכולים לסתמו אפי' אם אינו קשור ולא אמרינן דהוי כמוסיף על הבנין והוא שיחשוב עליו מערב שבת לסתמו בו וקנה שהתקינו להיות נועל בו אין צריך שיקשרנו בדלת ומ״מ דמי לבנין יותר מפקק החלון ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול וצריך שיתקננו לכך לרש״י היינו שיתקננו לשם כלי שיהא ראוי לשום תשמיש שיהא ראוי להפוך בו זתים או לפצוע בו אגוזים ולר״ת א״צ שיהא ראוי לדבר אחר אלא כיון שתקנו ועשה מעשה והכינו לכך סגי: הגה ומקרי ע״י כך כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו כמו שנתבאר לעיל סי' ש״ח ס״ב (ב״י והרמב״ם) ונגר שהוא יתד שנועלים בו ותוחבין אותו באסקופה למטה ודומה טפי לבנין לא סגי בהכי ואין נועלים בו אא״כ יהא קשור וכיצד יהא קשור אם יש בראשו גלוסטרא דהיינו שהוא עב באחד מהראשים וראוי לכתוש בו שדומה לכלי סגי אפי' אם קשור בחבל דק שאינו ראוי להיות ניטל בו ואפי' אם אינו קשור בדלת עצמו אלא בבריח הדלת ואפי' אם החבל ארוך ואינו תלוי כלל באויר אלא כולו מונח בארץ ואם אין בראשו גלוסטרא אם הוא קשור בדלת עצמה סגי אפילו בחבל דק שאינו ראוי לינטל בו ואפי' כולו מונח בארץ ואם אינו קשור בדלת אלא בבריח צריך שיהא הקשר אמיץ שיהא ראוי לינטל בו ואפ״ה אין צריך שיהיה תלוי אלא אפי' כולו מונח בארץ מותר שאין אסור אלא כששמטו ומניחו בקרן זוית:
summary: the siman's heading, then the first rule: a board, or anything else used to stop up a window, may be used even if it is neither tied nor hanging — provided one thought of it before Shabbos. A reed used to close a door asks for more: an act of fitting. A bolt driven into the threshold asks for more still: a tie. Rama's gloss: an object so fitted becomes a utensil whose use is permitted, and may be carried.
summary: everything said above about the bolt assumes an intact threshold. If the threshold has worn through so that the bolt pierces the ground beneath, that is building, and one may not lock with it.
summary: the yard behind the houses, not in constant use: a door, a reed mat, a breach closed with thorns. What decides is the hinge-pin — present, or merely former. Rama's gloss: all the more so if the pin is still there, provided one does not return it to its socket. With neither pin nor trace of one, one may not close, unless the thing is raised off the ground; and an opening in constant use may be closed even with no pin and even dragging.
summary: a door made of a single board, or with no threshold, lifted out when opened: one may not close with it, even if it has a pin. Rama's gloss: made of several boards, it is permitted.
summary: the chest, the box and the cupboard whose opening is on the side and which have two pins: if the lower one has come right out, one may not put it back, lest one drive it in; partly out, one pushes it. If the upper one has come out, even pushing is forbidden.
summary: the bed of parts: one neither reassembles nor tightens it, and one who drove it home owes a hatas. If it is of the kind that stays loose, it is permitted outright, provided one does not tighten. A cup of parts may be taken apart and put back; and there is one who gives the cup the regime of the bed. Rama's gloss: if the usage is to tighten it, the prohibition holds even when it happens to be loose.
summary: a beam that has broken: one may prop it with bed-poles, which are a utensil — not so as to raise it, which would be building, but so that it does not sink further; and only if the prop stays loose.
summary: a bench one of whose legs has slipped out: one may not put it back; and to rest the slipped side on another bench, there is one who forbids.
summary: the general rule of the siman: one who drives wood into wood, whether with a nail or by the wood itself, until they become one — that is a toladah of boneh.
summary: a courtyard sodden with rainwater: one may scatter straw on it, and this is not “adding to the building” — provided one does it with a change, from the upturned bottom of the basket, and not by hand.
1. Opening the sugya — boneh and soser in utensils
The talmudic source
Two passages carry the whole siman, and it is worth taking them in the order in which they enter. The first is the mishnah of the pekak ha-chalon, the window-stopper, where Rabbi Eliezer requires the object to be both tied and hanging, and the Sages do not:
« פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי — פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו — אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — פּוֹקְקִין בּוֹ » (שבת קכ״ה ע״ב)
The lamdan stops at once: what exactly is this machlokes about? The gemara answers, and its answer is what stops one from reading the siman as a matter of ohel:
« הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף » (שבת קכ״ה ע״ב)
In other words, making a temporary tent is forbidden by all; the machlokes is only about adding to a tent that already exists:
« שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹסִיפִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב » (שבת קכ״ה ע״ב)
What that shift changes. The window is cut into a wall already built; stopping it up is therefore never making a tent, at most adding to one. The Shulchan Aruch takes up that very reason in the words of seif 1 — ולא אמרינן דהוי כמוסיף על הבנין (שו״ע או״ח שי״ג:א) — and that is why the siman will never again argue about ohel, but only about boneh: is this building, or using a utensil?
The second passage is that of the kaneh, the reed which the householder has fitted for opening and closing:
« קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי בַּפֶּתַח — פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ » (שבת קכ״ו ע״א)
Rabban Shimon ben Gamliel is lenient: the fitting is enough, with no tie — and it is he whom the halachah follows:
« רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְתוּקָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר » (שבת קכ״ו ע״א)
« הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל » (שבת קכ״ו ע״א)
The same page gives the third term of the scale, the nagar — the bolt driven into the threshold:
« נֶגֶר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה. וְהַמּוּנָּח, כָּאן וְכָאן, אָסוּר » (שבת קכ״ו ע״א)
Rashi gives its material definition, the one the Mechaber will take up:
« נגר - יתד שתוקעין בחור שבמפתן ונועלין בו את הדלת » (רש״י שבת קכ״ו ע״א ד״ה נגר)
2. The underlying chakira — stopping up an opening: building, or using?
The chakira that governs the siman
חקירה. Stopping up a window, closing a door — what is the nature of that act?
- First branch (building) — stopping up an opening is adding to the building, a toladah of boneh. Even temporary, the act remains an act of construction.
- Second branch (using a utensil) — if the thing used is a keli, using it is not building at all: the house is already built, and opening and closing it is the way it is used.
נפקא מינה. Everything therefore turns on toras keli: if the object has received the status of a utensil, the first branch falls away.
The yesod: three degrees of “toras keli”
קושיא. Why does the window-stopper need only a thought from the day before, the reed an act of fitting, and the bolt a tie?
תירוץ. The answer is in seif 1 itself, and it is graded: the more the object resembles building, the stronger the act required to confer toras keli upon it. The Mechaber says it of the reed —
« ומ״מ דמי לבנין יותר מפקק החלון ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול וצריך שיתקננו לכך » (שו״ע או״ח שי״ג:א)
— and then of the bolt, one notch above, because it is driven downward into the threshold:
« ונגר שהוא יתד שנועלים בו ותוחבין אותו באסקופה למטה ודומה טפי לבנין לא סגי בהכי ואין נועלים בו אא״כ יהא קשור » (שו״ע או״ח שי״ג:א)
- Window-stopper — resembles building little → a thought from the day before is enough.
- Reed for closing — resembles it more → an act of fitting is needed.
- Bolt (nagar) — resembles it greatly → an actual tie is needed.
The Shulchan Aruch HaRav names the criterion that governs the scale, and it is not resemblance but bittul — whether or not the object is left abandoned in place:
« הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְבַטְּלוֹ שָׁם, אֶלָּא עָשׂוּי לְהוֹצִיאוֹ וּלְהַכְנִיסוֹ תָּדִיר » (שו״ע הרב שי״ג:ב)
Hence the consequence he draws himself, which turns the leniency of seif 1 against the man who never opens his window:
« לְפִיכָךְ אִם אֵין פְּקָק זֶה עָשׂוּי לְהִפָּתֵחַ תָּדִיר אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקִים — אָסוּר לִפְקֹק, אֲפִלּוּ הוּא חַלּוֹן שֶׁבַּכֹּתֶל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹסִיף בִּנְיָן הַקָּבוּעַ בַּכֹּתֶל » (שו״ע הרב שי״ג:א)
3. The shitos of the Rishonim — the toras keli of the bolt
« לרש״י היינו שיתקננו לשם כלי שיהא ראוי לשום תשמיש שיהא ראוי להפוך בו זתים או לפצוע בו אגוזים » (שו״ע או״ח שי״ג:א)
On the daf itself Rashi is brief: he glosses the word of the beraisa with a single word, no more.
« שהתקינו - שהזמינו » (רש״י שבת קכ״ו ע״א ד״ה שהתקינו)
The developed form — turning olives over, cracking nuts — therefore reaches us through the Mechaber, who gives it in Rashi's name; we report it as he gives it, and we do not go looking for it in a ד״ה that does not carry it.
« ולר״ת א״צ שיהא ראוי לדבר אחר אלא כיון שתקנו ועשה מעשה והכינו לכך סגי » (שו״ע או״ח שי״ג:א)
The Mishnah Berurah sets the two shitos side by side and says what both are aiming at: taking the object out of the regime of construction.
« רק דלרש״י בעינן דוקא שיהא ראוי לשום תשמיש אחר ולר״ת א״צ שיתקננו אלא לנעול בו דבזה נמי יש תורת כלי עליו ויוצא מתורת בנין » (מ״ב שי״ג:ו)
« וְכֵן נֶגֶר שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ קְלֻסְטְרָא שֶׁמּוֹכַחַת עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי מוּכָן לִנְעִילָה וְאֵינוֹ קוֹרָה כִּשְׁאָר כָּל הַקּוֹרוֹת נוֹעֲלִין בּוֹ בְּשַׁבָּת » (רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ו הלכה ט)
And one that has none, which is pulled out and laid in a corner, has nothing to plead for it:
« הֲרֵי זֶה אָסוּר לִנְעל בּוֹ שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי וְאֵינוֹ אָגוּד וְאֵין בּוֹ אֶגֶד לְהוֹכִיחַ עָלָיו » (רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ו הלכה י)
The general principles of which the siman is the application are read elsewhere, in chapter 22: that one who drives home is liable on account of boneh (that is seif 9), that there is neither building nor demolishing in utensils (that is seif 6), and that adding to a temporary tent is permitted (that is seif 1).
« הַתּוֹקֵעַ חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה. לְפִיכָךְ כָּל הַדְּלָתוֹת הַמְחֻבָּרוֹת לַקַּרְקַע לֹא נוֹטְלִין אוֹתָן וְלֹא מַחְזִירִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְקַע » (רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ב הלכה כ״ה)
« וְאִם הֶחֱזִיר פָּטוּר שֶׁאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים. וְאִם הָיָה רָפוּי מֻתָּר לְהַחֲזִירוֹ » (רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ב הלכה כ״ו)
« וּמֻתָּר לְהוֹסִיף עַל אֹהֶל עֲרַאי בְּשַׁבָּת » (רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ב הלכה כ״ז)
« הטעם בשם הראב״ד דכיון דלא משתמש שם תדיר ממילא כשהוא סותם בפתח זה דעתו שיהיה כן לימים מרובים וה״ל אהל קבע דמחזי כבונה » (ט״ז או״ח שי״ג ס״ק ג)
The Taz immediately adds that Rashi hangs the reason on something else — on the makeshift character of the door itself. The two reasons do not yield the same consequence, and the Taz draws the Raavad's:
« וא״כ אם הוא במקום שעומד לפתיחה תמיד מותר אפי׳ אין גבוה » (ט״ז או״ח שי״ג ס״ק ג)
4. The sugya of the hinge-pin (seif 3)
יסוד. Seif 3 ranks “doors” by the hinge-pin, and that ranking is the whole seif:
| Case | What seif 3 rules |
|---|---|
| A door that has its pin now | one may close — provided one does not put the pin back in its socket (Rama's gloss) |
| A door that once had a pin (and no longer has) | one may close — it is still visible that it is a door |
| A door that never had a pin | one may not close — unless it is raised off the ground |
| An opening used for going in and out at all times | one may close, even with no pin and even dragging |
The Mechaber himself gives the reason for the second line — a former pin leaves a trace that makes it seen that the thing is a door:
« או אפי׳ אין להם עתה ציר אלא שהיה להם ציר נועלים בהם אפילו הם נגררים בארץ רק שקשרם ותלאם לנעול בהם ולא חשוב כבונה שניכר בהם שהוא דלת כיון שהיה להם ציר » (שו״ע או״ח שי״ג:ג)
And the fourth line dispenses with a pin because the usage supplies it:
« ופתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר נועלים בו אפי׳ לא היה לו ציר מעולם והוא נגרר » (שו״ע או״ח שי״ג:ג)
The Mishnah Berurah explains both ends of the scale. For the opening in constant use, it is common knowledge that removes the appearance of building:
« שכיון שמשתמשין בה תדיר הכל יודעין שלדלת היא עשויה ולא מחזי כבונה » (מ״ב שי״ג:כח)
And for the yard behind the houses it is the reverse: what is opened only at long intervals takes on the appearance of an addition to the building.
« ר״ל וע״כ אין עשוי להפתח אלא לזמנים רחוקים לפי שאין דרך כניסתו ויציאתו עליהם ומחזי כמוסיף על הבנין ע״י נעילתו » (מ״ב שי״ג:כג)
5. From the Beis Yosef to the Mechaber — the march of the 10 seifim
- Seifim 1-2: the stopper, the reed, the bolt — the three degrees of toras keli; then the bolt that pierces the ground, which is building outright.
- Seifim 3-4: doors and the hinge-pin — the yard behind the houses, the reed mat, the breach closed with thorns, the door of a single board.
- Seif 5: the pins of utensils — chest, box and cupboard, lower pin and upper pin.
- Seifim 6-8: what comes apart and goes back together — the bed of parts, the cup of parts, the propped beam, the bench one of whose legs has slipped out.
- Seif 9: the general rule of which the whole siman is the application — התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד ה״ז תולדת בונה (שו״ע או״ח שי״ג:ט).
- Seif 10: the sodden courtyard, and the straw scattered on it without that being “adding to the building”.
6. The glosses of the Rama
- Seif 1 — an object fitted for closing becomes “a utensil whose work is permitted”, and may be carried as such. The cross-reference is to siman 308, seif 2. ומקרי ע״י כך כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו כמו שנתבאר לעיל סי׳ ש״ח ס״ב (רמ״א שו״ע או״ח שי״ג:א)
- Seif 3 — if the pin is still there, one may close provided one does not put the pin back in its socket: putting a pin back is building. The cross-reference is to siman 519. וכ״ש אם יש להם ציר עדיין ובלבד שלא יחזור הציר למקומו (רמ״א שו״ע או״ח שי״ג:ג)
- Seif 4 — a door made of several boards is permitted although it is lifted out when opened, if it has a threshold; and the same holds where one closes by means of several boards set into a groove.
- Seif 6 — if the usage is to tighten the object, the prohibition holds even when it happens to be loose that day.
7. Central machlokos
Machlokes 1 — what confers toras keli (seif 1).
- Rashi: the object must be fit for some other use.
- Rabbeinu Tam: preparation for this task is enough.
- What the commentaries make of it: the Mechaber brings both views without deciding here. The Magen Avraham notes, on Rabbeinu Tam's words, that this is how it was ruled at siman 308, seif 10.
« ולר״ת וכו׳. וכ״פ בסימן ש״ח ס״י » (מג״א או״ח שי״ג ס״ק ג)
Machlokes 2 — the stopper laid on the roof-skylight because of a corpse (מ״ב ס״ק א).
- The one the Magen Avraham calls הר״י הלוי — an abbreviation neither he nor the Mishnah Berurah spells out, and which we therefore do not expand either: before the death, stopping up is only an addition to a temporary tent; after the death it is a complete repair, and it is forbidden.
- The Magen Avraham: he disagrees — the utensils that were inside are already impure, and the stopping up only avails for the future; it is therefore no repair.
- What the commentaries make of it: the Mishnah Berurah brings both, and notes that the Shaarei Teshuvah inclines to the Magen Avraham, and refers to the Pri Megadim without going further.
« הר״י הלוי דקדק בתשובתו מל׳ רש״י והר״ן והתוס׳ דדוקא קודם שימות המת מותר לסתום החלון שלא תכנס הטומאה לבית אבל אחר מיתתו אסור לסתמו דהוי כמתקן » (מג״א או״ח שי״ג ס״ק א)
« אבל לאחר מיתתו מיקרי תיקון גמור והמג״א חולק עליו וסובר דזה לא מיקרי מתקן » (מ״ב שי״ג:א)
« ובשע״ת מצדד כהמג״א ועיין בפמ״ג » (מ״ב שי״ג:א)
Machlokes 3 — the dragging door with no pin (seif 3).
- One reason: what is not in frequent use is closed for a long while — that is a lasting tent, and it resembles building. That is the taam the Taz gives in the name of the Raavad.
- Another: Rashi, according to the Taz, hangs the reason on the makeshift character of the door itself, not on the frequency of use.
- What the Mechaber rules: an opening in constant use may be closed even with no pin and even dragging — that is the last clause of seif 3, quoted above.
Machlokes 4 — on what account is one liable for the bed of parts (seif 6)? The Mechaber writes ואם תקע חייב חטאת (שו״ע או״ח שי״ג:ו), without naming the melachah. The Taz names it, and it is not boneh:
« הטעם דהוי גמר מלאכה וחייב משו׳ מכה בפטיש » (ט״ז או״ח שי״ג ס״ק ו)
The Mishnah Berurah brings both headings, and the second one is indeed boneh:
« גזרה שמא יתקע ביתדות ומסמרים דהוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש וי״א דכיון שעושה בזה כלי גמור חייב משום בונה » (מ״ב שי״ג:מא)
The stake is not verbal: the Rambam lays down that אֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים (רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ב הלכה כ״ו), and yet seif 6 imposes a chatas. Naming makeh be-patish clears the contradiction; naming boneh forces one to say that an object made complete escapes the rule. The Mishnah Berurah refers to siman 314, seif 1, and to the Vilna Gaon — and the question stays open here.
8. The psak of the Acharonim — Mishnah Berurah, Taz, Magen Avraham, Shulchan Aruch HaRav
« וצ״ע דא״כ למה לא כתבו הפוסקים חידוש דין זה » (מג״א או״ח שי״ג ס״ק א)
And on seif 6 he draws from the bed of parts a consequence for the cups of his own day, made of two pieces with a screw thread:
« ונ״ל דכוסו׳ שלנו העשוי׳ בחריצים סביב ומהודקים בחוזק לכ״ע אסור » (מג״א או״ח שי״ג ס״ק יב)
« ועי״ז נוקב הנגר בארץ ועושה גומא בארץ ע״כ הוה כבנין » (ט״ז או״ח שי״ג ס״ק ב)
His ס״ק ה carries the heaviest consequences. Starting from the Beis Yosef on the doors of what is attached to the ground, he concludes that removing them is soser and putting them back boneh, both of them carrying a chatas, and he protests against a practice of his time:
« ומזה יש ללמוד דיש למחות מה שנוהגין בסעודות גדולות בימות החמה לסלק החלון ע״י עכו״ם בשבת וזה איסור גדול » (ט״ז או״ח שי״ג ס״ק ה)
« וכ״ש אם נשתמש בו מכבר אפילו רק פ״א דכבר ירדה עליהם תורת כלי ולא צריך תו אפילו מחשבה » (מ״ב שי״ג:ג)
On seif 5 it extends to the iron pin of our cupboards the concern that applied to the wooden one:
« ואפילו בצירים שלנו שהם מברזל אסור להחזיר דלתי הכלים דגזרינן שמא יראה שהציר אינו תקוע יפה ויחבר אותו במסמרים » (מ״ב שי״ג:לח)
And on seif 10 it names the criterion that runs under the whole siman — bittul: straw is permitted because one does not abandon it there, sand and gravel are forbidden because one does.
« משום דלא מבטל ליה התם דחזי למאכל בהמה או לטיט אבל דבר דמבטל ליה התם כמו טיט וחול וצרורות אסור » (מ״ב שי״ג:נה)
« שֶׁעַל יְדֵי מַחֲשָׁבָה זוֹ יָרְדָה עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי וְהֻתַּר בְּטִלְטוּל כִּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים » (שו״ע הרב שי״ג:א)
And he gives the criterion in a few words — not resemblance, but the fact that the object is not abandoned in place: see section 2 above, where he is quoted.
9. Practical nafka minos
Where the chakira is seen. What follows reports the criteria of the siman and the places where they are met today; this page rules on none of these cases, and a real case goes before a Rav.
- An ordinary door on its pins — opening and closing it is the very use for which it was hung: it is the case of the opening in constant use of seif 3.
- A door that has come off its pin — putting it back is the express subject of the Rama's gloss at seif 3 and of the concern of seif 5; the Mishnah Berurah extends it to iron pins.
- A shutter, a blind — the question is that of seif 1: is it made to be opened at all times, or is it left there? That is the criterion of the Shulchan Aruch HaRav quoted above. An electric shutter no longer belongs to this siman: the question it raises is that of electricity, which is dealt with elsewhere.
- A bed or a piece of furniture that folds — that is seif 6, with its distinction between what stays loose and what is tightened, and the Magen Avraham's remark on screw-threaded assemblies.
- A bolt, a lock — that is the scale of seifim 1-2: what is tied or fitted, and what pierces the ground. An electronically operated lock raises, there too, a different question from that of boneh.
- A folding partition — if it serves to separate domains, the question is no longer that of our siman but that of ohel and mechitzah, at siman 315.
10. Summary of the sugya and the line of the halachah
What siman 313 holds together:
- The sugya is built on the pekak ha-chalon and on the kaneh (שבת קכ״ה ע״ב and קכ״ו ע״א), and the gemara there shifts the question from the tent to the addition to a tent.
- Boneh and soser arise for movable objects too — that is seif 9, and the rest depends on it.
- Toras keli — an object that is a utensil, its use is not construction.
- Three degrees: stopper (a thought) / reed (an act of fitting) / bolt (a tie).
- A bolt that pierces the ground is building outright, and that is the whole of seif 2.
- The hinge-pin is the sign that makes the door seen; putting it back is building, and the Rambam says so of the upper pin in every circumstance.
« אֲבָל צִיר הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּשְׁמַט אָסוּר לְהַחֲזִירוֹ בְּכָל מָקוֹם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְקַע » (רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ב הלכה כ״ה)
What the siman leaves in hand. The ordinary use of a door, a window or a shutter already installed belongs to the regime of the utensil. What the siman watches is elsewhere: assembling, putting a pin back, the bolt that digs into the ground, and tightening. Anything that brings electricity into play raises a different question, which this siman does not treat.
Going further
Level 3 — synthesis: a structured summary, with memory markers, decision trees and rules of thumb.
Level 4 — Daas HaRav: the shitah of the Alter Rebbe (Shulchan Aruch HaRav).