✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 2 — למדן
שולחן ערוך · אורח חיים
הלכות שבת — עיון מעמיק
סימן שי"ג
טִלְטוּל דֶּלֶת וְחַלּוֹן וְהַמַּנְעוּל
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦
פלפול מעמיק
מקורות talmudiques, מקורות, חקירת היסוד,
שיטות הראשונים בעניין déplacement de portes, fenêtres, serrures shabbat
נושא :
שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ג — 10 סעיפים
עם נושאי כלים: ביאורי שו״ע, ט״ז, מג״א, מקורות והערות
משנה ברורה: 56 entrées
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · DAAT
📑 תוכן העניינים
- הקדמת הסוגיא — בונה וסותר בכלים
- חקירת היסוד — סתימת פתח : בנין או שימוש
- שיטות הראשונים — תורת כלי לנגר
- סוגיית הציר (סעיף ג')
- שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 10 סעיפים
- שיטת הרמ"א
- מחלוקות מרכזיות
- פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
- נפקא מינות פרקטיות
- סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
📜 מקור השולחן ערוך — 10 סעיפים
סעיף א. טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י סעיפים:
פקק החלון כגון לוח או שאר כל דבר שסותמין בו החלון יכולים לסתמו אפי' אם אינו קשור ולא אמרינן דהוי כמוסיף על הבנין והוא שיחשוב עליו מערב שבת לסתמו בו וקנה שהתקינו להיות נועל בו אין צריך שיקשרנו בדלת ומ"מ דמי לבנין יותר מפקק החלון ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול וצריך שיתקננו לכך לרש"י היינו שיתקננו לשם כלי שיהא ראוי לשום תשמיש שיהא ראוי להפוך בו זתים או לפצוע בו אגוזים ולר"ת א"צ שיהא ראוי לדבר אחר אלא כיון שתקנו ועשה מעשה והכינו לכך סגי: הגה ומקרי ע"י כך כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו כמו שנתבאר לעיל סי' ש"ח ס"ב (ב"י והרמב"ם) ונגר שהוא יתד שנועלים בו ותוחבין אותו באסקופה למטה ודומה טפי לבנין לא סגי בהכי ואין נועלים בו אא"כ יהא קשור וכיצד יהא קשור אם יש בראשו גלוסטרא דהיינו שהוא עב באחד מהראשים וראוי לכתוש בו שדומה לכלי סגי אפי' אם קשור בחבל דק שאינו ראוי להיות ניטל בו ואפי' אם אינו קשור בדלת עצמו אלא בבריח הדלת ואפי' אם החבל ארוך ואינו תלוי כלל באויר אלא כולו מונח בארץ ואם אין בראשו גלוסטרא אם הוא קשור בדלת עצמה סגי אפילו בחבל דק שאינו ראוי לינטל בו ואפי' כולו מונח בארץ ואם אינו קשור בדלת אלא בבריח צריך שיהא הקשר אמיץ שיהא ראוי לינטל בו ואפ"ה אין צריך שיהיה תלוי אלא אפי' כולו מונח בארץ מותר שאין אסור אלא כששמטו ומניחו בקרן זוית:
פקק החלון כגון לוח או שאר כל דבר שסותמין בו החלון יכולים לסתמו אפי' אם אינו קשור ולא אמרינן דהוי כמוסיף על הבנין והוא שיחשוב עליו מערב שבת לסתמו בו וקנה שהתקינו להיות נועל בו אין צריך שיקשרנו בדלת ומ"מ דמי לבנין יותר מפקק החלון ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול וצריך שיתקננו לכך לרש"י היינו שיתקננו לשם כלי שיהא ראוי לשום תשמיש שיהא ראוי להפוך בו זתים או לפצוע בו אגוזים ולר"ת א"צ שיהא ראוי לדבר אחר אלא כיון שתקנו ועשה מעשה והכינו לכך סגי: הגה ומקרי ע"י כך כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו כמו שנתבאר לעיל סי' ש"ח ס"ב (ב"י והרמב"ם) ונגר שהוא יתד שנועלים בו ותוחבין אותו באסקופה למטה ודומה טפי לבנין לא סגי בהכי ואין נועלים בו אא"כ יהא קשור וכיצד יהא קשור אם יש בראשו גלוסטרא דהיינו שהוא עב באחד מהראשים וראוי לכתוש בו שדומה לכלי סגי אפי' אם קשור בחבל דק שאינו ראוי להיות ניטל בו ואפי' אם אינו קשור בדלת עצמו אלא בבריח הדלת ואפי' אם החבל ארוך ואינו תלוי כלל באויר אלא כולו מונח בארץ ואם אין בראשו גלוסטרא אם הוא קשור בדלת עצמה סגי אפילו בחבל דק שאינו ראוי לינטל בו ואפי' כולו מונח בארץ ואם אינו קשור בדלת אלא בבריח צריך שיהא הקשר אמיץ שיהא ראוי לינטל בו ואפ"ה אין צריך שיהיה תלוי אלא אפי' כולו מונח בארץ מותר שאין אסור אלא כששמטו ומניחו בקרן זוית:
סעיף ב. כל נגר שאמרנו מיירי שאסקופה גבוה וכשנועץ אותו במפתן אינו נוקב בארץ אבל אם נפחתה האסקופה בענין שכשמכניס הנגר בחור נוקב תחתיו בארץ הוי בנין ואסור לנעול בו:
סעיף ג. רחבה שאחורי הבתים שאין נכנסים ויוצאים בה תדיר אם עשה דלת לפתחה או שתולה בה מחצלת של קנים וכן פרצה שגדרה בקוצים כעין דלת אם יש להם ציר (פי' ציר נוקבין הדלת וקובעים בו עץ חד כדי להכניסו באדן לכאן ולכאן) או אפי' אין להם עתה ציר אלא שהיה להם ציר נועלים בהם אפילו הם נגררים בארץ רק שקשרם ותלאם לנעול בהם ולא חשוב כבונה שניכר בהם שהוא דלת כיון שהיה להם ציר: הגה וכ"ש אם יש להם ציר עדיין ובלבד שלא יחזור הציר למקומו כדרך שיתבאר לקמן סי' תקי"ט (ב"י) אבל אם אין להם ציר ולא היה להם ציר אין נועלין בהם אא"כ היו גבוהים מן הארץ ופתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר נועלים בו אפי' לא היה לו ציר מעולם והוא נגרר:
סעיף ד. דלת העשוי מלוח אחד או שאין לה אסקופה התחתונה וכשפותחין שומטין אותה ועוקרין אותה אין נועלים בה אפי' יש לה ציר : הגה אבל דלת העשויה מקרשים הרבה שרי אע"ג ששומטים אותה כשפותחה אם יש לה אסקופה וה"ה במקום שנועלים בקרשים הרבה ויש חקיקה למעלה ולמטה שמכניסים בהם הקרשים שדינם כדלת הואיל ואינן לוח אחד לכל הדלת (ב"י):
סעיף ה. שידה תיבה ומגדל שפתחיהן מן הצד ויש להם שני צירים א' למעלה ואחד למטה אם יצא התחתון כולו ממקומו אסור להחזירה שמא יתקע אבל אם יצא מקצתו דוחקו עד שמחזירו למקומו כיון שהעליון נשאר במקומו בקל יכול להחזיר התחתון אבל כשיצא העליון אסור אפי' לדוחקו להחזירו למקומו:
סעיף ו. מטה של פרקים אסור להחזירה ולהדקה ואם תקע חייב חטאת ואם היא (דרכה להיות) רפויה מותר לכתחלה (ובלבד שלא יהדק) וכוס של פרקים מותר לפרקו ולהחזירו בשבת ויש מי שאומר שדין הכוס כדין המטה: הגה ואם דרכו להיות מהודק אע"ג דעכשיו רפוי אסור (מיי' פרק כ"ה והגהות אשירי וכל בו וכן נראה דברי הטור):
סעיף ז. קורה שנשברה מותר לסמכה בארוכות המטה שהם כלי לא כדי שתעלה דא"כ הוה ליה בונה אלא כדי שלא תרד יותר והוא שיהיו רפוים שיכול ליטלם כשירצה אבל אם מהדקם שם אסור:
סעיף ח. ספסל שנשמט אחד מרגליו אסור להחזירו למקומו ולהניח אותו צד השמוט על ספסל אחר יש מי שמחמיר לאסור (וע"ל סי' ש"ח):
סעיף ט. התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד ה"ז תולדת בונה:
סעיף י. חצר שנתקלקלה במימי גשמים יכול לזרות בה תבן ולא חשיב כמוסיף על הבנין ובלבד שישנה שלא יזרה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופה שיהפכנה ויביא תבן על שוליה דהיינו על ידי שינוי אבל ביד אסור:
1. הקדמת הסוגיא — בונה וסותר בכלים
המקור התלמודי
סימן שי"ג נשען על המשנה והגמרא במסכת שבת קכ"ה: — "פקק החלון" :
המשנה שבת קכ"ה: : "פקק החלון — רבי אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו, ואם לאו אין פוקקין בו ; וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו". הגמרא מבארת את היסוד : "במחלוקת — מר סבר אהל עראי הוא ושרי, ומר סבר תוספת אהל קבע הוא". השאלה : סתימת חלון = בונה (תוספת בנין) או רק שימוש בכלי ?
סוגיא נוספת : שבת קכ"ו. על הנגר (יתד הנעילה) — מתי נעילתו דומה לבנין.
2. חקירת היסוד — סתימת פתח : בנין או שימוש
חקירה מכוננת
חקירה : סתימת חלון או נעילת דלת — מהי מהותה ?
- צד א' (בנין) : סתימת פתח = "מוסיף על הבנין" — תולדת בונה. גם זמני נחשב.
- צד ב' (שימוש בכלי) : אם החפץ הוא כלי, השימוש בו אינו בנין כלל — אלא שימוש רגיל. הבית כבר בנוי, ופתיחתו/סגירתו הם דרך תשמישו.
נפקא מינה : הכל תלוי ב"תורת כלי" — אם החפץ קיבל מעמד של כלי, נפסק הצד הראשון.
היסוד : שלוש דרגות של "תורת כלי"
קושיא : מדוע פקק החלון די לו במחשבה, הקנה צריך תיקון, והנגר צריך קשירה ?
תירוץ (ב"י על פי הראשונים) : ככל שהחפץ דומה יותר לבנין, כך נדרש מעשה חזק יותר כדי להעניק לו "תורת כלי" :
- פקק חלון — דומה מעט לבנין → די במחשבה מערב שבת.
- קנה לנעילה — דומה יותר → צריך תיקון/הכנה מעשית.
- נגר (יתד) — דומה מאוד לבנין → צריך קשירה ממשית בדלת.
זוהי סקאלה הדרגתית — מהבחנת היסוד של הסימן כולו.
3. שיטות הראשונים — תורת כלי לנגר
רש"י (שבת קכ"ו. ד״ה התקינו) — סובר שכדי להפוך חפץ ל"כלי", צריך שיהא ראוי לתשמיש אחר — לפצוע בו אגוזים, להפוך בו זיתים. רק אז הוא "כלי" אמיתי.
ר"ת (תוס׳ שם) — חולק : אין צורך שיהא ראוי לדבר אחר. די בכך שתיקנו והכינו לתפקיד הנעילה — עצם ההכנה הייעודית מקנה תורת כלי.
רמב"ם (הלכות שבת כ"ב:כ"ה-כ"ז) — מבאר את דרגות הנגר : עם "גלוסטרא" (ראש עבה הראוי לכתישה) — קל יותר ; בלי גלוסטרא — צריך קשירה חזקה. הרמב"ם מבנה את התנאים בדקדוק.
הרא"ש ור"ן — דנים בעניין הציר (סעיף ג') : דלת בעלת ציר אמיתי = חלק מהבנין, נעילתה דמיא לבונה. דלת ללא ציר שנגררת בקרקע = רק חפץ.
4. סוגיית הציר (סעיף ג')
היסוד : סעיף ג' מבחין בין סוגי "דלתות" לפי הציר :
| סוג | פסק |
|---|---|
| דלת עם ציר כעת | נועלים — ובלבד שלא יחזיר הציר למקומו |
| דלת שהיה לה ציר (ואין כעת) | נועלים — ניכר שהיא דלת |
| דלת שלא היה לה ציר מעולם | אין נועלים — אא"כ גבוהה מהקרקע |
| פתח לכניסה ויציאה תדיר | נועלים אף בלי ציר ואף נגרר |
החידוש : הציר (או זכר לציר) הוא "סימן הכלי" — הוא מראה שהחפץ הוא דלת ולא מחיצה חדשה. ופתח קבוע = מובהק בלאו הכי.
5. שיטת הב"י והשו"ע — מבנה של 10 סעיפים
בית יוסף (טור או"ח שי"ג) — מארגן את הסימן :
- סעיפים א'-ב' : פקק, קנה, נגר — דרגות תורת כלי.
- סעיפים ג'-ה' : דלתות וצירים.
- סעיפים ו'-ז' : מנעולים ומפתחות.
- סעיפים ח'-י' : כלים מתפרקים, ספסלים, מטות.
6. שיטת הרמ"א
הרמ"א מוסיף שתי הגהות מרכזיות :
- סעיף א' — חפץ שתוקן לנעילה נקרא "כלי שמלאכתו להיתר" ומותר לטלטלו (קישור לסימן ש"ח ס"ב).
- סעיף ג' — אם יש ציר עדיין, נועלים — ובלבד שלא יחזיר הציר למקומו, כי החזרת ציר = בונה (קישור לסי' תקי"ט).
7. מחלוקות מרכזיות
מחלוקת א' : מה מקנה תורת כלי (סעיף א') —
- רש"י : צריך שיהא ראוי לתשמיש אחר.
- ר"ת : די בהכנה ייעודית לתפקיד.
- פסק : השו"ע מביא את שתי הדעות ; להלכה נוהגים להקל כר"ת בשעת הצורך.
מחלוקת ב' : פקק החלון בארובת הגג (מ"ב סק"א) —
- הר"י הלוי : לאחר מיתת המת, סתימה = תיקון גמור, אסור.
- המג"א : חולק — אינו מתקן.
- פסק : המ"ב מביא את שתי הדעות.
מחלוקת ג' : דלת נגררת ללא ציר (סעיף ג') —
- שיטה אחת : אסור — דמיא לבונה מחיצה.
- שיטה שניה : אם הפתח לכניסה ויציאה תדיר — מותר אף בלי ציר.
- פסק : השו"ע מכריע — פתח תדיר = מותר.
8. פסיקת האחרונים — מ"ב, ט"ז, מג"א, שו"ע הרב
המגן אברהם — מבאר ש"מחשבה מערב שבת" מועילה לפקק רק כי דרכו להיפתח ולהיסגר תמיד. דבר שאין דרכו בכך — אינו נכלל.
הט"ז — מדגיש את הסכנה בהחזרת הציר — זהו בונה גמור, ולכן יש להיזהר בדלתות ישנות שהציר נשמט מהן.
המשנה ברורה (56 ביאורים) — מסכם. דוגמה : בסעיף א', מבאר שאם השתמשו בחפץ אפילו פעם אחת לתפקיד — "ירדה עליו תורת כלי" ושוב אין צריך מחשבה.
שולחן ערוך הרב (אדמו"ר הזקן, סימן שי"ג) — מסביר את היסוד : בונה בשבת הוא חיקוי של מעשה הבריאה. סגירת פתח קבוע = שימוש ; יצירת מחיצה חדשה = בנייה = חיקוי הבריאה, אסור.
9. נפקא מינות פרקטיות
נפקא מינות חשובות לזמננו :
- דלת רגילה על צירים קבועים — פתיחה וסגירה = שימוש, מותר.
- דלת שנשמטה מהציר — החזרתה = בונה ; אין להחזיר.
- תריס/וילון — אם מותקן לפתיחה/סגירה רגילה = מותר. תריס חשמלי = אסור.
- מיטה מתקפלת — פתיחת מיטה שנועדה לכך = שימוש ; הרכבת חלקים = בונה.
- מנעול ומפתח — נעילה רגילה = מותר ; מנעול אלקטרוני = בעיה.
- מחיצה מתקפלת — אם להפריד רשויות = שאלת אהל, ראה סי' שט"ו.
10. סיכום הסוגיא והכרעת ההלכה
היסוד שלנו בסימן שי"ג :
- סוגיא בנויה על "פקק החלון" (שבת קכ"ה:-קכ"ו.).
- בונה וסותר חלים גם על כלים מטלטלים.
- תורת כלי — חפץ שהוא כלי, שימושו אינו בנין.
- שלוש דרגות : פקק (מחשבה) / קנה (תיקון) / נגר (קשירה).
- נגר שנוקב בקרקע = בונה ממש, אסור.
- ציר — סימן הכלי ; החזרת ציר = בונה.
הוראה למעשה : שימוש רגיל בדלת/חלון/תריס מותקנים = מותר. הבעיה : הרכבה, החזרת ציר, נגר הנוקב בקרקע, וחשמל.
להעמקה
רמה 3 — סיכום: ריכוז מובנה עם סימני זיכרון, עצי החלטה וכללי אצבע.
רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב).