רמה 01
רמת המתחיל
בסיס — מתחיל ובינוני
לשון העברית של 3 הסעיפים עם ביאור בעברית. עכברא דדברא ודמתא, כבוש כמבושל ומעת לעת, דבר הניכר שאי אפשר לבררו, יין ושמן שפוגם, והדברים המאוסים מבוארים עם מקרים מעשיים.
📖 ללמודעַכְבָּרָא דְּדַבְרָא נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח הוּא, שֶׁהֲרֵי עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים. אֲבָל עַכְבָּרָא דְּמָתָא מְסֻפָּק לָנוּ אִם מַשְׁבִּיחַ בְּשֵׁכָר וְחֹמֶץ אוֹ אִם הוּא פּוֹגֵם. וּלְפִיכָךְ אִם נָפַל לְשֵׁכָר אוֹ לְחֹמֶץ בְּצוֹנֵן וְהֱסִירוֹ שָׁלֵם, אִם לֹא שָׁהָה בְּתוֹכוֹ מֵעֵת לְעֵת — מֻתָּר.
עכברא דדברא נותן טעם לשבח הוא, שהרי עולה על שולחן מלכים. אבל עכברא דמתא מסופק לנו אם משביח בשכר וחומץ או אם הוא פוגם. ולפיכך אם נפל לשכר או לחומץ בצונן והסירו שלם, אם לא שהה בתוכו מעת לעת — מותר.
שולחן ערוך, יורה דעה ק״ד:אארבע רמות הלימוד
רמה 02
רמת הלמדן
למדן — תלמיד חכם
פלפול מעמיק: נ"ט לשבח / לפגם בעכבר, מחלוקת הט״ז עם הש״ך-רמ״א בדבר הניכר שאי אפשר לבררו (חומרא דשרץ או דין כל איסור?), חצי שיעור אסור מן התורה, כבוש כמבושל, ספק ספיקא בשומן, חקירות ונפקא מינות.
📖 ללמודרמה 03
חזרה וסיכום
סיכום — חזרה
טבלאות השוואה (דברא / מתא, צונן / רותח, לפני / אחרי מעת לעת, ניתן לסנן / אי אפשר לבררו, יין-שמן / שומן), כללי זהב, מכשולים שכיחים (נ"ט לפגם, כבוש, דבר הניכר, דברים המאוסים) ושינון 3 הסעיפים.
📖 ללמודרמה 04
הלכה למעשה
הלכה למעשה — פסק
ההלכה המעשית לפי ש״ך, ט״ז, פרי מגדים ופתחי תשובה, ואחר כך פוסקי הספרדים (יביע אומר, ילקוט יוסף, אור לציון) והאשכנזים. הערה: השולחן ערוך הרב אינו דן בסימן זה — רמת פסק, ולא ׳דעת הרב׳.
📖 ללמודשאלות נפוצות — סימן ק״ד
מה ההבדל בין עכברא דדברא לעכברא דמתא?
עכברא דדברא (עכבר השדה) ׳עולה על שולחן מלכים׳ — מאכל חשוב, ולכן הוא נותן טעם לשבח ואוסר את המשקה שנפל לתוכו. אך בעכברא דמתא (עכבר העיר) השולחן ערוך (יו״ד ק״ד:א) מסתפק: האם משביח את השכר והחומץ או פוגם? ולכן נוקטים לחומרא: נפל בצונן והוסר שלם — אם לא שהה מעת לעת מותר, ואם שהה צריך ששים. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.
מדוע דבר הניכר שאי אפשר לבררו אינו בטל לעולם?
אם העכבר נחתך לחתיכות דקות שאפשר לסננן במסננת, או שנימוח לגמרי — בטל בששים. אבל אם נחתך לחתיכות שאי אפשר לבררו — כגון שנתערב היין או החומץ במאכל עב — הכל אסור בלא ביטול, שמא יפגע בממשו של האיסור בלא שירגיש. הרמ״א סובר שזו חומרא דווקא בשרץ (או״ה כלל ל״ב); והט״ז חולק וסובר שכן הדין בכל איסור הניכר ואינו ניתן לברירה. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.
האם צריך ששים בעכבר שנפל ליין, לשמן או לשומן, ומה דין הדברים המאוסים?
ביין ובשמן (ובדבש) העכבר פוגם בודאי — שצריכים להיות מבושמים — ולכן אין צריך ששים (סעיף ב). בשומן הרמ״א מקל (נטילת מקום וספק ספיקא, שכבוש כמבושל), ויש מחמירים כשכר וחומץ. ודברים המאוסים (נמלים, זבובים, יתושים) שהאדם בודל מהם מחמת מיאוס — בטלים ברוב היתר אף כשנמחה גופן, אך כל מה שאפשר לבדוק ולסנן מסננים, ובחומץ ובשכר חוששין כעכבר (סעיף ג). להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.