שולחן ערוך · יורה דעה

כיצד לקרוא רמה זו. כל קביעה מעוגנת או בלשון השולחן ערוך ונושאי כליו (ש״ך, ט״ז, פרי מגדים, פתחי תשובה), או בתשובה מפורשת בשם של פוסקים בני זמננו. על יורה דעה אין לא משנה ברורה (המבארת רק את אורח חיים), ולא שולחן ערוך הרב / דעת הרב (אדמו״ר הזקן לא כתב את יורה דעה). כל יישום מעשי (למעשה) נחתם בהפניה אל רבך: המקרים האמיתיים משלבים פרטי מציאות (חום מדויק, משך הכבישה, מאכל צלול או עב, מין השרץ, הפסד מרובה או לא) שרק פוסק הרואה את מצבך יכול להכריע בהם.

למעשה (מעמד העכבר). למעשה, מתייחסים לעכבר שנפל לשכר או לחומץ כמקרה רציני: עכבר השדה אוסר (זולת שישים), עכבר העיר ספק שאין « פותרים » אותו בצירוף ספקות. לזהות את המין, את המשקה (שכר/חומץ מול יין/שמן), ואת משך הזמן, היא שאלת מציאות. ליישום במצבך, התייעץ עם רבך.

למעשה (הכבישה). זכור את סף ה-24 שעות בצונן, ואת התנאי « הוסר שלם ». מרגע שיש חום, או שעברו 24 שעות, או שהעכבר התפורר — משערים בשישים — ואם החלקיקים אינם ניתנים לסינון במאכל עב, חמור יותר (§5). למנות בדיוק את ה-24 שעות, ולשפוט « שלם » או « נחתך », היא שאלת מציאות. ליישום במצבך, התייעץ עם רבך.

למעשה (הבלתי ניתן לבירור). כששרץ שנפל למשקה מתערב במאכל עב ומתפורר בלא יכולת לסנן, אל תסמוך על שישים ולא על הרוב: חוששין לעין האיסור. ההבחנה « ניתן לסנן / אינו ניתן », « ניכר / נמחה לגמרי », היא שאלת מציאות עדינה, והרחבת הט״ז לכל איסור כבדת משקל. ליישום במצבך, התייעץ עם רבך.

למעשה (יין, שמן, שומן מאוס). עכבר ביין או בשמן (או בדבש) → פוגמים, אין צריך שישים — אך כמובן אין אוכלים משקה שמוטל בו שרץ. בשאר משקים מחמירים. שומן שנעשה מאוס אינו משמש אף כדלק לבית הכנסת. לשפוט « פוגם או משביח » לפי המשקה היא שאלת מציאות. ליישום במצבך, התייעץ עם רבך.

למעשה (השומן הקרוש). שומן מוצק שנמצא בו עכבר: לרמ״א, נטילת מקום מספיקה, בספק ספיקא. אך אם עירו שומן רותח בספק על נוכחות העכבר, המחמירים אוסרים אף בשישים. בהפסד גדול, סומכין על המקילין. לשפוט « קרוש או רך בנפילה », « האם עירו עליו », היא שאלת מציאות. ליישום במצבך, התייעץ עם רבך.

למעשה (הדברים המאוסים). נמלה, זבוב או יתוש שנמחה במאכל שההיתר רבה עליו — בטל ברוב — אך מסננים ומסירים כל הניכר, ובחומץ/שכר נזהרים כעכבר. אין מחמירים נגד המנהג המקובל, ולא מקילים מעבר לו. לשפוט « רבה », « ניתן לסנן », « מין השרץ », היא שאלת מציאות. ליישום במצבך, התייעץ עם רבך.

הערת שיטה. התשובות שלהלן (יביע אומר, ילקוט יוסף, אור לציון) ממשיכות את עקרונות סימן ק״ד שלמעלה למקרים מודרניים (שרצים במזון ארוז). הן אינן בגוף הסימן ; הן מובאות כזרמי פסיקה מוכרים, לאישור אצל רב לפני כל יישום.

הערת שיטה. אותה הערה: זרמים אלו ממשיכים את הרמ״א ונושאי הכלים ; הם מובאים כמורי דרך בפסיקה, לאישור אצל רב.

למעשה. מצבים אלו משלבים שאלות מציאות — מין השרץ, המשקה (יין/שמן מול חומץ/שכר), משך הזמן בצונן, האם ניתן לסנן, גודל ההפסד — שרק רבך יכול להכריע בהן בראותו את המקרה. הכלל המעשי: לשחזר בדיוק מה נפל, היכן, מתי, והאם ניתן לסנן. ליישום במצבך, התייעץ עם רבך.