✦ ❖ ✦ D A A T · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם / ח ז ר ה ✦ ❖ ✦
סימן ק״ו — היאך מבטלין בששים
דִּין הֵיאַךְ מְבַטְּלִין בְּשִׁשִּׁים
חתיכה שבלעה איסור אינה אוסרת אלא לפי חשבון, אך החתיכה עצמה אסורה (אפשר לסוחטו אסור) ; לח נבלל ונימוח מול יבש ; מחלוקת חתיכה נעשית נבילה ; ההנהגה המעשית להוציא חתיכה
חזרה מובנית, טבלת־אב, שינון מהיר
מקור: שולחן ערוך, יורה דעה ק״ו — 2 סעיפים
נושאי כלים: ש״ך (ש״ך) · ט״ז (ט״ז) · פר״מ (פרי מגדים) · פתחי תשובה (פתחי תשובה)
עריכה: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
למתלמדים ששלטו ברמות 1 ו־2
daattorah.com
📑 תוכן הסיכום
- היסוד: חתיכה שבלעה איסור — לפי חשבון
- 3 שאלות־הרפלקס: כמה · החתיכה עצמה · לח או יבש
- טבלת־האב: לפי חשבון, החתיכה אסורה ולח / יבש
- 5 כללי הזהב
- סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״חֶשְׁבּוֹן״
- 4 המלכודות הקלאסיות
- סיכום 2 הסעיפים — שורה לכל אחד
- כרטיס־הבזק סופי
1. היסוד: חתיכה שבלעה איסור — לפי חשבון
נקודת המוצא:
סימן קו דן באופן מיוחד של ביטול: חתיכה שבלעה איסור (חתיכה שבלעה איסור) ואין בה ששים לבטלו, ואחר כך נפלה לקדירה. אינה אוסרת את כל גופה, אלא רק לפי חשבון האיסור שבה (לפי חשבון איסור שבה): מחשבים ששים כנגד האיסור הבלוע, והחתיכה עצמה מצטרפת למניין. אם יש במה שבקדירה, מצורף עם החתיכה, ששים כנגד האיסור הבלוע בה, מותר מה שבקדירה — « מֻתָּר מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה ». אך החתיכה עצמה אסורה, לפי שהאיסור שבה « אֵינוֹ נִפְלָט מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי » — אינו יוצא ממנה לגמרי (אפשר לסוחטו אסור).
| דרך | מחבר (ספרדי) | רמ״א (מנהג אשכנז) |
|---|
| כנגד מה מחשבים את הששים? | לפי חשבון: ששים כנגד האיסור הבלוע בלבד | חנ״נ: ששים כנגד כל החתיכה (סימן צ״ב) |
| האם החתיכה מצטרפת למניין? | כן: מצורף עם החתיכה עצמה | לא: כל החתיכה נעשתה נבילה |
| החתיכה עצמה | אסורה (אפשר לסוחטו אסור) | אסורה (חתיכה נעשית נבילה) |
💡 הסימן: סימן זה אינו מדבר על איסור שנפל ישירות, אלא על חתיכה־מעבירה שכבר בלעה איסור ולא היה בה ששים כנגדו. הכל תלוי בשאלה: כנגד מה מחשבים את הששים? למחבר, כנגד האיסור הבלוע (לפי חשבון); החתיכה מצטרפת למניין אך נשארת עצמה אסורה (אפשר לסוחטו אסור). לרמ״א / למנהגנו, החתיכה נעשתה נבילה שלמה → ששים כנגד כל החתיכה (חתיכה נעשית נבילה, מפנה לסימן צ״ב).
2. 3 שאלות־הרפלקס
■ כמה? (לפי חשבון / ששים) — האם יש ששים כנגד האיסור הבלוע (למחבר: החתיכה מצטרפת למניין) או ששים כנגד כל החתיכה (לרמ״א, חתיכה נעשית נבילה)? אם כן → מה שבקדירה מותר; אם לא → אסור (סעיף א).
↓ מביטים בחתיכה עצמה
■ החתיכה עצמה? (אפשר לסוחטו אסור) — האיסור הבלוע אינו יוצא לגמרי מן החתיכה. לכן אף כשמה שבקדירה מותר, החתיכה עצמה נשארת אסורה (מחבר); ולפי החנ״נ (רמ״א), כל שכן (סעיף א).
↓ מביטים בטיב התערובת
■ לח או יבש? (נבלל ונימוח / יבש) — לח (דם ברוטב) שנבלל ונימוח, ואחר כך נתרבה עד ששים → הכל מותר (תערובת רצופה). יבש → החתיכה שנאסרה תחילה נשארת באיסורה; מוציאים אותה אם ניכרת, אחרת בטלה (חוץ מחתיכה הראויה להתכבד, מפנה לסימן קא) (סעיף א, רמ״א).
⚖ ההבחנה לח / יבש (סעיף א)
אם דם (וכיו״ב) נפל לתוך רוטב של היתר ואסרו מחמת מיעוטו, ואחר כך נתרבה הרוטב עד ששים כנגד כל הדם → הכל מותר, לפי שהכל « נבלל ונימוח ». אך לרמ״א (מנהגנו לומר חתיכה נעשית נבילה בכל האיסורים), אין הבדל לח / יבש, חוץ מנקודה זו: אם הדבר שנאסר כבר יבש ויש כנגדו ששים, החתיכה שנאסרה תחילה נשארת באיסורה וצריך להוציאה אם מכירה. עיין סימנים צ״ב ו־99.
3. טבלת־האב: לפי חשבון, החתיכה אסורה ולח / יבש
לשינון מוחלט. בסיס: מחבר סעיפים א-ב, נקראים עם הרמ״א (סימן צ״ב), הט״ז (ס״ק א-ב) והש״ך (ס״ק א-ז).
| מצב | הקריטריון המכריע | תוצאה |
|---|
| חתיכה שבלעה איסור, נפלה לקדירה (מחבר) |
לפי חשבון: ששים כנגד האיסור הבלוע |
🟢 הקדירה מותרת (החתיכה מצטרפת) ; אך החתיכה אסורה |
| החתיכה עצמה |
אפשר לסוחטו אסור |
🔴 אסורה תמיד (האיסור אינו יוצא ממנה לגמרי) |
| מנהגנו (רמ״א, סימן צ״ב) |
חתיכה נעשית נבילה |
🟡 ששים כנגד כל החתיכה, לא רק הבלוע |
| דם ברוטב של היתר, ואחר נתרבה עד ששים |
נבלל ונימוח (לח) |
🟢 הכל מותר (תערובת רצופה ונימוחה) |
| הדבר שנאסר כבר יבש, ויש כנגדו ששים |
יבש, רמ״א |
🔴 החתיכה נשארת באיסורה ; מוציאה אם ניכרת |
| יבש שאינו ניכר, ואינו ראוי להתכבד |
בטל, רמ״א |
🟢 בטל בששים |
| יבש שאינו ניכר, אך חתיכה הראויה להתכבד |
דבר חשוב (סימן קא) |
🔴 אינו בטל (ראוי להתכבד) |
| חתיכה עם חלב, קדירה שיש בה ששים — מתי להוציא? |
הנהגה מעשית (סעיף ב) |
🟡 לא להוציא כל עוד האיסור בתוכה ; להניח עד שתצטנן |
📌 קריאה־מפתח: בלפי חשבון, שאל תחילה כנגד מה מחשבים את הששים (כנגד האיסור הבלוע למחבר, כנגד כל החתיכה לרמ״א). בלח / יבש, הבט האם הדבר נבלל ונימוח או נשאר יבש. ובכל מקום, החתיכה שבלעה את האיסור נשארת עצמה אסורה (אפשר לסוחטו אסור / חתיכה נעשית נבילה).
4. 5 כללי הזהב
- « לְפִי חֶשְׁבּוֹן אִסּוּר שֶׁבָּהּ ». חתיכה שבלעה איסור אינה אוסרת אלא לפי חשבון האיסור שבה: ששים כנגד האיסור הבלוע, והחתיכה מצטרפת למניין (מחבר סעיף א).
- « אֶפְשָׁר לְסוֹחֲטוֹ אָסוּר ». החתיכה עצמה נשארת אסורה, לפי שהאיסור שבה « אֵינוֹ נִפְלָט מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי » — אינו יוצא ממנה לגמרי (מחבר סעיף א).
- לח נבלל ונימוח → הכל מותר אם נתרבה עד ששים. דם ברוטב של היתר, ונתרבה עד ששים כנגד כל הדם → הכל מותר, לפי שנבלל ונימוח (מחבר סעיף א).
- יבש → החתיכה שנאסרה תחילה נשארת באיסורה. מוציאה אם מכירה ; אינה ניכרת → בטלה, חוץ מחתיכה הראויה להתכבד (רמ״א סעיף א, מפנה לסימנים צ״ב, 99, קא).
- חתיכה נעשית נבילה: בכל האיסורים (מנהגנו). לרמ״א, כל החתיכה נעשית נבילה → ששים כנגד כל החתיכה, לא רק הבלוע (רמ״א סעיף א, מפנה לסימן צ״ב).
5. סימן זיכרון — עזר־הזיכרון ״חֶשְׁבּוֹן״
« ח-א-ח » — לפי החֶשְׁבּוֹן (החשבון) של סעיף א
- חשבון (לפי חשבון): מחשבים ששים כנגד האיסור הבלוע — החתיכה מצטרפת למניין (מחבר).
- אפשר לסוחטו אסור: החתיכה עצמה נשארת אסורה, לפי שהאיסור אינו יוצא ממנה לגמרי.
- חנ״נ (חתיכה נעשית נבילה): לרמ״א / למנהגנו, כל החתיכה נבילה → ששים כנגד כל החתיכה.
סולם לח / יבש (סעיף א)
- נבלל ונימוח (לח, נימוח) → הכל מותר אם נתרבה עד ששים
- יבש ניכר → מוציאו ; נשאר באיסורו
- יבש שאינו ניכר, רגיל → בטל בששים
- ראויה להתכבד (סימן קא) → אינו בטל (ראוי להתכבד)
6. 4 המלכודות הקלאסיות
❌ מלכודת 1 — לחשב ששים כנגד כל החתיכה אצל המחבר: למחבר, אין מחשבים ששים כנגד כל החתיכה, אלא רק כנגד האיסור הבלוע (לפי חשבון), והחתיכה עצמה מצטרפת למניין הששים. רק אצל הרמ״א (מנהגנו) צריך ששים כנגד כל החתיכה (חתיכה נעשית נבילה, מפנה לסימן צ״ב). אין לבלבל בין שני החשבונות.
❌ מלכודת 2 — לחשוב שהחתיכה מותרת כשהקדירה מותרת: אף כשמה שבקדירה מותר (יש ששים כנגד האיסור הבלוע), החתיכה עצמה נשארת אסורה: האיסור שבה « אֵינוֹ נִפְלָט מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי » — אינו יוצא ממנה לגמרי (אפשר לסוחטו אסור, סעיף א). ההיתר על הקדירה, לעולם לא על החתיכה־המעבירה.
❌ מלכודת 3 — לבלבל בין לח (נבלל ונימוח) ליבש: לח (דם ברוטב) שנבלל ונימוח, ואחר נתרבה עד ששים → הכל מותר, לפי שהכל נשאר מעורב. יבש אינו נימוח: החתיכה שנאסרה תחילה נשארת באיסורה, ומוציאה אם מכירה (סעיף א, רמ״א). אין להחיל את היתר הלח על יבש הניכר.
❌ מלכודת 4 — להוציא את חתיכת האיסור מוקדם מדי או בראשונה (סעיף ב): בחתיכה שיש בה חלב, מבושלת בקדירה שיש בה ששים כנגד החלב — אין להוציא דבר מן הקדירה כל עוד חתיכת האיסור בתוכה (חוששים שתישאר באחרונה בלא ששים); וגם לא להוציאה בראשונה (החלב שבה היה אוסרה). התקנה: להניחה עד שתצטנן הקדירה. ולפי החנ״נ (רמ״א), מוציאים את חתיכת האיסור והשאר מותר.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
7. סיכום 2 הסעיפים — שורה לכל אחד
| סעיף | נושא | העיקר |
|---|
| 1 | לפי חשבון ; החתיכה אסורה ; לח מול יבש | חתיכה שבלעה איסור (בלי ששים) ונפלה לקדירה אינה אוסרת אלא לפי חשבון האיסור הבלוע: אם הקדירה + החתיכה ששים כנגד האיסור הבלוע → השאר מותר ; אך החתיכה עצמה אסורה (אפשר לסוחטו אסור). לאפוקי לח שנבלל ונימוח: דם ברוטב, נתרבה עד ששים → הכל מותר. רמ״א: חתיכה נעשית נבילה בכל האיסורים → אין הבדל לח / יבש, אלא שהיבש הניכר נשאר אסור ומוציאו ; אינו ניכר → בטל חוץ מחתיכה הראויה להתכבד (סימנים צ״ב, 99, קא). |
| 2 | הוצאת חתיכה מן הקדירה (הנהגה מעשית) | חתיכה שיש בה חלב, מבושלת בקדירה שיש בה ששים כנגד החלב: אין להוציא דבר מן הקדירה כל עוד חתיכת האיסור בתוכה (שמא תישאר באחרונה בלא ששים); וגם לא להוציאה בראשונה (החלב שבה היה אוסרה). התקנה: להניחה עד שתצטנן הקדירה. רמ״א (חתיכה נעשית נבילה): מוציאים את חתיכת האיסור, והשאר מותר. |
8. כרטיס־הבזק סופי
| שאלה | תשובת־רפלקס | מקור |
|---|
| חתיכה שבלעה איסור, נפלה לקדירה — כנגד מה ששים? | כנגד האיסור הבלוע (לפי חשבון) ; החתיכה מצטרפת למניין | מחבר סעיף א |
| והחתיכה עצמה? | אסורה: האיסור אינו יוצא ממנה לגמרי (אפשר לסוחטו אסור) | מחבר סעיף א ; ש״ך ס״ק ב |
| מנהגנו אשכנז? | חתיכה נעשית נבילה → ששים כנגד כל החתיכה | רמ״א סעיף א (סימן צ״ב) |
| דם ברוטב, ואחר נתרבה עד ששים? | הכל מותר: נבלל ונימוח | מחבר סעיף א |
| יבש ניכר, ויש כנגדו ששים? | נשאר אסור ; מוציאו | רמ״א סעיף א ; ש״ך ס״ק ד |
| יבש שאינו ניכר, ראוי להתכבד? | אינו בטל (ראוי להתכבד) | רמ״א סעיף א (סימן קא) |
| חתיכה עם חלב, קדירה בששים — מתי להוציא? | לא כל עוד האיסור בתוכה, ולא בראשונה ; להניח עד שתצטנן | מחבר סעיף ב |
| ולפי החנ״נ (רמ״א)? | מוציאים את חתיכת האיסור, והשאר מותר | רמ״א סעיף ב ; ש״ך ס״ק ז |
⚖ הרפלקס ב־3 שאלות
- כנגד מה ששים? כנגד האיסור הבלוע (לפי חשבון, מחבר, החתיכה מצטרפת) או כנגד כל החתיכה (חתיכה נעשית נבילה, רמ״א).
- והחתיכה עצמה? אסורה תמיד: אפשר לסוחטו אסור (האיסור אינו יוצא ממנה לגמרי).
- לח או יבש? כיצד להוציא? נבלל ונימוח = הכל מותר אם נתרבה עד ששים ; יבש ניכר = להוציאו. אין להוציא כל עוד האיסור בתוכה ; להניח עד שתצטנן.
להלכה למעשה, היוועץ ברבך.
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| רמה | תוכן | הישג |
|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס |
טקסט 2 הסעיפים, תרגום, טבלאות ברורות |
הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן |
יסוד לפי חשבון ואפשר לסוחטו אסור, מחלוקת חתיכה נעשית נבילה (מחבר / רמ״א), לח נבלל ונימוח מול יבש |
לימוד מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום |
טבלת־אב, כללי זהב, סימן זיכרון, מלכודות, סיכום הסעיפים |
שליטה מעשית + חזרה |
💡 שלבים מומלצים להמשך:
- לחזור על סימן ק״ו בשולחן ערוך המקורי (עברית) עם הש״ך והט״ז
- ללמוד את הסימנים הסמוכים: 92 (חתיכה נעשית נבילה והצירוף), 98 (טעימה / ששים והשיעור), 99 (חנ״נ ויבש ביבש), 101 (דבר חשוב / ראוי להתכבד), 105 (הטיפה והפעפוע)
- להעמיק בחולין ק ע״א (כחל / נפלה לקדירה אחרת) וביסוד אפשר לסוחטו אסור
- לדון עם רב במקרים האישיים (חתיכה שבלעה איסור, הוצאה מקדירה) — ההלכה למעשה נקבעת עם רב
📖 מקורות הסימן הזה בספריא:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן ק״ו · רמה 3 — סיכום / חזרה · דין היאך מבטלין בששים
daattorah.com